63 / 68
פסיכואקטואליה
ספרים מומלצים
63
החוכמה ששורה בהם, להיטהר, ולהתעשר במשהו
שיסייע לנו בחיינו.
למרות הידיעה הבסיסית האינטואיטיבית שאין
סיכוי של ממש לגשת לזה, רבים מאיתנו מנסים
כוחם לסלול שבילים אל הנעלם הגדול. ביודענו
שדרך המלך לשם חסומה בפנינו, אנחנו ממציאים
כות ותלבושות שונות, בהנחה נאיבית
ֵ
לנו מס
שאביזרים אלה יועילו לנו לחמוק מכל המכשולים
והדחיות שבדרך, ושנצליח בעזרתם לשכנע את
הדרך ולשכנע את עצמנו שמותר לנו ללכת, שראוי
לנו להתקרב, ושמחכים לנו שם. מצוידים בצופן
ובקוד, מגובּים בתחושה של רוּח ואמונה, אנחנו
יוצאים לדרך שאין לה קצה.
כדי שלא נתבלבל, אנחנו מסתירים את עצמנו
מעיני עצמנו ועוטים עלינו את הדמות החדשה
כאילו היא ממש, ובעזרתה, כך מאמינים, נתעלה
למדרגות אחרות מכפי חיינו במציאות ונוכל
כינה שמאז דורות קבעו והנחילו את
ְ
לכוחות ש
סימני הדרך שבה אנחנו כעת פוסעים, בלי דעת
שאנחנו הם.
נסו לראות תהליכים מקבילים - מסע החיפוש
הרוחני, ומסע חיפוש העצמי שמציעה
הפסיכואנליזה. שניהם מסעות אנושיים בתוּר
אחר מקור גבוה ונשגב, שיהווה ישועה או מזור
לתחלואים ומצוקות, או השראה להתרוממות
קרקע המציאות וליצירה אישית. שניהם פונים
ִ
מ
החוצה, לגורם אחר מהעצמי, ושניהם מבקשים
בעזרתו לחזור אל העצמי באופן חדש, גבוה יותר,
יעיל יותר, או צלול יותר.
הטקסט הזה, שהוא לב הסקירה, נכתב בזכות קיומו של
הספר, ובזכות תכניו והרוח והידע של המחברת. סקירת
הספר כאן היא לא על תוכנו, אלא בעיקר על הגישה אל
הספר; משום שהגישה מבטאת גם את התכנים הכתובים
בו, ואת פילוס הדרך לפגוש את רוחם ולהבנת משמעותם.
לא הכול מובן מיד בספר ובכתיבתה של חביבה פדיה. שטחי
הידע שלה מגוונים ורבים, והיא בדרכה נעה בהם ולעומקם.
הקורא (בחוויה שלי) נדרש להיסחף אחריה, לתור בשבילים
מסתעפים, ולזכור את רצונו הסקרן לגלות ולדעת. הסיפורים
והאזכורים דורשים ביאור, ופדיה אכן מוסיפה לתאר
ולהבהיר; אז התמונה מתחדדת, והקורא חש שעשה צעד
נוסף, ותחושת הסיפוק מעודדת להמשיך הלאה.
זהו ספר שיש לנהוג בו באיטיות. גם מי שיחרוש בו בסערה,
מומלץ שיחזור אליו ויעשה בו עוד, וייתן לנאמר ללוות אותו
ולהניע בו עוד הרהור ועוד תובנה ביחס שלו לעצמו וכלפי
עבודתו המקצועית עם אנשים.
הספר הוא מקור והזמנה להרחבת הדעת, לביקור בעולמות
רוחניים ותבוניים, ולהתנסות בקישורים ובהפריה בין תחומי
הגות ומעשה, כולם מוצעים ומיועדים להעשרת עולמו
הרוחני של הפסיכולוג ולהוספת הגות וחוויה לארגז הכלים
שלו.
"מסע השואף להתפתחות", כך מסיימת חביבה פדיה את
הספר. כותרת שאכן מתארת את תכניו ומהלכיו.