27 / 82
פסיכואקטואליה
- 27 -
היקף הצביע על כך ששימוש כרוני בקנאביס נמצא בקורלציה
גבוהה עם קיום ליקויים קוגניטיביים, בעיקר ביכולות קשב וזיכרון
). לעומת זאת, ישנן עדויות המעלות
Solowij & Battisti, 2008
עבודה (
ספק בממצאים אלה, ואשר הדגימו מעט מאוד ליקויים קוגניטיביים
בקרב משתמשים כרוניים בקנאביס בהשוואה למשתמשים
). ממצאי מחקר אורך יסודי
Dregan & Gulliford, 2012
“חדשים” (
שעקב אחר בוגרים צעירים מהחשיפה הראשונה שלהם לקנאביס
לאורך כמה שנים, הראו כי לקנאביס השפעות אקוטיות על תפקודי
זיכרון ומהירות העיבוד החשיבתי, אך אלו מוחלשות לאחר הפסקת
Fernandez-Serrano,
השימוש בו לאחר שלושה חודשים לפחות (
.)
Perez-Garcia & Verdejo-Garcia, 2011
נראה כי שימוש קבוע בקנאביס מביא ליכולת קבלת החלטות
לקויה, כפי שמשתקף בביצוע מטלת הימורים, שבה נדרש הנבדק
לבחור בין חפיסת קלפים עם תוחלת חיובית (רווח נמוך, אך קיים,
לטווח הארוך) לבין חפיסת קלפים עם תוחלת שלילית (רווח גבוה
לטווח הקצר בלבד). מעניין לציין כי מטלה זו נמצאה קשורה
לפעילות האונה הפרונטלית, והממצאים רומזים על קיום מאפיינים
התואמים ל”סינדרום הפרונטלי” בקרב משתמשי קנאביס, באופן
הדומה לאלה שנצפו בקרב נפגעי ראש בביצוע אותה המטלה
.)
Bolla et al., 2005
(
הסקת מסקנות ממחקרים שנערכים בבני אדם היא בעייתית לאור
המגבלות המתודולוגיות המתוארות לעיל. על כן, בחינת ההשפעות
של קנבינואידים על תהליכים קוגניטיביים מבוססת רבות על
מודלים של בעלי חיים. רוב המחקרים הללו, באופן העולה בקנה
אחד עם אלה המבוצעים בבני אדם, מראים כי פעילות מוגברת של
) פוגע באופן סלקטיבי בזיכרון קצר טווח
CB
1
קולטן קנבינואידי (
או זיכרון עבודה, בעוד שזיכרון ארוך טווח שנלמד קודם לכן נותר
.)
Mechoulam & Parker, 2013
שמור במידה רבה (
לצד ההשפעות השליליות של שימוש בקנאביס על תפקודים
קוגניטיביים, בשנים האחרונות התאספו עדויות ממודלים של
בעלי חיים המצביעות על כך כי אנדו-קנבינואידים (קנבינואידים
המסונתזים אנדוגנית במוח) עשויים להיות מעורבים בתהליך
ההכחדה של זיכרון אברסיבי (כדוגמת זיכרון פוסט-טראומטי)
ובהגנה על ירידה תלוית גיל בזיכרון. כמו כן, נמצא שמרכיב לא-
) עשוי להשפיע לחיוב
Cannabidiol
פסיכואקטיבי של הקנאביס (
Mechoulam
על תהליכי זיכרון פגומים במחלות נוירודגנרטיביות (
.)
& Parker, 2013
השפעות הקנאביס בהיבט הרגשי-התנהגותי
ליקויים רגשיים והתנהגותיים בעקבות פגיעת ראש הם מגוונים
ותלויים בגורמים רבים, כולל האזור המוחי שנפגע, אישיותו הפרה-
מורבידית של האדם הפגוע ותגובתו הרגשית לפגיעה. באופן
טיפוסי, אפשר לומר כי הקשיים הבולטים בקרב נפגעי ראש
בתחום זה סובבים סביב הפרעות דיכאון, חרדה וויסות התנהגותי.
זוהי אמנם חלוקה גסה וכוללנית למדי, אולם סביר להניח כי מטופל
המתייחס לשימוש בקנאביס כטיפול למצוקתו יתכוון בדרך כלל
לקשיים מסוגים אלה.
