19 / 68
פסיכואקטואליה
- 19 -
שם
המחבר
שם
התיאוריה
שניות, ניגודיות,
קומפלמנטריות
הסבר
פרויד, ז’
(תש”ל-א, 5591/0291,
תש”ל-ב)
קליין, מ’
Klein & )
(Riviere, 1953
ויניקוט,
ד”ו
(ויניקוט, תש”ס)
אוגדן, ת’
(אוגדן, תשס”א)
תיאוריה
פסיכואנליטית
תיאוריית יחסי
אובייקט
תיאוריית יחסי
אובייקט
תיאוריית יחסי
אובייקט
סתמי, אני, אני-עליון
אהבה וכוחות חיים משמרים
לעומת שנאה ודחפים
הרסניים
המרחב הפוטנציאלי
הקוטב
הפאראנואידי-סכיזואידי,
לעומת הקוטב
הדיכאוני
יצרי החיים לעומת יצרי
המוות
אובייקטים טובים לעומת
פחד מאובדן
אם לעומת תינוק
עקרון העונג, לעומת עקרון
המציאות, או האי-עונג
תוקפנות לעומת אהבה
הקבוצה לעומת הפרט
התסביך האדיפלי
מילוי משאלות לעומת איפוק
והגנה
נפרדים ומתחברים מחדש
אהבה קומפלמנטרית לשנאה
המרחב הפוטנציאלי, בו זמנית,
מחבר ומפריד את התינוק (ילד,
מבוגר) ואמו (אובייקט(
יש מתח דיאלקטי מתמיד בין שני
קטבים חווייתיים אלו
יצרי החיים אינם מתקיימים
ללא יצרי המוות
אובייקטים טובים יכולים להיווצר
עקב הפחד לאבד את אהבת האם
קיימים יחסים קומפלמנטריים בין
האם והתינוק
עקרון העונג אינו מתקיים ללא עקרון
המציאות (האי-עונג) אצל התינוק והילד.
הדחפים התוקפניים נחווים
כמכוונים לאובייקט של אהבה
הפרט מושפע מן הקבוצה, ולהפך
קשר קומפלמנטרי בין שני אנשים
(בן ואמו)
כוחות מנוגדים וקומפלמנטריים
טבלה 1: שניות, ניגודיות וקומפלמנטריות בתיאוריות מרכזיות בפסיכותרפיה
קוהוט, ה’
(Kohut, 1984)
תיאוריית יחסי
אובייקט
ילד לעומת הורים
אובייקט לעומת
אובייקט-עצמי
הילד זקוק להוריו לשיקוף
כמראה, לצורך היות אידאלי
ולצורך היות כמו אחרים
המטפל, בתהליך ההעברה, הופך
אובייקט-עצמי של המטופל. בעזרת חוויה
רגשית “מתקנת”, המטופל יכול לרפא
את הפצעים הנרקיסיסטיים ביחסים שלו
עם המטפל