פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2024 קיץ | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 60 מחיר חוברת | 95 גיליון מס׳ גוף-נפש: חוויית החיבור הקשר בין ביצוע ואי־ביצוע פעילות גופנית בקרב נשים בעורף ובין רמות הרווחה 37 עמוד השוואה חברתית בעידן הדיגיטלי: השפעת טכנולוגיה לבישה על הערכה עצמית וביצוע בפעילות גופנית 48 עמוד נפש בריאה בסביבה בריאה: תרומת הטבע לבריאות נפשית וגופנית 14 עמוד טיפוח וקידום חוסן נפשי אצל נשים בהיריון – מטיפול למניעה ּבְטיפול 23 עמוד אימון שרירי הפנים: כלי לשיפור הרווחה הנפשית 27 עמוד
לפרטים נוספים - לחצו כאן
3 פסיכואקטואליה | 2024 קיץ משולחן יו"ר הפ"י יורם שליאר | שרונה מי־טל, שרגא שדה | דבר המערכת מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבה | אילה בלוך | משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים גבי פרץ | משולחנו של הפסיכולוג הארצי משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך מיכל אנגלרט | תרומת הטבע לבריאות נפשית - נפש בריאה בסביבה בריאה וגופנית קרן קפלן מינץ | טיפוח וקידום חוסן נפשי אצל נשים בהיריון – מטיפול למניעה ּבְטיפול דפי רהב הס | אימון שרירי הפנים: כלי לשיפור הרווחה הנפשית טופז ברויטמן שהרבני, גרשון טננבאום ונינה אבן עזרא | קשר בין ביצוע ואי־ביצוע פעילות גופנית ה בקרב נשים בעורף ובין רמות הרווחה ניצן מרקוס, אביב כהן, מיה אלבז ולאל גרשגורן | השוואה חברתית בעידן הדיגיטלי: השפעת טכנולוגיה לבישה על הערכה עצמית וביצוע בפעילות גופנית ספיר מור, לאל גרשגורן ואסף בר נתן | פינת האקטואליה מחשבות על מרחב שיח משחקי במציאות המלחמה תומר מבורך ושבתי פרומן | פרופיל אישי ארנון רולניק נחמה רפאלי | מהפסיכולוגיה בעולם ליאת הלפמן | ספרים מומלצים עמדת קריאה - סקירת ספרים חדשים שבתאי מג'ר | הפינה המשפטית לדווח על העתיד צ׳רלי בוזגלו | ייעוץ מס קיבוע זכויות אריה דן | תקצירים מקבלי התארים 7 12 13 27 4 6 37 57 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 14 10 70 61 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום והפצה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ [email protected] , תל אביב 37 יהודה הנשיא הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. 48 72 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 73 74 66 77 ט.ל.ח. אונשטיין־ברקוביץ פרופ' חדוה בר 052-2808371 : טלפון [email protected] דוא"ל: 23
4 2024 קיץ | פסיכואקטואליה ימים של מתח ודאגה אופפים את מדינת ישראל ועימם יחד תקווה שבימים הקרובים תצא סוף־סוף אל הפועל עסקת החטופים ונתחיל לראותם כאן בבית. בהפ"י אין רגע דל, סערות גדולות בצד משבי רוח רעננים ומפיחי תקווה. בתחילת החודש שמחנו לבשר לכם על הצלחתו של פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. לאחר תהליך ממושך ושנים של מאבק הצליח הפורום להשיג למען ציבור הפסיכולוגים והפסיכולוגיות העובדים בשירות הציבורי הישגים גדולים מאוד, אולי אף היסטוריים, בתחום השכר ותנאי העבודה. ביום שני, , נחתם הסכם עקרונות בין ההסתדרות 2024 באוגוסט 5 הכללית ובין משרד האוצר, הבריאות, החינוך ומרכז השלטון המקומי ותיקן עוול היסטורי כלפי הפרופסיה 300 שלנו. במסגרת העקרונות שהושגו הוקצה תקציב של מיליון ש"ח בקירוב לנושא. בעקבות ההסכם יעלה שכר אחוזים 40 , ב־ 2025 בינואר 1 הבסיס, מ־ בממוצע. כן נקבעו תוספות שכר לרמות התמקצעות ולתפקידי ניהול. בסיום התהליך ייחתם ההסכם הקיבוצי לשנים קדימה. פירוט כמו שפרסמה מזכירות חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות (לשעבר), תמצאו בקישור כאן (סרקו . משמאל) אני רוצה להודות במיוחד לשותפינו בפורום, ליפעת שדה, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית, ולד"ר יובל הירש, יו"ר החטיבה במח"ר לשעבר. הם היו נציגינו מטעם מזכירות החטיבה, ייצגו אותנו בדיונים ועמדו בחזית המשא ומתן ימים ולילות עד שהושגו ההסכמות האלה. אני מבקש להודות גם לכל הפעילים בשלושת הארגונים שפעלו ברקע ללא לאות ויצרו את התנאים להשגת המטרה. תודה מיוחדת לארנון בר־דוד, חברי האישי זה ארבעה עשורים ויותר, על מחויבותו לפסיכולוגים, לפסיכולוגיה ולתושבי ישראל הנזקקים לשירותינו ועל תמיכתו הבלתי מסויגת בשינוי המציאות המחפירה של השכר ותנאי העבודה שלנו. ועם זה חשוב להדגיש שהעבודה טרם הסתיימה, ויש נושאים שנשארו פתוחים ועדיין מונחים על שולחן המשא ומתן. ובעניין אחר – כזכור לכם, בתקופת המחאה הגדולה נגד הרפורמה המשפטית דרשה קבוצת חברים המהפכה או וחברות מהפ"י להביע את התנגדותה לתהליכים שהחלה כונסה ביוזמת הקבוצה 2023 בהם הממשלה. בספטמבר אספה מיוחדת בנושא והחליטה לפעול נגד החקיקה המשפטית. הוחלט להקים ועד פעולה שימליץ לוועד המרכזי על פעולות על פי ההחלטה הזאת. בעקבות הקול מתנדבים ומתנדבות לשמש 20 קורא הוקמה קבוצה של בוועד הפעולה. ועד הפעולה היה אמור להיפגש בפעם , אך המלחמה טרפה הכול 2023 באוקטובר 11 הראשונה ב־ והמפגש בוטל. לפני חודשיים בקירוב החליט ועד הפעולה להתחיל לפעול, החל לדון בנושא ולכתוב נייר עמדה. הוועד החל להתכנס בליוויה של מריאל הוברמן, המנכ"לית שלנו, ולאחר כמה מפגשים ניסח נייר עמדה בשם "החקיקה המשפטית מן ההיבט הפסיכולוגי", והוא הועבר לאישור הוועד המרכזי. בד בבד עם עבודת ועד הפעולה התרחשו כמה תהליכים. ראשית הלכה והתארגנה קבוצת פסיכולוגים ופסיכולוגיות שכינו את עצמם "פסיכולוגים נגד פוליטיזציה של הפ"י". החברים והחברות בקבוצה הזאת יצאו פגועים מהאספה והרגישו שהרוב רמס אותם, והם לא זכו 2023 בספטמבר לאפשרות, לזמן ולתנאים ראויים לבטא את עמדתם. חברים בקבוצה גם מי שחושבים שההחלטה היא פעולה פוליטית שאינה חלק מהמנדט של הפ"י. חברי הקבוצה שלחו מכתב להנהלת הפ"י ותבעו לעצור את התהליך מפני שלדעתם מדובר במהלך פוליטי. מלבד זאת פנה פסיכולוג חבר הפ"י לרשם העמותות בשאילתה אם עמותה רשאית לפעול בתחום החורג ממטרותיה הרשמיות כמו שהן מופיעות אצל הרשם. הוא קיבל תשובה ולפיה אסור בשום פנים ואופן לסטות ממטרות הארגון גם אם הסטייה נעשית מכוונות טובות. אם מבקשים לפעול מחוץ למטרות המוגדרות אצל הרשם יש לשנות את מטרות הארגון בתהליך רשמי. תהליך כזה הוא הדרך היחידה לעשות זאת. למען הגילוי הנאות אציין כי הסוגיה הזאת לא עמדה לנגד עינינו לקראת . על כן נאלץ הוועד 2023 האספה המיוחדת בספטמבר המרכזי להפסיק את הדיון בנושא תוכן נייר העמדה שקיבל ועבר לעסוק בשאלה הדחופה שניצבה לפניו – אם החלטת האספה עולה בקנה אחד עם מטרות העמותה שלנו, שכן אם יתברר שאין הדבר כך היינו עלולים לאבד את מעמדנו כעמותה בניהול תקין; ולאיבוד המעמד יש השלכות רבות וקשות. על רקע הדברים האלה התכנס בדחיפות הוועד המרכזי , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן יו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י, ההסכם הקיבוצי סרקו אותי
5 פסיכואקטואליה | 2024 קיץ עם נציגי ועדת ביקורת וועדת האתיקה והייעוץ המשפטי כדי לנסות להשיב על השאלה. לאחר דיון מעמיק ועל רקע חוות הדעת החד־משמעיות של כל הגורמים הגיע הוועד למסקנה ולפיה החלטות האספה המיוחדת אינן עולות בקנה אחד עם מטרות העמותה, ולכן אי אפשר ליישמן. כדי לוודא שאיננו יוצרים סערה מיותרת אם יתברר שלא קיימת בעיה, עדכנו את ועד הפעולה רק לאחר שהיה ברור לנו שאכן יש בעיה בעצם ההחלטה. בישיבתו הקרובה אמור הוועד המרכזי לדון בנושא ההתקדמות בתהליך וכיצד אפשר לעשות זאת. וכעת בנימה אישית ובגילוי נאות – אני מסכים לחלוטין עם העמדה הגורסת שהמהפכה המשפטית לא נעצרה אלא רק שינתה את מודל היישום שלה. לא ארחיב מעבר לכך. כאדם פרטי אני רתום להילחם בתהליך הזה ולנסות לבלום אותו. ועם זה אני משוכנע שהפ"י אינה צריכה לנקוט עמדה גורפת בנושא, אלא לפעול אך ורק במקרים שחוקים ותקנות עלולים לפגוע או לסכן, באופן חד־משמעי וברור, את המטפלים, את המטופלים או את המקצוע. במקרים כאלה אנחנו מחויבים להתבסס על טיעונים מחקריים ומדעיים. זאת ועוד, חברים וחברות הצטרפו להפ"י כי ראו בה ארגון מקצועי ובית לכלל הפסיכולוגים והפסיכולוגיות. מבחינת רבים מדובר בהפרת החוזה שהם חתומים עליו עם העמותה ובניסיון לשנות, של הארגון שבו הם חברים. אני DNA בכוחו של הרוב, את ה־ נוטה להסכים עם הטענה הזאת וחושב שבאופן פרדוקסלי האספה עשתה בהפ"י בדיוק את מה שהיא יוצאת נגדו של DNA במדינה – שהרוב מנצל את כוחו לשנות את ה־ מדינה מדמוקרטיה לדיקטטורה. ודבר אחרון – אי אפשר שלא להביא בחשבון את מה שחווינו כאן בין ההחלטה באספה המיוחדת ובין היום. המלחמה שינתה הרבה דברים ובכללם את העמדות של רבים מאיתנו. נדמה לי שעלינו, כארגון, להיות קשובים יותר לקולות הלוחמים בעזה שקוראים לנו יום־יום לשמור על ה"יחד", למנוע את הקיטוב, לפעול בכל כוחנו ולהשתמש בידע המקצועי שלנו כדי לתרום למניעת השסע בחברה למרות השונות וחילוקי הדעות. בעניין זה אני ממליץ לכולנו להקשיב לנאומו האלמותי של מנחם קלמנזון, אחיו של אלחנן ז"ל מ"צוות אלחנן" ובנה של חברתנו הפסיכולוגית מיכל קלמנזון, בטקס קבלת פרס ישראל תשפ"ד - למדינה (סרקו 76־ יום העצמאות ה משמאל). וכדי שנוכל להתמקד בעשייה ולא בשלילה בלבד החליט הוועד המרכזי, כמו שכבר עדכנו, לקיים כנס על־חטיבתי בנושא "הפסיכולוגיה של הקיטוב ותרומתם של הפסיכולוגים במניעתו". צוות ההיגוי של הכנס עובד במרץ, כפי שהמציאות מחייבת, וכבר נפגש ובעל כמה פעמים כדי ליצור כנס מקצועי, מכובד, מעניין . נעדכן 2025 ערך. הכנס מתוכנן להתקיים בסביבות מרץ אתכם.ן בשלבי ההתקדמות בתכנונו. בתקווה לבשורות טובות, לשובם של החטופים החיים לביתם ואלה שאינם בחיים אל קבר ישראל, בתקווה לסיום המלחמה והחלמת כל הפצועים בגוף ובנפש, ושובם של כל המפונים בבטחה לבתיהם. ונחמה גדולה למשפחות החללים והנרצחים. שלכם.ן יורם צוות אלחנן סרקו אותי משולחן יו"ר הפ"י (כאן) האישי בפרופיל פרטים למלא מוזמנים י”הפ וחברות חברי רישיון בעלי ות.מפסיכולוגים טיפול על מידע לציבור ננגיש כך לפרטים נוספים - לחצו כאן
6 2024 קיץ | פסיכואקטואליה דבר המערכת ,פסיכואקטואליהשלום לקוראות ולקוראים של גיליון זה עוסק בחשיבות המודעות לקשר בין הגוף לנפש. קשר זה מוכר לכולנו ונעשה משמעותי יותר ויותר בכל הקשור לטיפול בקשיים פסיכולוגיים שיש להם גם מקור ) ציין ש"בבריאות, החוויה של להיות 2020 גופני. אוגדן ( בנפש, והחוויה שלהיות בגוף, הן איכויות בלתי נפרדות ); ולדברי 20 בתוך החוויה האחדותית של להיות חי" (עמ' ,)2024 שלו ואחרים ( עולם הפסיכותרפיה הקונבנציונלית המזוהה עם החשיבה הדינמית ובשוליו המתרחבים כמו גישות התנהגותיות וקוגניטיביות, ועולם הפסיכותרפיה הגופנית, החלו משיקים ונוגעים זה בזה... דבר המבטל את האפשרות לקיומה של פסיכותרפיה "נפשית" בלבד, וקיומו של טיפול נפשי שאינו מביא בחשבון .)14 את הקשר שבין גוף לנפש (עמ' הימים הם ימי האולימפיאדה, וספורטאים.יות מנסים להגיע להישגי שיא, בעיקר באמצעות התפקוד הגופני שלהם. האתלטית אנא־מרי מארנן, מתעמלת אולימפית שנעשתה פסיכולוגית קלינית ועובדת למען צבא ארצות הברית, הדגישה את הצורך בהבנת הקשר בין המצב המנטלי לרמת הלחץ הפיזי ואת האפשרות להיעזר בפעילות גופנית לשיפור התפקוד הפסיכולוגי. במאמרים בגיליון זה מוצג מגוון אפשרויות להיעזר בפעילות גופנית וביציאה אל הטבע כדי לשפר את איכות החיים ובכללה הרגשה עצמית חיובית, שיפור דימוי הגוף, ריכוז, התמודדות עם מצבי לחץ וחיזוק הרגשת מסוגלות עצמית חיובית. אאחל לכולנו, בכלל ובייחוד בתקופה זו, להתחבר עוד יותר לחשיבות הקשר בין גוף לנפש ובעיקר לבחור לעצמנו את הפעילות הגופנית המתאימה לנו כדי לשפר את ההרגשה העצמית החיובית. בברכה, ועורך פסיכואקטואליה, חבר מערכת ד"ר שרגא שדה הגיליון, פסיכולוג חינוכי מומחה־מדריך, עוסק בפסיכולוגיה של הספורט, מרצה במכללה האקדמית גבעת וושינגטון, מנהל המערכים המנטליים באקדמיה למצוינות לנוער במכון וינגייט ובוועד הפראלימפי בישראל. רשימת המקורות באתר הפ״י. דברי המערכת: עדכונים והודעות לקראת הגיליונות הבאים תודתנו לד"ר שרגא שדה על עריכת גיליון זה. אני שמחה להודיע על הצטרפותה של פרופ' חדוה בראונשטיין־ברקוביץ כחברה לצוות המערכת. חדוה בראונשטיין־ברקוביץ היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה בעלת ניסיון אדם אקדמי ומעשי בתחום ובעריכת כתב העת המקצועי . עד פרישתה, לפני שנתיים בקירוב, הייתה ראש ועבודה התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית במכללה האקדמית תל אביב־יפו. אנו מודים לה מאוד על הצטרפותה ועל תרומתה. פסיכואקטואליהלצוות עורכי כמו בגיליון הקודם, גם בגיליונות הבאים נשתדל לפרסם נושאים בשגרת העבודה הפסיכולוגית. עם זאת אנו מודעים לתקופה הקשה שעוברת עלינו ועל כן ממשיכים לפרסם את מדור "פינת האקטואליה" בעריכת ד"ר נועה אליאס. במדור מוצגים מאמרים על מידע וחידושים אקטואליים מן ר על שיח משחקי הנעשה בשדה. בפינת גיליון זה מובא מאמ בזמן מלחמה. קוראינו מוזמנים.ות להמשיך להציע מאמרים בנושאים אקטואליים לפינה זו לקראת הגיליונות הבאים. אנו מודים לכל מי שמגישים מאמרים לכתב העת ומקווים שתמשיכו לכתוב ולשלוח מאמרים – מחקריים, תאורטיים . פירוט APA או יישומים, ובכללם תיאורי מקרה – לפי כללי ההנחיות באתר הפ"י. להלן הנושאים המתוכננים והמועדים לקבלת מאמרים 2024 במערכת לגיליונות שיתפרסמו בהמשך שנת :2025 ובשנת יעסוק בנושא אתיקה ומשפט בעבודה 2024 גיליון סתיו פסיכולוגית, בעריכה משותפת עם ועדת האתיקה של הפ"י בראשותה של יונת בורנשטיין. המועד האחרון להגשת .2024 בספטמבר 15 המאמרים הוארך ל־ מתוכננים גיליונות במגוון נושאים ובהם יישומים 2025 בשנת של בינה מלאכותית בפסיכולוגיה, התמודדות עם קיטוב חברתי, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה תעסוקתית בצל המלחמה וגיליון פתוח למגוון מאמרים. המועדים האחרונים להגשת המאמרים יפורסמו בקרוב במידעון הפ"י שמתפרסם בכל חודש. לכתיבה ולהגשת מאמרים בשאלות שקשורות אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו בכל פסיכואקטואליהל או למשרד של [email protected] עת לכתובת: [email protected] הפ"י בכתובת: בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלו, שרונה מי־טל, יו"ר המערכת
7 פסיכואקטואליה | 2024 קיץ חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית חוסן נפשי ושיקום הן מילים מאוצר המילים של עולם הפסיכולוגיה השיקומית. המפגש בין הגוף ובין הנפש מציף רגעי משבר אך גם כוחות שהאדם (ולעיתים גם המטפל) לא באוקטובר טלטל בחוזקה את הגוף ואת 7 . ידע שחבויים בו הנפש. גם בטיפולים שאנחנו מעניקים בימים האלה אנחנו נשאבים לאותו יום נורא ולאירועיו מתוך עיניהם של החיילים ושל האזרחים שהיו שם. אומנם יש רבים שנחסכו מהם מראות היום ההוא, אבל יש גם רבים שעוד מתמודדים עם המלחמה שמלווה אותנו מתחילת השנה ומושפעים ממנה. בגיליונות הקודמים דיברנו רבות על הצורך ברגיעה, במנוחה ובהתאוששות מהשחיקה. אחדים מהמטופלים כבר התחזקו מעט ואף מצליחים לשאוף לחזור לתפקוד, לביתם ולהכנות לקראת השנה החדשה המתקרבת. אנחנו מאחלים לכם להמשיך ולהקדיש זמן למנוחה ולשמירה על עצמכם, לשמור על התקווה לשנה חדשה וטובה מזאת, על תקווה לסיום המלחמה, להשבת החטופים ולשיקום הגוף והנפש. ובנושאי החטיבה עצמה - אנחנו מתכננים הכשרות ממוקדות טראומה ומוגבלות לפסיכולוגים השיקומיים באשר הם ועוסקים בהכנתו של הכנס השיקומי שעתיד להתקיים במרץ .2025 בברכה, ועד החטיבה השיקומית דבר החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית ברגע זה ממש יש בי חלק שרוצה לנמנם; חלק אחר רוצה להמשיך לכתוב. עדיין פגוע מהודעת אי־מייל פוגענית, יש בי חלק שרוצה ללחוץ "השב" ולשלוח הערה עוקצנית, ואילו חלק אחר רוצה להתעלם. [...] כשאתה נכנס למשרד בבוקר ורואה ענני סערה מתקדרים מעל ראשו של הבוס שלך, אתה יודע בדיוק מה צפוי. לאותו חלק כועס יש טון דיבור אופייני, אוצר מילים, תנוחת גוף – כה שונה מאתמול, כאשר שיתפתם זה את זה .)1419–1418 ,2021 בתמונות ילדיכם... (ואן דר קולק, הגוף והחוויה מלווים אותנו בכל שלבי החיים – המשפחתי, החברתי והתעסוקתי. האנשים והנשים שאנו פוגשים ופוגשות חווים את גופם ואת תפקידיהם כבלתי נפרדים זה מזה: העייפות בשרירים, העיניים הנודדות לטלפון הנייד, קשיי החשיבה והריכוז זולגים לניהול מערכות היחסים בעבודה. כל אלה הופכים להיות מנת חלקנו בניסיון ליצור שגרת יום־ יום. גם אנחנו בוועד מנסות ליצור שגרת עשייה מקצועית. בחודש מאי קיימנו יום עיון במכללה האקדמית תל אביב־יפו בהנחיית אפרת אגמון. יום העיון, "תני לי דקה להתרגל אלייך שוב – נקודות מבט תעסוקתיות וארגוניות", עסק בנושא חזרת המילואימניקים והמילואימניקיות לשגרה. השתתפו בו יותר פסיכולוגים ופסיכולוגיות. ד"ר מאור כלפון חכמיגרי 80־ מ וד"ר אירן דיאמנט הציגו ממצאי מחקר על היקף השחיקה התעסוקתית בחודשים הראשונים למלחמה. רס"ן איילת ברקוביץ, ראש מדור מפנ"ה בממד"ה, הציגה את העשייה בצבא ואת תפיסת הצבא בקשר לעבודה עם המילואימניקים החוזרים לשגרה. מושב נוסף הוקדש למענים קבוצתיים ובו ד"ר יעל בן־חורין, ד"ר קרן אדלר־קבריטי ונטע לוטרמן שיתפו מניסיונן בנושא זה. אחר כך התקיים פאנל שעסק במענים פרטניים ובו דנו יונית בלומנפלד, אורלי צדוק, וד"ר הדר בן־ סירא בתיאורי מקרה של חזרה לשגרה, ורס"ן במיל' קובי פרידחי הציג את חוויותיו כפסיכולוג תעסוקתי וקצין שגויס לתפקיד במחנה "שורה". לאחר מכן המשכנו לסקירה מקצועית של מענים ארגוניים דרך הרצאותיהן של עדי אורנשטיין ושל אניה בריילובסקי; הן שיתפו מניסיונן כבעלות תפקידים בכירים במשאבי אנוש בארגונים גדולים. בחודש יוני התקיימה הכשרה מרוכזת לפסיכולוגים תעסוקתיים בנושא טראומה וחוסן, בתשומת לב מיוחדת להנחיית קבוצות. הכשרה ייחודית זו נבנתה בשיתוף אוניברסיטת רייכמן, המרכז הרפואי שיבא תל השומר ומסר (המרכז הארצי לסימולציה רפואית), וניתנו בה כלים וידע לעבודה הטיפולית והארגונית ובייחוד לטראומה ולחוסן. פסיכולוגים ופסיכולוגיות, 28 הכשרה זו סיימו בהצלחה וכעת כל הבוגרות והבוגרים מתנסים מעשית בשטח. ברצוננו להודות לד"ר אריאל להמן מאוניברסיטת רייכמן על שיתוף הפעולה והפיכת החזון למציאות. עם הפנים קדימה – כולנו מצפים ומצפות לכנס השנתי המסורתי השנה. אנו מכינות לכם ולכן תוכנית מקצועית, מעניינת ומפתחת ומקוות לפגוש אתכם ואתכן בניר עציון . מלבד זאת, וכדי לתת מענה על צרכים ועל 2025 בפברואר קולות מהשטח, יזמנו מפגשים של קבוצות ייעוץ עמיתים. החזון שלנו הוא לאפשר פלטפורמה למפגשי דיון מקצועיים לפסיכולוגים מהחטיבה בכל שלושת ענפי המומחיות. התחלנו בתהליך גיוס מובילי קבוצות העמיתים ואנו מזמינות כל חבר או חברה בחטיבה להצטרף למיזם חשוב זה. שלכם, ועד החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית
8 2024 קיץ | פסיכואקטואליה דבר החטיבה החינוכית פסיכולוגים.יות יקרים.ות, חוזר! רשמו ביומנים - 2024 כנס הפסיכולוגיה החינוכית 2 עד 1 (קדם כנס מ־ 2024 בדצמבר 5 ועד 1 הכנס יתקיים מ־ ) במלון דן פנורמה ובמלון נפטון באילת. 2024 בדצמבר בצל האירועים הקשים שכבר חווינו השנה ואלו שאנו עדיין חווים.ות חשבנו על הנושא ובחרנו להמשיך במתכונת היציבה והעקבית של כנס מקצועי מגוון ועתיר סדנאות גם הפעם. לתפיסתנו תהיה בהן הזדמנות הן ללמידה מקצועית הן למפגשים חברתיים שעשויים להיות גורם חוסן וחיזוק לחברים.ות למקצוע. לשם כך יתווספו פעילויות פנאי והפוגה, ובזכותן יזכו המשתתפים.ות גם לרווחה ועיבוד נפשיים. השפ"ח הטוב (דיו) | לבחור נכון - פרויקט "לבחור נכון בעבורך!" יוצא לפגרת הקיץ. במסגרת הפרויקט התחלנו לבנות איתכם.ן מחוון ובו מגוון קריטריונים לבחירת שפ"ח חדש או טיוב שפ"ח קיים. עד כה עסקנו בשלושת הנושאים האלה: תנאי העסקה ושכר, התמחות והתפתחות מקצועית. עם היציאה לחופשת הקיץ סיכמנו את מה שנעשה עד כה: במסגרת הפרק הראשון, "תנאי העסקה ושכר", שאלנו אתכם.ן אילו תנאים מאפשרים עבודה מיטבית ומהם הקריטריונים , פגשנו 2024 במאי 16 שהופכים שפ"ח למוצלח. ביום חמישי, את יפעת שדה ואת רוית בלסקי, חברות בצוות המוביל של "התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית", ופרסמנו בעמוד הפייסבוק ובדוא"ל את סיכום הפרק ואת המצגת שהציגו יפעת ורוית. במסגרת הפרק השני, "התמחות", שאלנו אתכם.ן מה ה"טיפ" החשוב ביותר שתוכלו לתת להתמחות מקצועית ויעילה. , קיימנו פאנל בנושא "הכנה 2024 ביוני 13 ביום חמישי, לבחינה משנה ראשונה" בהשתתפות אפרת אמזלג דוד, ריקי כהן רייזס, מידד כהן ומיכל בן ריי. פרסמנו את סיכום הפרק בפייסבוק ובדוא"ל וצירפנו גם את "מדריך הכיס להתמחות" שיצרנו בעבורכם.ן. במסגרת הפרק השלישי, "התפתחות מקצועית", שאלנו אתכם.ן מה תרצו לעשות "כשתהיו גדולים.ות", באילו תחומי ידע תעמיקו, איפה ובמה תשקיעו את זמנכם.ן, מה השאיפות, הרצונות והחלומות שלכם.ן ולאן תרצו לקדם את הפסיכולוגיה , קיימנו ערב שיחות 2024 ביולי 11 החינוכית. ביום חמישי, ) בהשתתפות אלון נוימן, שלומית גילוני TED בסגנון "טד" ( ברק, קלאודיו גלזר ופרופ' דייב שרייברג (מארצות הברית). פרסמנו את סיכום הפרק בפייסבוק ובדוא"ל ובקרוב נפיץ את ההקלטות מהשיחה. ועכשיו לפרק הרביעי, "שימור דור העתיד". איך לדעתכם.ן היה נראה יום של פסיכולוג.ית חינוכי.ת לו היה לו.ה זמן בלתי מוגבל ומשאבים בלתי מוגבלים? איך היינו יוצרים.ות את ההשפעה והמשמעות הרבה ביותר? אתם.ן מוזמנים לענות בפוסט בפייסבוק או לשלוח לנו את תשובותיכם.ן בדוא"ל. נמשיך בעשייה כזאת גם בשנה הבאה, ובינתיים אתם.ן מוזמנים.ות לחשוב על התובנות העולות מהשאלה האחרונה בסדרה זו ולשתף אותנו בהרהוריכם.ן ובתובנותיכם.ן. אנו מאחלים.ות לכם.ן קיץ בטוח, שקט ומספק. נשוב וניפגש בשנה הבאה. ועד החטיבה החינוכית בהפ"י דבר החטיבה הקלינית חברי וחברות חטיבה יקרים, נושא הגיליון הזה, החיבור בין הגוף ובין הנפש, מתקשר לכאבים הרבים שחווינו השנה ולביטויים השונים של הכאב אצל כל אחד מאיתנו. אנחנו מתקרבים לסגירת שנה כואבת ומטלטלת. נוסף על המצוקות הרבות והצרכים שרק הולכים וגדלים צמחו פרויקטים רבים, והתגייסתם.