5 / 68
פסיכואקטואליה
היבטים אלו נידונו ונבחנו לעומק, הן מן
הצד הפסיכולוגי, הפסיכיאטרי, הקוגניטיבי
והן מן הצד השיקומי בהיבט של אבחון
והערכה.
בפתח יום העיון הוצגו שני סיפורי מקרה
מורכבים שהציגו את עבודתו של
הפסיכולוג באבחון והערכה של כשירות
נהיגה. מר אלכס דייטשמן, פסיכולוג
שיקומי מדריך במכון משאבים, הציג
אבחון פסיכודיאגנוסטי של נהג מורשע
בהריגה בתאונה שנשלל רישיונו לנהיגה
על רקע אישיותי על ידי המרב”ד (המכון
הרפואי לבטיחות בדרכים). מר דייטשמן
הציג את הפרמטרים האבחנתיים
שהובילו אותו להמליץ על הנבדק ככשיר
לנהיגה מבחינה אישיותית. בהמשך,
נערך דיון המעלה שאלות על האופן שבו
מוערכת כשירות נהיגה על רקע אישיותי
במרב”ד. ד”ר ירון עלימה, פסיכולוג קליני
מדריך במכון משאבים, הציג אבחון
פסיכודיאגנוסטי לכשירות לנהיגה של
בחור עם סכיזופרניה. הרצאתו של ד”ר
עלימה הדגימה את המורכבות באבחון
כשירות נהיגה מן הצד האישיותי לבעלי
הפרעה פסיכיאטרית והדילמות העולות
מכך. שתי הצגות המקרים התעמקו
בממצאי האבחון ודנו בכלי האבחון
העומדים לרשות הפסיכולוג המאבחן
למענה על שאלה זו. לאור הנ”ל, ד”ר הדר
שלו, פסיכיאטר במחלקה הפסיכיאטרית
בבית החולים האוניברסיטאי סורוקה,
דן בתוקף של הערכת אישיות כבסיס
להערכת כשירות נהיגה. הוא הציג סקירת
ספרות שהצביעה על מחסור במחקר
שיטתי הדן במיומנויות הנדרשות מאדם
נוהג ובכלים המודדים יכולות אלו בקרב
כלל האוכלוסיות. בהרצאתו הודגש כי הן
בספרות המחקרית והן בקליניקה ניכר
כי אין כיום מדדים מוסכמים וברורים
(מצד המרב”ד ומצד האבחון הפסיכולוגי
והבדיקה הפסיכיאטרית) המאפשרים
קבלת החלטה מבוססת ומתוקפת
הנוגעת באופן כה משמעותי לתפקודו של
האדם כנהג בכלי רכב.
חלקו השני של היום הוקדש למאמצים
לבאר נושא זה. מר ערן סנדל מחברת
נוירוטק תרם לחשיבה כיצד הקשב
עשוי לתת מדד
MOXO
המוערך במבדקי
אקולוגי באשר ליכולתו של האדם לשמור
על קשב בסביבה עמוסת גירויים בנהיגה
(ניתן לצפות במצגת באתר החטיבה
בהפ”י). פרופ’ נאווה רצון, חוקרת מרצה
בכירה בבית הספר למקצועות הבריאות
באוניברסיטת תל אביב, הגב’ עדינה שריד
וגב’ יעל נוה, מרפאות בעיסוק ומומחיות
בהערכת כישורי נהיגה ושיקום הנהיגה,
הציגו את חזית המחקר התפקודי בכל
הנוגע לכשירות נהיגה. במסגרת מחקרה
של פרופ’ רצון, נבדקה היעילות של
מדדים רבים - בהם מדדים קוגניטיביים,
”
On road
אישיותיים וכישורי נהיגה “
והקשר שלהם לאיכות הנהיגה. זאת,
במטרה למצוא את הגורמים המנבאים
תפקוד זה. בין השאר הראתה פרופ’
רצון באמצעות מכשור מתקדם המותקן
בכלי רכב של נהגים מקצועיים, המעביר
דיווח אמת על איכות הנהיגה, כי אין קשר
סטטיסטי מובהק בין נהגים שנפסלו על
ידי המרב”ד לרישיון ברכב ציבורי על רקע
נפשי ובין איכות הנהיגה שלהם. ד”ר פנינה
וייס, מרפאה בעיסוק, משקמת נהיגה
מוסמכת ומרכזת תחום שיקום הנהיגה
בבית החולים בלינסון, הציגה את הצד
המעשי של הערכת כשירות נהיגה בקרב
אוכלוסיות שיקומיות מגוונות, ואת מסגרת
השיקום של כישורי הנהיגה כפי שמתבצע
בבית החולים בילינסון. ד”ר פנינה וייס
וצוותה פיתחו מודל אקולוגי ובר מדידה
שמסייע לזהות את הקשיים של נהגים
שונים ולסייע בהתאמת סביבת הנהיגה
לבעלי מוגבלויות וליקויים תפקודיים.
