63 / 68
אוקטובר 5102
- 63 -
תרפיית קבלה ומחויבות - תהליך ועבודה מעשית ליצירת שינוי קשוב
מאת: סטיבן צ’ הייז, קירק ד’ סטרוסאל, קלי ג’ וילסון
מאנגלית: אמה ברוורמן, אח, 2102
אתגר קבוע של כל ספר עיוני
הוא כיצד להביא חידושים
ומחשבה מרעננת, מבלי להכביד
ומבלי להכביר מילים ולחזור על
הנאמר בתוכו. הספר הנוכחי
משייך עצמו לגל שלישי בגישת
), אבל
CBT
הטיפול הקוגניטיבי (
שלא כקודמיו, הוא מערער על
תוכן או תדירות המחשבות הדיס-
פונקציונליות או האי-רציונליות,
Psychlogical
ותחתן מציע גישות פרקטיות של קבלה פסיכולוגית (
), כלומר: נכונות לקבל את החוויה הפסיכולוגית
Acceptance
כולה באופן פתוח ולא שיפוטי, ושימוש בהיבטים של קשיבות
.)
Mindfulness
(
היבט מרכזי של הגישה הוא הגמישות הפסיכולוגית שמוצגת
כמענה לקצב השתנות מואץ של המציאות, שמאפיין את חיינו
וחשיבתנו. הגישה מציעה עצמה כגישה הוליסטית, ולא רק כמודל
טיפולי להתמודדות עם פסיכופתולוגיה כזו או אחרת.
הסקירה רצינית ומפורטת. הספר מציג תאוריות, מפרט רקע
והתפתחות המושגים, ובכך מנחה את הקורא להכרת השדה שבו
עוסק הדיון.
הניסוחים מסורבלים למדי ומתארכים, אך ניכר שהם נשענים
על ידע מוצק. מעייף לקרוא, אבל מי שצולח, מגיע לליבה,
שמעניקה לו ידע וחומר למחשבה. זהו ספר של ידע נטו. אם
היה בנוי אחרת, ייתכן שהיה מצליח גם להקרין ולספק רגש
ביטחון ונחמה לקוראים. היות שהוא בנוי כפי שהוא, נותר לכל
קורא ומטפל להיזון ממאגר הידע הגדול, ואת החלק הנפשי
רגשי להביא מעצמו.
העצמי האמיתי ועצמי-האמת - היבטים פסיכואנליטיים ואחרים
מאת: מרדכי גלדמן
הקיבוץ המאוחד, 6002
חלונות
מאת: ז’אן ברטראן פונטאליס
מצרפתית: אורית רוזן, תולעת ספרים, 0002
מרדכי גלדמן הואמשורר ופסיכולוג.
הוא דן בספרו במהות נוכחות
העצמי ובחוויית מושג האמת. דיונו
משלב התבוננות וסקירה בשני
עולמות - הנפשי, במיוחד דרך
התאוריה הפסיכואנליטית, והאמנות
בתְכניה ובהבעותיה השונות.
הספר הוא קובץ מאמרים, פרושים
בשבעה שערים, מציעים העמקה
בנבכי התאוריה להבנת יסודות
החשיבה, וטיולים במרחבים של
תרבות, התרשמויות ושיתוף חווייתי ממראות ומהתרגשויות.
מבט מגוון אל שורשי היצירה והצעה להבנת הנפש. הספר נע
מעיון בתאוריה ובמטא-תאוריה של הפסיכואנליזה אל רשמים
מביקורים ברומא ובמדריד, מהרהורים על סרטים אל התבוננויות
בטקסטים ספרותיים, ומיצירות אמנות אל מחשבות על בודהיזם
ותורות מזרחיות.
גלדמן חושף בפנינו חיבור מתבקש בין עולם ההבנה הפסיכולוגית
והטיפול לבין כוחות היצירה, האמנות והתרבות. דרך יצירות
אמנות הוא מראה עיסוק בשאלות חיים ורגש ומדגים למידה
אפשרית מכל הסובב אותנו לטובת עצמנו כבני אדם ובני
תרבות, ולהעמקת היכולות המקצועיות בעבודה עם אנשים.
הוא מפנה את תשומת הלב אל המודעות ואל תפקידיה, וגם
מציין ומדגיש את קיומה וחשיבותה של “תודעה אחרת”, סמויה.
בהשוואה בין היצירה לטיפול הוא כותב: “הרגע שבו נולד שיר
דומה מאוד להארה בנוגע לעצמי או בנוגע לעולם, שנובעת
מתודעה נסתרת, או מחלק נסתר של התודעה, אגב עשיית
שימוש בתודעה ההֶרגלית. אבל גם העבודה הטיפולית מראה
את התודעה הנסתרת, ולא רק בהופעותיה בחלומותיהם של
המטופלים, אלא בכל אותן אינטואיציות אשר צפות אל תודעתו
של המטפל, ועל אחת כמה וכמה אם הוא בא לשיחה הטיפולית,
כפי שהמליץ ביון, בלי תשוקה ובלי זיכרון” (עמ’ 75).
הספר רווי ידע והגות ומתפרש על פני נושאים רבים. דרוש אורך
רוח כדי להתמצא בו וליהנות מהעושר שהוא מגיש. הרשימה
הביבליוגרפית היא ספריה קטנה של תאוריות פסיכולוגיות,
פילוסופיה, תרבות, אמנות וספרות.
ספר שהוא רעיון. שהוא הצעה
ליצירה אישית של כל קורא
לעשות מעולמו שלו, ועם מטען
זיכרונות והתנסויות חייו, ומאירועי
והחוויות בעבודתו
הלמידה
המקצועית בחדר הטיפולים.
ז’אן-ברטראן פונטאליס הוא
פסיכואנליטיקאי וסופר. הוא
פורש מחשבות ורגעים בצורת
תמונות הבאות מן החלום, בצורת
מילים המגיחות פתאום מתוך
דברי מטופל או מתוך משפט אקראי בספר. זהו גם אוסף של
סיפורים קצרים שסיפקו התפעמות ולמידה והפכו להשראה.
דרך מושגים מופשטים, חפצים ואסוציאציות מרכיב המחבר
קטעים מעולמו ומציג בצורה חופשית רגעים ותובנות מהעבודה
הטיפולית ומהכרתו כאיש מקצוע. הוא מעלה שאלות ותהיות
על הקשר הטיפולי ועל מהות המפגש האינטימי בין השניים
היושבים יחדיו.
הספר דק ופואטי, אישי, כמו יומני, אך פותח בפנינו זוויות
מבט מעניינות ומפתיעות, ומזמין כל קורא ליצור את הפסיפס
האישי שלו, להתבונן ולנסח את המרכיבים בחייו וביחסו
אל רגעים ותמונות בחיים, ואל אנשים כגיבורים הראשיים
בעלילה.
הקטעים קצרים ואינם מציעים מסקנה או פסיקה מלומדת.
הם מסתיימים בצורה פתוחה, מזמינים את הקורא להיכנס
אליהם לפי דרכו ואופיו.