39 / 82
פסיכואקטואליה
- 39 -
- למשל, ויסות אפקט ורגשות שליליים (חרדה,
רגשיות נפשיות
דיכאון).
בכל שלושת התחומים הללו תוארו ונעשו התערבויות היפנוטיות
במאמר הזה נציג ונתאר
.)Appel, 2003
מוצלחות בסטינג שיקומי (
דוגמאות להתערבויות שיקומיות משני התחומים הראשונים.
תיאורי מקרה
לשם הדגמה של שימוש בהיפנוזה בשיקום נביא שני תיאורי מקרה.
. בחרנו להדגים
השגת מטרות בשיקום
הראשון, מדגים את תחום
תחום זה על ידי תיאור מקרה מתוך מאמר של פיילוט מחקרי,
בין היתר בשל האפשרות להמחיש תוצאות מדידות של עבודה
בהיפנותרפיה בשירות השיקום. השני, מקרה טיפולי של הכותבת
ההסתגלות
הראשונה (ד”א), המתאר התערבות היפנוטית מתחום
הפסיכולוגית לנכות.
,
)2006( Diamond et al
המקרה הראשון נלקח מהמאמר של .
המתאר מחקר פיילוט על 6 מטופלים לאחר אירוע מוחי, שקיבלו
טיפול בהיפנוזה. כל המטופלים במחקר היו לפחות 6 חודשים
לאחר האירוע המוחי (מצב כרוני), וללא חסר קוגניטיבי משמעותי.
הפרוטוקול הניסויי כלל: 4 פגישות כדי לבסס תפקוד מוטורי
פגישות של התהליך ההיפנוטי; 4 פגישות מעקב,
4 ,
(
baseline
(
כדי לבדוק שינויים בתפקוד המוטורי אחרי ההתערבות. הפגישות
הטיפוליות התקיימו למשך כשעה, פעם עד פעמיים בשבוע.
כהדגמה בחרנו להביא את מטופלת מספר 3 שהשתתפה במחקר.
המטופלת בת 36, המיפרזיס שמאלי, 93 חודשים לאחר האירוע
המוחי. כמעט ללא יכולת להניע את הגפה המשותקת (השמאלית)
היפנוטית נעשה שימוש
אינדוקציה
ונזקקה לכיסא גלגלים. לצורך
העמקה
) ובספירה לאחור. לצורך
eye fixation
בקיבעון עיניים (
היפנוטית (ויסות הטרנס ההיפנוטי) התבצעה ויזואליזציה של הליכה
בשביל מתפתל אהוב, תוך כדי הוראות לשים לב לכל פרט, החל
מהריח באוויר ועד לאופן שבו האבנים הקטנות בשביל נמחצות
תחת רגליה. היא העירה שחשה לא מחוברת (מנותקת) מפלג גופה
to
השמאלי, “כאילו זה רדום”, ואמרה שיותר קל עבורה לאחוז (
סוגסטיה
) בידה השמאלית כשהיא מתמקדת ויזואלית על היד.
grip
) גבוהים
connectivity
היפנוטית ראשונית כוונה למודעות ולקישור (
יותר עם היד המשותקת. במהלך
הטיפול ההיפנוטי המטופלת גילתה
עצמאות בשימוש שלה בדמיון,
וכשנשאלה מה היא מדמיינת,
היא תיארה את התיאור הבא: “אני
) אפורים
wires
יכולה לראות חוטים (
בתוך הזרוע שלי המחוברים ליד
שלי. החוטים מסובכים זה בזה
בערבוביה, ואני לא יכולה לומר מה
הולך לאן”. לנוכח דיווח זה שהצביע
על הקושי שלה להבחין בין החוטים,
לצבוע את החוטים,
סוגסטיות
ניתנו
אחד בכל פעם, ולהוסיף תוויות
שיצביעו לאן הולך כל חוט, למשל
לאיזו אצבע וכדומה, הדבר נעשה
במטרה להגביר את המודעות
לתהליכים הגופניים ולקישוריות
עם היד. המטופלת דיווחה על
מודעות גבוהה יותר ליד שלה
אחרי התהליך הזה. במהלך פגישה
היפנוטית נוספת היא דמיינה שוב
את החוטים בזרוע שלה, אבל
שלחה “אותות ירוקים למטה לכיוון
היד” דרך החוטים כדי “לפתוח”
את האצבעות שלה, ואותות אדומים בחזרה למעלה למוח שלה,
כשהגיע הזמן להפסיק תנועה.
המדדים של התפקוד המוטורי שבהם השתמשו החוקרים היו
) מקסימלי של היד. המדדים הללו הראו
Grip
מדדים של כוח אחיזה (
עלייה דרמטית לאחר הפגישות ההיפנוטיות (כמעט פי 3 בממוצע,
יחסית למדידת הבסיס טרם הטיפול) עם שימור יפה של ההישג
בפגישות המעקב (פי 2 בממוצע יחסית למדידת הבסיס טרם
הטיפול). כשהמטופלת נשאלה לגבי השינויים במהלך ההיפנוזה
היא אמרה: “אני מגיבה לאיך שהזרוע שלי מגיבה” והמשיכה
לתאר זאת כ”הולכת עם הזרימה”. היא דיווחה על מודעות גבוהה
יותר לתנועות האצבעות שלה ועל הפחתה בתחושת הרדימות.
היא שמה לב שמחשבתה לעתים נודדת כאשר היא משתמשת
בידה השמאלית, ושההיפנוזה סייעה לה לשמור על מיקוד. במקרה
המתואר, ההתערבות ההיפנוטית תרמה לנבדקת מבחינת התחושה
הסובייקטיבית: שיפור ביכולת הקשב והריכוז ושיפור במודעות
ובתחושת הקישור ליד שלה. זאת בנוסף לשיפור התפקודי
האובייקטיבי, שנמדד בשיפור בכוח האחיזה של היד הפגועה.
ההסתגלות
המקרה השני מדגים את האופציה לקדם היבטים של
תוך היעזרות בהיפנוזה. כאמור בהקדמה, היבט
הפסיכולוגית לנכות
זה הוא אחת המטרות המרכזיות של הטיפול הפסיכולוגי השיקומי,
והמקרה הבא מדגים את הפוטנציאל של ההיפנוזה לקדם ולהאיץ
תהליכים תרפויטיים-שיקומיים. זהו תיאור של פגישה טיפולית אחת
(שנערכה על ידי ד”א), שבה נעשתה התערבות היפנוטית כחלק