פורסם בפסיכואקטואליה- גליון אוקטובר 2014
משולחנה של ועדת האתיקה
הכשרת סטודנטים לפסיכולוגיה להתמודדות עם דילמות של כפל נאמנויות בארגון
לאחרונה פורסם בכתב העת International Journal of Health Services (2014) מחקר ראשוני שמצא שתלמידים לתואר שני בפסיכולוגיה בארצות הברית לא מקבלים הכשרה פורמאלית מספקת ומתאימה בתחומי האתיקה. דבר זה עלול להשאיר אותם בחוסר ידע על ההתנהגות האתית הנאותה בעבודתם המעשית. הנושא עלה בעיקר בהקשר של פסיכולוגים המועסקים על ידי הצבא וארגוני ביטחון. פסיכולוגים אלה יכולים לעמוד בפני דילמה משמעותית בשל נאמנות כפולה הנדרשת מהם: מחויבות מקצועית למערכת המעסיקה אותם, שלה יש חוקים ודרישות שלא בהכרח תואמים את המחויבויות האתיות המקצועיות שיש לפסיכולוג כלפי מטופליו וכלפי כל אדם באשר הוא אדם (לדוגמא, פסיכולוגים הפועלים במתקני חקירת שבויים).
טענת כותבי המאמר היא שהכשרת הפסיכולוג להתנהלות אל מול נאמנויות כפולות צריכה להיות חלק מהמערך הלימודי בכל תוכנית הכשרה בפסיכולוגיה. הכשרה זו צריכה להתחיל מיד עם כניסת הסטודנט ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה ולא בעת היותו מועסק כבר על ידי המוסד, שכן אז זה עלול להיות מאוחר מדי.
למעשה, סטודנט לתואר שני נדרש לעבודה מעשית כבר מתחילת הכשרתו. בתקופה זו (פרקטיקום) הוא פוגש ונתקל בדילמות שונות שמזמנת לו העבודה. דילמת הנאמנויות הכפולות או ריבוי נאמנויות היא אחת הדילמות האקוטיות שבהן הוא נתקל עקב ריבוי התפקידים המוטלים עליו. עליו להיות מודע ולהתנסות במצבים של כפל נאמנויות ולדעת כיצד עליו לתכנן את ההתערבויות המקצועיות שלו וכיצד עליו לתפקד במצבים אלה.
עם סיימו את לימודיו האקדמיים ויציאתו לשוק העבודה, חייב הפסיכולוג להיות מצויד מראש בידע לגבי התנהלותו של אותו ארגון שבו הוא עומד להיות מועסק. ידע זה צריך לכלול ידיעת נורמות, כללי התנהלות, דרישות ותפישות הארגון. מרגע תחילת עבודתו הוא יוכל להשתמש בידע זה על מנת לחזור ולבדוק עם עצמו אם נורמות הארגון ודרישותיו נמצאים בהלימה עם הדרישות האתיות ממנו כפסיכולוג, והאם אין בהתנהלותו משום הפרת כללי האתיקה המקצועית המוטלים עליו כאיש מקצוע.
דעה זו עולה בקנה אחד עם דבריו של פרופ' גבי שפלר במאמרו "אתיקה מקצועית וחוק בפסיכולוגיה" (2012): "העבירה האתית הינה כשל מקצועי שנובע מאי הכרה מספקת או מאי ניסיון מספיק, או מחוסר הכשרה מספקת בתחומי המקצוע".
ד"ר רבקה רייכר-עתיר, רות יבור וד"ר סיגל לוי במאמרן "סחף בעמדות אתיות של סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה העוברים הכשרה במערכות רפואיות" (2009) מעלות גם הן את סוגיית ההכשרה המקצועית בתחום האתיקה במערכות רפואיות. על הפסיכולוג הנכנס לעבוד בארגון חלים בעת ובעונה אחת כללי האתיקה הארגונית וכללי האתיקה המקצועית. האתיקה הארגונית מתמקדת במטרות הארגון ובאחריותו כלפי לקוחותיו, ואלו אינן עולות בהכרח בקנה אחד עם האתיקה המקצועית וערכיו של הפסיכולוג.
טענתן היא שלארגון שאליו מצטרף הסטודנט השפעה רבה על התנהלותו, עיצובו ותפיסותיו האתיות. במקביל להכשרה תאורטית בנושא של אתיקה מקצועית, עובר הסטודנט הכשרה בלתי פורמאלית אשר למעשה עלולה לחנך אותו להתנהלות שאינה אתית. הקונפליקט הנוצר בין חובת הפסיכולוג להיות נציג הארגון שאותו הוא משרת לעומת חובתו לאתיקה של המקצוע הוא אחד מגורמי הלחץ של עבודה.
