ינואר 5102
פרופסור אמריטוס שלמה קרביץ
פרופסור שלמה קרביץ נולד בפיטסבורג, פנסילבניה, בשנת 8391, להורים שהיגרו לארצות
הברית מאירופה. הוא גדל במשפחה מסורתית ולמד בבית ספר יסודי כללי ובישיבה
תיכונית. לאחר שנה של לימודי ישיבה בברוקלין חזר לפיטסבורג ולמד פסיכולוגיה
באוניברסיטה. בתחילת הדרך התעניין במחקר באוריינטציה התנהגותית. במקביל לתואר
הראשון באוניברסיטת פיטסבורג היה מעורב בתנועת בני עקיבא העולמית ועלה לארץ עם
סיום התואר הראשון. הוא הגיע לקיבוץ בארות יצחק, וב-1691 למד תואר שני באוניברסיטת
בר-אילן במחלקה לפסיכולוגיה. באותה תקופה בארץ היו בעיקר מגמות קליניות וחינוכיות,
ומתוך חיפוש בהתמחות מסוג אחר חזר לארצות הברית לאוניברסיטת וויסקונסין, שם למד
לימודי תואר שלישי בפסיכולוגיה שיקומית. במסגרת לימודיו עבד עם אנשים עם נכויות
פיזיות ובעיות של התמכרות. במהלך לימודיו הכיר את פרופסור שלמה כץ, וכמוהו, חזר
לארץ והיה ממייסדי המגמה לפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת בר-אילן. במהלך שנת
שבתון חזר לפיטסבורג ושם עבד בבית חולים פסיכיאטרי ולמד את התחום של שיקום פסיכיאטרי, ומאז לימד תחום זה וחקר
אותו.
במסגרת עבודתו המחקרית פרסם פרופסור קרביץ קרוב ל-001 מאמרים ופרקים בספרים. מחקריו עוסקים בתהליכי התמודדות
של אנשים עם נכויות ומחלות שונות, בעיקר בתחום של מחלות נפש. במסגרת עבודתו הקלינית עבד בעבר בבית לוינשטיין, ושימש
לעתים כמדריך במקומות שונים כמו פרדסיה והקליניקה לשירות הקהילה של המחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן. כמו כן, הוא היה
נציג אקדמי במועצה הלאומית לשיקום נכי נפש בקהילה, חבר במועצת הפסיכולוגים ויו”ר ועד החטיבה השיקומית של הסתדרות
הפסיכולוגים.
פרופסור קרביץ הוא תושב העיר רחובות, נשוי, אב לארבעה ילדים וסב לשישה נכדים.
- 12 -
חברים יקרים,
גיליון זה הנו פרי יוזמה של ד”ר יוכי
בן-נון, היו”ר היוצאת של הפ”י וחברת
מערכת פסיכואקטואליה.
אסופת המאמרים המופיעה כאן
מגלמת קמצוץ מן הידע והניסיון
שנצברו לאורך השנים בשדה
הפסיכולוגיה השיקומית בישראל
ובעולם. הפסיכולוגיה השיקומית
הוכרה בישראל כתחום התמחות
בפסיכולוגיה בשנת 0891, כשלוש
שנים בלבד לאחר חקיקת חוק
הפסיכולוגים. בארצות הברית היא
הוכרה כחטיבה כבר בשנת 8591. היא
התפתחה בעולם כתוצאה ממלחמות
גדולות שהותירו אחריהן מאות אלפי
פצועים ששרדו ככל שהרפואה
השתפרה. אנשים שהיו “רגילים”
לפני התאונה, והפכו ל”אנשים רגילים
במצבים לא רגילים”, או כפי שמנוסח
The psychology of chronic
לעתים:
.
health conditions
כיום לומדים בישראל כ- 09
פסיכולוגים שיקומיים בשנה,
בארבעה מוסדות אקדמיים שונים:
הראשונה
_
באוניברסיטת בר-אילן
שפתחה מסלול לימודים זה בישראל,
באוניברסיטה העברית, במכללה
האקדמית תל אביב יפו, והצעירה
מכולן, באוניברסיטת אריאל בשומרון.
בוגרי המגמות הללו משתלבים
ותעסוקה
במסלולי התמחות
מקצועית במגוון רחב של מרכזים
שיקומיים, רפואיים כלליים, ובמרכזים
של בריאות הנפש. בישראל פועלים
כיום כ-052 פסיכולוגים שיקומיים
מומחים, מתוכם כמאה מדריכים,
המהווים כולם כארבעה אחוזים מסך
כל הפסיכולוגים המומחים בישראל.
במהדורה זו של פסיכואקטואליה, אנו
מתכבדים בשלושה עורכים-אורחים,
אשר תרמו רבות להתפתחותה של
הפסיכולוגיה השיקומית בישראל.
פרופסור שלמה כץ, פרופסור שלמה
קרביץ ופרופסור דן הופיין. העמודים
הבאים כוללים תמצית של פועלם
ותרומתם לשדה הפסיכולוגיה
השיקומית.
לסיכום, בכל מקום שבו עובדים
פסיכולוגים ופסיכולוגיות שיקומיים,
מטרתם הטיפולית היא, בראש
ובראשונה, הפחתת הכאב הנפשי
הכרוך בהתמודדות עם מחלה או
נכות, של החולה ובני משפחתו. זאת
על ידי יצירת אינטגרציה מקסימלית
של חלקי העצמי הגופני, הנפשי,
הקוגניטיבי והתפקודי, ומיצוי אופטימלי
של מרב הפוטנציאלים הטמונים
במטופל. כפי שניתן לראות במאמרים
הכלולים בחוברת שלפניכם, המגוון
של מצבי משבר שיקומיים עצום,
ומחייב ידע רב ממדי ואינטגרציה
מושכלת בין התהליך ההתפתחותי
הנורמטיבי לבין הצרכים שמעורר
המשבר. המאמרים שלפניכם מהווים
טעימה משדות שיקומיים שונים
ומפרספקטיבות טיפוליות מגוונות.
אנו מקווים כי תמצאו את הקריאה
משכילה ומעוררת מחשבה.
בברכה,
מחברי ההקדמה,
ד”ר נעה וילצ’ינסקי,
ד”ר אילנית חסון-אוחיון
וד”ר עומר פורת
הקדמה לגיליון
“זרקור על הפסיכולוגיה השיקומית”