13 / 82
פסיכואקטואליה
- 13 -
שניות, ניגודיות, קומפלמנטריות -
בגישות תיאורטיות מרכזיות
הטבלה מתארת את שלושת המושגים התיאורטיים של שניות,
ניגודיות וקומפלמנטריות בגישות תיאורטיות מרכזיות.
כפי שאפשר להבין מתוך הטבלה, הצגת המושגים שיש
ביניהם דינמיקה של שניות, ניגודיות, קומפלמנטריות
ואחדות - מאפשרת שינוי בתוך התהליך הפסיכותרפויטי.
התנועה הרציפה והאיטראקטיבית בין שני מושגים,
מאפשרת זרימה טפולית ויציאה מתקיעות אפשרית של
חוויותיו של המטופל מול מחלתו הגופנית. לצורך התנועה
בין שני מושגים מנוגדים, משלימים או מאוחדים יש לבצע
הפרדה, דיפרנציאציה, בין שני המושגים. הדיפרנציאציה
מאפשרת מעין מיפוי של המושגים בתוך התהליך הטיפולי
ותרגומם לשפת המטופל.
עבודת דיפרנציאציה
“עבודת דיפרנציאציה” הוא מושג המאפשר למטופל להגיע
להבנה של הקיום של שניות, ניגודיות, קומפלמנטריות ואחדות
בתוך התהליך הפסיכותרפויטי. עבודת הדיפרנציאציה מבוטאת
בשני תחומי עולמו של המטופל: עבודת דיפרנציאציה בין
“מחלה” ל”אי-מחלה”, ועבודת דיפרנציאציה בעמדותיו של
המטופל כלפי מחלתו.
א. עבודת דיפרנציאציה בבעייתו המרכזית של המטופל
כאשר מטופל מדבר בטיפול על חוויה “חד-צדדית”
ש”תוקעת” אותו במצב של חוסר אונים, או כשהוא מציב את
הבעיה כ”סיבת” הסיבות של כלל בעיותיו, המטפל מתבקש
להציע לו בעבודת הדיפרנציאציה ראיה שיש בה שניות,
ניגודיות וקומפלמנטריות.
מקרה:
בחורה צעירה, רווקה, חולה בדלקת פרקים, פנתה לטיפול
עקב תחושות של בדידות, חוסר ערך עצמי ופחדים מפני קשר
עם גברים. המטפל הניח כי כל תוכנית טיפולית שתאפשר
למטופלת לחוות בתוך הטיפול שיש בבעיותיה שניות, ניגודיות
וקומפלמנטריות, תביא לשיפור מצבה הנפשי. המטפל החל
בעבודת דיפרנציאציה שמטרתה להכיר למטופלת חוויה
שמנוגדת לחוויית הבדידות. אם חוויית הבדידות היא שלילית,
תעמוד מולה חוויה חיובית. אם חוויית חוסר הערך העצמי היא
שלילית וקשה, המטופלת התבקשה להעמיד מולה חוויה של ערך
עצמי. מול פחדים מפני קשר עם גברים, התבקשה המטופלת
להציב, במקרה זה, דרכי שליטה על פחדים. המטופלת החלה
להפנים כי קיימת דיפרנציאציה בין שתי חוויות (שניות) הנוגדות
שם
המחבר
שם
התיאוריה
שניות, ניגודיות,
קומפלמנטריות
הסבר
מיטשל, ס’
Mitchell, )
(1988
בנג’מין, ג’
Benjamin, )
(1990 & 1995
סטרן, ד’
(Stern, 1985)
וויט, מ’
(White, 1986)
התיאוריה
האינטרסובייקטיבית
התיאוריה
האינטרסובייקטיבית
התיאוריה
האינטרסובייקטיבית
התיאוריה
הנרטיבית
עצמי מוכר על ידי האחר
הבעיה לעומת המטופל
יחסי אם ותינוק
אינטרסובייקטיביות
התיאוריה האינטרסובייקטיבית
מניחה, שהאחר חייב להיות מוכר
כסובייקט אחר, על מנת שהעצמי יוכל
לחוות באופן מלא את נוכחות האחר
דיפרנציאציה בין הבעיה למטופל על מנת
“לשחרר” אותו מרגשי אשם, תחושות
בושה, פחד מענישה, אכזבה וכו’
תינוקפחותתגובתי הואתינוקפחות “מוכר”,
ואמו, המגיבה אל תינוק אדיש ו”מעורפל”
בגריית יתר או לחילופין בהסתייגות
ממנו, היא אם המרגישה מיואשת
על כך שהתינוק שלה אינו “מכיר” בה
המושג “אינטרסובייטיביות”, הוא תחום
של קשרי גומלין בין שני סובייקטים,
ומשחק הדדי בין שני עולמות
סובייקטיביים, על מנת להגדיר את
המצב הפסיכואנליטי
וויט
ואפסטון
White & )
(Epston, 1990