ן אליהם, בדרך כלל בהתנדבות, כדי לתת סיוע ועזרה פסיכולוגיים. וגם בימים האלה אתם ממשיכים לנסות ולתת מענה, לאחות את הפצעים הרבים ולהעניק מזור לכאבי הנפש של תושבי המדינה. לצערנו, בתקופה הקשה הזאת פעל משרד הבריאות לקידום תוכנית לשילוב אנשים ונשים שאינם מורשים לעסוק בטיפול ואינם בעלי ההכשרה המעמיקה הנדרשת כדי להיות מטפלים. כבר עדכנו אתכם בעבר על פעולותינו בשנה האחרונה (ואנחנו ממשיכים לפעול) נגד התוכנית כדי לאפשר טיפול פסיכולוגי מקצועי בשירות הציבורי לכל מי שזקוק לו, ובייחוד בעת הזאת. אנחנו מבקשים להודיע לכם.ן על הצטרפותה של ד"ר ענת בביץ לוועד החטיבה. עם חברי החטיבה האחרים, אורי גולדשטיין, אור בורשטיין וזוהרה סילמן (יו"ר), אנחנו חושבים על דרכים לקדם את תחום הפסיכולוגיה הקלינית. כחלק מהעשייה שלנו יזמנו פנייה של הפ"י לאיט"ה ולקופת חולים כללית שכן כיום הן מספקות הכשרות למתן טיפול נפשי גם לבעלי מקצוע שאינם מתחום הטיפול. פנינו אליהן כדי לשמר את הסטנדרטים הגבוהים שלנו ואת המקצועיות הנדרשת ממי שמבקש לעסוק בטיפול נפשי. בימים האלה אנחנו בודקים את האפשרות לקיים את הכנס השנתי למרות חוסר הוודאות בימינו. כמו כן אנחנו מנסים לקדם יום עיון לחברי החטיבה ומקווים שנוכל לעדכן אתכם בנושא בקרוב. כאן בשבילכם.ן, ועד החטיבה הקלינית חדשות החטיבות
9 פסיכואקטואליה | 2024 קיץ חדשות החטיבות פורום ותיקים וגמלאים פורום הוותיקים והגמלאים פועל זו השנה החמישית. הוא מורכב מפסיכולוגים ותיקים ושם לו למטרה לעלות את המודעות לצורכיהם ולמצבם של חברים בגיל השלישי בקרב כלל הפסיכולוגים. אנו שותפים לפתיחת קורסים או פעילויות המיועדים במיוחד לגיל המבוגר וכן גם לכלל הפסיכולוגים בהפ"י. הפורום מקבל בברכה כל פסיכולוג ופסיכולוגית, מכל חטיבה פסיכולוגית, שפרשו לגמלאות או עומדים לפרוש ומקווה שהם יתרמו לו וייתרמו בעצמם. הנושאים שאנו עוסקים בהם הם על־ חטיבתיים ולעיתים משותפים לכלל הפסיכולוגים. הצוות המוביל של הפורום עובד בשיתוף פעולה עם יו"ר הפ"י, עם המנכל"ית, עם היועץ המשפטי ועם רכזת נושא העצמאים. הנחה חברנו לפורום פרופ' עמירם רביב פנל של 2024 במרץ מרצות בנושא "סבתא וסבא במלחמה". הערב היה פתוח לכל הפסיכולוגים וזכה להדים חיוביים. –2024 להלן מערך הפעילויות המתוכננות לשנה שלפנינו ( :)2025 • עתיד להיפתח +60 ) לבני AI קורס: בינה מלאכותית ( .2024 בספטמבר • הקמת צוות משימה לקביעת קווים מנחים לסגירת קליניקה בתהליך.פרטית. • נציגי הפורום משתתפים בוועדת ההיגוי העל־חטיבתית שהקים הוועד המרכזי לתכנון כנס בנושא הקיטוב בחברה הישראלית מבחינה פסיכולוגית. כמו כן מתוכננות סדרות וימי עיון בנושאים שהוצעו, ואלה מקצתם: • – פעילות גופנית בגיל השלישי – יום של הרצאות גוף ונפש וסדנאות. • – סדרה של שלושה מפגשים.הזקן בעיני הקולנוע אנו מזמינים את כל מי שמעוניין להצטרף לשורותינו כדי לקדם את תחום הפסיכולוגיה ובריאות הנפש בגיל השלישי לכתוב לנו [email protected] ל־ בברכה ובתקווה לימים טובים, צוות מובילי פורום ותיקים וגמלאים דבר החטיבה ההתפתחותית באוקטובר, והינה מתפרסם 7 חודשים רבים חלפו מאז במציאות הטראומטית פסיכואקטואליה עוד גיליון של הקולקטיבית המתמשכת הזאת שלעיתים נדמית כאין־סופית. והמציאות הזאת אינה פוסחת על אף אחד, גם לא על ילדים. ות. או על תינוקות. זאת מציאות שנרמזת ומורגשת בהבעות הפנים, בטון הדיבור, במתח השרירים. במציאות הזאת יש הרגשת לחץ ומתח בלתי פוסקת, והיא נותנת את אותותיה בגוף – רבים חווים כאבים לא מוסברים, עייפות והפרעות בשינה, רעב תמידי או חוסר תיאבון ומערכת חיסון מוחלשת – שכן הגוף והנפש שזורים זה בזה, בלתי נפרדים. בעבר נדחקה ההבנה הזאת לפינה או הוכחשה, וכעת הקשר ביניהם ידוע וברור; הוא נחקר וקיבל אישוש וביסוס מדעי שוב ושוב. בגיל הרך מקבל הקשר הזה משנה תוקף. לא אחת מתקשים תינוקות, פעוטות וילדים.ות לבטא את עצמם מבחינה מילולית. החוויה נצרבת בגוף, ו"הגוף מדבר אותה", שולח סימנים בתקווה שיובן מה שנחווה ומתחולל בנפש. הגוף משתמש בכל הכלים העומדים לרשותו וזקוק לתרגום. ותפקידנו, המבוגרים, לתרגמו. כשפעוט מתחיל ללמוד בגן חדש ומתלונן על כאבי בטן עלינו לבדוק מה משמעותם – אולי זהו רמז להתרגשות ולחשש; כשהחום של הילד עולה בכל פעם שאביו ואימו יוצאים לחופשה עלינו לבדוק מה מקור התסמין, אולי הוא מבטא את החרדה והגעגוע של הילד להוריו. וכמובן, גם במצב ההפוך יש צורך בתרגום, למשל כאשר מחלה ומכאוב משפיעים על ההרגשה הנפשית שלנו. חשוב שנניח את היסודות להבנת הקשר האינהרנטי הזה לשם שיפור המודעות ולטיפול בנפש ובגוף כמקשה אחת. גופי היה חכם ממני כוח הסבל שלו היה פחות משלי הוא אמר די כשאני אמרתי עוד גופי גופי הפסיק כשאני עוד המשכתי (ואני עוד המשכתי) גופי לא יכל כשל ואני קמתי ונאלצתי ללכת .)1983 , וגופי אחרי (וולך בתקווה לימים של שקט לגוף ולנפש ולחזרת כל החטופים.ות לבתיהם. החטיבה ההתפתחותית בהפ״י מקורות . הוצאת איכות.אור פרא). גופי היה חכם ממני. 1983( ' וולך, י
