סוגיות אתיות במשפט: גורמי הטיה של הדינמיקה החברתית באולם בית משפט – המשפיעים על ההליך המשפטי

פורסם ב"פסיכואקטואליה" גיליון יולי 2013

מאת: פרופסור משה זכי, ראש המחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה; המרכז הבין-לאומי לבריאות, משפט ואתיקה, אוניברסיטת חיפה.

מבוא
הסוגיה האתית של הדינמיקה החברתית באולם בית המשפט והמהווה גורם הטיה – עלתה בשיחת הנפש שקיים פרופ' יורם יובל עם עו"ד בני דון יחיא בערוץ 23 (בתאריך 13.04.13 בשעה 21:30). לשאלתו של פרופ' יובל: האם מושגת אמת אובייקטיבית בהליך המשפטי של בית המשפט לענייני משפחה? עו"ד דון יחיא משיב: בבית המשפט לענייני משפחה השופט צריך להכריע בין שתי אמיתות סובייקטיביות, האמת של הצד התובע והאמת של הצד הנתבע – והוא מוסיף: לא פעם אני מוצא עצמי נאלץ לשקר מאחר והצד שכנגד משקר; בסופו של דבר כל צד מעוניין לנצח!
מצב מעיין זה קיים גם במשפט האזרחי בתביעות נזיקין ובמשפט הפלילי: Saks & Hastie (1978) מתייחסים לאולם בית המשפט כאל זירה בה שני צדדים יריבים זה לזה – כאשר מטרתם אינה מכוונת לחיפוש אחר האמת אלא כדי לנצח; ועל כן, התנהגותם סובייקטיבית ומוטה לטובת הקליאנט שהם מייצגים. הטיה מעין זו משפיעה על ההליך המשפט ואף על הכרעת הדין.
בתוך דינמיקה חברתית מעין זו, המחקר מונה גורמי הטייה ברמת השופט ועורכי הדין של הצדדים – כאשר כל אחד מהם משחק תפקיד (Role Playing), ומכאן התהליך של קבלת ההחלטות (Decision Making) מוטה.

גורמי הטיה ברמת השופט
משנות ה-70 ואילך, מחקרים מוכיחים שנתוני רקע של שופטים (גיל, מין, ותק מקצועי, רקע אתני ודתי) משפיעים על סגנון השיפוט ועל הכרעת הדין וחומרת הענישה (Abraham, 1975); וקיים מחקר אשר מונה שישה סגנונות של שיפוט (Smith & Blumberg, 1967).
להלן ציטוט מתוך ספרם של Saks & Hastie (1978, עמ' 43): "מחקרים לא מעטים מוכיחים שונות גדולה ברמת הגישה של שופטים ביחס לאותם נאשמים".
דוגמה מעין זו ניתן להמחיש על ידי תרגיל שערכנו בהשתלמות שופטים במכון של בית המשפט העליון בירושלים (בתאריך 5-3 ביוני 2007).הצגנו בפני כ-50 שופטים תאור מקרה של גבר עם הפרעה נפשית מאובחנת על ידי פסיכיאטר מומחה אשר פגע מינית באישה. המשתתפים, שופטים (גילאים שונים, ממין זכר/נקבה ועם ותק מקצועי שונה) נתבקשו לגזור לנאשם חומרת הענישה. התפלגות הענישה של המשתתפים נעה בין 2 שנים ל-10 שנות מאסר. ניתוח הממצאים הצביע על כך ששופטים בגילים צעירים ובוותק מקצועי הקלו בענישה לעומת שופטים מבוגרים עם ותק מקצועי רב יותר אשר החמירו בענישה.
אחד ההסברים לכך הוא ששופטים צעירים בעידן הפוסט-מודרניזם גמישים יותר בעמדותיהם מאשר שופטים מבוגרים עם עמדות ונורמות תרבותיות מסורתיות יותר.
להוסיף עוד, שקיימים גורמים חיצוניים המשפיעים על הכרעת הדין וחומרת הענישה, כמו למשל: התעסקות התקשורת במשפט, עמותות חברתיות שמוחות על פתחי בית המשפט, הצהרות של עורכי הדין תוך כדי ההליך המשפטי על כוונתם לערער בבית המשפט העליון...) כל אלה עלולים להשפיע על קבלת ההחלטות של השופטים עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי.

