7 / 68
פסיכואקטואליה
- 7 -
כגון הוועד הוותיק והפעיל של חנה שטרום
כהן, ארגון “בנפשנו”, מנהלי תחנות, ממשיכים
לעשות עבודה יסודית ורצינית של איתור
הליקויים הקיימים במתווה זה של הרפורמה,
מתוך עמדה המתנגדת לרפורמה. הביקורת
שלנו היא אותה ביקורת שלהם. הנקודות
שאנו מעלים הן אותן נקודות שהם מעלים.
יש שיתוף פעולה לפני דיונים בכנסת. אולם
נראה שכיום כבר אי אפשר לנפנף את
הבעיות שמעלים הפסיכולוגים כאילו הן רק
נועדו להפיל את הרפורמה. הן נשמעות גם
מבפנים וגם מבחוץ. הטון מבפנים הוא טון
שונה שאינו רואה בכל ליקוי משהו שנעשה
בכוונה כדי ל”דפוק” את ציבור המטופלים.
הטון מבפנים אינו חושב שמה שלא הושג
לפני הרפורמה אינו יכול לעבור שיפור
ותיקון לאחר הרפורמה. הטון מבפנים סבלני
יותר לבעיות התחלתיות. הטון מבחוץ יכול
להיות הרבה יותר לוחמני, בוטה וקיצוני. טוב
שכך, כיוון שאז אפשר לגייס גם חברי כנסת
חברתיים מכל הסיעות שמחפשים לתקן
את מה שצריך תיקון.
ההצטרפות של הסתדרות הפסיכולוגים
למנהלת הרפורמה היא עמדה שמוכנה
לקבל את המקום של תמיכה ברפורמה
ורצון בהצלחתה. יש הרואים בליקויים של
הרפורמה ליקויים מהותיים ועמוקים העוברים
את הסף שמאפשר תמיכה ברפורמה.
אנו רואים בהכנסת בריאות הנפש לחוק
הבריאות הממלכתי, המחייב “טיפול נגיש
בזמן סביר”, מטרה מספיק חשובה כדי
לתמוך ברפורמה עם הליקויים שלה. זה
לא אומר שלא נמשיך להילחם ולהתריע
על הליקויים שאנו ואחרים רואים. זה לא
אומר שאיבדנו את הזכות לפקח ולבקר
אותה מבפנים. אולם זה כן אומר שאנו לא
מגייסים אנשים להפיל אותה. אנו מגייסים
אנשים להפעיל לחץ לשנות אותה. כמו כן,
צריך להבין שהצטרפנו מאוחר. ההסכם
היה סגור כשהצטרפנו. אז למה הצטרפנו?
ראשית כיוון שהצטרפות זו מאפשרת לנו
להעלות את הביקורת ישירות מול מקבלי
ההחלטות, באווירה שכולם מגויסים להצלחת
הדבר והביקורת נועדה לשפר ולא להכשיל.
שנית, היא מאפשרת גם לתעד ולזכור את
ההבטחות שניתנות בישיבות המנהלת כדי
להזכיר אותן מאוחר יותר. לדוגמא, מנכ”ל
משרד הבריאות היוצא הבטיח שמנהלת
הרפורמה תמשיך להתכנס ולעבוד גם לאחר
אחד ביולי ותמשיך לעקוב ולפקח עליה.
לא קל להחליט להצטרף למנהלת כיוון
שברור שלא נוכל לתקן את כל הליקויים.
התפיסה הבסיסית שלנו שבריאות הנפש
הציבורית צריכה לכלול טיפול מונע לא
כלולה במתווה הקיים. התפיסה שלנו
שאדם שנמצא במצוקה רגשית שאיננה
מגיעה לידי כל הסימפטומים המגדירים
אבחנה פסיכיאטרית זכאי לקבל טיפול
על מצוקה זאת, לא התקבלה בשלב זה.
אולם היא נשמעה הן מבפנים והן מבחוץ
וייתכן שבטווח הארוך היא גם תחלחל
לקופות החולים. במיוחד כשיבינו שטיפול
מונע הוא גם טיפול החוסך הוצאות בעתיד.
מבחינה מוסרית וטיפולית, לא צריך לחכות
שאדם יגיע למצב נפשי חריף כדי להעניק
לו טיפול. אפשר לעזור לו בשלב מוקדם
יותר. בינתיים יש כבר דיון על טיפול בילדים
ובנוער סביב סוגיה זו. ילדים ונוער מביעים
שלל מצוקות רגשיות שאינן מצריכות תיוג
פסיכיאטרי בשלב כה מוקדם בחייהם.
