התערבויות טיפוליות מכוונות ערכים ע"פ גישת ACT

פורסם ב"פסיכואקטואליה" גיליון יולי 2013

התערבויות טיפוליות מכוונות ערכים על פי גישת ACT) Acceptance and Commitment Therapy)

רקע תיאורטי
בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים והתפתחויות במשפחת הגישות הטיפוליות אשר מכונה טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). אחת מהתפתחויות המרכזיות היא עלייתן של מודלים אשר שמים דגש על רעיונות של קבלה (acceptance) ושל קשיבות (mindfulness) (Herbert & Forman, 2011). בין מודלים אלה ניתן למנות אתAcceptance and Commitment Therapy  (ACT; Hayes, Strosahl & Wilson ,2012), את Dialectical Behavioural Therapy (DBT; Linehan, 1993) ואת- Mindfulness Based Cognitive Therapy (MBCT; Segal, Williams & Teasdale, 2002). גישות חדישות אלו זכו לכינוי הגל השלישי ב-CBT (Hayes ,2004) .
ACT היא מהבולטות בגישות הגל השלישי וניתן לומר אף היומרנית שבהן, מפני שהיא מציעה עצמה כגישה הוליסטית, אשר מבקשת לאפשר לאדם חיים מלאים ומשמעותיים יותר ולא רק כמודל טיפולי להתמודדות עם פסיכופתולוגיה כזו או אחרת. ACT  מציעה מודל שמתאר תהליכים אנושיים בסיסיים מעבר להבחנות השונות אשר מוצעות על ידי הנוזולוגיה הפסיכיאטרית (Hayes, Strosahl & Wilson ,2012). בבסיס המודל ניצבת השאיפה לטיפוחה של גמישות פסיכולוגית (Psychological flexibility), אשר נתפסת כיום כחיונית לבריאות נפשית (Kashdan & Rottenberg 2010). ניגודה של הגמישות הפסיכולוגית, הנוקשות הפסיכולוגית (Psychological rigidity), נתפסת בגישתACT  כניצבת בבסיס הפסיכופתולוגיה והסבל האנושי (Hayes, Strosahl & Wilson ,2012). על מנת להגיע אל הגמישות הפסיכולוגית המבוקשת מציעה גישתACT  מודל עבודה טיפולי, אשר מתאר שישה תהליכים שתורמים לנוקשות פסיכולוגית ומולם שישה תהליכים אשר מטפחים גמישות פסיכולוגית ותפקוד אנושי אופטימלי. נציג תהליכים אלה בקצרה:
· על מנת להתמודד עם התהליך של הימנעות ממפגש עם חוויות פנימיות לא נעימות (רגשות, מחשבות, זיכרונות וכו') או ניסיונות עקרים לשלוט בהן, מבקשת ACT לסייע למטופל לפתח נכונות לקבלן בצורה מלאה מתוך עמדה של חמלה עצמית וסקרנות.
· כדי להתמודד עם מה שמכונה ב-ACT , "היספגות" קוגניטיבית (Cognitive fusion), הווה אומר הנטייה ל"הילכד" בתוכן מחשבותינו ולתת להן קדימות על כל אלמנט אחר ברגולציה של ההתנהגות, מוצע התהליך ההפוך של "cognitive de-fusion". תהליך זה מבקש לסייע למטופל לראות את מחשבותיו כפי שהן - אירועים מנטאליים החולפים, ולא כפי שהן מבקשות להראות - אמיתות עובדתיות אשר מתארות את העולם.
· במקום יכולות הפניית קשב ותשומת לב המאופיינות בנוקשות והנוטות בצורה מוגזמת אל העתיד או אל זיכרונות העבר, מבקשתACT  להגמיש את יכולת הפניית תשומת לב ולסייע למטופל להפנותה במידה רבה יותר אל ההווה. כך יוכל המטופל לפתח יכולת תגובה גמישה ומותאמת לסיטואציה המיידית ולא להמשגה נוקשה אודותיה.
