66 / 68
2016
אפריל
66
39
המשך מעמוד
היום מתנהל האדם עם לק”ח לצד בני משפחתו וכי שעות
הטיפול הן ממוקדות. בני המשפחה של מטופל עם לק”ח עוברים
תהליכים רגשיים מקבילים לתהליכים שעוברים על המטופל,
הכוללים שינויי מודעות, תהליכי עיבוד אובדן ואבל והתמודדות
עם שינויי תפקידים. לצד זאת, עליהם להוות מקור תמיכה וכוח
לאדם, והדבר צורך לעתים משאבים נפשיים ותפקודיים מרובים.
יש חשיבות גבוהה לשיתוף בני המשפחה בתהליך שעובר
המטופל, החל מהדרכה פסיכו-חינוכית, דרך קביעת היעדים
והמטרות לתהליך השיקום וכלה בהנחיות לעבודה ולאימון בבית.
חשוב לתת מענה רגשי גם לצרכים שמעלים בני המשפחה,
לקשיים, לתחושות ולחרדות, תוך מתן הנחיה קונקרטית וכלים
להתמודדות.
- כדי ליצור תהליך שיקומי יציב
קשר עם גורמי טיפול נוספים
ומבוסס, עולה צורך בקיום שותפות מקצועית עם גורמי הטיפול
השונים המלווים את המטופל. חשוב לקיים מערכת שיקומית רב
מקצועית שבה לוקחים חלק, מלבד הנוירופסיכולוג, גם אנשי
מקצוע מתחום עבודה סוציאלית, הפרעות בתקשורת, ריפוי
בעיסוק, פיזיותרפיה, תזונה ותחומי ידע ותוכן נוספים. לתופעות
של ליקויים בחשיבה עשויים להיות סיבות וגורמי סיכון רפואיים
שאינם דמנציה או לק”ח, דוגמת ערכים רפואיים של סוכר, לחץ
דם, תגובות תרופתיות ועוד. אלה עלולים להוביל להערכת יתר
). לכן, יש
Wertman et al., 2007
של דמנציה בקרב האוכלוסייה (
חשיבות לעבודה משותפת והדדית עם הגורם הרפואי המלווה
את המטופל. האבחון והטיפול הרפואיים הם חלק מרכזי בתהליך
השיקום, לפני ואחרי מתן אבחנה של לק”ח.
תקווה לעתיד
עקרונות תוכנית השיקום הנוירופסיכולוגי שהוצגו לעיל מבוססים
על ממצאי מחקרים המלמדים על שיפור באיכות החיים וירידה
בסיכון להידרדרות בקרב אנשים עם לק”ח. בנוסף, כיוון שלק”ח
הוא ביטוי נוירופסיכולוגי לנזק מוחי, נעשתה הרחבה מניסיון רב
שנים בשיקומם של אנשים עם נזק מוחי (יצחקי וקיביליס מאירי,
). עדיין נדרש מחקר מלווה לתוכניות השונות כדי להעריך
2015
את יתרונה של תוכנית המאגדת התערבויות נוירופסיכולוגיות
ואחרות על פני התערבויות בודדות. בתקופה שבה תוחלת החיים
עולה במהירות ויחד איתה עולה גם מספר האנשים הסובלים
ממחלות הקשורות לגיל המבוגר, תוכניות מעין אלה מהוות פתח
תקווה לאנשים הסובלים מלק”ח.
מקורות
) מאפיינים, גורמי-סיכון ומניעה.
1 1
.
Mild Cognitive Impairment- MCI
). ההפרעה הקוגניטיבית הקלה (
2006( ’
הלפרין, א’ וקורצ’ין, ע
.234-229 ,)
(ג
145 ,
הרפואה
). תוכנית הטיפול המלא - מודל הוליסטי קבוצתי לשיקום
2 2
.
2015
יצחקי, א’ וקיביליס מאירי, נ’ (מהדורה דיגיטלית מיוחדת, אפריל
.63-59 ,
נוירופסיכולוגי אינטגרטיבי לנפגעי ראש בשלב הפוסט אקוטי. פסיכואקטואליה
Blazer, D. (2013). Neurocognitive disorders in DSM-5. American Journal of Psychiatry, 170, 585-587. doi:10.1176/
3.
appi. ajp.2013.1302017
Brum, S.P., Forlenza, V.O. & Yassuda, S.M. (2009). Mild Cognitive Impairment Impact on cognitive and functional
4.
performance. Dementia & Neuropsychologia, 3(2), 124-131.
Garand, L., Dew, M.A., Eazor, L.R., Dekosky, S.T. & Reynolds, C.F. (2005). Caregiving burden and psychiatric
5.
morbidity in spouses of persons with mild cognitive impairment. Int. J. Geriat. Psychiatry International Journal of
Geriatric Psychiatry, 20(6), 512-522. doi:10.1002/gps.1318
Gates, N., Valenzuela, M., Sachdev, P. & Singh, F. (2014). Psychological well-being in individuals with mild
6.
cognitive impairment. CIA Clinical Interventions in Aging, 779. doi:10.2147/cia.s58866
Gold, D.A. (2012). An examination of instrumental activities of daily living assessment in older adults and mild
7.
cognitive impairment. Journal of Clinical and Experimental Neuropsychology, 34(1), 11-34. doi:10.1080/138033
95.2011.614598
Krueger, K.R., Wilson, R.S., Kamenetsky, J.M., Barnes, L.L., Bienias, J.L. & Bennett, D. A. (2009).
8.
Social Engagement and Cognitive Function in Old Age. Experimental Aging Research, 35(1), 45-60.
doi:10.1080/03610730802545028
Kueider, A. M., Parisi, J.M., Gross, A.L., & Rebok, G.W. (2012). Computerized Cognitive Training with Older
9.
Adults: A Systematic Review. PLoS ONE, 7(7). doi:10.1371/journal.pone.0040588
Petersen, R.C., Smith, G.E., Waring, S.C., Ivnik, R.J., Tangalos, E.G. & Kokmen, E. (1999). Mild Cognitive
10.
Impairment. Arch Neurol Archives of Neurology, 56(3), 303. doi:10.1001/archneur.56.3.303
Roberts, R. & Knopman, D.S. (2013). Classification and Epidemiology of MCI. Clinics in Geriatric Medicine, 29(4),
11.
753-772. doi:10.1016/j.cger.2013.07.003
Sachs-Ericsson, N. & Blazer, D.G. (2015). The new DSM-5 diagnosis of mild neurocognitive disorder and its
12.
relation to research in mild cognitive impairment. Aging & mental health, 19(1), 2-12.
Vogel, A., Stokholm, J., Gade, A., Andersen, B.B., Hejl, A. & Waldemar, G. (2004). Awareness of Deficits in Mild
13.
Cognitive Impairment and Alzheimer’s Disease: Do MCI Patients Have Impaired Insight? Dementia and Geriatric
Cognitive Disorders Dement Geriatr Cogn Disord, 17(3), 181-187. doi:10.1159/000076354
Wertman, E., Brodsky, J., King, Y., Bentur, N. & Chekhmir, S. (2007). An estimate of the prevalence of dementia
14.
among community-dwelling elderly in Israel. Dementia and geriatric cognitive disorders, 24(4), 294-299.