Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  58 / 82 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 58 / 82 Previous Page
Page Background

אפריל 5102

מקורות

. 1 1 בבא מציעא, סב, עמוד ב’. תלמוד בבלי.

. 2 2 חזון איש. ב”מ ליקוטים סי’ כ.

). פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית. כנרת בית הוצאה לאור.

3 3 .

יאלום, א’ (0891

). מבוא ללוגותרפיה. האדם מחפש משמעות. הוצאת דביר.

4 4 .

פראנקל, ו’ (1002

והצגת נתוני

5 5 .

הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (4102). “עדכון נתוני היארעות ותמותה מסרטן לשנת 1102

Squire, L.R & Kandel, E.R. (2009). Memory, FromMinds to Molecules,

הישרדות יחסית מסרטן בישראל 0102-1991”, משרד הבריאות.

.Second edition, Roberts & Company Publishers

Cancer Treatment & Survivorship Facts & Figures (2014). American Cancer society.

6.

Folkman, S. (2010). Stress, coping and hope. Psycho-Oncology, 19: 901-8.

7.

Wein, S. (2012). The oncologist’s duty to provide hope: fact or fiction. Am Soc Clin Oncol Educ Book, e20-3.

8.

האחרונים לחייו משמעות בדאגה שלו לחברתו גם כאשר הוא

זה החולה, דאגה בהווה ודאגה לעתיד שלאחר מותו, ההנאה

שלו מלגלות את עולם הצילום, ההתעקשות שלו לייצר לעצמו

בית משלו. כל אלו מילאו את עולמו במשמעות ובסיפוק. יתרה

מזאת, התבוננות בסבל הרב שאותו חווה, השתהות עם הסבל

הפיזי והצער הנפשי תוך נתינת כבוד והתפעלות מהאופן שבו

הוא נושא אותם, נתנו להם מקום לא רק של כשלים ומכשולים,

אלא של הישג אנושי פרטי. לא הישג הירואי של גבורה ילדותית

ושטוחה, אלא רגעי גבורה קטנים פרטיים של אומץ שהופיעו,

לדוגמה, בדמות הבחירה לפגוש חברים ולחדש קשרים על אף

מראהו ומוגבלויותיו באותם ימים, או אפילו ביכולת ובאפשרות

שנתן לעצמו לבכות או לחוש צער.

הזכות שיש לי ללוות אנשים ונשים נוכח פני המוות, מציבה בפני

כל העת שאלות בדבר משמעותו של הזמן והאופן שבו אנו חיים.

הניסיונות שלי להיות שם עבורם משקפים לי ללא הרף את מקומו

של הזמן בחיי שלי, ומאתגרים תפיסות ואמונות בדבר מהותו

של הטיפול ומהותם של החיים. נדמה לי ששאלות ואתגרים אלו

אינם רלוונטיים רק כאשר המוות לובש דמות כה ברורה בחדר

הטיפול או בחיים, אלא הם רלוונטיים תמיד. עובדת היותנו בני

חלוף ובעלי מודעות הן מצע אשר מזמין עיסוק זה עבור כל

מטופל ועבור כל אדם.

בתלמוד (בבא מציעא) מוצגת דילמה אתית שבה שני אנשים

הולכים במדבר, וללא מים ימצאו את מותם. הם מוצאים קיתון

של מים אשר מספיק כדי להציל רק אדם אחד. בן פטורא סובר

שם “ימותו שניהם ואל יראה אחד מהם במיתת חברו” (בניגוד

לדעתו של רבי עקיבא שנפסקה להלכה). החזון איש סובר

שטעמו של בן פטורא שאין חיי עולם דוחים חיי שעה. כלומר,

זמן אינו קריטריון שעל פיו ניתן לקבוע את מי להציל, כיוון שחיי

שעה עשויים להיות שקולים לחיי עולם (חזון איש). משמעותם

של החיים ולא הזמן הקצוב להם הם אלו אשר מעניקים לחיים

ערך.

- 58 -