19 / 82
פסיכואקטואליה
- 19 -
). ממצאים עקביים
Harding et al., 1987
משמעותי בחייהם (
אלו היו מהפכניים בהקשר שבו פורסמו מאחר שפתחו פתח
נרחב למחקר ולשאלות קליניות בנוגע לגורמים שיכולים לתרום
לאותו שיפור. כלומר, אם אכן אנשים עם מחלות נפש קשות
יכולים לחוות שיפור משמעותי בחייהם, נשאלה השאלה כיצד
לקדם שיפור זה ולתמוך בתהליכי החלמה הכוללים יצירת חיים
בעלי משמעות אישית, מימוש עצמי והתפתחות למרות מגבלות
.)
Deegan, 1988; Anthony, 1993
המחלה (
בתחום השיקום הפסיכיאטרי עובדים אנשי מקצוע
מדיסציפלינות שונות כגון רפואה, סיעוד, עבודה סוציאלית,
טיפול באמנויות, חינוך, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה. אופיו
האינטרדיסציפלינרי של שדה השיקום הפסיכיאטרי מהותי
לקידום תהליכי ההחלמה. בהקשר זה, חשוב לציין כי במקומות
Roe et al., 2006;
רבים קיים תת-ייצוג של פסיכולוגים בשדה זה (
). כך, שירותים פסיכולוגיים
Corrigan, 1995; Mueser et al., 2013
של אבחון ופסיכותרפיה כמעט שאינם חלק אינטגרלי מתהליך
השיקום הפסיכיאטרי. בהמשך המאמר נציע הסברים להיעדרות
היחסית של הפסיכולוג משדה השיקום הפסיכיאטרי, ונטען
לחשיבות הפוטנציאלית של השתלבות הפסיכולוג בתחום.
הטיעון שנציג יתמקד בחשיבותה של פסיכותרפיה עבור אנשים
עם מחלות נפש אך יתייחס גם לשירותים נוספים שהפסיכולוג
יכול לספק במסגרת תפקידו. לשם הדיון בפסיכותרפיה
בעבודה עם אנשים עם מחלות נפש קשות נציג תחילה סקירה
היסטורית קצרה על הנושא, ולאחר מכן נדון בגישות הקיימות
כיום ובחשיבותם של נגישות וזמינות השירותים הפסיכולוגיים
עבור אוכלוסייה זו.
מבט היסטורי קצר על פסיכותרפיה ואנשים עם
מחלות נפש
מעניינת העובדה כי עם ביסוסה של הפסיכותרפיה כאפשרות
טיפולית ממשית אנשים עם מחלות נפש קשות לא נתפסו
כלקוחות פוטנציאליים של שיטת טיפול זו. פרויד טען כי ללא
היכולת לבסס קשר טרנספריאלי ולהיות בעל תובנה, לא
). יחד
Freud, 1905; Freud 1957
ניתן להפיק מפסיכואנליזה (
עם זאת, החל משנות הארבעים של המאה הקודמת החלו
להצטבר דיווחים על פסיכותרפיה פסיכואנליטית עם אנשים
Fromm-Reichmann, 1954; Hill, 1957; Searles,
עם סכיזופרניה (
), אשר הראו כי אנשים עם
1965; Sullivan, 1962; Knight, 1946
סכיזופרניה הגיבו באופן חיובי לפסיכותרפיה, וחלקם אף דיווחו
על צורות שונות של החלמה. יחד עם זאת, המחקר לא הצליח
לגבות דיווחים אנקדוטיאליים אלו, ופסיכותרפיה פסיכואנליטית
May
לא הוכחה כאפקטיבית עבור אנשים עם סכיזופרניה (
). בנוסף, הייתה טענה כי
et al., 1964; Messier et al., 1969
העניין בתיאוריות פסיכואנליטיות בתחום של סכיזופרניה פחת
בשל ההזנחה שלהן את הפנומנולוגיה של המחלה ומיקוד
היתר שלהם בהסבר האטיולוגי של דיספונקציות משפחתיות
). למרות היעדר התימוכין,
Hartwell, 1996; Lysaker et al., 2010
(
לתיאוריה שטענה כי משפחות תורמות או אחראיות להתפרצות
המחלה היו השלכות שליליות מרחיקות לכת כגון הכתמת
בני המשפחה, והן גרמו להתרחקות מתיאוריות פסיכודינמיות
.)
