7 / 68
פסיכואקטואליה
- 7 -
באשר לתפקיד הפסיכולוג הרפואי, מדובר
בתפקיד מרתק וייחודי המגלם את האני
מאמין של החטיבה לפסיכולוגיה רפואית:
לסייע לחולים בהתמודדויות הפיזיות
והנפשיות המלוות את מחלתם, באשר הן.
זהו תפקיד מערכתי הרואה את המטופל,
כמו גם את הצוות המטפל בו, באופן
הומניסטי ומנקודת מבט אקזיסטנציאלית.
התפקיד נוצר בזכות שיתוף פעולה בין
היחידה לטיפולי בית והיחידה לבריאות
הנפש של קופת חולים מאוחדת בירושלים.
מנהלי היחידותהבינו אתחשיבותו וכתולדה,
כבר בשנת 2102, שולב פסיכולוג רפואי
במתן מענה בבית למטופלים המשויכים
ליחידה. בעשייתם זו, נשענו על קווים
מתווים של חוזר מנכ”ל משרד הבריאות
באשר להפעלת שירותים פליאטיביים
בקהילה, חוזר המנחה להכללתו של
פסיכולוג רפואי בצוות ייעודי פאליאטיבי
(9002), אף על רוחו של חוק החולה הנוטה
למות, חוק המתייחס בין היתר לחשיבות
הקלה על סבלו הפסיכולוגי של החולה
ובני משפחתו (5002), הרפורמה בבריאות
הנפש, שלהכנותיה הקדחתניות אנו עדים
היום, נתנה אף היא רוח גבית למהלך זה.
כך ייצרה קופת חולים מאוחדת, אשר
מובילה את השתלבותם של הפסיכולוגים
הרפואיים בתחום הרפואה בקהילה, בתחום
המאתגר של טיפולי הבית, סטנדרטים
חדשים של טיפול הוליסטי.
תפקיד הפסיכולוגית, כאמור, הוגדר
מתחילתו כתפקיד מערכתי אשר בא לתת
לצוות
Consultation-liaison
מענה של
בעבור המטופלים וגם לסייע במניעת
שחיקה, תשישות החמלה והטראומטיזציה
המשנית של הצוות. הגדרה זו נבנתה
מתוך הבנת היקף הצרכים הקיימים בקרב
המטופלים והקושי של מתן מענה “פנים
אל פנים” לכל המטופלים אשר חווים
מצוקה. יישומם בשטח של עקרונות אלו
מתבטא בנוכחות משמעותית של ייעוציים
הן בישיבות צוות והן באופן פרטני. בנוסף
נערכות בתדירות של פעמיים בחודש
“קבוצות באלינט” לאנשי הצוות. מעת
לעת נערכות סדנאות ספציפיות בהתאם
לצרכים העולים, דוגמת מפגשים בנושא
תקשורת מטפל מטופל סביב תהליכי
גסיסה ומוות, וכאלו העוסקים בניהול שיח
המקדם היענות לטיפול.
עם זאת, מעבר לתפקיד המערכתי,
לפסיכולוג ביחידה תפקיד טיפולי מובהק.
מטופלים הנמצאים במצוקה נפשית
מופנים לטיפול שייחודו, כאמור, בהינתנו
בבית. הכניסה אל “הטריטוריה” של
המטופל מאפשרת מידע קליני עשיר
ומיידי אשר מקדם מתן טיפול יעיל וממוקד.
בנוסף, ה”סטינג” הייחודי מאתגר היבטים
שונים של המסגרת הטיפולית. כך למשל,
הוא מצריך ומאפשר גם יחד התערבויות
בעלותאופי משפחתי מערכתי. ההתייחסות
המשפחתית מקבלת ביטוי גם בקיומן
של קבוצות בעבור המטפלים העיקריים.
הגישות הטיפוליות שונות ומותאמות
לצורכי המטופל, בהן: טיפולים קוגניטיביים
התנהגותיים, היפנוזה, טיפול דינמי קצר
מועד, טיפול אקזיסטנציאלי ועוד.
