74 / 82
אפריל 5102
- 74 -
של הליקוי, לפעילויות שלו סביב עצמו, ובהקשר מסוים: אישי
(מאפייני הרקע הייחודיים של הפרט) וסביבתי (כל הגורמים מחוץ
לפרט בסביבתו האישית והפיזית).
על מנת להדגיש כי מושג ההשתתפות מתייחס לתפקוד, מודל
מבחין בין שני מופעים של ביצוע: התפקוד במצבים
ICF
ה-
). בעוד
performance
) לעומת הביצוע בפועל (
capacity
“אידיאליים” (
הראשון מתייחס לתפקודו של הפרט במבחנים פורמאליים, השני
Lollar
מתייחס למה שעושה הפרט בחיי היומיום בסביבתו הטבעית (
). על פי מודל זה ניתן להבין את אחד הקשיים
& Simeonsson, 2005
האינהרנטיים באבחון נוירופסיכולוגי: באבחון הנערך בין בוחן לנבחן,
בחדר מותאם, ללא הסחות דעת ועם יחס אישי ואמפתי, אנו למעשה
מעריכים את הביצוע האידיאלי של הילד ומנסים לגזור מתוך ביצוע
זה לגבי הביצוע שלו בפועל, בהקשרים שונים בעולם. במקרה של
דנה, למשל, יצופה מאיתנו להעריך כיצד הפגיעה המוחית שלה,
כפי שהיא באה לידי ביטוי בחדר האבחון, תבוא לידי ביטוי בסביבה
הטבעית ובבית הספר שלה. או לחילופין, יהיה עלינו להעריך, למשל,
באיזו מידה העובדה שדנה, המתניידת בכיסא גלגלים ממונע,
מתגוררת בקומה רביעית ללא מעלית, עשויה להשפיע על היכולת
שלה לרכוש ניסיון במצבים חברתיים שונים.
, על מנת לקבל תמונה מלאה
ICF
בנוסף, בהתאם לתפיסת מודל ה-
ומפורטת של רמת התפקוד, הנוירופסיכולוג מחויב לאסוף מידע
לגבי תפקודו וביצועיו של הילד בהקשרים שונים ומגורמים שונים,
.
Proxy-report
מה שמכונה בספרות המקצועית
מדיווחים שונים בספרות עולה כי פעמים רבות קיימים פערים בין
De Los
דירוגי המעריכים השונים (הורה, מורה, הילד עצמו וכדומה) (
). לפערים אלו ישנה השפעה רבה על תהליך
Reyes et al., 2013
ההערכה, הסיווג והטיפול בילדים. סתירות בין המעריכים השונים
אף עלולות להביא לעיכוב במתן טיפול לבעיה. לעתים פערים
בין מעריכים מהווים לכשעצמם מידע משמעותי על מצבו של
הילד, ולכן לא יהיה נכון להתייחס אליהם כאל טעות מדידה או
הבדלים אינדיבידואליים באופן גורף. בנוסף, הפער בין המעריכים
תלוי בגורמים הקשורים בילד אך גם ממצבו הרגשי של המעריך.
במיוחד במצבים רפואיים מורכבים, המהווים לעתים קרובות גורם
דחק משמעותי עבור הילד והוריו, עלולה להיווצר הטיה בדיווח
). במקרה של
Silberg et al., 2014
ההורה על אודות מצבו של ילדו (
דנה, למשל, נצטרך להעריך את מידת הדחק שחווה אמה כאם חד
הורית לתאומות שאחת מהן בעלת צרכים מיוחדים, ולבחון האם
דיווחה של האם משקף את המציאות של דנה או שמא מתאר הוא
את החוויה של האם עצמה.