10 2024 קיץ | פסיכואקטואליה יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך פסיכולוגים יקרים ואהובים, ולפעמים החגיגה נגמרת כיבוי אורות החצוצרה אומרת שלום לכינורות אשמורת תיכונה נושקת לשלישית לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית .)1977 , (שמר נהוג לראות בטיפול המוגבל בזמן כורח שמנחית עלינו הגורם המממן אותו או נסיבות חייו של המטופל (או שלנו). פסיכולוגים רבים רואים בטיפול טוב תהליך ארוך שאין לו סוף ואין לו גבול. מטופלים רבים נעזרים בטיפול מלווה חיים ורואים במטפל שלהם דמות יציבה ש"תהיה שם תמיד בשבילם" ותעניק תמיכה, ייעוץ ומזור בכל עת. אין ברצוני להתווכח עם הגישות האלה. אכן, ישנם מחקרים שמצאו שתהליכי טיפול שנמשכו שנים ארוכות היו יעילים בשיפור הרווחה הנפשית ונעשו לשביעות רצונם של המטופלים. ועם זאת לעיתים טובת המטופל היא סיום הטיפול דווקא, גם כאשר הטיפול מוצלח ויעיל והברית הטיפולית איכותית. במערכת הפסיכולוגיה הציבורית מופסקים לעיתים הטיפולים בגלל הגבלה או הפסקה של המימון, אבל גם משום שהדבר נדרש כחלק מרצף הטיפול ותהליך השיקום. ) משמש ברפואה transition of care המונח "מעבר הטיפול" ( בכלל ובתחום השיקום בפרט לתיאור תנועת המטופל בין מסגרות טיפול והעברת המידע בין המסגרות באופן שמעודד יצירת רצף בטיפול. את הרצף הזה צריך לחזק גם בפסיכולוגיה. הוא נדרש כדי שיהיו תוצאות הטיפול יציבות, כדי שימשיך המטופל בטיפול כאשר הוא זקוק לו, כדי שישוב המטופל ויפנה לטיפול הנדרש לו בעתיד וכי שמירה על רצף הטיפול היא הדבר ההגיוני. על פסיכולוגים לוודא שהמטופלים שלהם יעברו למטפל הבא או למסגרת הבאה שלהם בלי קושי. יותר ויותר אני נתקלת בפסיכולוגים שמתקשים לשחרר את המטופלים שלהם ואינם מאפשרים להם לעבור בנקל וכנדרש למטפל הבא ברצף. ייתכן שהקושי שלהם נעוץ בתהליכים שמתרחשים עוד קודם לצורך בסיום הטיפול אצל אותו מטפל כמו שמתואר במקרה שלהלן: מטופל ביקש לעבור למטפל אחר בשל שינוי בגורם המממן את הטיפול. שבוע לפני סיום הטיפול פנתה הפסיכולוגית למטפל החדש וסיפרה לו כי בפגישה האחרונה גילו הפסיכולוגית והמטופל שהמטופל מאוהב בה. היא ביקשה לדחות את המעבר לתקופה בלתי מוגבלת כדי שתוכל לטפל כראוי בהעברה האירוטית שנוצרה בטיפול. ועוד דוגמה: אני מנהלת עמותה שעוסקת בשיקום של אנשים ונשים בעלי פגיעה מוחית בקהילה. אנחנו מפעילים תוכניות יום שיקומיות ובהן טיפולים פרטניים וקבוצתיים וגם טיפולים נוירופסיכולוגיים נפשיים. בזמן האחרון הופנו כמה וכמה זכאים של משרד הביטחון לפסיכולוג שהוא ספק של אגף השיקום. לאחר שהתחיל הטיפול בקליניקה הפרטית של אותו ספק התברר שאף שנעשתה ההפניה על רקע תגובות נפשיות על אירועי הלחימה, אותו חייל סובל מפגיעה מוחית בגלל חבלה או הדף מאותם אירועי לחימה. אותם חיילים הופנו כמובן לתוכניות שיקום שמיועדות לאנשים ונשים בעלי פגיעה מוחית ומתאימות לצורך שלהם בשיקום אינטנסיבי הוליסטי ולצורך שלהם בטיפול נוירופסיכולוגי. שוב ושוב הופתעתי מסירובם של פסיכולוגים בקהילה לשחרר את המטופל שלהם ולהעבירו בדרך מסודרת למסגרת הבאה שלו גם כשניתן להם פרק זמן של כמה שבועות להיפרד ממנו במקצועיות. הגדילה לעשות פסיכולוגית ששכנעה את הורי הלוחם הפצוע להמשיך ולשלם לה על טיפול פרטי בד בבד עם טיפול שהוא מקבל בשיקום, כי משרד הביטחון סירב לשלם פעמיים על טיפול פסיכולוגי. התירוצים לאי־הרצון לשחרר את המטופל מגוונים ולא אפרט אותם כאן; אציין רק את מה שמשותף לכולם - הקושי של פסיכולוגים לשחרר את מטופליהם גם כשהטיפול אמור להסתיים מסיבות מקצועיות או אחרות. אני יכולה להציג עוד הרבה מאוד דוגמאות. אני יודעת שבימי המלחמה הזאת נכתבות חוות דעת מקצועיות בידי פסיכולוגים מטפלים, והם טוענים בהן בתוקף כי על המטופלים שלהם להמשיך להיות בטיפול פסיכולוגי וכי רק הם, ולא שום פסיכולוג אחר, יכולים להעניק להם את הטיפול הזה. התור לטיפולים ארוך כל כך, ואני תוהה, איך הם מעיזים לנהוג כך? יש לי ילדה צעירה שפחדה מאוד מנסיעה באוטובוסים וסירבה לנסוע בהם במשך כמה שנים משום שבאחת הפעמים שנסעה משולחנה של
