65 / 68
פסיכואקטואליה
65
פרופיל אישי
התוכנית הוכרה על ידי המל”ג ומתקיימת במרכז האקדמי רופין
בבית הספר למדעי החברה והקהילה.
פרופסור לומרנץ מתווה דרך בחיבור הפסיכולוגיה הקלינית
וההתפתחותית עם העשייה והמחקר בגרונטולוגיה. ביסוד
מחקריו עומדים עקרונות הפסיכולוגיה ההתפתחותית של טווח
שהגה מסבירה את עקרונות
תאוריית הא-אינטגרציה
החיים.
הקיום האנושי על רקע מורכבות החיים, התנסויות פרדוקסליות
וסתירות בלתי פתירות. תאוריה זו מנסה להסביר את כוחות
ההישרדות והגדילה גם לנוכח התנסויות חיים מורכבות
וטראומתיות ומול תהליך ההזדקנות וסופיות החיים. מחקריו
של פרופסור לומרנץ עוסקים בתחומים מגוונים של מרחב וזמן
פסיכולוגיים, בריאות נפשית בזיקנה, הסתגלות נפשית של
ניצולי שואה וכן מצבי לחץ וטראומה במישור האישי, החברתי
והלאומי. במישור המעשי הוא פיתח שירותים ייחודיים לטיפול
בנפגעי ראש ובזקנים בבתי אבות, ופעל לבניית כלים לתמיכה
ולטיפול נפשי שיתאימו לכל אדם זקן על פי רצונו וצרכיו. הוא
ייסד, עיצב וניהל מסגרות של הוראה והכשרה בפסיכולוגיה
קלינית ובגרונטולוגיה, יחידות למחקר אקדמי שבראשן מכון
הרצג לחקר הזיקנה באוניברסיטת תל אביב. פרופסור לומרנץ
עמד בראש האגודה הישראלית לגרונטולוגיה במשך חמש
. בשנים האחרונות עוסק פרופסור לומרנץ בנושא
2004
שנים עד
היצירתיות בגיל המבוגר כבסיס להזדקנות מיטבית.
פרופסור לומרנץ מודה כי הוא חש היטב בהשפעות שהיו לרקע
הביוגרפי שלו על תפיסת עולמו ועל עבודתו האקדמית. הלך
נפש זה גיבש אצלו, בין השאר, תפיסת עולם שביסודה עומדים
השונות, הניגודיות, האפשרות והמאמץ לשינוי, וזאת בד בבד
עם אופטימיות שבהוויה ובחוויה האנושית. המוטיב ההיסטורי
של “היהודי הנודד” היה עבורו אמת אישית. ציון דרך במחקר של
פרופסור לומרנץ בתחום הפסיכולוגיה של האישיות הוא פיתוח
(כלומר, היעדרה של אינטגרציה),
תאוריית הא-אינטגרציה
שעניינה הדיאלקטיקה של חיים עם ניגודים בלתי פתירים. הוא
ממשיך לחקור ולפתח אותה ויש לה השלכות מרכזיות על חקר
האישיות והטיפול הפסיכותרפויטי. הוא עסק בשאלה כיצד
להבין את הריבוי והשונות בחיי האדם, כמו גם את הכוח האנושי
לשרוד ולצמוח למרות מורכבות החיים האישיים והחברתיים
שמציבה החברה העכשווית ושמשתקפת בשינויים הנדרשים,
בנדודים, במצבים חסרי המוצא, בטראומות ובמעברים שנכפים
על אנשים כה רבים. גישתו הייתה לאמץ פרדיגמה של ניגודיות,
יחסיות ופרדוקס, ולא רק של היגיון מסורתי, רציפות, אחדות
והרמוניה. סוד ההסתגלות, היצירתיות וההתפתחות טמון דווקא
ביכולת האנושית, הנמצאת ברמות הקוגניטיביות, הרגשיות
והעמדתיות, לשאת חיים דיאלקטיים שבהם שולטים עמימות,
היעדר המשכיות, חוסר סינכרוניות, אמביוולנטיות ואבסורד של
הפכים.
