55 / 82
פסיכואקטואליה
- 55 -
אחד מהטיפולים המכוננים, אשר הציב עבורי את השאלות
הגדולות והקשות בדבר משמעות העבודה שלי, היה הטיפול
בארז (שם בדוי). ארז בחור צעיר, באמצע שנות העשרים לחייו,
אובחן עם מחלת סרטן מתקדמת. הוא הופנה אלי לטיפול על ידי
האונקולוגית המטפלת, לאחר שאמר לה שאין טעם לטפל בו,
כיוון שהוא גן פגום שהטבע צריך להכחידו. אמו נפטרה מסרטן
השד כמה שנים קודם לכן, לאחר שנים רבות של חיים עם
המחלה. בפעם השלישית שבה נפגשתי עמו, הוא היה מאושפז
במחלקה. דפקתי על דלת חדרו וביקשתי להיכנס. הוא עצר
אותי בפתח החדר ואמר לי שאם אני נמנית עם “האופטימיסטים
חסרי התקנה” הוא מעדיף שלא אכנס אל החדר. שאלתי אותו
למה הוא מתכוון, והוא ענה לי שאין לו כוח לשמוע עוד מישהו
מבטיח לו ש”יהיה בסדר”. עמדתי שם תוהה מה עלי לומר.
בחדר על המיטה שוכב בחור צעיר עם עיני תכלת גדולות
מתבוננות בי. נשמתי עמוק ושאלתי אותו מה הוא חושב שעומד
לקרות איתו. הוא אמר שקרא, ושהוא יודע שסוג המחלה שלו
שונה מסרטן השד, ושלהערכתו בעוד כארבעה חודשים יתגלו
גרורות או במוחו או בכבד שלו ואז הכול יתקדם מהר מאוד
והוא ימות כחודשיים לאחר מכן. עמדתי בפתח החדר והבנתי
שהוא מבקש ממני לבחור אם להצטרף אליו למסע הקצר הזה
שהוא עומד לעבור, לבחור האם יש בי הכוח והאומץ להתבונן
במותו המתקרב, ואז, ללא הפניית המבט מהמוות, להתבונן
בחיים. שוב נדרשתי לקחת נשימה עמוקה. נכנסתי אל החדר,
התיישבתי לצד המיטה, הפניתי אליו את מבטי ושאלתי אותו אם
זה התסריט, מה הוא רוצה לעשות עכשיו.
גידולים סרטניים מהווים גורם תחלואה מרכזי בישראל. זוהי גם
סיבת המוות העיקרית (כ-%52 מסך התמותה) מאז שנת 9991.
בשנת 1102 אובחנו בישראל 299,42 אנשים עם סרטן חודרני.
באותה השנה נפטרו מסרטן 782,01 אנשים בישראל (הרישום
הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, 4102).
יחד עם זאת, ניתן לזהות בשנים האחרונות ירידה משמעותית
בתמותה מסרטן. ההישרדות היחסית מסרטן לחמש שנים בקרב
מי שאובחנו בין השנים 1991-5991 בהשוואה למי שאובחנו בין
השנים 1002-6002 עלתה באופן משמעותי. לדוגמה, בקרב גברים
יהודים מדווחת עלייה של %32, בקרב נשים יהודיות מדווחת
עלייה של %51, בקרב גברים ערבים עלייה של %82 ובקרב נשים
ערביות עלייה של %81. עלייה זו בהישרדות מדווחת אף עבור
שני סוגי הסרטן המהווים את סיבת המוות העיקרית בגברים
(סרטן ריאה) ובנשים (סרטן השד) (הרישום הלאומי לסרטן
והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, 4102).
אוכלוסיית האנשים שחלו בסרטן והחלימו או נמצאים ברמיסיה
גדלה. בארצות הברית בשנת 4102 חיו כ-5.41 מיליון אנשים
Cancer Treatment & Survivorship
שהחלימו ממחלות הסרטן (
). אוכלוסייה זו זקוקה למענים שיקומיים
Facts & Figures, 2014
של חזרה לחיים לאחר תקופה קשה של טיפולים ולאחר מפגש
ראשוני וקרוב עם שבריריותם של הגוף והחיים. השיבה לחיים
מתקיימת בצל אובדנים שהאדם חווה, חלקם זמניים כמו אובדן
השיער, חלקם ממשיים וארוכי טווח כמו אובדן איבר (שד לדוגמה)
ואובדן יכולת (ירידה ביכולות קוגנטיביות), וחלקם פסיכולוגיים
כמו אובדן אילוזיית הבריאות ואובדן שליטה. מעניין כי חלק
מהאובדנים והקשיים עמם האדם יצטרך להתמודד יהיו תוצר
ישיר של הטיפולים ולא של המחלה, לדוגמה אובדן הפוריות.
כך שהמבריא הוא זה שמותיר צלקת. רבים מאובדנים אלו, לצד
החשש העצום מחזרה של המחלה וצלו של המוות הנוכח מעתה
ביתר שאת, יפגישו את האדם עם שאלות של זהות ומשמעות
החיים. טיבה של העבודה הטיפולית היא שיקומית במהותה,
ונוגעת בהשתלבות מחדש בחיים ובבנייה שלהם ושל העצמי
מתוך ההתמודדות עם החולי והפחד מהמוות.
אוכלוסיית חולים נוספת שהולכת וגדלה הנה אותם אנשים
אשר מחלת הסרטן שלהם אינה ניתנת לריפוי, והם מאובחנים
עם מחלות סרטן גרורתיות. בעוד שבעבר נחרץ דינם של חולים
אלו, הרי שהיום עם ההתפתחויות הרפואיות המרשימות בתחום
זה אנשים יכולים לעתים לחיות שנים עם מחלה גרורתית פעילה.
מהלכה של המחלה יהיה שונה בין סוגי הסרטן השונים, אולם
באופן כללי המהלך יהיה פרוגרסיבי בטיבו, על אף שהוא עשוי
לכלול תקופות שקטות וטובות יותר של רמיסיה. טיפול פסיכולוגי
[email protected] ד”ר מיכל בראון, פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכואונקולוגית, 1416444-050,
על החיים ועל המוות -
פסיכואונקולוגיה ושיקום, הרהורים על זמן
מיכל בראון