נראה כי ההשפעהשל קנאביס על מצבי חרדה קשורה למינון החומר
). מחקרים שנערכו בקרב אנשים בריאים הדגימו
THC
הפעיל שבו (
שמתן חומר זה עלול לגרום הן לאופוריה ולרגיעה והן לדיספוריה
). הדבר מתרחש עקב ההשפעה
D’Souza et al., 2004
ולחרדה (
הדו-שלבית שיש לקנאביס על המצב הרגשי, כתלות ברמת המינון
הניתנת. כמו כן, השפעת הקנאביס על חרדה ככל הנראה נובעת
, אשר גורם
cannabidiol
מוויסות פעולתו של המרכיב הקנבינואידי
). לאנדו-
Mechoulam, Parker &Gallily, 2002
לאפקט מפחית חרדה (
קנבינואידים תפקיד חשוב גם בוויסות המנגנון ההורמונלי האחראי
), בכך שהם מעכבים באופן
HPA
על תגובה למצבי דחק (ציר ה-
.)
Hill et al., 2011
עקיף את פעילותו ומביאים להומיאוסטזיס (
מחקר מטא-אנליזה רחב היקף, אשר כלל 41 מחקרים שונים
ועשרות אלפי נבדקים, הראה כי שימוש בקנאביס - ובמיוחד שימוש
תדיר בקנאביס - עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לפתח הפרעת
דיכאון. נבדקים שהשתמשו בקנאביס היו בעלי סיכון הגדול פי
71.1 לפתח דיכאון ביחס לקבוצות הביקורת, ובקרב משתמשים
Lev-Ran et al.,
בקנאביס בתדירות גבוהה הסיכון גדל לפי 26.1 (
). מחקרי מודלים של בעלי חיים הצביעו על תפקיד האנדו-
2014
קנבינואידים בדיכאון ותמכו בהנחה כי תת-פעילות של אנדו-
קנבינואידים במוח קשורה למצב דיכאוני, בעוד שהגברה שלהם
קשורה להשפעות אנטי-דיכאוניות. עם זאת, פעילות-יתר של אנדו-
). מעניין לציין את
Hill et al., 2008
קנבינואידים מובילה לדיכאון (
הקשר המשולש בין קנאביס, דיכאון ותהליך התחדשות נוירונים
קיימת השערה כיום כי הפרעת דיכאון
.Neurogenesis
הקרוי
מפחיתה תהליך זה, בעוד שטיפול אנטי-דיכאוני דווקא מגביר אותו.
עדויות עדכניות תומכות בטענה כי למערכת האנדו-קנבינואידית
, דבר
Neurogenesis
ישנו תפקיד מרכזי המקדם את תהליך ה-
המסייע בהבנת מערכת זו כבעלת השפעה אנטי-דיכאונית ואף
מעורר תקווה לפיתוח תרופות עתידיות הנשענות על מרכיבים
Galve-Roperh et al., 2009; Oudin, Hobbs &
אנדו-קנבינואידיים (
.)
Doherty, 2011
סיכום
קנאביס ניתן זה מכבר כטיפול רפואי למצבי חולי שונים עקב
תכונותיו הפסיכואקטיביות, ויישומו כאמצעי קליני מתקבל יותר ויותר
במדינות נוספות בעולם. ניכר מיעוט, אם בכלל, של מחקרים שבחנו
את השפעות הקנאביס בקרב נפגעי ראש. נוכח קיום הקשיים עמם
הם מתמודדים, ונוכח ההתייחסות שלעתים עשויה לעלות בתוך
המפגש הטיפולי, נראה כי הכרת הידע הקיים בתחום היא רבת ערך.
הסקירה הנוכחית, קצרת היריעה, הציגה את השפעות הקנאביס
בהיבט הקוגניטיבי (בתפקודי קשב וזיכרון בפרט) ובהיבט הרגשי-
התנהגותי (בהקשר למצבי חרדה ודיכאון), כפי שהשתקפו בעדויות
ממחקרים קליניים בבני אדם ובמודלים של בעלי חיים. יש להביא
בחשבון השפעות אלו בבואנו לשקול את התאמת הקנאביס כטיפול
הולם לנפגעי ראש בהתמודדותם עם השלכות הפגיעה המוחית.
בהקשר זה יש לציין, כמובן, את החשיבות בבחינת מטרת השימוש
בקנאביס והצורך בו, הערכת רמת המצוקה המדווחת, היקפה
ועוצמתה, והניסיון הטיפולי התרופתי הקודם ומידת הצלחתו. מעבר
לכך, קביעת ההחלטה להתוויה הטיפולית מותנית בסופו של דבר
בהערכה רפואית פסיכיאטרית. אף שהממצאים שתוארו במאמר
זה אינם מספקים פתרון מלא לשאלה האם קנאביס מהווה טיפול
יעיל לנפגעי ראש, ונדרשים מחקרים עתידיים נוספים בנושא, יש
להניח כי המודעות לעדויות המחקריות כשלעצמה הנה בעלת
משמעות בשיפור מיומנותנו כקלינאים.