בשנים האחרונות ובעקבות תאוריית הא-אינטגרציה, פרופסור
הגיל
לומרנץ פיתח את התזה הגורסת שהגיל המבוגר הוא
, ושהיצירתיות כשלעצמה מביאה איתה התחדשות
היצירתי
אישית, התפתחות של האני ומציאת משמעות לחיים. פרופסור
לומרנץ מציב את היצירתיות כתנאי להזדקנות מיטבית.
יצירתיות לדבריו היא היכולת לייצר עבודה שהיא גם חדשנית
וגם הולמת במגוון תחומים. מכאן שגילויי היצירתיות עשויים
להופיע גם בחיים השגרתיים של אנשים רגילים, דרך מתן
פתרונות מקוריים ובלתי צפויים לאתגרי החיים היומיומיים.
זיקנה שנשמרת בה גמישות, הסתגלות ותחושה של חירות
נפשית, גם לנוכח מגבלות תפקודיות ובריאותיות, עשויה לעודד
יצירתיות. סבל ואובדן עשויים אף הם להוביל בנסיבות לא
מעטות למשמעות יצירתית חדשה.
הגרונטולוגיה ההומניסטית של פרופסור לומרנץ מציעה לראות
את עושר התהליכים האנושיים המתרחשים בזיקנה כראי
לשאלות הקיום והערך של חיי האדם בכלל.
פרופסור לומרנץ עמד גם בראש קרן פרנק למחקר על ניצולי
שואה שהוקמה באוניברסיטת תל אביב והשקיע רבות בחקר
הפסיכולוגיה של אוכלוסייה זו. הוא היה בין הראשונים שבדקו
את ההשפעה ארוכת הטווח של טראומת השואה בראייה
מקיפה ביותר, שכללה בין השאר את מאפייני הטראומה,
הרקע ההיסטורי של חיי הניצולים לאחר השואה, המארג
החברתי שבו השתקמו והשתלבו, תפיסת משמעות הזמן
עבורם, התפתחותם הפסיכולוגית של הניצולים בטווח החיים
השלם והרלוונטיות של ההתנסות בשואה בגיל צעיר לתהליכי
ההזדקנות המאוחרים יותר. שילוב המחקר על הטראומה ועל
ההזדקנות בקרב ניצולי השואה היה חשוב לפרופסור לומרנץ,
משום שהזיקנה מעמידה במבחן עליון את הרגישות לזיכרונות
הטראומטיים, שמתחזקת בנסיבות של ירידה ואובדן, והן מנגד
את מיצוי החוסן של ההישרדות, שאף הוא השתכלל והבשיל
במהלך השנים.
פרויקט ייחודי שהוביל פרופסור לומרנץ היה הקמתו של מרכז
לטיפול פסיכולוגי בבתי אבות. זה היה מימוש של מודל חדשני
לפסיכולוגיה קלינית גרונטולוגית שפרופסור לומרנץ פיתח
לצורכי אוכלוסייה של זקנים בתוך המסגרת הקהילתית שלהם.
הפרויקט התנהל בשני בתי אבות של רשת “משען” והוכר על
ידי משרד הבריאות כמוסד התמחות בפסיכולוגיה קלינית.
פרופסור לומרנץ קידם את ענפי העשייה והמחקר
הגרונטולוגיים, ששמו להם למטרה לשפר את ההתמודדות
עם בריאותם ההולכת והמידרדרת של הזקנים, לשמר בצורה
מיטבית את פעילותם ותפקודם ולסייע להם לקבל את הזיקנה
כשלב שמשלים מעגל התפתחותי ומתן משמעות לחיים על
קו הקץ.
שהולך עם פרופסור לומרנץ עד היום - להמשיך לתרום
החזון
לתחום הפסיכולוגי הגרונטולוגי ולפתח אותו בארץ.