פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2025 חורף | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 60 מחיר חוברת | 97 גיליון מס׳ תקווה ומשמעות בעיתות משבר תקווה: משמעות והתערבויות בראי הגישה הקוגניטיבית־ התנהגותית חיובית )Positive CBT( 16 עמוד עושים תקווה: לקראת מודל תהליכי מבוסס קשיבות ודמיון מודרך 26 עמוד
2 2025 חורף | פסיכואקטואליה
3 2025 חורף | פסיכואקטואליה 6 12 14 33 4 5 39 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 16 10 55 50 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: זהבה אסיאג 054-7940257 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס nataliedit.me ייעוץ לשוני: נתלי שטיבלמן – 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום והפצה: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ [email protected] , תל אביב 37 יהודה הנשיא הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 47 62 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 65 64 53 66 61 ט.ל.ח. אונשטיין־ברקוביץ פרופ' חדוה בר 052-2808371 : טלפון [email protected] דוא"ל: 26 יזהר שערתמונת שער, צילם: משולחן יו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבות | משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים אילה בלוך | משולחנו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך מיכל אנגלרט | תקווה: משמעות והתערבויות בראי הגישה )Positive CBT הקוגניטיבית־התנהגותית חיובית ( דליה אלוני | עושים תקווה: לקראת מודל תהליכי מבוסס קשיבות ודמיון מודרך הילה כהן | משמעות ותקווה בחדר הטיפול – יישום קליני של עקרונות הלוגותרפיה ֶה) עיני � נעמי (יפ | עדשת הרוח – מודל אינטגרטיבי רוחני לטיפול בטראומה ובפציעה מוסרית: יישומים למגיבים ראשונים ולצוותי חירום ורד עצמון משולם | עורכת נועה אליאס | מדור אקטואליה משמעות, אחריות וקשר בעולם במשבר דני חמיאל | נחמה רפאלי | פרופיל אישי יזהר שער ליאת הלפמן | מהפסיכולוגיה בעולם זהבה אסיאג | ספרים מומלצים עמדת קריאה - סקירת ספרים חדשים מקבלי התארים עמליה בראון, שרונה מי־טל | פינת יזכור דברים לזכרו של ישי שליף צ׳רלי בוזגלו | הפינה המשפטית תקווה ומשמעות בעיתות משבר, ההיבט המשפטי אריה דן | ייעוץ מס – 2025 תיקוני חקיקה / חוק ההסדרים מס יסף ומיסוי חברות מעטים וארנק תקצירים *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון.
4 2025 חורף | פסיכואקטואליה לפני חודש בקירוב קיימנו את הכנס העל־חטיבתי של 200 הפ"י בנושא הפסיכולוגיה של הקיטוב, והשתתפו בו כ־ משתתפים ומשתתפות. זאת הייתה חוויה של למידה בעלת ערך וחשיבה משותפת. ברשימת ההרצאות נכללו ההרצאות האלה: "ביוגרפיה של קיטוב: ביולוגיה, פילוסופיה, סוציולוגיה וטכנולוגיה" מפי אפרת שפירא וד"ר מיכה גודמן; "מנגנונים פסיכולוגיים בבסיס הקיטוב", פאנל בהנחיית ד"ר שרון זיו ביימן ובהשתתפות פרופ' לילך שגיב, ד"ר ברוך כהנא ודוד בנאי; "דינמיקה פסיכולוגית של קיצוניות" מפי פרופ' אריה קרוגלנסקי; מפגש מיוחד עם איתי אנגל וצפייה בסרט "לאן את הולכת, אאידה?"; ופרופ' אבי קלוגר העביר "מבוא קליל להקשבה". למוחרת פתח ד"ר בועז שלגי את היום ב"הכרה ". אחר כך הנחה 2025 והרס של עצמיים מרובים: ישראל מישאל חירורג את הפאנל "כשהקיטוב בחברה פולש לחדר הטיפול" עם פרופ' יהודה בר שלום וד"ר נעמי (יפה) עיני, ולבסוף סיימנו בהרצאתו של ד"ר עודד אדומי לשם "תקווה בזמני משבר". יותר ממחצית מהמשתתפים.ות מילאו את שאלון המשוב, והתוצאות מעידות על שביעות רצון גבוהה מאוד הן מתוכני הכנס הן מארגונו. השאלה על החוויה הכללית מהכנס דורגה . המשובים הללו יוצאים 5 נקודות מתוך 4.6 בציון ממוצע של מן הכלל, ואנחנו שמחים וגאים בעשייתנו. אני מקווה שזאת תחילתה של מסורת של קיום כנסים על־חטיבתיים בנושאים שונים בכל שנה. ברצוני לשתף אתכם בדברים שאמרתי בסיום הכנס כדי לנסות לחלוק איתכם.