מעבר לנאמר לעיל, עולים בטיפולים
התכנים השונים והמגוונים המוכרים בתחום
הפסיכולוגיה הרפואית. בולטות רבה יותר
קיימת לתכנים הקשורים לירידה בתפקוד,
אשר הנה אפריורית לשיוך ליחידה, לתכנים
הנוגעים לגיל השלישי - המאפיין חלק
ניכר מהמטופלים, ולתכנים הרלוונטיים
לטיפול פאליאטיבי. אל זה האחרון, מופנים
משאבים רבים טיפולית ומערכתית כאחד.
בברכה,
ועד החטיבה ונציגיו
פטריסיה מן-בוטבול (יו”ר)
ברק סלוצקר, נטלי מלמד שמעון
רותי יבור ודנה רביי
[email protected]מייל לפניות
דבר חטיבת המתמחים
מתמחים/ות יקרים/ות שלום רב,
בתקופה זו, שבה יוקר המחיה עולה חדשים
לבקרים לכותרות אך נראה שמעטים
הם אלו שדואגים לנושא בפועל, אנחנו,
המתמחות והמתמחים, בוחרות ובוחרים
לפעול ביוזמות פרטיות ומאורגנות לשיפור
מצבנו התעסוקתי והמקצועי במהלך
תקופת ההתמחות, שנמשכת זמן רב
בתקופה קריטית בחיינו.
מתמחות ומתמחים מכלל תחומי המומחיות
(לעתים יחד ולעתים בנפרד) מקדישות
ומקדישים את מרצם לשיפור תנאי
ההעסקה של מתמחות ומתמחים בכל
תחומי ההתמחות:
ועד המתמחות והמתמחים בפסיכולוגיה
פרסם כתבה בעיתון בנושא
קלינית
הרפורמה - היעדרההתייחסותלפסיכולוגים
והיעדר ההתייחסות להכשרת מתמחים בה.
כמו כן, הם דיברו על מיעוט המלגות ביחס
לבוגרי תוכניות הלימוד השונות.
ועד המתמחות והמתמחים בפסיכולוגיה
ניסח לפסיכולוגית הארצית,
שיקומית
בשם המתמחות והמתמחים מכלל תחומי
המומחיות, מסמך המתייחס לבעיות
הקיימות במפתח המלגות החדש ובמיעוט
המלגות הקיימות ביחס לבוגרי תוכניות
הלימוד השונות.
ועד המתמחות והמתמחים בפסיכולוגיה
פנה למשרד
תעסוקתית-ארגונית
הכלכלה בבקשה שיפרוש חסותו על
המקצוע (באותו אופן שבו משרד הבריאות
פורש את חסותו על הפסיכולוגיות
ומועסקים
והפסיכולוגים המועסקות
במערכת הבריאות: קליניות וקליניים,
שיקומיות ושיקומיים, רפואיות ורפואיים
והתפתחותיות והתפתחותיים וכפי שמשרד
החינוך פורש את חסותו על הפסיכולוגיות
ומועסקים
והפסיכולוגים המועסקות
ברשויות המקומיות, קרי חינוכיות וחינוכיים),
וידאג למקומות תעסוקה לצורך התמחות
בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית-
ארגונית.
ועד המתמחות והמתמחים בפסיכולוגיה
קיים ערב שיח בכנס מחוז דרום
חינוכית
תחת הכותרת “למה ואיך מסיימים התמחות
בפסיכולוגיה חינוכית בארבע שנים?” ושלח
נציגות ונציגים ליום המתמחה הראשון
שהתקיים בשפ”ח בתל אביב. הוועד ישמח
להגיע לכל שפ”ח או מחוז שיארגנו מפגש
שיח בנושאים הקשורים להתמחות. בנוסף,
נציגות ונציגי הוועד יערכו בסמסטר
הנוכחי מפגשי מידע ושיח לסטודנטיות
ולסטודנטים לקראת יציאתן/ם לשטח
כמתמחות/ים המודעות/ים לזכויותיהן/ם
וחובותיהן/ם. כמו כן, חברות וחברים
מהוועד צפויות וצפויים להשתתף בחלק
מקבוצות המיקוד והדיונים שיזמה שפ”י
בנושא “תכנית אב לפסיכולוגיה החינוכית”,
נושא שעלה בוועדת החינוך בכנסת על ידי
עמרם מצנע בנובמבר 3102.
רותי ברנשטיין פרץ
נציגת המתמחים בוועד המרכזי