· אל מול היצמדות נוקשה מצד המטופל להמשגות אודות העצמי (הכוללות לדוגמה מאפיינים אישיותיים, יכולות, תכונות ועוד) מוצע פיתוח היכולת למגע עם אספקטים נוספים של העצמי, כדוגמת העצמי כמרחב אשר בו מופיעים אירועים מנטאליים שונים שעליהם ניתן להתבונן. 
· קושי נוסף אשר עמו מבקשתACT  להתמודד הוא העדר בהירות של המטופל בנוגע לערכיו או העדר מגע עמם. כך, אחד מהמרכיבים הטיפולים במודל זה כולל סיוע למטופל לפתח את היכולת לניסוח ערכים ולשימוש בהם, כמעין מצפן המספק אוריינטציה בחייו.
·  על מנת להתמודד עם פסיביות והעדר פעולה או עם נטייה לנקוט בפעולות לא אפקטיביות מבקשת ACT לסייע למטופל לגזור מטרות לפעולה על בסיס ערכיו ולבנות תוכניות לפעולה אפקטיבית, בדומה לאופן העבודה בגישות ביהביוריסטיות.  
מודל העבודה שלACT  הוא מודל עשיר והתהליכים בו שלובים זה בזה אולם במאמר זה נתייחס לחלק מהמודל - תהליך ההבניה וההבהרה של ערכי המטופל. נושא הערכים הוזנח במידה רבה בתחום הפסיכותרפיה, אולם בשנים האחרונות זכה לתשומת לב בעיקר במסגרת המחקר בפסיכולוגיה חיובית (Seligman, 2002) ובמסגרת גישת הריאיון המוטיבציוני (Motivational interviewing), של מילר ורולניק (Miller & Rollnick, 2002).  עם זאת, אופן העיסוק שלACT  בערכים ייחודי ומהווה מרכיב מרכזי במודל הטיפולי (Yadavaia & Hayes, 2009).
העיסוק בערכים במסגרת ACT אינו מכוון להנחלה של כללי מוסר או ערכים "נכונים" למטופל. בשונה מהתפיסה המוסרית של ערכים רואה מודל ה-ACT  בערכים רעיונות שנבחרים בצורה חופשית על ידי המטופל, שמקושרים לדפוסי פעולה אשר מעניקים משמעות לחייו ושביכולתם לכוון ולארגן את ההתנהגות לאורך זמן (Dahl et al., 2009). במילים פשוטות יותר, ערכים, על פי ACT, הם הרעיונות אשר מעוררים בנו אכפתיות, אשר מעניקים לחיינו משמעות ושלאורם היינו רוצים לפעול ולחיות. דוגמאות לערכים הן להתנהג בצורה אוהבת כלפי ילדיך, לפעול בצורה מקצועית במקום העבודה או לתקשר באופן פתוח עם בן הזוג. כפי שמשתמע מדוגמאות אלה ערכים לעולם לא ניתנים להשגה מלאה ועובדה זו מכוונת להבחנה אשר נערכת במסגרתACT  בין ערכים ובין מטרות. ערכים ב-ACT  דומים למצפן, אשר מצביע על כיוון לנוע לעברו. כך לדוגמה ניתן לנוע מערבה, אולם לעולם לא ניתן להגיע אל המערב (Luoma, Hayes & Walser, 2007). מטרות לעומת זאת, הן יעדים ברי השגה כדוגמת הגעה אל מיקום מסוים. אם כך, במהלך התנועה בהתאם למצפן הערכים ניתן לפגוש מטרות שונות בדומה לערים שונות שאליהן ניתן להגיע תוך כדי התנועה מערבה. בנוסף לכך, מכיוון שערכים הם פעולה בכיוון מסוים, הרי שהם ניתנים להשגה כבר מרגע זה - בכל רגע ורגע ניתן לפנות אל המערב. מטרות לעומת זאת, ניתנות להשגה רק בעתיד ולכן דורשות המתנה עד להגעה אליהן.
חשוב לציין כי ניסוח והבהרה של ערכים חיוניים לעבודה הטיפולית בגישתACT , מפני שגישה זו מבוססת על פילוסופיה פרגמטית (Dahl et al., 2009). כפועל יוצא מפילוסופיה זו השאלה אשר נשאלת ביחס לפעולות המטופל ואופן התנהלותו היא: האם אלו מסייעים לו בצורה אפקטיבית לנוע בכיוון ערכיו, והתשובה על שאלה זו מחייבת את ניסוחם של ערכים כקריטריון לבחינת האפקטיביות. בנוסף לכך, ייחודי ל-ACT  הרעיון שערכים אינם נתפסים כנתונים למנגנון לבחינה ושיפוט אלא כקודמים לו. אין הם נדרשים להצדקה, מפני שכל בחינה של ערכים מחייבת למעשה מערך אחר של ערכים לבחון על פיו. כך, ערכים הם מעין אקסיומות, אשר לאורן מבקש המטופל לחיות את חייו. עם זאת, על אף שערכים נבחרים בצורה חופשית ומהווים מעין אקסיומה אשר קודמת לשיפוט או בחינה אין הם מנותקים מקונטקסט תרבותי או חברתי. כיצורים חברתיים אשר מתעצבים על ידי התרבות בה אנו חיים, ערכינו גם הם קשורים בחברה ובתרבות ומתנסחים בעזרת שפה אשר מתעצבת תרבותית (Dahl et a. , 2009), אך על אף השפעות אלה אין הערכים מוכתבים לנו. בנוסף לכך מודל ה-ACT מכוון לכך שערכים אינם מתגלים אלא מובנים על ידי המטופל ומכאן העיסוק בשאלות אודות אמיתותם מאבד במידה רבה את הרלוונטיות שלו (Willson & DuFrene, 2009).
העבודה הטיפולית סביב הבניה והבהרה של ערכים יכולה להיעשות משתי פרספקטיבות מרכזיות: הראשונה תכוון אל אותם אזורים אשר טעונים בכאב התסכול, הקנאה וההחמצה בחייו של המטופל (יובל, 2011). סביר להניח שטעינות רגשית זו מעידה על אכפתיות עמוקה ביחס לאותם נושאים מעוררי סבל. פרספקטיבה אלטרנטיבית תהיה בחינת שאיפותיו או חלומותיו של המטופל בעזרת שאלות כדוגמת "אם אף אחד לא היה יודע או רואה מה היית רוצה לעשות?" או "מה היית רוצה לעשות אם לא היו לך מגבלות והכל היה אפשרי?". בנוסף לכך, פותחו ב-ACT  מספר שאלונים וכלים על מנת לסייע בהבניה ובחינה של ערכי המטופל.
 

תיאור מקרה
גל, חייל משוחרר, פנה לטיפול ביוזמתו על רקע התקף חרדה שחווה שבועות לפני פנייתו. גל חשש מהתקף חרדה נוסף ותיאר כי התקף זה הציף מחשבות ופחדים רבים שפגעו מאוד בתפקודו. הוא תיאר קשיים משמעותיים באינטראקציה חברתית ואף קושי משמעותי לפתח יחסים רומנטיים עם בנות המין השני.
גל הוא הבן האמצעי להוריו ולו אח ואחות. למרות שעל פניו הוריו ניסו לגלות עניין ומעורבות בחייו, גל חווה אותם כביקורתיים וכלא מבינים את מצבו ואת קשייו. כמו כן, חרף הצלחותיו האובייקטיביות הוא הוטרד מכך שאינם מתרשמים מהישגיו. עד הכניסה לגיל הנעורים היה גל ילד בטוח בעצמו וברוך כישרונות, אשר הצליח בכל מעשיו. הוא עסק בנגינה, ציור וכתיבה ושמר על קשרים חברתיים רבים. אולם עם תחילת גיל ההתבגרות, כאשר בני כיתתו החלו לגבוה ולפתח סימני מין משניים, הוא נותר נמוך והתפתחותו התעכבה. הדבר פגע בתחושת הביטחון שלו והוא החל לחוש מאוים בסיטואציות חברתיות ולהימנע מיצירת קשר, מאפיין אשר נמשך לאורך תקופת התיכון והשירות הצבאי.
מעבר לקשייו החברתיים ולסגנונו הנמנע, ניכר היה כי את גל מלווה בלבול וחוסר בהירות בנוגע לדרכו בחייו. נראה כי מסגרות החינוך והצבא הציבו בפניו דרישות וציפיות קונקרטיות ואלו נחוו על ידו כשומרות עליו ומכוונות את בחירותיו, אולם עם שחרורו מהצבא לא הצליח גל לגבש את דרכו ותחושה עמוקה של חוסר אונים הציפה אותו. הוא הרגיש חסר מצפן פנימי שיכוון את דרכו וחיפש ללא הרף יד מכוונת, אשר תקבל עבורו את ההחלטות ותסייע לו לנהל את אופן חשיבתו ולווסת את רגשותיו בעיקר סביב התנהלותו הבין אישית.
הניסיונות הטיפוליים הראשוניים לאתגר את עמדותיו של גל לגבי עצמו ולהציב מטרות עבודה מוגדרות, הביאו לעיסוק רומינטיבי בזיהוי המחשבה "הנכונה", לתסכול מול הקושי בניסוח מטרות ולהגברת התלות במטפל "היודע". קשיים אלו הבהירו כי גל זקוק להתערבות טיפולית אחרת, כזו אשר תסייע לו להשתחרר מהסתבכות קוגניטיבית מיותרת ושתאפשר לו להבנות באופן עצמאי את ערכי חייו, כך שיוכל לפעול ולחיות מתוך עצמאות ומתוך גמישות פסיכולוגית רבות יותר. מודל הגמישות הפסיכולוגית של גישתACT  מציע דרך להמשגה ועבודה עם הקשיים אשר גל הציג. ניכר היה כי גל התקשה מאד לתאר את רגשותיו ומחשבותיו עד כדי הימנעות ממגע עימם, והדבר הגביר את חוסר האונים שלו והעצים את החרדה המלווה אותו. המודעות הנמוכה של גל למחשבות, לרגשות ולתחושות, פגעה ביכולתו לנסח לעצמו את המרכיבים אשר יהפכו את חייו לבעלי משמעות עבורו וכן הקשתה עליו לנוע בגמישות בתוואי שיהפוך את חייו לבעלי ערך. בנוסף לכך, ניכר היה כי גל צמא להערכה ולחיבה במסגרת קשרים בינאישיים, אולם ההתמזגות הקוגניטיבית (cognitive fusion) עם מחשבות שאין ביכולתו למצוא אנשים שיאהבו אותו גרמה לו להימנע מליזום קשרים משמעותיים עם הזולת והקשתה עליו לחוש אינטימיות בקשרים הספורים שניהל. כך, חלק משמעותי בעבודה עם גל היה לסייע לו לקחת מרחק ממחשבותיו ולנטרל, באמצעות טכניקות שונות, את ההתמזגות הקוגניטיבית. על מנת לסייע למטופלים ליצור מרחק מהמחשבות ולהפחית את נטייתן להצטייר כעובדות מציאותיות במקום כאירועים מנטאליים חולפים מציעה גישתACT  מגוון של תרגילים כדוגמת שירת מחשבות על רקע של מנגינה אהובה, אמירת מחשבות בקולות של דמויות מסרטים מצוירים ותרגילי דמיון מודרך בהם מתבקש המטופל לדמיין את המחשבות כעננים חולפים בשמיים או כעלים הנושרים על נחל זורם. תרגילים אלה מסייעים למטופלים ללמוד לקבל את המחשבות ולוותר על הניסיון העיקש להילחם בהן או לשנותן.
ההסתבכות הקוגניטיבית של גל הביאה להימנעות נרחבת והקשתה עליו לבנות חיים בעלי ערך ומשמעות. הוא בילה שעות רבות בחוסר מעש בבית, נמנע לרוב מקשרים חברתיים ובקשרים הספורים שקיים לא הצליח לשמר אינטימיות. הנחת העבודה ב-ACT  היא כי בחירה אותנטית של ערכי חיים, תסייע למטופל להפחתת ההימנעות ממפגש עם חוויות המעוררות קושי וכאב ותסייע לו להגשים את עצמו. עם זאת, הבניה והבהרה של הערכים היה גם השלב המורכב בטיפול בגל, מכיוון שהוא נמנע ממגע עם עולמו הפנימי והעלה ספק מתמיד ביחס לכל רצון, שאיפה או כמיהה שהתעוררו בו. כל עוד הפנה גל חיצי ביקורת אל מחשבותיו ורגשותיו, הוא התקשה לאפשר לעצמו להשתמש בעושר האינפורמציה אשר מספקת חווייתו הישירה וכך התקשה לקבל החלטות ביחס לחייו ורפרטואר פעולותיו הצטמצם. על מנת להתמודד עם מכשול זה מציע מודל ה-ACT את הגברת היכולת להפניית תשומת לב וקשב אל הרגע הנוכחי או במילים אחרות את הקשיבות (mindfulness). פיתוח היכולת למיקוד תשומת הלב בחוויה המתעוררת ברגע הנוכחי, וזאת ללא שיפוטיות או ביקורת, סייעה לגל להיות במגע קרוב יותר עם עולמו הפנימי וכך להתחבר לשאיפות, לרצונות ולפנטזיות. על בסיס מרכיבים אלה יכול היה גל לנסח עבורו ערכים בהם האמין וביניהם הרצון להיות בקשר הדדי, לאהוב ולהיות נאהב ולבחור מקצוע בו יבטא את כישוריו הרבים.
 

סוגיות בעבודת ערכים בטיפול
חשיבות ההבחנה הנערכת בגישתACT  בין מטרות ובין ערכים באה לביטוי במסגרת הטיפול בגל. כך, הניסיון הראשוני לעבודה טיפולית הממוקדת באופן צר במטרה של יצירת קשר עם בת זוג הביא לתחושות של חרדה, של תסכול ושל חוסר אונים אצל גל. תגובה טיפולית זו אינה מפחיתה מערכן של ניסוח מטרות טיפוליות ממוקדות, אולם על פי גישת ACT ניסוחן של מטרות במנותק מערכים רחבים יותר מביא לעלייה של סגנון חשיבה הממוקד בפתרון בעיות (Hayes, Strosahl & Wilson, 2012). סגנון חשיבה זה מאופיין לרוב בנוקשות ובעיסוק רומינטיבי בעתיד ובעבר, כפי שהתבטא אצל גל. לעומת זאת, ניסוח של כיווני חיים מוערכים ובניית רשת המספקת לחייו משמעות אפשרו לגל לחתור לכיוונים אלו בגמישות רבה יותר ולשמור על רפרטואר פעולות רחב מבלי להיצמד להשגת מטרה מוגבלת. למעשה, הפעולה בהתאם לערכים אינה ממוקדת אך ורק בהשגת יעד כלשהו, אלא היא היעד עצמו, כמו בסקי אשר עצם הגלישה במורד ההר ולא נקודת הסיום היא מהותו (Luoma, Hayes & Walser, 2007 ).
כאמור, הפילוסופיה הפרגמטית העומדת בבסיס גישתACT  מחייבת את ניסוחו של קריטריון לבחינת אפקטיביות הפעולות הננקטות (Dahl et al., 2009). באופן זה, ניסוח ערך כרצון לתקשר באופן גלוי ואותנטי אפשר לגל לבחון את יעילותה של התנהלותו הבין אישית והתוך אישית ולברר בטיפול האם זו נמצאת בהתאמה לערך שבחר. לדוגמה, מפגשים חברתיים לרוב עוררו בגל תחושת מתח שבה ניסה לשלוט וביקורת עצמית על כך שתחושה זו מתעוררת בו ושאינו מצליח לווסתה. התנהגויות אלה גרמו לסבל רב והובילו את גל להימנעות עתידית מאירועים דומים. כך, ניסוחו של ערך התקשורת הגלויה והאותנטית אפשר לגל לבדוק בפגישות האם הניסיונות לשלוט בתחושת המתח, הביקורת עצמית על אי הצלחתו בכך וההימנעות ממפגשים חברתיים, מסייעות לו או מעכבות אותו בהתנהלות על פי ערך זה. זיהוי חוסר התוחלת של הפעולות שבהן נקט וניסוח הערכים סייע לגל לגלות מוכנות להתמודדות באופן שונה עם המתח והחרדה שליוו אותו במפגשים חברתיים, תוך שהם מעניקים משמעות להתמודדות עם התחושות הקשות שמהן העדיף בעבר להימנע. כך ניסוחם של הערכים הווה בסיס למוכנות האמיצה של גל לוותר על הניסיונות לשלוט בתחושת המתח ולאפשר לעצמו לתקשר באופן גלוי ואותנטי גם כשתחושת המתח מלווה אותו.