גורמי הטיה ברמת עורכי הדין
הקשר בין עורך דין לקליאנט, בהליך משפטי מתבטא בקליאנט פאסיבי המותיר את הטיפול המשפטי בידי בא כוחו, עורך דינו, אשר הוא זה שקובע עמדתו המקצועית מול הצד שכנגד, לטובת מרשו (וגם אם היא לא צודקת): הדבר מתבטא, גם במשפט האזרחי וגם במשפט הפלילי, בבחירת עד מומחה (פסיכולוג מומחה ו/או פסיכיאטר מומחה) איתו יש לו התקשרות מתמשכת – אשר משפיעה, שלא במודע, על ממצאי ההערכה הפסיכולוגית מבחינת מהימנות ותקפות: לא פעם אנו מגלים שתי בדיקות פסיכולוגיות סותרות ביחס לאותו נבדק (זכי, 2011). אחד המאפיינים של מצב מעין זה הוא בכך שעד מומחה מצד התביעה נוטה לשפוט ולהעריך את האשם על סמך מאפיין בולט שלילי, אפקט ההילה (Aiken, 1997), או לחילופין להיות מושפע מנתונים אנמנסטיים לא אוהדים (לדוגמה תסקיר עו"ס לחוק הנוער או לסדרי דין), ושלא במודע לפרש ממצאיו בהתאם למצופה ממנו (Orme, 1962). תוך כדי ההליך המשפטי, עורך הדין שביריבות מבצע חקירה נגדית אשר מגמתה לא להגיע לאמת האובייקטיבית אלא להפעיל לחץ על עד המומחה, כאדם, כדי למוטט את הראיה המקצועית של חוות הדעת המקצועית (כשל אד-הומינם, כשל אד-בקולום): ואלה משפיעים על ההליך המשפטי ומהווים גורמים להטייתו.
ידוע לי על מקרים שבהם עורכי דין מטעם התביעה הסתייעו בייעוץ מקצועי למטרות אלה: כיצד לסנדל פסיכולוג מומחה בחקירה נגדית. על כן, נכתבו ספרים ומופעלות סדנאות עם הנחיות כיצד לעמוד תחת לחצים מוגברים בחקירה נגדית (Brodsky, 1995).

הטיה המכרסמת בעיקרון טובת הילד
במקרים לא מעטים, הדינמיקה החברתית באולם בית המשפט שמובילה לניצחון התביעה (עובדת סוציאלית לחוק הנוער, עובדת סוציאלית וסדרי דין) פוגעת בעיקרון של טובת הילד מחוסר מקצועיות מעמיקה מצד הגורמים המובילים באולם בית המשפט: משפטנים ועובדים סוציאליים.
להלן שתי דוגמאות שימחישו תופעה זו:
במקרה הראשון, קטינה בכיתה ה' הופנתה למסגרת חוץ-ביתית בצו בית המשפט על רקע שתי פגיעות מיניות (במועדונית וברחוב) מצד ילדים. אם הקטינה חד-הורית הוערכה על ידי נציגות הרווחה כלא כשירה להגן עליה בגלל שעות העבודה המאוחרות ושהיא בעצמה הייתה קורבן לאונס בגיל 18 בארץ מוצאה בלארוס. לציין, שבמשך שנתיים שבהן שהתה הילדה במסגרת חוץ-ביתית היא סבלה מהפרעת הסתגלות עם חרדה ומצב רוח דכאוני. העניין הובא לבג"צ שפסק על החזרת הילדה למשפחת המוצא, עם טיפול בילדה והדרכה לאם. בדיקה של מומחה בכיר ל-PTSD העלתה שהתסמינים להם התייחסו בבית המשפט כאל תגובה טראומטית הם למעשה תסמינים של הפרעת קשב וריכוז שעלו בבדיקת TOVA.
במקרה שני, מדובר בקטינה בגיל גן חובה שהוצאה למסגרת חוץ-ביתית בצו בית-משפט על רקע נזקקות ואי-מסוגלות הורית של האם. האם הביאה ראיות מטעם גורמים מטפלים בכירים שהיא אינה סובלת מקווי אישיות פסיכו-פתולוגיים שייחסו לה הבודקים מטעם התביעה; כמו כן, התסמינים של הקטינה במסגרת החוץ-ביתית הוערכו כתגובה של חדרת נטישה וחרדה מזרים בהמשך להוצאתה של הקטינה ממשפחת המוצא.
לדברי האם, תסמינים אלה לא היו אצל הקטינה בטרם הוצאתה מהבית – וכשביקשה להזמין את הגננת בגן חובה להעיד על כך, והתנגדו נציגי התביעה. היום לדבריה, היא נאבקת להחזרת הילדה לביתה באמצעות בית המשפט המחוזי; ולדבריה, במידה ומצוקתה הנפשית של הילדה תימשך לאחר שחרורה לביתה – היא מתכוונת להגיש תביעת נזיקין על פי הלכת "הגולגולת הדקה" נגד האחראים לכך: נציגות הרווחה ובית המשפט.

