77 / 82
פסיכואקטואליה
- 77 -
טיפול ושיקום פסיכולוגי -
נקודות השקה ומזיגה
נעמי פיטליק
ברקע של יחסי הגומלין בין החברה לפרט מתקיים דיאלוג תמידי,
כצליל בלתי מובחן, לעתים קולני יותר ולעתים פחות, סביב הגדרות
וקטגוריות שמקורן בצורך אנושי עמוק, בתובנה של מהויות ובגיבוש
וקביעת זהות. האדם יוצר מוסדות וקטגוריות (מעמדות, כלכלה,
דתות, שלטון וכד’) המיועדים ליצירת קונצנזוס המעודד סדר,
ארגון, ביטחון ושגשוג של הכלל. השינוי וההתפתחות האנושית
והחברתית מתרחשים כאשר הפרט מתקומם נגד אותם מוסדות
שקודם לכן יצר, מבטל או משנה
את המבנה שלהם, ויוצק בהם
משמעות חדשה.
שני כוחות מנוגדים פעילים
בכל חברה: הקונצנזוס המקבע
(דורקהיים, 6002) והקונפליקט
היוצר שינוי (ובר, 1691). אפשר
לראות ביטוי לכך באמנת האו”ם
לזכויות אנשים עם מוגבלות
משנת 6002 (במבוא, סעיף ז),
שם הם מדגישים את החשיבות
שבהכללת סוגיות הנוגעות
למוגבלות כחלק בלתי נפרד
מאסטרטגיות של התפתחות
בת קיימא.
בעולם החי, חוקי הישרדות
רציונליים ואקולוגיים שומרים על
האיזון בין הפרט והכלל. הצרכים
הבסיסיים של הפרט מייצרים
התנהגויות יעילות להישרדות
ולהמשכיות של האינדיבידואל
ושל הכלל בו בזמן. על פי חוקיות
זו ישרדו בעלי המבנה החזק, ייבחר מנהיג על פי מידת החוזק
שלו, החלש ייוותר מאחור או יישמר על ידי הלהקה במרכזה וכד’.
גזע האדם מגוון והתנהגויותיו הן בבואה של התנהגויות כל
הגזעים שבעולם החי. על האדם מוטל לייצר במו ידיו פרופיל של
עצמו, ולהבדיל את עצמו בתוך עולם החי ממנו נוצר. למטרה זו,
האדם יוצר הגדרות, שהן אבני הבניין של המוסדות המקיימים את
החברה. כאמור, לעתים האדם מתקומם או מבטל אותן, וכך מניע
ומצמיח את זהותו, יוצר ומפתח את הפרופיל החברתי שמתהווה
ומתגבש לאורך ציר הזמן.
דוגמא לשינוי תפיסה על ציר הזמן היא למשל קביעתו של ד”ר
סמואל קארטרייט, רופא מלואיזיאנה, ארצות הברית, מלפני 061
שנה. הוא קבע כי נטייתו של עבד שחור להימלט אל החופש
). נרא שלא העלה בדעתו
Cartwright, 1851
היא הפרעה נפשית (
שייתכן שיש לעבד רצון להיות חופשי, והשאיפה לוותר על תנאי
החיים הנוחים שמספק לו בעליו נתפסה כלא נורמלית. אבחנה
זו, שאף קיבלה את השם דראפטומניה, שגורה ומקובלת על ידי
כל הרופאים של התקופה, ואין צורך להכביר מילים על כך כי כל
טיפול, קל כעשבי מרפא או חמור כקטיעת אצבעות, יהיה מזעזע
בתקופתנו ל”שיגעון” הלא קיים הזה.
בעקבות התקוממות רבת שנים, שנמשכת עד היום, מתפתח
בחברה האמריקאית שינוי תפיסה שכיום בא לידי ביטוי גם
בהעדפה מתקנת. ניתן להוסיף
אין ספור דוגמאות של קטגוריות
חברתיות שפירושן עבר שינוי
במהותו במהלך ההיסטוריה
וכיום הוא שונה בתכלית השוני.
כך היא למשל ההתייחסות
לזהות מינית, לסוגיות במגדר,
להצלחה ועוד.
התובנות האישיות בנוגע
למהויות מועברות מאדם
לאדם באמצעות דיון מילולי.
i n t e r s u b j e c t i v i t y
המ ו נ ח
מתייחס לשיתוף של מצבים
סובייקטיביים בין שני אנשים
.)
Scheff, 2006
יותר (
או
הפסיכולוגים החברתיים
אלקס גילספי ופלורה קורניש
)
Gillespie & Cornish, 2010
(
תיארו לפחות שש הגדרות
של א י נטרס ו ב י י קט י ב י ו ת .
בהגדרה הפשוטה ביותר
מדובר ב”הסכמה” בין אנשים על
המשמעויות או ההגדרות של מצבים. הגדרה אחרת מתייחסת
(, שהנו מבנה של משמעויות
common-sense
ל”שכל הישר” (
משותפות, הנבנה ביחסים בין אדם לאדם, ובו משתמשים כמקור
יומיומי לפירוש של מצבים חברתיים. כאשר אנשים שותפים
ב”שכל הישר” אזי הם שותפים בהגדרת מצבים ופירושם.
מכאן כוחן ועוצמתן של המילים. בכל מילה משתלבים בכל עת
ובכל מקום שני צירים: הציר של המכנה המשותף והציר של
המטען הרגשי הסובייקטיבי. המילים נורמלי ונורמטיבי לדוגמא,
שונות אחת מהשנייה. נורמטיבי הוא כל אשר מקובל בחברה, בעוד
שנורמלי הוא כינוי לדבר בריא ותקין. בימינו ובמקומותינו אנו עדים
לבלבול, שיבוש או אולי שינוי, שחל בשימוש בהן. במבט קרוב
יותר על המילים הללו, ניתן להבחין כי הן כמכלים ריקים המכילים
מושגים, הגדרות וקטגוריות שהשתנו, וימשיכו להשתנות, בצורתם
ובמשקלם, על פי המקום והזמן שבהם הן משרתות. גם הקטגוריות
נעמי פיטליק היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת “מכון מודע - טיפול ושיקום פסיכולוגי”.