19 / 68
פסיכואקטואליה
19
ההשקעה בדבר ולא להתאמץ בביצועו באופן עקבי.
חוקרים בתחום חוללות עצמית טוענים שאנשים בעלי
חוללות עצמית גבוהה נוטים להפגין עקביות ומאמץ לכיוון
השגת מטרותיהם מאחר שהם מאמינים ביכולתם לעשות
Klassen, Krawchuk,
זאת ועל כן ייטו פחות לדחיינות (
.)
Lynch & Rajani, 2008a
במחקרים שבוצעו על סטודנטים הסובלים מלקויות
למידה הוצע שהמרכיב המוטיבציוני אינו משקף את
התמונה. כלומר ישנה מוטיבציה רבה לעשייה, אך
תפיסת החוללות העצמית האקדמית נמוכה יותר,
ובעקבות כך מתעוררת חרדה גדולה שגורמת לדחיינות.
כתוצאה מכך דחיינות משפיעה באופן עקיף על הישגיהם
האקדמיים. מחקר אחר שבוצע בתחום מראה נתונים
אחרים. שם נראה כי דחיינות אצל הסובלים מלקויות
למידה לא הייתה בהכרח קשורה לחוללות עצמית נמוכה
טרם ביצוע המשימה, אך אין הדבר בהכרח עוזר להם.
החוקרים הסבירו זאת כסוג של ראייה אופטימית ביחס
ליכולת לבצע את המשימה, שבאה לידי ביטוי בפועל
בכך שהם אינם נוטים לתכנן כיצד יגשו למשימה ולכן
מתקשים בביצועה. לאחר שהתחילו בביצוע, הפחד
מכישלון מהדהד ועשוי גם להוביל להזנחת המטלה
.)
Klassen et al., 2008a
ודחייתה (
ADHD
-
דחיינות ו
מדווחים שסובלים יותר
ADHD
אנשים המאובחנים עם
מתופעת הדחיינות, ולרוב הטיפול בהם כולל גם טיפול
בדחיינות. אך דחיינות אינה נחשבת לאחד התסמינים של
. במחקר שבחן את הקשר בין דחיינות לבין תסמינים
ADHD
כגון קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות
ADHD
של
נמצא כי רק המרכיב של קשב היה קשור למדדים של
.)
Niermann & Scheres,
2014(
דחיינות
ADHD - Attention
הפרעת קשב וריכוז, או בשמה הלועזי
, היא ליקוי התפתחותי-
Deficit Hyperactive Disorder
נוירולוגי הקיים במהלך כל החיים. ההפרעה נובעת מקושי
בוויסות ובמיקוד של הקשב. הפרעת קשב וריכוז היא
הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיי קשב,
קשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות בדרגות חומרה
שונות.
לדחיינות ישנם מחירים ורווחים. הרווח העיקרי הוא
שבטווח הקצר, האדם "פוטר את עצמו" מהתמודדות
עם משימה שמרתיעה אותו או יוצרת בו דחייה. הדחיינות
היא מנגנון הגנה מתוחכם באמצעותו האדם נפטר מאי
נעימות הכרוכה בביצוע משימה. עם זאת, אדם הסובל
מדחיינות משלם עליה מחירים רבים. סטודנט הסובל
מדחיינות דוחה שוב ושוב את משימותיו הלימודיות,
יוצר פערים בחומר, כותב עבודה או ניגש לבחינה ברגע
האחרון וחווה לחץ לא מבוטל. עובד הסובל מדחיינות
מתקשה מאוד לנהל את הזמן שלו ולקבוע סדרי עדיפויות
נכונים, אינו מספיק להגיע לכל המשימות ועובד בשיטת
"כיבוי שריפות". כתוצאה מכך ישנה הנמכה בביצועים
ובהישגים הן בלימודים הן בחיים בכלל. בנוסף, דחיינות
יוצרת הרבה אשמה ומועקה ותחושות של חוסר שקט
תמידי. תופעת הדחיינות כובלת את האדם מבפנים
ומעכבת אותו בדרך למימוש עצמי.
אדם המאופיין בדחיינות יעדיף,
למשל, לבצע מטלות שיניבו רווח
מיידי וקטן יותר מאשר מטלות
ארוכות טווח עם רווח גדול יותר
), דחיינות נובעת מפחד סמוי מכישלון
2015(
לפי ארנון
ומחידלון. אדם שקשה לו לשבת ללמוד ייטה לדחות למידה
כי מצב של לשבת ללמוד בשקט בחדר, ללא תנועה,
מעורר בו פחד סמוי. רוב הסיכויים שהוא לא ירגיש את
הפחד אלא יחווה אותו יותר כתירוצים הבאים לידי ביטוי
במחשבות מעכבות כגון: "זה משעמם", "אין לי כוח"
(מנגנוני הגנה). המחשבה העמוקה שעומדת על הפרק
היא בעצם "אני לא מסוגל להתרכז בלמידה עצמית".
האדם הדחיין דווקא נוטה לדרוש מעצמו יותר ברמת
הציפיות, לדוגמה הסטודנט הדחיין יתכנן ללמוד במשך
שעות ויאמר לעצמו "אני חייב ללמוד הרבה וכמו שצריך"
(גם מחשבה מעכבת), דבר שהוא כמובן לא מציאותי כלל
עבורו.
אנשים הנוטים לדחות משימות לימודיות או משימות
אחרות הכרוכות בישיבה שקטה ודורשות ריכוז, הם על
פי רוב אנשים שסגנון הלמידה שלהם הוא "רב ערוצי".
אנשים עם סגנון למידה רב ערוצי צריכים גם לראות, גם
לשמוע וגם להיות בתנועה כדי להתרכז. אם אותם אנשים
מנסים לכפות על עצמם לשבת בשקט בחדר לאורך זמן,
רוב הסיכויים שהם ידחו שוב ושוב את המשימה כי מעצם
הגדרתה היא איננה מתאימה להם.