34 / 68
ינואר 5102
לכל ילד ישנה דרך שונה להפעיל את המחשב עם תוכנת
התקשורת. ישנם ילדים המסוגלים להפעיל מסך מגע עם האצבע
או להפעיל עכבר או משטח מגע. יש ילדים שאין להם יכולת
כזו. לילדים אלו אנו מתאימים מתגים. אלו לחצנים המאפשרים
הפעלה עקיפה של המחשב. אחד הילדים בכיתה משתמש
במערכת מיקוד מבט - מצלמה מצלמת את עיניו וכאשר הוא
ממקד את המבט בנקודה מסוימת במסך המחשב מתרגם זאת
לבחירה כמו בלחיצה על הכפתור בעכבר. באמצעות המתגים
הילדים “מטיילים” על פני המסך ובוחרים במסר שאותו רוצים
לומר.
אין ביכולתנו ליצור באמצעות הלוחות את מלוא העולם השפתי
העשיר, על גמישותו וחדשנותו הכמעט אינסופיים. יחד עם
זאת, אנו עושים כמיטב יכולתנו לאפשר לילדים גישה מיטבית
לתקשורת עם הסביבה: קלינאית התקשורת של כל ילד יחד
עם תומכת התקשורת של הכיתה מזינים בכל יום את המילים
החדשות הנחוצות לילד על מנת שיוכל להביע את עצמו במצבים
שונים - שיעורים, שיחה ומשחק עם חברים, הבעת צרכים אישיים,
הבעת רגשות, סיפור סיפורים ועוד.
מיפוי דפוסי התקשורת בכיתה
לפני שנתיים, כאשר צוות החינוך, תקשורת ופסיכולוגיה ביצע מיפוי
של מצבם התקשורתי והרגשי של הילדים, עלה כי למרות השימוש
באמצעי תת”ח מגוונים מתקיימים בכיתה דפוסי תקשורת שהם
בפער מהמצופה בגיל:
התקשורת התאפיינה באינטראקציות בין הילדים למבוגרים
•
שסביבם, וכמעט נעדרה תקשורת בין הילדים.
נצפה דפוס תקשורת ראקטיבי: הילדים הגיבו לפניות
•
המבוגרים וכמעט שלא יזמו פניות בעצמם.
מבחינה רגשית, ראינו מעט שיתוף במידע על תכנים מעולמם
•
הפנימי של הילדים גם כאשר המבוגרים עודדו זאת, וכן אוצר
מילים רגשי מצומצם.
תצפיות אלו סימנו כי יש צורך בעבודה על תקשורת בין הילדים
תוך גיבוש הזהות האישית ויכולת השיתוף בעולם הפנימי. משום
כך החליט הצוות להקים קבוצת תקשורת-פסיכולוגיה שמטרתה
העיקרית לעבוד על שיפור היכולות התקשורתיות וגיבוש הזהות
של כל ילד.
המטרות העיקריות היו בתחום השפה והרגש, אשר הקשר ביניהם
.)
Wickenden, 2003
הדוק (
פיתוח מיומנות שיח והקשבה בקבוצת עמיתים (בכיתה).
•
שימוש בתת”ח כאמצעי לפעולות דיבור שונות (בדגש על
•
יזימת שיח ושיתוף אחרים בעולם הפנימי: שאלה, הבעת דעה,
פנייה).
העשרת אוצר מילים רגשי (מילות רגש).
•
פיתוח זהות עצמית (מי אני? מהן תכונותי? מהי דעתי? אילו
•
חוויות אני עובר?).
פיתוח תחושת שייכות (אני חלק מקבוצה משמעותית עבורי
•
ואני משמעותי עבורה).
זהות אישית
זהות אישית מוגדרת כאספקט סובייקטיבי שלפיו מרגיש האדם
כי יש המשכיות והתאמה בין מרכיבים שונים בתוכן אישיותו, חוויותיו
וזיכרונותיו. הזהות נוצרת מתהליך ספירלי מתמיד בין סך ההזדהויות
המתארגנות באישיותו של הפרט (קניאל, 1002).
זהות מתפתחת בשלבים הראשוניים ביותר של ההתקשרות
Bornstein et
al
) והאינטראקציה בין המבוגר לתינוק (,.
attachment
(
). כבר בשלבים טרום-מילוליים, המבוגר מווסת את תחושות
2002
התינוק ומסייע לתינוק לפענח ולשדר את רגשותיו. בכל פעם
שההורה מפענח עבור הילד את תחושותיו, נעשית פעולה של
Siegel & Hartzell,
: יצירה משותפת של משמעות (
co-creation
). כך, למשל, תינוק לומד שלתחושה המתלווה לקול רעש
1994
חזק ופתאומי קוראים “בהלה”, וכי קרבה לאדם אחר משרה בו
ביטחון ומפחיתה אי-נעימות. בקשב הזה נעוץ היסוד לחשיבות
האינטראקציות הבין-אישיות. עם גדילתו של הילד, האינטראקציות
הופכות למילוליות ועשירות יותר, וכך, לאורך החיים, פיתוח הזהות
נעשה באמצעות תהליך ספירלי מתמיד בין האדם לסביבתו, כאשר
יכולת השיח מהווה את עמוד התווך שלו.
כדברי בוכהולץ והול: “אני לא אומר את מי שאני, אלא האמירה
.)
Bucholtz & Hall, 2005
יוצרת את מי שאני” (
ילדים שאינם מדברים
ילדים שאינם מדברים, גם אם יכולים להשתמש בתת”ח, עדיין
Clarke et
נתקלים בקשיים להביע את עצמם ולבנות את זהותם (
). להלן רשימה חלקית של הקשיים העומדים
al., 2001; Morris, 2003
לפני משתמשי התת”ח.
קושי בתפעול מכשיר התת”ח, איטיות בהבעה,
1 1 .
קשיים טכניים:
תלות במתווך לפענוח. איטיות ותלות במפעיל עלולים לגרום
לחוסר אפשרות להבעה בזמן הרצוי, למשל, תסכול וחוויה של
תלות וחוסר עצמאות.
מכיוון שהתוכן (המילים לבחירה ושימוש)
2 2 .
אוצר מילים מצומצם:
מוכנס על ידי המפעיל, לעתים לא נכללות מילים שהילד רכש,
ולכן אין לו גישה אליהן ואינו יכול להשתמש בהן בשיח.
בשל אוצר מילים מצומצם, ישנם תכנים שאינם
3 3 .
תוכן מוגבל:
נגישים לילד וכתוצאה מכך הוא עלול להימנע מהשתתפות
בשיח בנושא שאוצר המילים לגביו מוגבל.
בכל שיח עלולות להיווצר אי-הבנות.
4 4 .
כשלים בהבהרת כוונות:
במקרה של משתמשי תת”ח, הסרבול בשימוש יחד עם אוצר
המילים המוגבל, יוצרים סיכוי גדול יותר לחוסר דיוק בפענוח
והבהרת מבעים ועמדות.
אנרגיות רבות
5 5 .
צמצום ביכולת השיח והמרחב ההבעתי:
מושקעות בהבהרת הכוונות. כתוצאה מכך, מצטמצמת
הפניות לשיתוף מורחב ומעמיק.
תקשורת בין-אישית מורכבת
6 6 .
חוסר באמצעים לא מילוליים:
). עוצמת
Knapp et al., 2013
רבות מאלמנטים בלתי מילוליים (
- 34 -