יום זה לווה בשיתוף כן ואמיץ של אדם
שהיה מעורב כנהג בתאונת דרכים
שבה נהרג רוכב קטנוע, הורשע ונכלא.
הוא שיתף את הנוכחים בלקחים אישיים
שמשפיעים על מאפייני נהיגתו כיום.
לסיום, ד”ר דוד קליין, מ”מ מנהל המרב”ד,
תיאר את מבנה המרב”ד ופעילותו
בהקשר של אבחון כשירות נהיגה.
משתתפי יום העיון הביעו שביעות רצון
רבה מהיקף התכנים שהוצגו בכנס
ומהרמה המקצועית הגבוהה שאפשרה
סקירה של טווח רחב מאוד של היבטים
משמעותיים לכשירות נהיגה בקרב
אוכלוסיות שיקומיות מגוונות ורגילות.
יעקב שטיינר, המנהל המקצועי של
משאבים, בנה והכין את יום העיון, וד”ר
עומר פורת, ראש החטיבה השיקומית
בהפ”י, ליווה את התהליך וסייע בארגון
המפגש ובהוצאתו לפועל.
עד כאן מאיתנו בנוגע לחדשות החטיבה,
מחכים להמשיך להיפגש ולעשות יחד,
שלכם,
עומר פורת, אילנית חסון-אוחיון, דוריה
לנגלבן כהן, עידו מי רז, טל מוזס, מורן
אלדד, עדי לביא, שני אורנוי, אורן סגל,
קרן סרברו ופרי סגל
- 5 -
דבר החטיבה התעסוקתית ארגונית
שלום לחברי החטיבה,
שמחנו להיפגש שוב השנה בכנס החטיבה
שעמד בסימן “טכניקות, כלים וחדשנות
בייעוץ התעסוקתי והארגוני” שנערך
במהלך חודש מרץ בניר עציון.
בכנס התקיימו 7 סדנאות במקביל
בנושאים כגון ייעוץ קריירה באמצע
החיים (מנחה אפרת אגמון), דמיון מודרך
ומדיטציה (יוסי אדיר), חיפוש מנהיגות
אותנטית (יעל בן-חורין ואמיר קופפרשמיט),
עבודה קבוצתית בעזרת מוזיקה (עודד
הנדל), סדנת גשטאלט בנושא התייחסות
לזמן (גליה רבינוביץ), ייעוץ על פי המודל
הנרטיבי (טלי ויטר-שפר) וסדנה לשימוש
בכלים אומנותיים בייעוץ (צביקה תורן).
כל הסדנאות זכו לשביעות רצון גבוהה
בסקר שבוצע בקרב המשתתפים.
בערב הראשון נהנינו לשמוע את הרצאתו
של הסופר אמיר גוטפרוינד בנושא
“ההשראה”, ובערב השני התוודענו ל-4
נשמות מלהקת “תשע נשמות” - הרכב
מוזיקלי של פצועי צה”ל. התרשמנו עמוקות
מהמופע המוזיקלי ובעיקר מההתמודדות
האישית של כל אחד מהם עם הפציעה.
במהלך הכנס ערכנו רב שיח במסגרת
“קבוצה גדולה” ודנו בנושאים הבוערים
של החטיבה. אין ספק שיש מצוקה
בנושא מקומות ההתמחות ובקידום מעמד
החטיבה!
באספת חברי החטיבה שהתקיימה
במסגרת הכנס, עלה צורך דחוף לקיום
אספה מורחבת של חברי החטיבה בהפ”י.
אספה זו מתוכננת להתקיים בחודש מאי
במסגרת יום עיון, ובה יתקיימו גם בחירות
לוועד החטיבה.
בנוסף, התקיים בחודש מרץ יום עיון בנושא
“החלטות קריירה” במכללת נתניה לזכרו
של פרופ’ אלחנן מאיר, אבי הפסיכולוגיה
התעסוקתית בארץ, ובו השתתפו מיטב
אנשי המקצוע שלנו ומשפחתו הקרובה
של פרופ’ מאיר.
שרית ארנון-
כתבה בשם ועד החטיבה
לרנר
אורית בן שאול - יו”ר, חנה גורדון,
מיכאלה שנייר, ג’נט ספז, מיכל פוני,
נטע לוטרמן ועמיר סנדר