Hamm et al., 2013
(
לאחר תקופה זו שבה פחת העניין והיישום של גישות אנליטיות
פסיכודינאמיות לטיפול באנשים עם סכיזופרניה, החלה תקופה
שבה המיקוד הטיפולי כלל דגש על תרופות ומאמצים שיקומיים
לפיתוחם של כישורים תפקודיים וחיזוק הקשר עם משאבים
). רק בתחילת שנות ה-09 של
Hamm et al, 2013
בקהילה (
המאה הקודמת, הפיסכותרפיה חזרה לתמונה בתחום הטיפול
באנשים עם הפרעות נפשיות קשות כגון פסיכוזה. טיפול
Cognitive behavioral psychotherapy,
קוגנטיבי התנהגותי (
), שפותח במקור לטיפול באנשים עם דיכאון, החל לקבל
CBT
תמיכה על היישום שלו עם אנשים עם פסיכוזה. הגישה של
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לאנשים עם פסיכוזה משלבת
בתוכה את מודל פגיעות-הלחץ שהוזכר קודם לכן, עם ההנחה
כי האופן שבו אנשים מפרשים חוויה משפיע על האופן שבו
הם מרגישים ומתנהגים, ולכן יש משמעות לתוכן הסימפטום
). מגישה
Kingdon & Turkington, 2004
הפסיכוטי ולא רק לקיומו (
זו נובע כי התערבויות קוגניטיביות שמבוצעות בתוך קשר חם
ושיתופי יכולות להפחית את חומרת הסימפטומים של המחלה
על ידי שינוי של אמונות לא אדפטיביות ביחס לסימפטומים
.)
Kingdon & Turkungton, 2004; O’Connor & Lecomte, 2011
(
כך, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ההתייחסות לדלוזיות
ולהלוצינציות תכלול שימוש בטכניקות של ניסוי התנהגותי,
“שאלה פריפרילאית” ו”שרשרת היסקית” על מנת לבחון את
מערכת האמונות שמובילה לסיפמטום ואת המשמעות האישית
של הסימפטום עבור המטופל (לפירוט ראו סקירה של חסון-
אוחיון, רועה ופרידמן, 1102). גישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי
זכתה לגיבוי מחקרי רב ועקבי ולכן אומצה במדינות רבות
Freedman et al., 2008; Lysaker et al.,
כטיפול שבשגרה (;9002
Sensky et al., 2000; Gumley et el., 2003; Rector & Beck, 2002;
). גישה זו לטיפול באנשים
Dixon et al., 2010; Pilling et al., 2002
עם סכיזופרניה אמנם שמה לה כמטרה ראשונית את הפחתת
התסמונת הפסיכיאטרית, אך מאז ראשיתה פותחו התערבויות
לקידום מטרות נוספות.
CBT
רבות מבוססות
התערבויות שיקומיות רבות בטיפול באנשים עם הפרעות
ושמות להן למטרה הן
CBT
נפשיות קשות נשענות על מודל
את שיפור התפקוד בתחומי חיים שונים והן את שיפור איכות
החיים והחוויה של העצמי. כך, למשל, ניהול מחלה והחלמה
CBT
) הנה התערבות מבוססת
Gingerich & Mueser, 2005
(
שמטרתה לעזור לאנשים לנהל את מחלתם ולהתקדם לעבר
מטרות אישיות משמעותיות עבורם, והתערבות של אימון
) הנה
Roberts et al., 2014
בקוגניציה ואינטראקציה חברתית (
שמטרתה לשפר מיומנויות חברתיות
CBT
התערבות מבוססת
ובכך לענות על אחד הצרכים המרכזיים של אנשים עם
). בהתערבויות אלו
Coursey et al., 1995
מחלות נפש קשות (
קיים שימוש בטכניקות שמאתגרות את המסקנות שאליהן
המטופל מגיע באינטראקציות חברתיות, ומלמדים כלים
לבחינת אותן מסקנות ולחשיבה גמישה. כמו כן, ישנן גם
התערבויות קוגניטיביות התנהגותיות שמכוונות להתייחס לקו-
Mueser et
מורבידיות של פוסט-טראומה ומחלות נפש קשות (
). לבסוף, ישנן גם התערבויות משפחתיות קוגניטיביות
al., 2008
התנהגותיות עם דגשים פסיכוחינוכיים שמקנים למשפחה
Resnick et
ידע וכלים להתמודדות עם המחלה והשלכותיה (