המחקר בפסיכולוגיה חברתית לניתוח בית המשפט כמערכת חברתית
כאן נציג מחקרים בפסיכולוגיה חברתית אשר יסייעו לנו לנתח ולהבין את פעילות הגומלין בתוך אולם בית המשפט כמערכת חברתית: תהליך של קבלת החלטות במשפט ואשר מתנהלת על ידי בעלי תפקידים אשר נוהגים בהתאם למצופה מתפקידם – Role Playing.
בפועל התפקידים אמורים לקבל אופי משימתי ייעודי: סנגוריה – הגנה על הנאשם, פרקליטות – הרשעתו של הנאשם; והשופט הנמצא במעמד נטרלי וסמכותי, מאפשר לצדדים להציג ראיות וגירסאות; הנאשם נוקט בעמדה פאסיבית לצד הסנגוריה המייצגת את האינטרסים שלו; עדים מומחים מזינים מידע מקצועי (ראיות) המסייע להכרעת הדין. מאחר והתקשורת הבין אישית בבית המשפט היא רווית מתחים וישנם אי-הסכמות וקונפליקטים בין הצדדים – המשימה של כל צד מוטה לטובת אינטרסים אישיים.
ניתן לעשות שימוש בשיטה בפסיכולוגיה חברתית לניתוח תהליך פעולות הגומלין בין הצדדים בבית המשפט כמערכת חברתית (Bales & Hare, 1965): צופים מתבוננים בהתנהגות הצדדים הפועלים בבית המשפט ומסווגים אותה במספר תחומים: תגובות רגשיות-חברתיות, השמעת שאלות הקשורות לתחום המשימתי של התפקוד בייעודי (Role Playing), ומתן תשובות לבעיות בתחום המשימתי.
תוך כדי ההתנהגות המשימתית של הצדדים באולם בית המשפט ומערך התגובות הרגשיות-חברתיות, מתקיים תהליך של קבלת החלטות (Decision Making). מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מצביעים על התופעה של נטיה של מקבלי ההחלטות המתדיינים, להקצין את עמדותיהם הראשונים (Knox & Safford, 1976). השאלה המתבקשת: מדוע הדיון של מקבלי ההחלטות גורם להקצנת העמדות הראשונות. חוקרים מציעים את תיאוריית ה"טיעונים המשכנעים" (Vinkur & Bernstein, 1974): על פי תיאוריה זו, בדיון עולים טיעונים שונים שהצדדים מאמצים ועל כן הם מחדדים עוד יותר את עמדותיהם. לתיאוריה זו מתווספת תיאוריית "ההשפעה האינפורמטיבית" (Laughlin & Earley, 1982): הדיון הקבוצתי מספק למשתתפים מידע חדש המקצין את עמדותיהם הראשונות. ועל פי "תיאוריית האיזון" של Heider (1958): האדם נוטה בין השאר להתחבר לצד שמבטא עמדות זהות לשלו. באולם בית המשפט כמערכת חברתית, בהתאם לתיאוריה זו, השופט ייטה להתחבר לאחד הצדדים המבטא עמדות זהות לשלו – תופעה זו מהווה מקור להטיה בהכרעת הדין, להלן דוגמה לכך לצורך המחשה: בבית משפט לנוער, שופט המחזיק בעמדות של הוצאת קטין נזקק למסגרת חוץ-ביתית, יתחבר שלא במודע לצד התביעה (עובדת סוציאלית לחוק הנוער); ואם הוא תומך בחשיבות משפחת המוצא בתהליך שיקום הילד, הוא יתחבר לצד ההגנה המציעה תכנית שיקומית להורה ולילד בתוך הקהילה. במילים אחרות, השפעת הדיון הקבוצתי אינה נובעת רק ממה שאנו שומעים אלא גם ממי אנחנו שומעים זאת.