מדוע שלא יקבלו טיפול מבלי שתירשם
אבחנה על שמם? יש גם דיונים ממוקדים
בנפגעות תקיפה מינית, בהפרעות אכילה
ועוד. אינני חושב שהאוזן אטומה לנושאים
אלו. נכון שבהסכם כיום הזכאות מוגבלת
). קופות
F
לאבחנות פסיכיאטריות (קוד
החולים הצליחו להימנע ממחויבות להעניק
טיפול למצבי חיים כגון גירושין, תאונות,
). ייתכן שקופות החולים
Z
אובדן ועוד (קוד
יחליטו כן לתת טיפול לאנשים שסובלים
ממשברים בחיים, אך זו תהיה רשות ולא
חובה. סביר שבגלל שהמערכת מכוונת
להגדרות פסיכיאטריות, יהיו אנשים שיקבלו
אבחנה פסיכיאטרית שלא לצורך על מנת
לקבל טיפול חינם. סביר שאחרים יימנעו
משימוש בשירות הציבורי אף שיש להם
צורך בו. על כך אנו מתריעים.
יש לנו ביקורת גם על אבטחת איכות הטיפול.
משרד הבריאות נתן לקופות מרחב מאוד
גדול לבחור את הצוותים המטפלים, את אורך
הטיפול ואת שיטת המיון. ייתכן שהקופות
יפגינו בחירה טובה של צוותית מקצועיים,
התאמה טובה של אורך הטיפול ויכשירו
רופאי משפחה להפנות בצורה מתאימה
ורגישה את המבקשים עזרה נפשית. אולם
לא ברור מהם מדדי טיפול ואיכות טיפול
שעל פיהם משרד הבריאות יפקח ויבקר את
השירות שקופות החולים מספקות.
בהקשר הפסיכולוגים אנו מודאגים
שהרפורמה תביא לחיפוש של מטפלים
עם הכשרה קצרה יותר וזולה יותר ובכך
תצמצם את מקומם הדומיננטי של
הפסיכולוגים בבריאות הנפש. אנו מודאגים
שהרפורמה תחליש את האופציה של
טיפול נפשי בפסיכותרפיה לעומת טיפול
נפשי תרופתי, ואנו מודאגים שהיא תביא
לצמצום של מקומות ההתמחות ועתיד
ההכשרה של פסיכולוגים. אלו דאגות. הן
מתייחסות לעתיד וייתכן שיתממשו וייתכן
שלא. בינתיים אנו עסוקים בגורלם של
עובדי משרד הבריאות שעבדו בתחנות
לבריאות הנפש. יש הבטחה של משרד
הבריאות שלא יהיו פיטורין המוניים,
ושמשרד הבריאות ידאג לתעסוקה לעובדיו
בתחנות. סגן שר הבריאות, הרב ליצמן,
אמר בישיבה של ועדת הרווחה והבריאות
בכנסת, שהתקיימה ב-12 ביולי, שכל מטרת
הרפורמה היא להגדיל את השימוש ואת
הנגישות של הטיפול הציבורי. מכאן הסיק
שקופות החולים יזדקקו לשירותים של
התחנות לבריאות הנפש על מנת לעמוד
ביעד של שילוש אחוז הפונים לטיפול
ציבורי. ואכן סביר שרוב התחנות יחתמו
על הסכמים עם קופות החולים וימשיכו
לספק שירותים נפשיים. אולם לא ברור
שהסכמים ייחתמו עם כל התחנות, לא ברור
אם קופות החולים בטווח הארוך לא ימשיכו
את מדיניות הייבוש של התחנות לבריאות
הנפש הקיימות על ידי הקמת תחנות משל
עצמן במרכז, במקום להשקיע בפריפריה,
היכן שאין תחנות.
כנציג הסתדרות הפסיכולוגים בכנסת,
הצטרפתי לבקשה של הסתדרות המח”ר,
שמשרד הבריאות יעגן את ההבטחה בעל
פה בהסכם קיבוצי כתוב עם עובדיו. ללא
העבודה של הסתדרות המח”ר לא נראה
שמשרד הבריאות היה דואג ביוזמתו
להרגיע את עובדיו. כיום נראה כי ייתכן
שהלחץ שהופעל דרך בית המשפט, הדיון
בכנסת והמעקב הצמוד של הפעילים
בשטח, יביאו בסופו של דבר את משרד
הבריאות להציע איזה שהוא מסמך כתוב
עם הבטחה להמשך עבודה. אנו נמשיך
לעקוב אחר גורל עובדי התחנות.
עמוס ספיבק
יו”ר החטיבה הקלינית
דבר החטיבה השיקומית
חברים יקרים,
הקיץ כבר כאן, ולמרות החום הכבד
העשייה רבה וברוכה. ראשית נציין כי
המאבק כנגד הדרת הפסיכולוגים
השיקומיים מקופות החולים עלה שלב,
ומכתבי אזהרה משפטיים נשלחו לקופות
החולים מכבי, כללית ולאומית. במקביל
אנו נערכים לאיסוף כסף לתביעה ייצוגית
באמצעות הוועדה הבין חטיבתית שכבר
החלה לפעול. אנו תקווה כי מהלך זה יוביל
לתיקון עוול היסטורי, שבו נפגע חופש
העיסוק של הפסיכולוגים השיקומיים,
ובנוסף לכך נפגע ציבור שלם, שלא זוכה
למענה הולם למצוקותיו, בהתאם לסעיף
9ב’ ולחוק זכויות החולה.