אולם לצד הגמישות ותחושת המשמעות שמביא עמו תהליך ניסוח הערכים וההתמקדות בהם, עולים בתהליך זה גם לא מעט סבל וכאב רגשי (Willson & DuFrene, 2009). כך, הרצון לפעול בהתאם לערכים הנבחרים עלול לעורר חשש, מכיוון שהמטופל עלול לפגוש גם בכאב רגשי המתעצם לאור המושקעות שלו בתהליך ובעשייה. ההכרה והקבלה של כאב זה כחלק בלתי נפרד מהקיום וויתור על ניסיון השליטה בו היו חלק בלתי נפרד בטיפול בגל. כאשר הרשה גל לעצמו להתמסר במידה רבה יותר לקשרים בין אישיים, לחשוף חלקים אותנטיים של עצמו ולהישאר בחוויה האינטימית ממנה נמנע, הוא פגש את הכאב שבאהבה נכזבת, התמודד עם האכזבה שבדחייה וחווה את העצב והבדידות של פרידה. 
הבהרת ערכים היתה גורם משמעותי ביותר בעבודה הטיפולית עם גל מכיוון שהיא אפשרה לו לתכנן את מסע חייו ולבחור את מאפייני ההתנהלות הייחודיים לו באופן עצמאי. תהליך זה אפשר לו להתחיל לפעול באופן מעשי בכיוונים המוערכים על ידו, תוך הכרה בסבל וכאב הכרוכים בכך, אולם גם תוך כדי פיתוח של תחושת עוצמה וגאווה על כך שהוא זה אשר בוחר ומעצב את חייו.
 

סיכום
במאמר זה ביקשנו להציג את הדגש המושם ב-ACT  על הבניה והבהרת ערכיו של המטופל. תהליך זה מסייע למטופל לעצב את חייו ולהפוך אותם לבעלי עניין ומשמעות עבורו. על אף התמקדות המאמר בנושא הערכים חשוב לציין כי התהליכים השונים אשר מרכיבים את מודל העבודה הטיפולית ב-ACT  שלובים ותומכים אלה באלה במסגרת העבודה הטיפולית. כך בטיפול בגל נעשה שימוש בטיפוח היכולת לקשיבות (mindfulness) על מנת להגביר את היכולת להפניית תשומת לב לחוויות הפנימיות ללא שיפוטיות וביקורת ויכולת זו תמכה בהתמודדות עם תהליך ההבניה וההבהרה של הערכים.
חשוב לציין כי מודל העבודה ב-ACT הוא דינמי ופתוח לשינוי ובאופן זה יכולים אלמנטים אחרים שאינם מתוארים במודל להשתלב בתהליך הטיפולי בהתאם לעקרון הפרגמטי של אפקטיביות השימוש בהם ביחס לערכי המטופל ועקרונות הגמישות הפסיכולוגית. זאת ועוד, התהליכים הטיפוליים ב-ACT, כדוגמת הקשיבות וההפרדה הקוגניטיבית, וההתערבויות הטיפוליות הנגזרות מהם, אינם המטרה כשלעצמה, אלא הם כלי בשירות התנועה בתוואי ערכיו של המטופל. כך, השימוש בקשיבות אינו גורף ובהחלט יתכנו מצבים, לדוגמה מול מטופלים בעלי כישורי התמודדות חסרים הנמצאים במצוקה עזה, שההתערבות הטיפולית האפקטיבית עמם תהיה הפעלה של טכניקות הסחה לזמן קצוב ולא של התבוננות קשובה.
