לזכרה של ד"ר יוכי בן-נון

34 / 60

הסתדרותהפסיכולוגים בישראל
34 הספדים ליוכי
ליוכי החברה והמנטורית שלי ושל כל כך הרבה אחרים.
שהיא כזאת קטנה צנומה שערה שחור מלא ומעורר קנאה.
פגשתי אותה לראשונה, וזה סוד שאולי לא ידוע לכל
החבורה, כתלמידתה בשיעורי מחקר בלימודי המסטר.
וכבר אז למדתי להכיר את הרצינות המעורבת בקריצה
השובבה.
אם תכיני לי בואריה אמרה, אבטל את הבחינה בקורס, ורק
מאמר תצטרכו כל התלמידים לתרגם ולהגיש.
ואני העסוקה והטרודה, הפשלתי את שרוולי והכנתי
בוואריה טעימה. והעובדה שהצלחתי במשימה הנכבדה
מוכחת א. בביטול הבחינה, ב. בחברות שנוצרה בין המרצה
החכמה לאופה המרוצה.
וכך לאט לאט נבנתה החברות שהביאה אותי להצטרף
בזכות המרצה המקסימה, לצוות היחידה.
אנשים זקוקים לחברים, אנשים עושים למען אנשים אחרים.
ואנשים עושים ביחד המון דברים חשובים.
יוכי בעדינות, בניווט החכם שלה, בפשטות ההליכות, יודעת
לנווט אנשים, ילדים, ועובדים מסורים. אין כל פקפוק
בדברים היוצאים מפיה, הכל יודעים ובטוחים שהביסוס
העובדתי נבדק, והזיכרון האימתני של יוכי שמר וזכר. זה לא
פייר יוכי, אני תמיד אומרת לה. שתמיד את זוכרת ואנחנו
הנתינים מסביב תמיד שוכחים. זה לא אנושי.
אך יוכי היא סמל האנושיות, אני זוכרת במהלך עבודתי עם
יוכי את הרגעים הקשים שרק יוכי הייתה מסוגלת לומר את
הבשורות הכל כך קשות להורים. ולאחר שהייתה מבשרת
את הבשורות וההורים היו יוצאים עם העיניים הדומעות
מהחדר. הייתה נשארת עם המועקה בלב ואומרת “אבל
מישהו הרי צריך לומר את האמת”, והיתה ממשיכה לשאת
את הצער והכאב בלב.
אנשים יכולים ביחד לעשות המון דברים חשובים. אבל צריך
תמיד מנהיגים מתאימים. ויוכי בשבילנו את המנהיגה, את
האחת והיחידה.
יוכי יותר מכל רוצה שלאנשים יהיה טוב, שיהיו שמחים, יוכי
אוהבת לראות אצל האנשים אור בעיניים. ולמה אני אוהבת
את יוכי כי אנשים כמוה משרים מטובם על העולם הקשה
שמסביב.
אני רוצה להוסיף מדבריו של רבי שלמה קרליבך “אתה יכול
להיות עצוב לפעמים, רק אל תשכח שגם כשעצובים אסור
להפסיק את השמחה”.
ומישהו אחר חכם כתב, בארוחת הבוקר אני תמיד פותח
את העיתון בעמוד הספורט תחילה. עמוד הספורט מספר
על הישגים. בעמוד הראשון אין שום דבר מלבד כשלונות.
ואני מאחלת לך יוכי שתמיד תדלגי על העמוד הראשון,
ותלכי רק לעמוד ההצלחות.
ואני שהייתי תלמידה, מעריצה, כפיפה וגם חברה רוצה
לסיים בנימה אישית משלי בערב של הוקרה.
מילים שכתב אלבר קמי :
“אל תלכי לפני
כי אולי לא אצעד אחריך
אל תלכי מאחורי
כי אולי לא אדע להוביל
לכי פשוט לצידי
והיי ידידתי”
מחברתך
טובה ארצי
טובה ארצי, לשעבר קלינאית תקשורת בכירה, בי”ח מאיר
עם טובה ארצי
עם הנכדים של טובה, אורי וילי