ן את החוויה שחווינו בהכנת הכנס. אחר כך אפרט את הדברים המתרחשים בהפ"י בהקשר לנושא הכנס. אני נרגש ונפעם מהכמעט יומיים שעברנו כאן, ימים שבהם צללנו ללב ליבו של המושג קיטוב וחקרנו אותו מהיבטים רבים. אני שמח על כך שהפ"י בחרה לייחד את הכנס העל־חטיבתי לנושא שכה חשוב ודחוף לעסוק בו בתקופה הנוכחית ולשאול את עצמנו כפסיכולוגים ואנשי טיפול במה אנחנו יכולים לתרום למניעת הקצנה וקיטוב. אנחנו למדים כי הדרך היחידה להצליח להתקיים כאן כחברה וכעם אחד טמונה ביכולת של כולנו להכיל ולהחזיק את השונות ואת חילוקי הדעות שבתוכנו. בכל ההיסטוריה היהודית הקיצוניות הביאה עלינו אסונות, חורבן וגלות. הקיטוב וההקצנה מונחים בשנתיים האחרונות ביתר שאת על סף דלתנו. העבודה על הכנס בצוות היגוי הטרוגני שבא מעולמות שונים ומתפיסות עולם שונות חייבה בדיוק את אותו הדבר, ונראה לי שזה מיקרו־קוסמוס להרכב הכנס כולו, משל מה שיש באוקיינוס יש בטיפה. במאמצים לא פשוטים ובעבודה קשה הצלחנו בסופו של דבר ליצור את היצירה הנפלאה הזאת שחווינו כאן יחד. אני מקווה שהכנס הזה יגרום ולו במעט לכולנו לתרום את חלקנו כאזרחים וכאנשי המקצוע למניעת הקיטוב וההקצנה. אני מבקש להודות לכל המרצים שחלקו עימנו את הידע שלהם והעשירו אותנו בתובנות עמוקות ומשמעותיות ביותר. אני מבקש להודות לוועד המרכזי של הפ"י שהאמין ותמך ותקצב את הכנס ביד נדיבה. לצוות ההיגוי והכינון של הכנס: ישראל גולדשטיין, דנה אנסקי ליפקין, ירדנה גנץ, ד"ר מיכל שדה, ד"ר ענת בביץ, קרני גיגי דניאל ספיץ ולשתי המופלאות ממטה הפ"י שעשו לילות כימים כדי לארוג את כל החוטים לרקמה אחת שלמה וראויה, אפרת גולדפלד רכזת עצמאיים, ומריאל הוברמן, מנכ"לית הפ"י. תודה לכם, המשתתפים, שהחשיבות שנתתם לנושא בעצם הגעתכם אפשרה לכנס הזה לצאת לפועל. להתראות בכנס העל־חטיבתי הבא. עד כאן דבריי בכנס, וכעת כמה מילים מדם ליבי: לצערי הרב, בימים האלה נוכחים ההקצנה והקיטוב גם בארגוננו. קבוצות פוליטיות משני קצוות הקשת הפוליטית מפעילות לחצים על הפ"י לפעול על פי עמדתן. כל עוד אני עומד בראש הארגון אילחם בכל כוחותיי למנוע מהקיצוניות לחבל בארגון או לפצלו. הוועד המרכזי ואני נמשיך להוביל את הפ"י, לשמור על ייעודו כארגון מקצועי על פי מטרותיו ולהקפיד לנקוט עמדה מקצועית ועניינית בכל נושא לגופו. אני רוצה לקוות שהרוב הגדול של חברי וחברות הפ"י יוכל להכיל את המחנות השונים ואת העמדות השונות ובה בעת לא ייתן את ידו לקיצוניות ולקיטוב שעלולים לפרק את הארגון, שלא יתגשם עלינו חלילה "מחריבייך ומהרסייך ממייכי יצאו".. בנושא אחר, הוועד המרכזי בקדנציה הקודמת עסק בסוגיית גבולות המומחיות ומצא שאין מניעה חוקית או אתית לחרוג מתחומי המומחיות ובלבד שהפסיכולוג הוא מומחה ועבר הכשרה ראויה. ברצוני לעדכן שבהמשך לעבודה שנעשתה הקמנו ועדה חדשה שתעסוק בשאלה "מהי הכשרה ראויה". יהיו בה נציגים מכל החטיבות וגם מהאקדמיה. נייחל לשובם של כל החטופים ארצה במהרה. שלכם.ן, יורם , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן יו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י שלום רב,
5 2025 חורף | פסיכואקטואליה דבר המערכת שלום לכל קוראינו, אני פותחת גיליון זה, שעוסק בתקווה ובמשמעות בעיתות משבר, דווקא בימים מורכבים ובהם רגשות מעורבים של שמחה על שחרור אחדים מהחטופים לצד התמודדות עם חוסר ודאות, דאגה, עצב, כעס ותסכול בגלל החטופים שטרם שוחררו ואובדן החטופים שלא הוחזרו חיים. אנו, חברי המערכת, מקווים שכל אחד ואחת מכם יוכל להיעזר במאמרים המובאים כאן כדי למצוא לעצמכם ולהעניק למטופלים מעט תקווה ומשמעות שדרושות להתמודדות בייחוד בעת משבר. הגיליון נפתח בשני מאמרים שמציגים את הפסיכולוגיה ואת כלי הטיפול לחיזוק התקווה. במאמר הראשון, "תקווה: משמעות והתערבויות בראי הגישה הקוגניטיבית־התנהגותית ", התקווה מוגדרת כחוזקה ומשמשת )Positive CBT( חיובית אחד המנופים לשינוי. המאמר השני, "עושים תקווה: לקראת מודל תהליכי מבוסס קשיבות ודמיון מודרך", מרחיב על המושג תקווה ומציג מודל תהליכי אינטגרטיבי של טיפול מבוסס מיינדפולנס ודמיון מודרך כדי לעודד ולחזק עמדה של תקווה. המאמר השלישי בגיליון, "משמעות ותקווה בחדר הטיפול – מציג את הנושא על יישום קליני של עקרונות הלוגותרפיה", פי גישת הלוגותרפיה. גישה זו רואה בתקווה מרכיב של הממד הרוחני הבריא של האדם ומעמידה את התקווה בתפקיד מרכזי ומארגן של תהליך הריפוי הנפשי. המאמר הרביעי, "עדשת הרוח – מודל אינטגרטיבי רוחני לטיפול בטראומה ובפציעה מוסרית: יישומים למגיבים ראשונים ולצוותי חירום", משלב בין נושא התקווה והמשמעות ובין עבודה מעשית ואקטואלית. מוצג בו מודל "עדשות הרוח" שפותח כגישה אינטגרטיבית ורוחנית לטיפול בטראומה ובפציעה מוסרית בזמן העבודה עם באוקטובר. 7 מגיבים ראשונים וצוותי חירום שנחשפו לזוועות בפינות ובמדורים הקבועים של הגיליון תמצאו גם התייחסות לתקווה ולטראומה בעת משבר. במדור אקטואליה אנו מביאים הפעם את דברי פרופ' דניאל חמיאל שמתמקד בחשיבותם של משמעות, אחריות וקשר בעולם הנתון במשבר. בפינת הפרופיל אנו מציגים את סיפורו המקצועי והאישי של יזהר שער, פסיכולוג חינוכי, קליני ורפואי שזכה בפרס מפעל חיים , איש שמגלם 2024 מהחטיבה לפסיכולוגיה חינוכית בסוף בחייו האישיים והמקצועיים את היכולת לשמור על תקווה ועל משמעות. אנו מודים לו על צילומיו; אחד מהם מופיע על שער הגיליון. המערכת שמחה לברך את זהבה אסייג שהצטרפה אלינו כעורכת המדור "עמדת קריאה" במקום שבתאי מג'ר. שבתאי פרש מתפקידו אחרי שנים רבות של עריכת המדור. אנו מודים על ההזדמנות לסקור את ספריכם ומקווים שנוכל להרחיב את המדור כדי לספר על הפרסומים של חברים רבים. אתם מוזמנים לפנות אלינו כדי שנוכל לשקול את סקירת עבודותיכם החדשות. אנו מודים גם לכל הכותבים והכותבות של המאמרים בגיליון זה ומזמינים את כולם להמשיך לכתוב ולהגיש גם בנושא הגיליונות הספציפיים פסיכואקטואליהמאמרים ל וגם בנושאים אקטואליים וכלליים. אנו מקבלים מאמרים שעוסקים במחקר, בתאוריה ובעבודה יישומית ובכללם תיאורי בכתיבה APA מקרה שנתמכים בראיות. יש להקפיד על כללי ובהבאת הציטוטים וכן להקפיד שאורכם של המאמרים מילים. לכל מאמר יש לצרף תקצירים 4,000 לא יעלה על באנגלית ובעברית. פירוט ההנחיות מופיע באתר הפ"י. 2025 שימו לב לשינויים שחלו בנושאים שתוכננו לגיליונות :2026 ותחילת .לקט מאמרים כללי אנו מתכננים לפרסם בגיליון האביב מועד הגשת זו הזדמנות להגיש מאמרים במגוון נושאים. .2025 באפריל 20 המאמרים הוא במהלכי הדרכה ותמיכה במטפל מתוכן גיליון שיעסוקבקיץ לגיליון זה נשמח לקבל מאמרים שעוסקים ובמטפלת. בחמלה עצמית ובהדרכה ובעוד נושאים רלוונטיים לתמיכה מועד הגשת המאמרים לגיליון זה הוא בפסיכולוגים עצמם. .2025 במאי 31 שימו לב גם לשינוי בגיליון הסתיו. במועד זה אנו מתכננים גיליון מיוחד שיצא לאור בשיתוף קהילת "השלישי המלאכותי" . כניסת ויעסוק בכניסת הבינה המלאכותית לשדה הפסיכולוגיה הבינה המלאכותית מומשגת ככניסה של גורם שלישי – לא רק כלי טכנולוגי אלא ישות חדשה, ישות שלישית שמשפיעה על תהליכים טיפוליים, על חשיבה תאורטית ועל האתיקה המקצועית. אנו מזמינים אתכם ואתכן להגיש מאמרים אמפיריים ותאורטיים שיבחנו את שילוב הבינה המלאכותית במגוון עבודות הפסיכולוג.ית ובכלל זה תיאורי מקרה שקשורים בין השאר להשפעתה של הבינה המלאכותית על מועד סוגיות כמו יחסי מטפל־מטופל וסוגיות אתיות שונות. .2025 ביולי 31 הגשת המאמרים הוא אשר יעסוק 2026 תוכלו להתחיל להתכונן גם לגיליון חורף בהיבטים תעסוקתיים, ארגוניים ושיקומיים של השתלבות העורכת בחיים האזרחיים וחזרה לשגרה בעקבות המלחמה. האורחת בגיליון זה תהיה פרופ' חדוה בראונשטיין־ברקוביץ, 15 המועד להגשת המאמרים הוא חברה בצוות העורכים. .2025 בנובמבר בשאלות שקשורות לכתיבה ולהגשת מאמרים אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו בכל פסיכואקטואליהל או למשרד הפ"י [email protected] עת לכתובת: . את התאריכים המעודכנים [email protected] בכתובת: להגשת המאמרים לכל גיליון אפשר למצוא בקול קורא המתפרסם במידעון הפ"י בכל חודש. בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלו, יו"ר המערכתשרונה מי־טל,
6 2025 חורף | פסיכואקטואליה דבר החטיבה החינוכית שלום לכולם.ן, ימים מאתגרים עוברים על כולנו. בליל רגשות עוצמתיים מציף אותנו – ציפייה, הקלה, שמחה ותקווה בצד בלבול, אכזבה, עצב ופחד. על כן החלטנו לערוך ערב עיון מקוון ששמו "החטיבה החינוכית בהפ"י עם החטופים.ות ומשפחותיהם.ן" ועניינו מחשבות על תפקידנו המקצועי בימים האלה. התרגשנו מההיענות הרבה ומההשתתפות בערב המקצועי הזה – בשיאו משתתפים ומשתתפות. 100 התחברו תחילה שמענו בעניין רב על העבודה המקצועית המרשימה, הרגישה והמרגשת שנעשתה בשפ"ח שער הנגב. הקשבנו ללבנת איטלי, מנהלת השפ"ח, וכן למיכל לופו ולנעה באומהורן שדיברו על התהליכים שנעשו בכל אחד משלבי העבודה עם החטופים.ות והשבים.ות ועם משפחותיהם.ן. למדנו על ההתאמה החשובה של הפסיכולוג.ית החינוכי.ת לעבודת החירום ולקשר עם הקהילה; על אימוץ עקרונות העבודה (אאא, קמ"ץ), שכולנו מכירים.