חובת דיווח על אלימות בין בגירים

משרד עו"ד אברהמי, היועץ המשפטי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

חובת הדיווח על אלימות, החלה על פסיכולוג על פי החוק, מתייחסת רק למקרים הבאים:

מקרים בהם יש לפסיכולוג יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו.

פסיכולוג העובד במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, חייב לדווח על כל עבירת מין, חבלה חמורה או התעללות שנעברו בקטין.

"חסר ישע" מוגדר בחוק העונשין כ"מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;".

העולה מן האמור כי אין חובה לדווח על חשד לעבירת אלימות כלפי בגיר שאינו "חסר ישע", ולפיכך חלים על מידע זה כל כללי הסודיות והחסיון שבין פסיכולוג למטופל, ואין לגלותו אלא בהסכמת המטופל או על פי החלטת בית משפט.

במקרה של אלימות במשפחה, סעיף 11א(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א -1991 מטיל על פסיכולוג חובה ליידע את המטופל החשוף לאלימות על הגורמים המוסמכים לטפל בעניין וכדלקמן:

"רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה-רפואי, עורך דין, איש דת או טוען רבני, שעקב טיפול או ייעוץ שנתן לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו, היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה באותו אדם (בסעיף זה - המטופל) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל."