5 / 68
פסיכואקטואליה
גב’ קרן סרברו שורק (מנהלת תחום
פסיכולוגים שיקומיים ראשיים בבתי
החולים בוועד החטיבה השיקומית)
מר אורן סגל (רפורמה)
גב’ שני אורנוי (בתי ספר לפסיכותרפיה)
גב’ דוריה כהן (מועצת הפסיכולוגים)
עידו מי רז (ועד מרכזי)
מורן אלדד (נציגת מתמחים שיקומיים)
טל מוזס (סיוע טכנולוגי)
הוועד מאתר כעת מרכזי תחום הסכמי
שכר וחיזוק משתתפים בתחום הרפורמה.
פתיחת בתי הספר לפסיכותרפיה
בעבודה מאומצת ושקולה הצליחה
שני אורנוי ליצור פתיחות רבה והבנה
להכשרתנו, ובכך לפתוח שערים של בתי
ספר שבעבר מנעו מאיתנו את הכניסה
לשורותיהם כסטודנטים מן המניין. בהם
מכון מגיד, בית הספר לפסיכותרפיה
באוניברסיטת תל אביב והיחידה ללימודי
המשך בבר-אילן.
היערכות לרפורמה בברה”נ ופעולה מול
קופות החולים
מתוך הבנה לחשיבות הנושא והשפעתו
על הדורות הבאים, פועל ועד החטיבה
בשיתוף פעולה עם שאר החטיבות בהפ”י
והוועדות המקצועיות, לוודא שמקומם
של הפסיכולוגים השיקומיים יקבל ביטוי
בהיערכות הקופות לרפורמה, שתיכנס
לתוקפה ב-51 ביולי 5102.
הוועד שם לעצמו מטרה להבטיח
שהפסיכולוגים השיקומיים, על אף היותם
רק %4 מסך כל הפסיכולוגים בארץ,
יקבלו הזדמנות שווה לעסוק בתחומם
כמו כל פסיכולוג אחר המשולב בקופות
החולים במסגרת הרפורמה. הוועד מנהל
מגעים רצופים עם כל הגורמים הנוגעים
בדבר, ואינו חוסך שום מאמץ להבטיח כי
עתידם של הפסיכולוגים השיקומיים יהיה
כרוך באופן הדוק לשינויים המתרחשים
כעת במערכת הבריאות. בימים אלו
נערך הוועד לאיסוף כספים על מנת
לתמוך במהלך משפטי נרחב כנגד הפרת
זכותנו לעבוד בתחום התמחותנו בקופות
החולים, ולהשתלב באופן מלא בתוכנית
הרפורמה.
הסכמי השכר
ועד החטיבה מוביל את הפ”י גם בתחום
זה, בדרישתו להקמת גוף וולונטרי מתוך
הפ”י, הכולל נציגים מכל החטיבות, אשר
יפעלו מול נציגי הסתדרות המח”ר בתיאום
מלא כחלק מהמאמצים להיטיב את שכר
הפסיכולוגים בשירות הציבורי. כחלק מכך,
משתתפים נציגים שלנו בישיבות עם ארז
לוי, המייצג את עו”ד יעל רון, יו”ר המח”ר,
בדיונים על הסכמי השכר הנפתחים כעת
למקצועות רבים במשק.
התוכניות לשנה הבאה של ועד החטיבה
כוללות בין השאר:
תכנון כנס שנתי שלישי בשיתוף הוועדה
•
המקצועית.
לבוגרי תואר שני
Mentoring
תוכנית
•
לקראת תחילת התמחות.
תוכניתחשיפתהתחוםהשיקומי לתלמידי
•
תואר ראשון בפסיכולוגיה בישראל.
APA, Div.
תוכנית חילופי מתמחים עם
•
לביקור מקצועי הדדי של שבועיים.
22
חיזוק הקשר עם האגף החדש לשיקום
•
במשרד הבריאות.
עידוד פתיחת מקומות התמחות
•
במרכזים שיקומיים חדשים בפריפריה.
עידוד סניפי חטיבה שיקומית בצפון
•
ובירושלים, בהמשך לזה שנפתח בדרום.
קידום פתיחת תוכניות לתואר שני
•
בפסיכולוגיה שיקומית במגזר הערבי
והחרדי.
אם תרצו לקחת חלק בפעילות הוועד,
אנא אל תהססו לפנות אלינו באמצעות
משרדי הפ”י - יש מקום לכולם.
שלכם בברכת שנה אזרחית חדשה,
פורייה ומוצלחת,
חברי ועד החטיבה,
עומר, דוריה, אילנית, מורן, קרן, טל,
עידו, אורן ושני.
- 5 -
דבר החטיבה החינוכית
דבר החטיבה הקלינית
לחברי הפ”י שלום רב,
מאז הגיליון האחרון, נושא הרפורמה
בבריאות הנפש נידון שוב, הן בהסתדרות
הפסיכולוגים והן במועצת הפסיכולוגים.