סיכום
מתוך המאמר ניתן לטעון שבאולם בית המשפט מתנהלים בד בבד שני הליכים: הליך משפטי הכפוף לחוק, לצד הליך אנושי של בעלי התפקידים הכפוף לאינטרסים האישיים שלהם לנצח – ולמעשה, ההליך האנושי, במודע ושלא במודע, מהווה גורם הטיה (Bias) להליך המשפטי המצדד בחיפוש האמת כדי לעשות דין צדק.
ראינו כיצד ההכרעה של השופט להמעיט בעונש או להחריף בעונש – מושפעת בין היתר מגורמים אינטרה-פסיכיים (אישיות, אמונה דתית, עמדות אתניות...) לצד תהליכים אקסטרה-פסיכיים (יריבות בין הצדדים, התקשורת, לחצים מצד עמותות חברתיות...). במסגרת קורס או השתלמות אקדמית בתחום, ניתן להמחיש תופעות אלה באמצעות סימולציה; ותוך שינוי שחקנים במשחק התפקידים (הגורם האנושי) יתקבלו שינויים בהליך המשפטי.
לסיכום, בגין ריבוי משפטים בישראל ושחיקה נפשית הנלווית לכך, ישנה היום מגמה של "פשרה" בין הצדדים היריבים במשפט האזרחי, ו"עיסקת טיעון" במשפט הפלילי – וזאת במטרה לקצר את ההליך המשפטי.

ביבליוגרפיה
זכי, מ' (2011). נאמנותו של הפסיכולוג הבודק למזמין השירות – גורם הטיה בהערכות פסיכולוגיות משפטיות. רפואה ומשפט, 44, 84-78.

Abraham, H.J. (1975). The Juridical Process. New York: Oxford University Press.
Aiken, L. (1997). Psychological Testing and Assessment. Boston, MS: Allyn and Bacon.
Bales, R. and Hare, A. (1965). Diagnostic Use of the Interaction Profile. Journal of Social Psychology, 17, 239-258.
Brodsky, S.L. (1995). Testing in Court: Guidelines and Maxims for Expert Witness. Washington, D.C.: American Psychological Association.
Heider, F. (1988). The Psychology of Interpersonal Relations. New York: Wiley.
Knox, R.E. and Safford, R.K. (1976). Group Caution at the Trace. Journal of Experimental Psychology, 12, 317-324.
Laughlin, P. and Earley, C. (1982). Social Combination Models Persuasive Arguments Theory, Social Comparison Theory and Choice Shifts. Journal Personality and Social Psychology, 11, 5-17.
Orme, M.T. (1962). On the Social Psychology of the Psychological Experiment: With Practice Reference to Demand Characteristics and the Implication. American Psychologist, 2, 776-783.
Saks, M.J. and Hastie, R. (1978). Social Psychology in Court. New York: Van Nostrand Reinhold Company.
Smith, A.B. and Blumberg, A.S. (1967). The Problem of Objectivity in Judicial Decise-Making. Social Forces, 46, 96-105.
Vinkur, A. and Bernstein, E. (1974). Effect of Partially Share Persuasive Argument on Group-Induce Shifts: A Group Problem Approach. Journal of Personality and Social Psychology, 29, 305-315.