ות, לעבודת החירום; על היכולת להסתכל מבעד לעדשות שונות – עדשת הפרט לעומת עדשת הקבוצה ולפעול ברגישות, בדיוק ובהתאמה אישית לכל אחד.ת כדי לסייע בהשבת הרווחה הנפשית. עוד שמענו שהתהליך אינו לינארי ועוד נכון לכולנו תהליך החלמה ארוך שיתאפשר רק כאשר ישובו כל החטופים.ות ונשוב ונחווה הרגשת מוגנות. אחר כך הרצה פרופ' יוסי לוי בלז על מנהיגות פסיכולוגית. הוא דיבר על טראומה כחוויה של קיפאון ועל הצורך ליצור תנועה באופנים האלה: • ליצוק זרעי שייכות; • ליצור משמעות; • ליצור שליטה ואקטיביות; • לזרוע זרעים של סיפור מיטיב – סיפור קוהרנטי ודיאלקטי כאחד. בהרצאתו חידד לוי בלז את תפיסתו בקשר לאקטיביות המאפיינת את זהות הפסיכולוג.ית החינוכי.ת ואת השקפתו בדבר תפקיד הפסיכולוג.ית בייחוד בתקופה הזאת. סיימנו את הערב בדיון פתוח ומעניין בהנחייתו של אלון נוימן, נציג ועד החטיבה החינוכית ומנהל שפ"ח צפת. דיברנו על התפקיד החשוב שלנו ביצירת סביבה בטוחה גם בזמן כאוס וחוסר יציבות, כאשר הן המטופלים.ות הן הפסיכולוגים.ות חשופים.ות לסיכון פיזי ורגשי ממשי. בזמן הדיון עלו קולות שונים בקשר למידת האקטיביות הנדרשת והמתבקשת מהפרופסיה המקצועית שלנו בתקופה הזאת. הם נעו על רצף – מקצתם עודדו אקטיביות מרובה, ומקצתם הדגישו את חשיבותן של עמדות ותפיסות שונות ואת חשיבות נוכחות הפסיכולוג.ית, כמין הורה מיטיב.ה, גם כאשר אין לו.ה רלוונטיות ברגע מסוים. תודה לד"ר קרני גיגי שחלמה את הערב הזה והביאה אותו לידי מימוש עם חברים.ות נוספים.ות בוועד החטיבה החינוכית. עוד נודה לכל מי שהשתתפו בערב החשוב הזה הן בהנחייה ובשיתוף הן בנוכחות כצופים.ות ומאזינים.ות. אנחנו מקווים.ות שקולות ומחשבות מתוכו עדיין מהדהדים באוזניכם.ן ובעיקר שנזכה לסיים את התקופה הקשה הזאת ולראות את כל החטופים.ות שבים.ות אלינו. אנחנו מזכירים.ות שאתר הכנס עלה לאוויר (ראו כאן: .)https://edupsyhappy2.wixsite.com/kenes2024 תוכלו למצוא בו בין השאר את המשובים, את המצגות ואת ההקלטות של קדם הכנס וכן תמונות ממנו. שלכם.ן, חברי ועד החטיבה החינוכית בהפ"י חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית חברות וחברי החטיבה היקרים, אנחנו כל הזמן בתהליך של געגוע וכל הזמן בתהליך של החמצה צריך לשמור על איזון קבוע בין מה שאין לנו למה שנמצא לבחור לצמוח גם מתוך החושך לזכור שהכאב הוא לעולם ולדעת שיש דרך גם ממקום של חוסר לחיות את החיים במלואם (במלואם / ברק פלדמן) מרחב מוגן לנפש: נרצה להזמינכם לכינוס החטיבה השיקומית, 5 עד 4־ , שיתקיים במלון נווה אילן מתנועה ממשבר לחוסן . קשה להאמין, אבל כבר עברו שנתיים ממפגשנו 2025 במארס האחרון. והינה אנחנו שבים ומזמינים אתכם לכינוס חטיבה נוסף. אומנם אנחנו עורכים את הכינוסים במשך שנים לא מעטות, אבל הפעם הצורך בכינוס נובע לא מההיבט המקצועי בלבד; הפעם יתקיים הכינוס בגלל הצורך שלנו בהשתייכות, ּמקום לחלוק ולשתף דברים שונים, להמשיג את שעברנו � ְְּב בתקופה הזאת ולהיות יחד בתנועה הזאת בין הכאב לשגרה, ויש שאף יגידו לחוסן שגילינו בקרבנו. בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלה, ועד החטיבה השיקומית
7 2025 חורף | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית כנס החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית בהסתדרות ,2025 בפברואר 25 עד 23 הפסיכולוגים התקיים השנה בין , לאחר שבועות 508־ למלחמה ועד היום ה 506 מהיום ה־ מטלטלים של שלב א' לעסקת שחרור החטופים. השנה פסיכולוגים.ות בקירוב בסדנאות אורך 80 השתתפו בכנס CBT מגוונות – לוגותרפיה, הקשבה, חלומות, טיפול נרטיבי ו־ - ובבוקר היום השלישי התקיימו גם פעילויות מיינדפולנס ופילאטיס. האווירה בכנס הייתה מחשמלת. מעגלי פטפוט ושיח מקרבים וכה נחוצים נוצרו בטבעיות – שכן לנו, העוסקים במתן עזרה ותמיכה לזולת, היה חשוב לעצור ולהיטען – והמביט מהצד היה עשוי לחשוב שזהו מפגש משפחתי רב־דורי. זמן קצר לפני הכנס הסתיים מחזור ההכשרה השני בתחום החוסן והטראומה בשיתוף אוניברסיטת רייכמן ובית פסיכולוגים.ות 60 החולים שיבא. בהכשרה השתתפו מהחטיבה. מחזור נוסף לפסיכולוגים מכלל החטיבות נפתח בפברואר, ועוד הכשרה צפויה להיפתח במאי. מלבד זאת השתתפו פסיכולוגים רבים מקרב החטיבה בכנס העל־ חטיבתי שנערך בתחילת פברואר בנושא הקיטוב. יחד אנחנו שותפים לתנופת עשייה נכבדת – נפגשים, לומדים, חושבים יחד, מתקהלים וצומחים. ויחד אנחנו מצטרפים.