) גיבשו מודל שמזהה גורמים שונים
2005
(
De Los Reyes & Kazdin
המשפיעים על הפער בין דירוג מצבו של הילד על ידי ההורה לבין
דירוגם של גורמים אחרים (מורה, למשל). בין הגורמים שנמצאו
קשורים ליצירת הפער בדיווח ההורה: מידת הדיכאון של ההורה,
, משמעות הפער
)2010(
Smith
מידת החרדה ומידת הדחק. על פי
היא שכל אחד מהמעריכים מציע, למעשה, נקודת מבט ייחודית
, יש להתייחס לשונות בין
ICF
על התנהגות הילד. לפיכך, וברוח ה-
מעריכים כמידע קליני בעל ערך לגבי מאפיינים קונטקסטואליים,
במקום להתייחס לליקוי כמכלול של אפיונים שבאים לידי ביטוי
באופן אחיד בסביבות שונות. האבחון הוא ספציפי, אך צריך לראות
את התפקוד בהקשרים שונים.
הציר השני עוסק בהבנה כי פגיעה מוחית שהתרחשה בשלבים
שבהם המוח עדיין מתפתח, תחייב את איש המקצוע לחזור
ולהעריך את הביצועים של הילד גם בהמשך ההתבגרות. כך,
למשל, השאלה אם ביצועיה של דנה באבחון בגיל שש, טרם
כניסתה לכיתה א’, ישקפו את יכולותיה האקדמיות גם בהמשך
התפתחותה, היא שאלה רלוונטית ואינהרנטית לתחום האבחון
הנוירופסיכולוגי בילדים.
מאחורי שאלה זו מתנהל בספרות הדיון בדבר פלסטיות מוחית.
פלסטיות מוחית מוגדרת כיכולת של המוח להתארגן מחדש
). במאה האחרונה
Dennis et al., 2014
ולהשתקם לאחר פגיעה (
התנהלו ויכוחים סביב מושג הפלסטיות של המוח בקרב ילדים
הלוקים בפגיעה מוחית. בשנות ה-03 של המאה הקודמת, חקרה
את ההשפעה של פגיעות קורטיקליות על ביצועים
Kennard
מוטוריים בקופים. היא דיווחה שפגיעות שאירעו בקופים צעירים
היו חמורות פחות מאשר פגיעות דומות שאירעו בקופים בוגרים
). טענה זו הובילה לתפיסה כי ככל שהנזק המוחי
Kennard, 1936
(
מוקדם יותר כך ההפסד התפקודי יהיה חמור פחות (עיקרון שנוסח
”) מתוך הנחה כי הפלסטיות שבתהליכי הגדילה
early is better
כ”
תעזור לאזן את החסר.
שבדק השפעות של
Lenneberg
טענה זו חוזקה מאוחר יותר על ידי
פגיעות מוחיות על תפקודי שפה בילדים. הוא הסיק שנזק באזורי
השפה בהמיספרה השמאלית של המוח מאפשר שיקום נרחב של
תפקודי שפה, כנראה בגלל רה-אורגניזציה קורטיקלית המתרחשת
בחלון הזמן הצעיר. באמצע שנות ה-07 של המאה הקודמת החלו
להתפרסם ממצאים הסותרים את מסקנותיהם של קנארד ולנברג.
אף שדווחו ממצאים בעניין שיקום של תפקודי שפה אחרי פגיעות
מוקדמות באזורי שפה בהמיספרה השמאלית של המוח (בעיקר
אם הנזק התרחש בשנתיים הראשונות לחיים), על פי רוב, ילדים
עם פגיעות מוקדמות סובלים מהפרעות קוגניטיביות מורכבות
grow into the deficit…”,
ולמעשה הם “גדלים לתוך הלקות...” (“
.)
Garcia, Hungerford & Bagner, 2014
הציר השלישי מתייחס ליכולתו של הנוירופסיכולוג לבנות פרופיל
מלא, עד כמה שניתן, בדבר התפקוד הקוגניטיבי-רגשי של ילד
עם לקות מורכבת. המילה פרופיל מבוססת על כך שההערכה
הנוירופסיכולוגית כוללת התייחסות למגוון ממדים קוגניטיביים
שונים (כגון מוטוריקה, תפיסה חזותית, זיכרון, קשב, תפקודי ניהול
וכדומה), לצד כישורים אקדמיים ותפקודים בין אישיים. בתהליך