התנועה בצומת בין פסיכולוגיה לבין משפטים
מאת עו"ד, ברוך אברהמי, היועץ המשפטי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
בצומת בין פסיכולוגיה לבין משפטים ישנן גם תאונות דרכים. ברשימה זו נעסוק בנושא שמעטים שמים לב אליו. תאונות דרכים מותירות בנפשו של אדם עקבות עמוקים. הכוונה לא רק למי שנפגעו בתאונה עצמה אלא גם לאלה שלא נפגעו גופנית ואפילו היו רק עדי ראיה לתאונה. התאונה היא אירוע קיצוני שמתרחש בפתאומיות ויוצר לחץ נפשי מיידי שאדם לא נערך אליו. הלחץ הזה גורם לפגיעות ולנזקים מתמשכים.
למרבה הפלא כל אחד ואחד וכל סוכן בטוח יודע לתבוע בשל כל נזק שנגרם לרכב עצמו. כל נזק לפח, כל נזק לצבע, כל שריטה וכל קלקול מקבלים כיסי ופיצוי של חברת הביטוח. אך מה לגבי נזק גדול ועמוק פי כמה והוא הנזק לנפשו של אדם? לא רק הפח של הרכב מתקמט אלא גם הנפש. והנזק לנפש עלול להיות גדול וחריף מנזקי הגוף. אך לכך אין מודעות מספקת, לא מצד פסיכולוגים ולא מצד ניזוקים. יעידו על כך מעט התביעות בתחום.
הפגיעות הפיזיות בתאונה ניכרות לעיין וגלויות למצלמת הרנטגן. לא כך פגיעות הנפש שהן חבויות וסמויות ומצריכות מומחיות ופענוח. התאונה היא אירוע מזעזע שיש לו מראות קשים, קולות וריחות והם משאירים שברים ועקבות עמוקים גם למי שרק צפו בתאונה. פסיקת בתי המשפט בחו"ל ובעקבות זאת גם בארץ הכירה בכך. הנזק הזה הוא בר תביעה ומזכה בפיצוי הולם.
המעגל השוטה יכול להיסגר: אם תהיה מודעות לנושא יוכל הפסיכולוג לסייע לנפגע ולייעץ לו וכך יהיה לנפגע מקור מימון לטיפול פסיכולוגי דרוש. ניתן לחייב את חברת הביטוח הנושאת באחריות לפיצוי נפגעי תאונות הדרכים לשאת באחריות גם לנזקים הנפשיים ולצורך לטפל בהם ולהשתקם.
עיינו בתקדימים ומצאנו כי, פסיקת בתי המשפט זיכתה בפיצויים אנשים שלא נפגעו פיזית בתאונה אם היו בזירת התאונה אם קרובי משפחתם הם שנפגעו פיזית. חוות דעת של פסיכולוג תוכל להיות בסיס להוכחת ההלם הנפשי והשבר שנגרם בעקבותיו. לא רק פסיכולוג קליני או רפואי אלא גם פסיכולוג חברתי שיקומי וחברתי יוכלו לתת חוות דעת שתעמוד על תוצאות התאונה בנפשו של האדם, כל אחד בתחום מומחיותו וניסיונו.
בתי המשפט סטו כבר מהתנאי שהתובע פיצוי יהיה עד ראיה ממש לתאונה. נפסקו פיצויים גם לבני משפחה שהועמדו במצב של חרדה לגבי ביטחונם האישי בתאונת דרכים ולאנשים שעמדו בסכנה פיזית אך לא נפגעו ממש בעצמם. לימים נפסקו פיצויים גם למי שלא נכחו באזור התאונה אך לקו בנפשם בעת שחזו בתוצאותיה.
פסיקת בתי המשפט הכירה בזכותם לפיצויים של בני משפחה מדרגה ראשונה של אלה שנפגעו פיזית. פוצו אלה שהייתה להם התרשמות ישירה מן האירוע וזאת לא רק כאשר ראו את תאונת הדרכים במו עיניהם אלא גם אלה ששמעו עליה וקלטו את האירוע מכלי שני. זירת האירוע אשר גרם לנזק הנפשי אינה רק מקום התאונה עצמו. גם מי שנפגע בנפשו כשראה את תוצאות התאונה באמבולנס או בבית חולים זכה לפיצויים.
ואולם, חשיבות מיוחדת נודעת למהות הפגיעה הנפשית ולרצינותה. לא יזכו להכרה פגיעות נפשיות קלות שאדם יכול להתגבר עליהן בכוחות עצמו. בית המשפט קבע כי יש עילת תביעה בפסיכוזות ובנברוזות קשות. בדרך כלל ימנה בית משפט מומחה רפואי אשר יוזמן לתת חוות דעתו שתעיד על עצמת הנזק הנפשי המהותי שנגרם עקב תאונות הדרכים.
בסיכומו של דבר: ניראה כי יזכו לפיצויי נזיקין אנשים שהיו מעורבים פיזית בתאונה גם אם הנזקים הנפשיים שלהם היו קלים.
אנשים שהם נפגעי משנה והם עצמם לא היו באירוע התאונה אך נזקיהם הנפשיים נגרמו להם בגלל שהושפעו מתוצאותיה המיידיות או מפגיעת יקירם מקרבה משפחתית ראשונה הוכרו כזכאים לפיצויים רק בשל נזקים נפשיים מהותיים וקשים.
שתהיו בריאים וזהירות בדרכים.