ות לתפילה להשבתם המהירה של כל החטופים לארצם ולמולדתם ומייחלים לשותפות ולאיחוי בחברה הישראלית. אמן. שלכם, ועד החטיבה דבר החטיבה הרפואית חטיבה יקרה, בתחילת החודש התקיים הכנס החמישי של החטיבה שלנו, "תקווה והחלמה". מול מראהו המשגע של הים התיכון נפגשנו לשני לילות ושלושה ימים של סדנאות ארוכות וקצרות, הרצאות והנאה מרובה. תודה לכל המשתתפים והעוסקים במלאכה. אנו מצרפים כאן את דברי הפתיחה של הכנס: לפני חצי שנה בקירוב עוד לא היה ברור אם המצב בארץ יאפשר את קיומו של הכנס הזה, גם מבחינה ביטחונית – התכנסות אנשים ונשים רבים בבית מלון – וגם מבחינת הלך הרוח במדינה ובחברה. היו התלבטויות בקשר ליכולת ולזכות להיפגש כקהילה לומדת, שמחה וחיה לאחר הזוועות שהתרחשו והדברים שחווינו ואנחנו עדיין חווים. במחשבה על נושא הכנס לא היה אפשר להתנתק מתמות המלחמה, המחלה וההחלמה אשר שזורות במפגשים המקצועיים וגם בחיי היום־יום. ולצד זאת נראה כי הנפש מבקשת לעצמה משהו נוסף מלבד היכרות עם התהומות והמכאובים של התקופה האחרונה. דויד גרוסמן (בנאומו ביריד הספרים בפרנקפורט ) אמר על תקווה: 2020 בספטמבר ואפשר לראות את התקווה כמין עוגן, שנזרק מתוך קיום חנוק ונואש לעבר עתיד טוב וחופשי יותר. לעבר מציאות שעדיין איננה קיימת, שרובה עשוי ממשאלות לב. מדמיון. העוגן נזרק ונאחז בקרקע העתיד, והאדם, ולפעמים חברה שלמה, מתחילים .)2020 למשוך את עצמם אליו" (הארץ, התקופה האחרונה שאנחנו חווים ממחישה את רעיון התהליכים המקבילים שבין החברה ובין האדם, המטפל והמטופל. מוטיב התקווה ומוטיב ההחלמה מתבקשים לא רק ממטופלים אלא מהחברה כולה. לנו, המטפלים, יש תפקיד מיוחד להחזיק את התקווה ולכוון את הריפוי גם אם אנחנו חסרים אותם לרגעים. אני מזמין אתכם להתמסר להתכנסות הזאת של השראה, חיבור, מנוחה והנאה מתוך תקווה שתוכל לקדם ריפוי ולשמש עוגן שמושלך אל עבר עתיד טוב יותר. בברכה, ועד החטיבה מקורות באוקטובר). נאום ביריד הספרים בפרנקפורט 27 ,2020 גרוסמן, ד' ( https://did.li/qfNrl .הארץ .2020 בספטמבר
8 2025 חורף | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה ההתפתחותית חברי וחברות החטיבה ההתפתחותית, אנו שמחות לעדכן שבימים אלו יוצאים לדרך שני פרויקטים חשובים מאוד. כמדי שנה בשנה אנו פותחות, בשיתוף הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה התפתחותית, השתלמות נוספת למתמחים, והפעם היא תהיה בנושא טיפול בהורות. בהשתלמות נעסוק בפסיכולוגיה המורכבת של הורים, ובהתאמה, בטיפול המורכב בהורים, ונסתמך על ידע תאורטי שלקוח מהפסיכואנליזה, מהגישה ההתייחסותית, מהגישה האינטגרטיבית ומהשקה של גישות אלו עם הפסיכולוגיה ההתפתחותית וכן על ידע שנובע מהטיפול המשפחתי והזוגי. הפרויקט השני נולד מהערכה לעבודת המדריכים והמדריכות. החלטנו, עם הוועדה המקצועית, לקיים יום עיון ייעודי למדריכים בנושא בחינת ההתמחות. שריינו . ולא נשכח להזכיר 2025 באפריל 5 ביומניכם את המועד – את הכנס השנתי שלנו. ההכנות לו בשיאן, וכבר אפשר . אנו מצפות 2025 במאי 20 עד 18 – לשריין את המועד לראות את כולכם אחרי תקופה ממושכת שלא נפגשנו בה.. שלכם, ועד החטיבה ההתפתחותית להרשמה - סרקו אותי
9 2025 חורף | פסיכואקטואליה חברי וחברות חטיבה יקרים, הפורום ממשיך לפעול כגוף על־חטיבתי כדי לטפח יוזמות ופעילויות רלוונטיות לחברי הפ"י הוותיקים. הפעולות האלה עשויות לסייע לכלל חברי הפ"י וגם לתרום לבני ולבנות הגיל השלישי והרביעי באוכלוסייה הרחבה. בתקופה האחרונה צוות המשימה שעוסק בסוגיה קשה מבחינה רגשית וחוקית – סגירת קליניקה של פסיכולוג עצמאי באופן לא צפוי בשל נסיבות שונות – ממשיך בעבודתו. בקרוב מתוכנן סקר לחברי הפ"י ובו שאלות והצעות הנוגעות לתחום. נודה על היענותכם. חברי הפורום היו פעילים בתכנון ובארגון הכנס העל־ חטיבתי, "גשר על פני תהום", שהתקיים לאחרונה. הוא נמשך יומיים ועסק בנושא קיטוב חברתי. הכנס היה מעניין ומלמד ועסק בתחומי הפילוג החברתי מבחינה פסיכולוגית, בהשפעותיו על הקהילה ובדרכים השונות להתמודדות עם התופעה. חברי הפורום (ישראל גולדשטיין) היו שותפים בבניית הכנס ובבחירת המרצים (עמירם רביב). אנו מברכים על כוונתה של הנהלת הפ"י לקיים ימי עיון וכנסים על־חטיבתיים נוספים. חברים מוזמנים להציע סוגיות מעניינות נוספות וכן להשתתף בבניית ימי העיון והכנסים. כן מתכנן פורום הגמלאים מפגשים