11 / 68
פסיכואקטואליה
- 11 -
חוה פרידמן
הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך,
משולחנה
של
מה מניע פרופסיה לשינוי תפיסתי?
שאלה גדולה. האם יכולה הפרופסיה
עצמה להניעשינוי בעמדותהעוסקים
בה כשהיא מעוגנת בחקיקה, נהלים,
חוזרי מנכ”ל, מחויבות ציבורית,
מסורת והרגלים של העוסקים בה?
מה מניע את השינוי? תהליכים
יזומים או אולי תהליכים חיצוניים
שהם לכאורה אקראיים?
במבט היסטורי, הפסיכולוגיה
החינוכית נעה בין תפיסות. ראשיתה
בתפיסותיו של ליטנר וויטמר
מפילדלפיה, שהקים בשנת 6981
את הקליניקה הראשונה של הדרכת
פסיכולוגים לייעוץ למורים בנוגע
Bardon
לבעיות למידה של ילדים (
), ומנגד, הביטוי
& Bennett,
1974
הראשון ללידתה נמצא בתיעוד של
שהקדים את
Sir Francis Galton
וויטמר. הוא פעל בלונדון בשנת 4881,
וניסה למדוד את ההבדלים הבין
אישיים ולסייע לבתי ספר בבחירת
White&Harris,
תלמידים ובהכוונתם (
). באותה נשימה נוהגים להזכיר
1961
Binet-
את פרסום המבחנים של
בשנת 5091. מדובר בשתי
Simon
גישות שהמטוטלת הפרופסיונלית
המשיכה לנוע ביניהן למעלה ממאה
שנים. תפיסת מיקוד העיסוק במיון
ילדים והכוונתם למסגרות חינוך
כולל חינוך מיוחד אל מול התפיסה
של מיקוד בהדרכת צוותים חינוכיים
לעמוד לרשות ילדים.
סוגיית התנועה הפרופסיונלית
נמצאת על שולחן אגף פסיכולוגיה.
לאחרונה שקלנו להוביל שיח אקטיבי
בנוגע לפסיכולוגיה החינוכית בזירה
הציבורית בעת הזו. מדובר בחשיבה
אסטרטגית רחבה באשר למהות
הפרופסיה כפי שמשתקפת כיום
לנוכח מגמות חברתיות, חינוכיות ואף
פוליטיות. המהלך יכלול דיונים של
פורומים מקצועיים ושיח פסיכולוגים
לאורך השדרה הארגונית ובתוכה.
בהקשר הנוכחי אתייחס כאן רק
לוויניאטה ארגונית אחת המהווה
חלק מהתהליך כולו. מדובר בדיוני
פורומים מקצועיים שהחל במפגש
צמרת של הפורומים של אגף
פסיכולוגיה במהלך חודש נובמבר.
במפגש התכנסו כמאה פסיכולוגים
מכל המחוזות, פסיכולוגים מחוזיים
ובכירים, חברי הפורומים המקצועיים
הקבועים של אגף פסיכולוגיה
ומוזמנים נוספים. המפגש התנהל
במתודה של מרחב פתוח. פתחנו
בהרצאה שעסקה בגורמי השפעה
רלוונטיים על עבודתו של הפסיכולוג
ושל שירות הפסיכולוגיה החינוכית.
התבוננו על “משיכת החבל” במישור
הארגוני בין מגמות שונות:
- מזה מודעות הולכת וגוברת
לעולמם הנפשי של ילדים וצורכי
בריאות הנפש שלהם, ומזה חסר
בזמינות של גורמי פסיכותרפיה
בקהילה.
- הקצאת פסיכותרפיה לילדים:
בין שירות שוטף של פסיכולוגים
בעבודתם במסגרות חינוך לבין
הקצאת שירותים באמצעות
תוכניות לאומיות (עיר ללא אלימות,
התוכנית הלאומית לילדים ולנוער
בסיכון, התוכנית הלאומית למניעת
התאבדויות ועוד).
- מתח בין מיקוד מערכתי בעבודת
הפסיכולוג במסגרות החינוך לבין
מיקוד בהתערבות הפרטנית...
תנועת מטוטלת.
כיצד מחלחלת מציאות זו לעבודתו
של פסיכולוג בגן הילדים ובבית
הספר? כיצד מנווט הפסיכולוג בין
הצרכים המרובים שמופנים אליו?
מה מנחה את סדר העדיפות שלו
ואת מאזן עבודתו? מה משפיע על
הפסיכולוג המבקש להנכיח את
קולו של הילד במסגרת החינוכית?
המרחב הפתוח שקיימנו במפגש
צמרת זה אפשר למשתתפים ליזום
דיונים בסוגיות כדוגמת:
- הערכה פסיכולוגית של לקויות
למידה ודילמות באשר לזהותו של
הפסיכולוג החינוכי.
- הגשת שירות פסיכולוגי בתנאי
חסר כזרז לבחינת עבודתו של
הפסיכולוג החינוכי.
_
- בעיות התנהגות בגיל הרך
כיצד?
_
להשפיע בגיל צעיר
- הפסיכולוג כגורם מקצועי מלווה
התפתחות במעבר מגן הילדים
לבית הספר.
- תפקידו החברתי של הפסיכולוג
החינוכי בהתייחס להורה, להורים
ולהורות.
- פסיכותרפיה לילדים בסיכון גבוה:
תפיסה גנרית של הכשרה אל מול
מוקדי הכשרה (פגיעות מיניות,
אלימות, טראומה ועוד).
- ניהול הידע של הפרקטיקה
בפסיכולוגית חינוכית.
מפגש צמרת מהווה פרק בתהליך
חשיבה ארגונית שנועד לעצור
ולחשוב על עקרונות לעבודתו
של הפסיכולוג החינוכי ועל קווים
ארגוניים מנחים לעבודת השירות
הפסיכולוגי החינוכי. הקוראים
מוזמנים לקחת חלק בתהליך, אם
על ידי כתיבה ואם על ידי השתתפות
במפגשי שיח.
חוה פרידמן
חושבים על הפסיכולוגיה החינוכית - מרחב פתוח