11 פסיכואקטואליה | 2024 קיץ משולחנה של בהסעה מבית הספר לא עצר הנהג בתחנה שליד ביתנו. היא ירדה במקום אחר, חוותה חוויה קשה של אובדן הדרך ובסופו של דבר מצאה את דרכה הביתה. עם הזמן, ובאמצעות התערבויות של אימה, היא הצליחה להתגבר על הפחד וכיום היא "פריקית" של נסיעות באוטובוס ושל תשלום ברב־קו. כלומר במשך שנים היא לא הסכימה לנסוע באוטובוס רק מפני שפעם אחת היא לא הצליחה לרדת ממנו. אני סבורה שהדבר נכון גם בטיפול פסיכולוגי: מי שיתקשה לרדת ממנו, כלומר לעצור את הטיפול במקום ובזמן המתאימים לו, יתקשה מאוד להפיק את התועלת מהטיפול ולהשתתף בו מתוך מוטיבציה אוטונומית ובנפש חפצה. ויש פעולה שעשויה לסייע ליצירת הביטחון של המטופל ביכולתו להפסיק את הטיפול בכל עת ולתת אמון במטפל בקשר להמשך הטיפול - להיותו קשור אך ורק לטובת המטופל ולא להיבטים אחרים שקשורים למטפל. הפעולה הזאת היא הסדרת אופן סיום הטיפול כבר בתחילתו - בחוזה הטיפולי. יש להבהיר בו שהמטופל יכול להפסיק את הטיפול בכל עת, לסמן מהם ההישגים של הטיפול שיעידו שהגיע הזמן להיפרד, להגדיר את מערכת היחסים בין מטפל למטופל ולהגבילה בזמן ולא לראות בה יחסים בין חברים או בני משפחה או יחסים אחרים שיכולים וצריכים להימשך בלי הגבלת זמן. אני מודעת לעובדה שלעיתים תהליכי פרדה וסיום בטיפול הם תהליכים מורכבים ומאתגרים למטפל, למטופל ולמסגרת ), יש לסיים 1939 שמתקיים בה הטיפול. לדברי פרויד ( את הטיפול כאשר האגו של המטופל מגשר בהצלחה על הקונפליקט בין האיד לסופר אגו. גישות אחרות מציעות תנאים אחרים לסיום הטיפול. כיום די ברור שמועד הסיום והדרך לסיימו הם סוגיה לא מוכרעת. הציע במאמרו הבחנה בין שני סוגי )Gabbard, 2009( גבארד וסיום מסוג termination סיום טיפול פסיכולוגי: סיום מסוג קשור לסיום הרשמי termination . סיום טיפול מסוג ending והמובנה של הטיפול שבו המטפל והמטופל מסכימים לסיימו לאחר שהושגו מטרות הטיפול או כאשר הטיפול אינו מתקדם כמצופה. בסיום כזה נכלל תהליך מסודר של פרדה והתמודדות עם הרגשות המתעוררים בעקבות סיום הטיפול. קשור לסיום טיפול ending לעומת זאת, סיום טיפול מסוג מובנה פחות ורשמי פחות. סיום כזה יכול להתרחש מסיבות שונות שאינן תלויות במידה רבה בבחירה החופשית של המטפל או המטופל כגון שינויים בחיי המטופל. לעיתים קרובות אין בסיום מסוג כזה מידה שווה של הכנה ותהליך פרדה כמו בסיום .termination מסוג a good enough( גבארד הדגיש כי בסיום טיפול טוב דיו צריכה להיות פרדה והתמודדות עם הרגשות )termination הקשורים לסיום הטיפול. בה בעת יש לתת תמיכה נאותה למטופל כדי לוודא את המשך התפתחותו והסתגלותו. גבארד מאפשר סגירה מסודרת termination ציין כי סיום מסוג עשוי ending ומובנית של תהליך הטיפול, ואילו סיום מסוג להשאיר קצוות פתוחים שעלולים להשפיע על המטופל בעתיד. הוא העלה את הצורך בכמה פגישות כדי לסיים טיפול באופן מיטבי והדגיש כי לסיום טיפול termination מסוג טוב דיו נדרש זמן מה לתהליך הפרדה. בתהליך הזה אפשר לעסוק ברגשותיו ובתחושותיו של המטופל שקשורים לסיום הטיפול ולהתמודד איתם. אין מספר קבוע של פגישות שנדרש לסיום כזה, שכן הוא תלוי במורכבות הטיפול באורכו ובצרכים האישיים של המטופל ועם זאת הדגיש גבארד כי על תהליך הסיום להיות מתוכנן ומובנה, וצריכות להיות בו כמה פגישות שמיועדות למעבר הדרגתי ולא פרדה פתאומית. אם קיבלתם מידע שהטיפול צריך להסתיים מסיבות שונות - ביוזמת המערכת, ביוזמת המטופל או ביוזמתכם - עליכם לערוך תהליך פרדה מסודר. עליכם להבטיח שהמטופל יוכל לעבד את התהליך ולקבל את התמיכה הנדרשת. זאת הזדמנות לסיכום הטיפול, להערכת ההתקדמות ולדיון באסטרטגיות להמשך החיים לאחר סיום הטיפול, כי יש חיים (וטיפול) לאחר הטיפול אילה מקורות [שיר]. ולפעמים החגיגה נגמרת .)1977( ' שמר, נ https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL990032526750205171/NLI Freud, S. (1939). Analysis terminable and interminable. The Psychoanalytic Review (1913–1957), 26, 237. Gabbard, G. O. (2009). What is a “good enough” termination? Journal of the American Psychoanalytic Association, 57(3), 575–594. https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0003065109340678
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=