עיוניים שישולבו בהם סרטים בסוגיות שייבחרו. מלבד זאת יזם חבר הפורום שרגא שדה מפגש גוף־נפש לחברי הפ"י הוותיקים. המפגש מתוכנן בשיתוף פעולה עם מכללת וינגייט ונועד לשלב עידוד לפעילות גופנית, שחשיבותה ידועה, עם למידה על תרומת הפעילות לשמירת הבריאות הפיזית והנפשית של בני דור הגמלאים. אנו מזמינים כל מי שמעוניין להצטרף לשורותינו כדי לקדם את פעילות הפ"י בגיל השלישי לכתוב לנו ל־ [email protected] בברכה ובתקווה לימים טובים, הצוות המוביל של פורום הוותיקים והגמלאים פורום ותיקים וגמלאים חדשות החטיבות דבר החטיבה הקלינית חברי חטיבה יקרים, נושא הגיליון הזה, תקווה ומשמעות בעיתות משבר, מתחבר למציאות שחווינו, ואנחנו עדיין חווים, במלחמת חרבות ברזל. אנחנו מתמודדים עם אתגרים לא פשוטים כמו חרדות, חוסר ודאות, כאב ואובדנים רבים. בזמנים כאלה נעשות התקווה והמשמעות לא רק מילות עידוד אלא גם עוגנים חיוניים שמניעים אותנו קדימה. במסגרת תפקידנו כפסיכולוגים קליניים אנחנו רואים את הקשיים המורכבים שנוצרו בתקופה הזאת ובד בבד גם את כוחה של התקווה, התקווה שמבוססת על האמונה שאפשר להתעלות מעל המשבר, לחפש משמעות גם בתוך כאב ולמצוא אור גם בחשכה. עם כל טיפול אנחנו לומדים לזהות את מקורות המשמעות האישיים של כל מטופל ועוזרים לו לשוב ולבנות אותם בעיתות משבר. המלחמה, על הכאב והפחד הרב שהיא מביאה עימה, יוצרת גם הזדמנויות לחשיבה מחודשת על מהות החיים ומניעה אותנו לחפש ערכים ושאיפות שיאפשרו שיקום וביסוס הרגשת משמעות מחודשת. בעשייתנו בחטיבה אנחנו רואים חשיבות בפעילות למען שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים גם בעשייה כלפי חוץ, בעקבות תוכניות משרד הבריאות, וגם כלפי פנים, בקידום הכשרות מקצועיות שמקנות כלים עדכניים לפסיכולוגים קליניים ומאפשרות לנו להתאים את עבודתנו לצרכים המשתנים של המטופלים. לשם כך הקמנו צוות לפיתוח השתלמויות, ואנחנו מברכים את ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין על הצטרפותה לצוות. אם תהיו מעוניינים להצטרף אליו, אנא [email protected] כתבו לנו לדוא"ל בתקווה לימים טובים ובטוחים מאלה ולחזרת כל החטופים, ועד החטיבה הקלינית
10 2025 חורף | פסיכואקטואליה יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך בין תקווה לקבלה אני זוכרת את פניו היפות ואת עיניו הטובות של החייל שנה בקירוב, 15 הגיבור שהגיע למחלקת השיקום לפני כשעבדתי במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. הוא ישב על כיסא גלגלים והיה נחוש שלא להשתתף בטיפול הפסיכולוגי. "אני אושפזתי בכיסא גלגלים, אבל אצא מכאן הולך על שתי רגליי! אני מאמין בפסיכולוגיה חיובית! לא אתן לכם לדכא אותי ולגרום לי להפסיק להאמין בעצמי! לא אתן לכם לקחת לי את התקווה!", אמר לנו. דבריו נגעו לליבי. ידעתי שבזמן הפעילות המבצעית שנפצע בה נקרע חוט השדרה שלו וסיכוייו לשוב וללכת על רגליו אפסיים. ועם זה, מניסיון ארוך שנים בטיפול בנפגעי חוט שדרה, גם ידעתי שהזמן יעשה את שלו. ידעתי שיגיעו הימים שבהם יכיר בפציעה ויקבל אותה ויהיה מוכן להשתתף בשיקום שמטרתו לרכוש מיומנויות מיטביות עם רגליים משותקות ולהתאים את הסביבה למצבו התפקודי והרפואי. וכן ידעתי שידע להתמודד פסיכולוגית עם האובדנים ועם השפעותיהם. השאלה ששאלתי את עצמי הייתה זו: "אבל מה עכשיו? מה יש לפסיכולוגיה להציע לבחור המקסים הזה כעת?". פעמים רבות הפסיכולוג שוחה בים גבה גלים, מוטל אל החוף ומייד נסחף חזרה אל המים. הדילמה שבין שיפור המודעות להרס מנגנוני ההגנה, בין טיפוח הקבלה לעידוד התקווה משמשת פעמים רבות ציר מרכזי בטיפול. ברור כי קבלה אינה ויתור על התקווה אלא בסיס לתקווה ריאלית; וכן אין ספק כי תקווה לא מציאותית עלולה לגרום תסכול; אך גם מובן שקבלה עלולה לגרום ייאוש. החייל שסיפרתי עליו קודם חשש מפני אובדן התקווה בטיפול ומפני ייאוש עד כדי התפרקות העצמי וחידלון. בספרות מציעים להבחין בין תקווה ריאלית לתקווה שגויה. תקווה ריאלית מבוססת על מטרות בנות השגה, ותקווה .)Musschenga, 2019( שגויה מבוססת על פנטזיות בטיפול מומלץ לסייע למטופל לפתח תקווה ריאלית ולהציב מטרות ריאליות. ועם זה הכנסת המציאות לקשר הטיפולי דרך ההבחנה בין תקווה ריאלית לתקווה שגויה עשויה להתפרש ככשל אמפתי וחוויה של חוסר הקשבה ותמיכה. הדילמה בין קבלה לתקווה מתעצמת בתהליך השיקום, שכן התקווה היא כוח מניע