אפריל 5102
- 76 -
נסיבות הילד מצליח במטלה ובאילו נסיבות עלול להיכשל בה, ואילו
שיטות התערבות והוראה הן היעילות ביותר עבורו.
מתן משוב בתום האבחון, שבעבר נחשב כ”מזיק” למאובחן
ולמשפחתו, מהווה כיום חלק בלתי נפרד מתהליך האבחון והופך
לנקודת מוצא של תהליכי הבנה מחודשת אצל בני המשפחה
ואצל הסביבה הלימודית והטיפולית של ילד בעל צרכים מיוחדים.
שיחת המשוב כוללת בראש ובראשונה דיאלוג בין המשתתפים על
הממצאים והשלכותיהם. דיאלוג זה עשוי, במצב אופטימלי, לעזור
למשפחה לבנות לעצמם נרטיב חדש על אודות הילד. תהליך זה
עשוי לתמוך בשינויים ברמה הרגשית ודורש עיבוד ממושך יותר. אי
לכך, שיחת המשוב עשויה להשתרע על פני כמה פגישות ומעקב
תוך שמירה מתמדת על תחושת אמון והענקת תמיכה.
כפי שנאמר בסקירה שלעיל, אבחון נוירופסיכולוגי נערך תמיד
למען מטרה מסוימת שדורשת הערכה של תחומי החוזק ותחומי
החולשה הקוגניטיביים-רגשיים-התנהגותיים של הילד, כאשר
ההמלצות נגזרות מהיכולות הנורמטיביות לגיל ולליקוי (ולא
מהיכולות של ילדים בריאים באותו גיל), על מנת לקדם את הילד
באופן מרבי בשנים הקרובות. אחד הקשיים המרכזיים העומדים
בפני אנשי המקצוע העוסקים באבחון ילדים עם מצבים מורכבים
הוא היעדר נורמות במגוון תחומים שמשקפות את הביצוע המצופה
לאור המגבלה. קושי זה הנו אוניברסלי, ועל אף הניסיון בשנים
האחרונות לתת מענה בדמות מאגרי נתונים רב תרבותיים, עדיין
דרושה עבודה רבה בתחום.
אם נחזור שוב למקרה של דנה, האבחון בא לתת מענה לשאלה
ספציפית בגינה הגיעה דנה לאבחון, קרי לצורך המלצות השמה
חינוכיות בשל המעבר הצפוי לכיתה א’. אולם למעשה, עלינו לנסות
לשאוף כי תהליך האבחון של דנה ושל ילדים אחרים יהיה אמין
וישקף את כל הפרמטרים שהוצגו בסקירה לעיל.
לסיכום, כפי שניתן ללמוד מהמקרה של דנה, שהוא אחד מני
רבים שאנו פוגשים בקליניקה העוסקת בהערכת ילדים עם נכויות
מורכבות, באבחון נוירופסיכולוגי בילדים נדרש השילוב העדין בין
כל מדדי המודל שהוצג לעיל. ארבעת הצירים שצוינו בסקירה זו
מהווים את עמודי התווך למודל כוללני לאבחון נוירופסיכולוגי של
ילדים. התייחסות לאבחון כתהליך של הסתכלות והערכה של מצב
משתנה, המביא בחשבון את הסביבה האישית והפיזית והמחזק את
יכולת ההתערות של הילד בחברה, ושיש לו תפקיד גם בהתערבות
בתהליכי שינוי וגדילה.
תודות
, מנהל מחלקת שיקום
ד”ר עמיחי ברזנר
ברצוננו להודות ל
ילדים בבית החולים תל השומר, על הדגשים וההכוונה
הן במהלך הכתיבה של מאמר זה והן במהלך העבודה
השוטפת במחלקה. בנוסף, אנו רוצות להודות
על העזרה
איילת בורד
ולגב’
סיון ג’ורג’
לגב’
בעריכה ובהגהה של המאמר, שבלעדיהן היה קשה יותר
לתרגם רעיונות למציאות.
מקורות
De Los Reyes, A., Thomas, S.A., Goodman, K.L., Kundey, S.M.A. (2013). Principles underlying the use of multiple
1.
informants’ reports. Annual Review of Clinical Psychology, 9, 123-149.
De Los Reyes, A. & Kazdin, A.E. (2005). Informant discrepancies in the assessment of childhood psychopathology:
2.
A critical review, theoretical framework, and recommendations for further study. Psychological Bulletin, 131, 483-
509.
Dennis, M., Spiegler, B.J., Simic, N., Sinopoli, K.J., Wilkinson, A., Yeates, K.O., Taylor, H.G., Bigler, E.D. &
3.
Fletcher, J.M. (2014). Functional Plasticity in Childhood Brain Disorders: When, What, How, and Whom to Assess.
Neuropsychology Review, 24, 389-408.
Garcia, D., Hungerford, G.M. & Bagner, D.M. (2014). Topical review: a review of negative behavioral and cognitive
4.
outcomes following traumatic brain injury in early childhood. Journal of Pediatric Psychology,
Ahead of Print.
Hill-Briggs, F., Dial, J.G., Morere, D.A. & Joyce, A. (2007). Neuropsychological assessment of persons with physical
5.
disability, visual impairment or blindness, and hearing impairment or deafness. Archives in Clinical Neuropsychology
22, 389-404
Kennard, M. A. (1936). Age and other factors in motor recovery from precentral lesions in monkeys. American
6.
Journal of Physiology, 115, 138-146.
Lollar, D.J & Simeonsson, R.J (2005). Diagnosis to Function: Classification for Children and Youths. Journal of
7.
Developmental & Behavioral Pediatrics, 26, 323-330.
Silberg, T., Tal-Jacoby D., Levav, M., Brezner, A. & Rasovsky, Y. (2014). Parents and teachers reporting on child’s
8.
emotional and behavioral problems following severe TBI: the moderating effect of time, Brain Injury, Ahead of Print,
1-9
Smith, J.D. (2010). Therapeutic assessment with children and families: current evidences and future directions
9.
.Emotional and behavioral disorders in youth, 39-43.
Warschausky, S., Van Tubbergen, M., Asbell, S., Kaufman, J., Donders, J. & Ayyangar, A. (2012). Modified test
10.
administration using assistive technology: Preliminary psychometric findings. Assessment 19, 472-479
World Health Organization (2001). International Classification of Functioning, Disability, and Health. Geneva,
11.
Switzerland: WHO; 2001.