ייתכן שהאווירה המוסרית בארגון יש לה השפעה רבה יותר מהמרכיבים הפורמאליים של החינוך לאתיקה, והפסיכולוג, עקב מעמדו בתוך הסולם ההיררכי של הארגון וחוסר אמון ביכולתו ליצור שינוי עלול להגיב בצורה פסיבית (שתיקה או ציות) ובהמשך בשחיקה ובאי תפקוד מקצועי ראוי מבחינה אתית.
החוקרות טוענות כי "ההכשרה הניתנת כיום לא זו בלבד שאינה מספקת, אלא שהיא אף משיגה תוצאות הפוכות למטרתה, לטפח את דמותו האתית של איש המקצוע". הקורס הפורמאלי העוסק בסוגיות אתיות בפסיכולוגיה הניתן באקדמיה אינו תחליף להכשרה המקצועית-אתית המתרחשת בשדה. לטענתן, "חשיפה חוזרת להתנהגויות בלתי מוסריות יוצרת קהות רגשית לגבי השלכותיה האתיות של החלטה". הצעתן היא לתת לסטודנט הלומד תואר שני בפסיכולוגיה כלים ראשוניים להתמודדות עם סוגיות אתיות תוך כדי הכשרה מעשית ולא טרם לה או באחריתה, ומסקנתן היא "לראות בהכשרה באתיקה תהליך שלעולם אינו נגמר וזאת נכון לכל הדרגים המקצועיים".
יורם צדיק במאמרו "החינוך לאתיקה בתהליך התפתחות המטפל בבריאות הנפש" (2009) טוען שלמידת אתיקה מקצועית אמורה להימשך לאורך כל החיים המקצועיים. רצוי שתוכנית הלימודים תכלול קורס פורמאלי באתיקה המלווה דיונים בישיבות צוות, שיח בין עמיתים, ימי עיון וכנסים ובעיקר הדרכה על ידי מדריכים הבקיאים ומעודכנים בתחום. יש להימנע מלימוד תאורטי שאינו רלוונטי לנושא.
ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשיתוף עם משרד הבריאות – מועצת הפסיכולוגים לאמץ לימודי ליבה לתואר שני בפסיכולוגיה לכל אחד מששת תחומי ההתמחות. בתוכנית הליבה נקבעו לימודי אתיקה בכל תחום בהיקף מצומצם של 2 נ"ז. זו התחלה מעוררת תקוות מאחר שעד עתה לימודי האתיקה לא היו חלק מחייב בתוכניות הלימודים בפסיכולוגיה, ולכן היו מוסדות אקדמיים שבהם ניתן דגש רב על לימודי האתיקה, ולעומתם כאלה שעסקו בנושא באופן ספורדי ולא מובנה.
באופן טבעי תעלינה בכל תחום התמחות סוגיות אתיות הקשורות לנושאים הייחודיים לאותו תחום. דילמה זו של נאמנויות כפולות יכולה לעמוד למעשה בפני כל פסיכולוג המועסק במוסדות ציבוריים או פרטיים, טיפוליים, רפואיים, שיקומיים, חינוכיים, תעסוקתיים ואחרים. יחד עם זאת, ללא ספק, דילמה זו מודגשת ביתר שאת בעבודתם של פסיכולוגים המועסקים על ידי הצבא וכוחות הביטחון, ולעתים נדרשים לפעילות מקצועית שאינה עולה בקנה אחד עם הידע והערכים שנרכשו בצורה פורמאלית בהכשרתם.
דעתנו היא, שכבר מתחילת הדרך ותוך כדי תהליך ההכשרה של סטודנטים לפסיכולוגיה, צריך להעלות את הקונפליקטים והדילמות האתיות הצפויים להתעורר עם צאת הסטודנט לשטח. שם הוא עלול להיתקל בסתירות או אי התאמות בין מחויבויות לנורמות ודרישות הארגון, לבין מחויבויות מקצועיות אתיות שלו כפסיכולוג.
חנה בן ציון-יו"ר, יונת בורנשטיין בר-יוסף, שלומית בן-משה, נגה קופלביץ.
ביבליוגרפיה
צדיק, י"צ (2009). החינוך לאתיקה בתהליך התפתחות המטפל בבריאות הנפש, רפואה ומשפט, 40.
רייכר-עתיר, ר', יבור, ר', לוי, ס' (2009). סחף בעמדות אתיות של סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה העוברים הכשרה במערכות רפואיות, רפואה ומשפט, 41.
שפלר, ג' (2012). אתיקה מקצועית וחוק בפסיכולוגיה, פסיכולוגיה עברית.
Boyd, J.W., LoCicero, A., Malowney,M., Aldis, R., Marlin, R.P. (2014). Psychlogists, The U.S. Military Establishment, and Human Rights, International Journal of Health Services, 44.