בשיקום. בהיותה משאב פנימי היא מאפשרת לאדם להמשיך ולפעול, להתמודד עם קשיים ולהתגבר עליהם. החייל ששואף לחזור ליחידתו ומאמין כי באמצעות השיקום ישיג זאת יהיה מוכן להתאמץ מאוד כדי לשפר את תפקודו, גם אם לא יצליח לחזור ליחידתו בסופו של דבר. בהקשר הזה הטיפול יכול לטפח את התקווה בקרב אנשים ונשים שמתמודדים עם מצבים רפואיים ונפשיים קשים, עם קשר ובלי קשר למידת הריאליות של התקווה.. התקווה רלוונטית לא רק בטיפול הפסיכולוגי. בכל התמודדות עם מצבים מאתגרים אנו מוצאים את עצמנו לעיתים קרובות נקרעים בין הצורך לקבל את המציאות לרצון לשמור על תקווה לעתיד טוב יותר. כדי לנווט בתוך מורכבות זו אפשר להשתמש בגישה המבחינה בין פרק זמן קצר לפרק זמן ארוך. מצד אחד אפשר להציע קבלה בפרק הזמן הקצר, קבלה שמתמקדת בהשלמה עם המצב הנוכחי גם אם הוא כואב או לא רצוי. כשממקדים את הקבלה בפרק הזמן הקצר היא מאפשרת לנו להתמודד עם הקשיים היום־יומיים בדרך יעילה ולמנוע סבל מיותר. קבלה בפרק הזמן הקצר אין משמעה ויתור על תקווה אלא הפסקת המאבק במה שאינו ניתן לשינוי ברגע זה. מצד אחר, בד בבד עם הקבלה בפרק הזמן הקצר, חשוב לשמור על תקווה לעתיד טוב יותר. תקווה זו יכולה להתבסס על אמונה ביכולתנו להתמודד עם הקשיים, על שיפורים אפשריים במצב או על שינויים עתידיים. שימור תקווה לפרק זמן ארוך מעניק לנו כוח להמשיך בחיינו ומאפשר לנו להתמקד במטרות ובחלומות שלנו. גישה זו מאפשרת לנו לחיות בהווה מתוך שמירה על אופטימיות בקשר לעתיד; היא עוזרת לנו להימנע מלהיתקע בתסכול ובייאוש ומעודדת אותנו לפעול לשיפור חיינו. ההפרדה בין פרק הזמן הקצר לפרק הזמן הארוך מאפשרת גם גמישות מחשבתית ורגשית מכיוון שהיא מניחה לנו להתמקד בצרכים המיידיים מתוך שמירה על חזון לעתיד ועוזרת לנו למצוא איזון בין קבלה לפעולה. על הפסיכולוג לעזור למטופל למצוא את האיזון הנכון לו, לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות ולאפשר למטופל לפתח תפיסה מציאותית של מצבו ובתוך כך לשמור על תקווה ולעודדו לשינוי. בעשותו כן הוא יסייע למטופל למצוא את כוחותיו הפנימיים ולבנות חיים משמעותיים משולחנה של
11 2025 חורף | פסיכואקטואליה משולחנה של ומספקים גם במצבים מאתגרים. הדרך לשם עוברת ) בניית מרחב בטוח ואמפתי; 1 בהתערבויות שמובילות ל( ) קידום קבלה פעילה 3 ) חיזוק התקווה המציאותית; ( 2( ) הנעה לשינוי 4( ; בהבלטת ההבדל בין קבלה לפסיביות ) איזון בין תקווה לקבלה. 5 ו( פסוק בתהילים אומר, "אתה מושל בגאות הים ב ׂשֹוא גליו אתה תשבחם" (תהילים פ"ט, י). המילה בׂשֹוא מתארת את שיא הגלים, בעת שהים מגיע לגובהו המרבי בזמן הגאות. על פי פשט הפסוק האל משבח את הגלים אף שהוא עצמו מושל בגאות הים. כלומר אף על פי שהגלים משיגים שיאים בלי מאמץ ובלי בחירה, אלא נתונים לגורלם ומושפעים מפלאי האקלים ומזג האוויר, מגיע להם שבח. ר' מנחם מנדל מקוצק הציע לנקד את הפסוק אחרת. הוא הציע לקרוא אותו, "ב ָׁשָוא גליו אתה תשבחם". כלומר גם כשהגלים דבקים במשהו שאינו אמיתי ושאיפתם היא תקווה שמבוססת על פנטזיות, יש לה ערך; שהרי זהו אופיים של הגלים – לאחר שהם מתרפקים על החוף או עולים מעלה בזמן הגאות הם מתאכזבים ומאכזבים בעת נסיגת המים. על פי הקריאה של הקוצקר, למרות האכזבה שהייתה לאחר השיא ואף על פי כן, ב ָׁשָוא הגלים יש גם מה לשבח. לפני זמן לא רב נפגשתי עם אימא של בחור צעיר שנפצע קשה במוחו לפני כמה שנים. היא תיארה תהליך ארוך וקשה שטרם הסתיים וסיפרה שכיום מצבו עדיין רחוק מאוד ממה שהיה צפוי לילד המוכשר וטוב הלב שהיה לפני הפציעה. שאלתי אותה, "במבט לאחור, היום, כשאת יודעת את תוצאות הפציעה, מה היית מציעה לי כפסיכולוגית לומר לך לו היינו נפגשות אי אז, כשישבת לידו במחלקת הטיפול הנמרץ?". היא לא היססה, וכאילו הייתה לה תשובה מוכנה מראש אמרה לי, "יש שני דברים שהייתי צריכה לשמוע אז, כמובן אחרי שהיית אומרת לי שאינך יודעת לצפות מה יקרה בעתיד. האחד הוא שלא משנה מה יקרה, אנחנו כמשפחה נמצא את הכוחות להתמודד עם כל תסריט, והשני הוא שעכשיו, אתם, אנשי המקצוע, נמצאים כאן איתנו, נכונים להסתער יחד ולחפש יחד מזור לכאב ופתרונות לקשיים, גם בלי לדעת מה צופן לנו העתיד". "תודה לך", אמרתי לה, "גם אם זה לא תמיד מוביל לתוצאות שאליהן אנחנו מייחלים, התקווה היא לא לשווא". אילה מקורות Musschenga, B. (2019). Is there a problem with false hope? The Journal of Medicine and Philosophy: A Forum for Bioethics and Philosophy of Medicine, 44(4) 423-441. https://doi.org/10.1093/jmp/jhz010 >> סרקו את הברקוד - להטבה ייחודית לחברי וחברות הפ״י
