5 / 68
פסיכואקטואליה
5
האינסופית בשנה מלאה במשימות ואירועים הקשורים
לחטיבה הרפואית ולמצב הפסיכולוגיה בארץ בכלל.
לנטלי שנכנסה לתפקיד בתקופה עמוסה ומאתגרת
(וכבר פועלת ברגעים אלו בכמה מישורים) אנחנו
מאחלים הצלחה רבה בתפקיד החדש.
השנה יתקיים כנס מדריכים בפסיכולוגיה
18.2
בתאריך
רפואית שמארגנת הוועדה המקצועית. אנו מאחלים
שיהיה זה יום פורה ומלמד ויתקיים בנוכחות מלאה של
המדריכים.
הפעם בפינת הזרקור הפסיכולוגים הרפואיים אלעד
נהלוני ועודד המרמן מספרים על עבודתם במרפאות
פריון.
תחום טיפולי הפריון ידוע כמפותח מאוד בארצנו, וידוע
פחות כי בשנים האחרונות קיימת עלייה בשיעור הזוגות
הפונים לטיפולי פוריות בעקבות בעיות שמקורן בגבר.
אחוזים
50-
ל
40
בקרב אנשי המקצוע מדברים על בין
מהמקרים. מרבית הנטל של טיפולי הפריון מוטל על
האישה, ומדובר בעיסוק הכרוך בהשפעה ניכרת הן על
הגוף והן על הנפש. ההורמונים, הזריקות, המעקבים,
הבדיקות והפרוצדורות הפולשניות, ולבסוף - הצלחת
הטיפול והכניסה להיריון או הכישלון - כל אלה
מתרחשים אצל האישה. התפיסה הרווחת בציבור
ממקמת על פי רוב את בעיית הפריון אצל האישה
ותמיד מציבה אותה במרכז ההתמודדות. גורמים אלה
מאפשרים לגברים "להסתיר" את השפעות המצב
עליהם. למעשה, הגבריםמושפעיםמאודמבעיותהפריון
ומההתמודדות עמן. לדוגמא, בעיות פריון הגבר עלולות
לערער את הזהות הגברית, לעורר רגשות של בושה,
אשמה והתנהגויות של הסתרה, הצורכות זמן ואנרגיה
רבה. גברים גם נוטים פחות לחשוף את המשאלה שלהם
לילד, את התסכול וחוסר האונים הכרוכים בכישלון
הפוריות.
אלעד נהלוני הוא מתמחה (שנה שלישית) בפסיכולוגיה
רפואית במרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר, עובד
(שנה שישית) במרכז "קוגנטיקה" לטיפול קוגניטיבי
התנהגותי ובמרכז לפסיכולוגיה רפואית הל"ר בתל
אביב, וכן פוגש מטופלים במסגרת קליניקה פרטית
בקריית אונו.
עודד המרמן הוא פסיכולוג רפואי מומחה, העובד
במרכזים הרפואיים הדסה ושערי צדק בירושלים, במרכז
הרפואי ע"ש סורוקה בבאר שבע ובקופת חולים מאוחדת.
בנוסף, עודד שותף לניהול מרכז הל"ר בירושלים.
במסגרת עבודתו בהל"ר ירושלים, מנחה עודד בשנה
האחרונה, בשיתוף עם מרכז "רימון" לפוריות וארגון
"תורת המשפחה", קבוצות גוף-נפש לגברים מהמגזר
החרדי.
במסגרות השונות צברנו שנינו ניסיון בטיפול פרטני
בגברים, נשים וזוגות, בהעברת סדנאות ובהנחיית
קבוצות. להלן נספר על חוויותינו כמטפלים גברים
בתחום ייחודי ומורכב, אשר נתפס לפעמים כתחום
מאוד "נשי".
אלעד נהלוני: על קצה המזלג אוכל לומר שנוכחותי
הגברית כפסיכולוג עם מטופלי הפוריות מאפשרת
להתייחס לכך שברוב המקרים נושא הפריון הוא
בעיה של שניים. בין היתר, ובנוסף לטיפול שניתן על
ידי הקולגות שלי שהן פסיכולוגיות, נוכחותי הגברית
תורמת לעורר את מודעות המטופלות להשפעת המצב
וטיפולי הפריון גם על בני זוגן. אני מבקש להשתמש
בנוכחות זו גם כדי לתת לגיטימציה לגברים להכיר
בהשפעות הרגשיות ולשתף בהן, ובכך לאפשר להם
עיבוד רגשי, שמפחית תחושות אשמה, בושה וחריגות.
השפעה זו מצטרפת כמובן להשפעה המיטיבה של
הטיפול על בריאותה הנפשית של בת הזוג, המחזיקה
בדרך כלל את רוב משקל הטיפולים על כתפיה. מאתגר
במיוחד הטיפול בנשים בדרך להורות יחידנית, שפנייתן
לבנק הזרע מסמלת עבורן, לעתים, אקט של ייאוש מחיי
זוגיות ואובדן האמון במין הגברי. במקרים אלה, למטפל
גבר עשויה להיות תרומה ליצירת אמון מחדש, והפחתת
הייאוש מהאפשרות לייצר לעצמן זוגיות מיטיבה. גברים
הסובלים בעצמם מבעיית פריון עלולים לחוות גם בידוד
חברתי וקושי רב להיתמך על ידי חברים ובני משפחה.
רק במפגש עם רופא במרפאה לפריון הגבר לעתים הם
מעזים לחשוף מחשבות מודחקות, הקשורות לכך שאולי
בעיית הפריון נוצרה "באשמתם". רעיונות כגון "אולי זה
בגלל שנסעתי יותר מדי על אופניים" יועלו ביתר קלות
מאשר רעיונות כגון "אולי זה בגלל אוננות מרובה".
בשני המקרים הרופא מוצא את עצמו בעמדת המרגיע
והמאשר, שרוב בעיות הפריון הן כתוצאה מפגם מולד.
גברים שאינם מעזים להעלות שאלות, לא יזכו כמובן
לתשובות והמפגש עם הרופא הוא ברוב המקרים חד
פעמי ואין לו המשך.
עודד המרמן: במגזר החרדי ישנם פנים ייחודיים
להתמודדות עם בעיות הפוריות. גברים חרדים אשר
מתמודדים עם תופעת העקרות וטיפולי פריון עלולים
לחוש כי הם סובלים מבעיה כפולה. מחד גיסא, כאב
עצום על היעדר ילדים הקשור בתחושה של פספוס
ודחף אנושי טבעי ובסיסי להיות הורים, להעניק ולאהוב.
אולם נוסף על כך, יש כאב חברתי עצום הקשור לתחושת
הניכור והזרות שבלהיות זוג חשוך-ילדים בחברה שבה
ישנה ציפייה בסיסית לקיים מצוות "פרו ורבו" בהידור.
העבודה הפסיכולוגית-רפואית בסביבה זו מחייבת
רגישות תרבותית וכבוד בסיסי לערכי החברה החרדית.
חדשות החטיבות