בתור נציג של הפ”י במנהלת הרפורמה,
דיווחתי הן להסתדרות והן למועצת
הפסיכולוגים, שאין למשרד הבריאות
שום כוונה להתערב באופן שבו בוחרים
אנשי קופות החולים לשלב או לא לשלב
פסיכולוגים במערך החדש שהם מקימים.
מנכ”ל משרד הבריאות הנוכחי הבהיר זאת
בישיבה האחרונה של מנהלת הרפורמה.
מה יהיה מקומם של הפסיכולוגים לאחר יולי
5102 נשאר עמום ולא ברור.
בדצמבר האחרון הגיעו שלושה פסיכולוגים
ראשיים משלוש הקופות הגדולות (מירי
דנון מכללית, ד”ר רוני אדם ממכבי, ומר
גיל רביב ממאוחדת) לישיבה של מועצת
הפסיכולוגים. התמונה שהם הציגו לגבי
היערכות הקופות לרפורמה הייתה קצת
יותר אופטימית ממה שחשבנו. שלושתם
רואים את הפסיכולוגים כחלק משמעותי
ומהותי מהרפורמה, ואף סיפרו על
מאמציהם למצוא פסיכולוגים לתפקידי
ניהול במחוזות השונים. כמו כן, סיפרו
שהם אישית מרגישים הזדהות עם הצורך
להמשיך לדאוג להכשרתם של פסיכולוגים
ולייצור מסגרות שיוכרו להתמחות במרכזים
החדשים שהם בונים. אף אחד מהם לא
התחייב על תקנים, תפקידים ומקומות
התמחות לפסיכולוגים באופן רשמי, אך
בפועל הם כן מחפשים כאלה, ונראה שחלק
גדול מאיך שתיראה הרפורמה קשורה
ליוזמות אישיות של דמויות מפתח בקופות.
לשאלה האם הקופות מתכוונות לשלב
פסיכולוגים בעלי מומחיויות שונות במערך
בריאות הנפש (קרי להכניס רפואיים,
שיקומיים, חינוכיים, התפתחותיים וארגוניים)
לא ניתנה תשובה ברורה, אך הרוח הייתה
שבשלב ראשון עסוקים בשמירת מקומם
של הקליניים ורק אחר כך יחשבו האם יש
מקום לשלב מומחיויות אחרות בבריאות
הנפש. חשוב להדגיש שמדובר על שילובם
בבריאות הנפש. מקומם של פסיכולוגים
רפואיים, שיקומיים והתפתחותיים במערכת
הבריאות הכללית כבר קיימת, אם כי לא
בצורה מספקת.
שני דברים חשבתי בעקבות הישיבה.
1. לקופות החולים אין שום מחויבות רשמית
לשמירה על מקומם של פסיכולוגים
ולהכשרתם. המחויבות היא כללית, לספק
שירותי טיפול על ידי כל המקצועות
הפארא-רפואיים. אנו רק מקצוע אחד מבין
המקצועות הללו, אולם אנו מקצוע מבוקש
בקרב הפונים. לכן, בהיעדר מחויבות רשמית,
הדרך הטובה ביותר לשמור על מקומנו היא
דרך השטח. אם פסיכולוגים בכירים יצטרפו
לקופות החולים וימלאו תפקידי ניהול, אז
מקומם של הפסיכולוגים יכול להיות טוב. אם
לא, חוששני שבקלות רבה מדי יתפסו אחרים
את מקומנו. מה שפסיכולוג מנהל אחד יכול
לעשות במחוז שלו ברמת העסקה והכשרה
של פסיכולוגים, לא יכולים לעשות עשרה
פעילים שיכתבו מכתבים למשרד הבריאות
בנוגע למקומם של הפסיכולוגים ברפורמה.
2. החטיבות שאינן קליניות רואות ברפורמה
של משרד הבריאות הזדמנות לעשות
רפורמה בחשיבה של קופות החולים ושל
כלל הפסיכולוגים לגבי השייכות שלהם
לבריאות הנפש. כמובן שהשינוי בסעיף
9ב הכשיר מגמה זו כשהמטרה של שאר
החטיבותהיאלהיותחלקמהמערךשלתחום
בריאות הנפש ולא להסתפק במקומות
אחרים שדרכם היו שייכים עד כה למערכת
הבריאות. הדילמה של החטיבה הקלינית מול
הלחץ של השיקומיים והרפואיים להיכנס
לבריאות הנפש נובעת מיחס אמביוולנטי
כלפי שאיפה זו. מצד אחד, הפ”י, מכל
המקומות, היא המקום להפגין סולידריות בין
החטיבות ולהיאבק את המאבקים אחד של
השני. יש כאן הזדמנות לקליניים להירתם