12 2025 חורף | פסיכואקטואליה , הפסיכולוג הארצי והממונה על רישוי פסיכולוגיםגבי פרץ בסיפור חסידי מפורסם מסופר כך: מעשה ברבי ישראל מסלנט, שיצא לרחובות העיר באחד מלילות ימי התשובה, וראה אור קלוש בוקע מדירה רעועה. נכנס רבי ישראל, וראה מתקן נעלים יושב ליד נר דועך, ומכה בחיפזון בפטישו על הנעל. שאלו רבי ישראל: "מה לך כי נחפזת, ר' יהודי?" ענה אותו הסנדלר: "רבי, הרי כל עוד הנר דולק – אפשר עוד לתקן!" יצא רבי ישראל לרחוב וקרא: "יהודים! שימעו אחים יהודים! כל עוד הנר דולק אפשר לתקן!" (בובר, .)2015 אחד מעקרונות־העל של הפסיכולוגיה היהודית מבית מדרשו של רוטנברג היא התקווה שתמיד אפשר לשנות, שאין הכרח שקובע מי אהיה ואיך אפעל. "במקום חיזוי דטרמיניסטי של העתיד הבלתי נמנע, נפתח פתח לחזון פלורליסטי, מרובה פנים, שכל אחד יכול לפעול למען ). תקווה אינה אמונה 110 , עמ' 1977 הגשמתו" (רוטנברג, אופטימית ולפיה יהיה טוב, אלא חתירה משותפת לפעילּות שתיצור עתיד טוב יותר. היא מאפשרת להתבונן בקושי או במצוקה שאנחנו מתמודדים איתם ולראות בהם שיעור, קריאה להתבוננות ולפעולה שיש לה תכלית עתידית. תקווה מבססת את יכולת הבחירה בהסתמכותה על הידיעה שיכול להיות טוב יותר, ויצירת הטוב הזה תלויה בעיקר בנו. "בתרבויות התקווה אנחנו סוכנים פועלים. אנחנו בוחרים, לכן התוצאה איננה צפויה. היא תלויה בהחלטתנו, ואת זאת אין לדעת מראש. בתרבויות הטרגיות אנחנו הקורבנות. פועלים עלינו כוחות שמעבר לשליטתנו, שבסופו של דבר ,2024 , עלולים להביס גם את החזקים ביותר בינינו" (זקס .)73 עמ' התקווה מודגשת כאחד הכלים החשובים ביותר בליווי ובתמיכה של תהליך ההסתגלות של השבים ושל בני משפחותיהם. במסמך שפרסמה המועצה הלאומית לפוסט־ טראומה נכתב כך: "תקווה היא תרופת הפלא לחוזרים מגיא צלמוות". שמירת התקווה על פי המסמך המצוין הזה תיעשה באמצעות התבוננות קדימה, ולכן המליצו מחבריו: • למרות הפיתוי לשאול על עברם הטראומטי של הניצולים ולעסוק בו, צורך שקיים גם בקרב הניצולים פני הניצולים לעיתים, לחלוק בהתנסויותיהם הקשות, לעתיד. • סיכויי ההחלמה טובים יותר אצל המתכוונים קדימה. • תומכים יעילים רואים מעבר לכאב ולטראומה, הם רואים איך ייראו הניצול או הניצולת בעתיד. מעגל התקווה־בחירה־פעולה הוא בעיניי החיבור התמידי והמתמשך שמאפשר לנו להתמודד עם אירועי משבר קטנים או גדולים, אישיים או כלליים, כי הוא יוצר בנו את היכולת ליצוק משמעות לאירוע, ולא רק לנסות להתמודד איתו אלא אף לצמוח ממנו. תהליך הצמיחה אפשרי בייחוד כאשר אנחנו מתמודדים עם המשבר יחד. ההתמודדות עשויה להיות במרחב האישי של המתמודד, ולעיתים זהו התפקיד המרכזי של הטיפול, והיא חשובה לאין ערוך כאשר מדובר בקבוצה: משפחה, קהילה, ארגון, חברה או מדינה. ) כתב: 2023 הרב זקס ( לא נבראנו לחיות לבד, ההתפרטות חסרת התקדים של החיים המודרניים רעה לא רק לבריאות ולאושר. היא מסוכנת גם משום שהיא עושה אותנו פגיעים יותר לאי ודאות של העתיד, לשינויים ותהפוכות. כאשר הסביבה משתנה, יש יתרון גדול למי שהוא חלק מקבוצה רבגונית ומלוכדת. קבוצות כאלו מכילות אנשים בעלי חוזקות שונות, תחומי ידע שונים וכישורים מגוונים – אשר בפעילות משותפת יכולים להכיל מצבים חדשים .)35 ביעילות ובמהירות, יש להן חוסן קולקטיבי (עמ' ואוסיף שכאשר הסביבה משתנה באופן שיוצר טראומה מתמשכת תהיה תרומתה של הפעילות המשותפת קריטית.. אנחנו עדיין נתונים בעיצומה של תקופת משברים ארוכה ומתמשכת. אני מקווה שעם חזרת החטופים וסיום המלחמה תסתיים התקופה הזאת ונוכל לבנות חברה טובה יותר. התקווה הזאת תלויה בבחירה אמיתית של כל אחד מאיתנו להמשיך להיות "ביחד" למרות המחלוקות, הדעות השונות, ההשקפות הקוטביות וכל מגוון הניגודים הרחב הקיים בתוכנו. הפעולה המתבקשת בעקבות התקווה והבחירה היא תיקון אישי בעזרת הזולת. על כל אחד מאיתנו להתמקד במה שהוא צריך לשפר, כדי שתהיה החברה טובה משהייתה, וגם לדעת להיעזר בזולת כדי לעשות זאת. הכלי המרכזי לתהליך כזה הוא הדיאלוג המבוסס על הקשבה. ברבים מספריו כתב הרב זקס על תרומתה שלום לכולם, משולחנו של
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=