לסיכום, נציין כי העבודה הטיפולית עם נוער (ואנו רואים את מאפייניו הפסיכולוגים של גל כמתאימים במידה רבה לגיל הנעורים) מאתגרת במיוחד ודורשת התאמה של התהליכים והכלים הטיפולים - זאת עקב השינויים ההתפתחותיים והנוירולוגים המתרחשים בתקופת גיל זו. גישת ה-ACT  פותחה במקורה לעבודה עם מבוגרים ומרכיבי המודל הטיפולי שבמיוחד דורשים התאמה לגיל הנעורים הם שניים: תהליך הבניית הערכים ותהליך המגע עם העצמי כמרחב אשר בו מתרחשים אירועים מנטאליים. על אף שחלו בשנים האחרונות ההתפתחויות משמעותיות במסגרת התאמת המודל לעבודה עם נוער (לדוגמה: Ciarrochi, Hayes & Bailey, 2012), הרי שהמחקר בנושא עדיין בתחילת דרכו ונדרשת עוד עבודה בנושא זה בזירה הטיפולית והמחקרית. למרות האתגר הרב הניצב בעבודה עם בני נוער אנו רואים חשיבות רבה בהמשך הפיתוח והתאמת התהליכים הטיפולים ב- ACT לטווח גילאים זה. חלון ההזדמנויות הנפתח בגיל צעיר, נותן אפשרות נדירה להתערבות טיפולית שיכולה לסייע לנער להבנות עבורו חיים בעלי ערכים ומשמעות.

ביבליוגרפיה:
יובל, י' (2011). קבלה ומחויבות: תיאוריה ופרקטיקה. בתוך צ' מרום, א' גלבוע-שכטמן, נ' מור וי' מאיירס (עורכים), טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבוגרים: עקרונות טיפוליים (עמ' 353-384). תל אביב: דיונון.

Ciarroci J. V., Hayes, L. & Bailey, A. (2012). Get Out of Your Mind and Into Your Life for Teens: A Guide to Living an Extraordinary Life. Oakland, CA: New Harbinger Publications.
Dahl, J. C., Plumb, J. C., Stewart, I., & Lundgren, T. (2009). The Art and Science of Valuing in Psychotherapy: Helping Clients Discover, Explore, and Commit to Valued Action Using Acceptance and Commitment Therapy. Oakland, CA: New Harbinger Publications.
Hayes, S. C. (2004). Acceptance and commitment therapy, relational frame theory, and the third wave of behavior therapy. Behavior Therapy, 35, 639-665.
Hayes, S. C., Strosahl, K., & Wilson, K. G. (2012). Acceptance and commitment therapy: The process and practice of mindful change (2nd ed.). New York: Guilford.
Herbert, J. D. & Forman, E. M. (2011). The evolution of cognitive behavior therapy: The rise of psychological acceptance and mindfulness. In J. D. Herbert & E. M. Forman (eds.) Acceptance and mindfulness in cognitive behavior therapy: Understanding and applying the new therapies (pp. 3-25). Hoboken, NY: Wiley.
Kashdan, T. B., & Rottenberg, J. (2010). Psychological flexibility as a fundamental aspect of health. Clinical Psychology Review, 30(7), 865-878.
Linehan, M. M. (1993). Cognitive-behavioral treatment of borderline personality disorder. New York: Guilford.
Luoma, J. B,  Hayes, S. C, Walser, R. D (2007). Learning ACT: An Acceptance and Commitment Therapy Skills-Training Manual for Therapists. Oakland, CA: New Harbinger Publications.
Miller, W.  R, & Rollnick, S. (2002).  Motivational Interviewing: Preparing people for  change (2nd  ed.). New York: Guilford.
Segal, Z. V., Williams, J. M. G., & Teasdale, J. D. (2002). Mindfulness-based cognitive therapy for depression: A new approach to preventing relapse. New York: Guilford Press.
Seligman, M. E. P. (2002).  Authentic  happiness: Using  the  new  positive  psychology  to realize your  potential   for  lasting  fulfillment. New York:  Free  Press.
Wilson, K. G. & DuFrene, T. (2009). Mindfulness for Two: An Acceptance and Commitment Therapy Approach to Mindfulness in Psychotherapy. Oakland, CA; New Harbinger Publications.
Yadavaia, J. E. & Hayes, S. C. (2009). Values in Acceptance and Commitment Therapy: A comparison with four other approaches. Hellenic Journal of Psychology, 6, 244-272.