מאת: ועדת האתיקה של הפ"י 2009-2013
לאור פניות המגיעות מפסיכולוגים בדבר מסירת מידע על מטופלים במסגרת של תחקיר בטחוני מצאנו לנכון להתייחס לסוגיה זו. עיקרן של הפניות נסוב סביב התנאים להפרת סודיות. כמו כן היו פניות ביחס לדרכי המתחקרים להציג עצמם ושולחיהם באופן ראוי כך שיתאפשר למסור מידע העונה על דרישות לשמירת כבוד המטופלים כמו גם שמירת כבוד המקצוע.
ככלל ראוי לשתף פעולה בתחקירים מהסוג המוזכר. בין השאר מאחר ורובם עולים בקנה אחד עם האינטרסים של המטופלים. בתחקירים אלו עולות סוגיות הקשורות בסודיות מידע רפואי/פסיכולוגי וחסיונו ולפיכך פסיכולוגים חייבים לנהוג במקרים אלו לפי כללי החוק והאתיקה הנוגעים בדבר. עוד יש לציין שברשות גורמי הביטחון כללים הנוגעים לתחקור ולשימוש בחומרי התחקיר. מכללים אלו ניכר המאמץ לשמור על צנעת הפרט של המועמדים, כמו-כן מסתמנת התחשבות בחובות הפסיכולוגים ומגבלותיהם במסירת המידע, וכך נכון גם ביחס לשימוש ההוגן שנעשה בחומרים.
במהלך לימוד הסוגיה של מסירת מידע לגורמי בטחון מצאנו שברשות המועמדים קיים מידע ביחס להליכי וויתור הסודיות שהם נותנים ועל אפשרויותיהם לבוא בטענות ביחס לעוולות שנעשו הקשורות בפגיעה בפרטיותם.
מצאנו לנכון להביא קישור לאחד מטופסי וויתור הסודיות עליהם חותמים מועמדים לשירות הביטחון ולהביא ציטטה ממנו כדי ליידע על מה חותמים המועמדים מול הגורם שבהמשך יפנה לתחקיר:
"אני הח"מ לאחר שקראתי והבנתי את תוכנו של מסמך זה, נותן בזאת רשות וכן מפנה בזה בקשה לרופא, או עובד רפואי, או מוסד רפואי, או פסיכולוג, או יועץ/עובד במוסד רפואי או במוסד ציבורי אחר, למסור למבקש מטעם רשות הביטחון , כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981- (להלן: "רשות הביטחון") את כל הפרטים ללא יוצא מן הכלל ובאופן שידרוש המבקש, על מצב בריאותי וכל ממצא רפואי לרבות נפשי, שיקומי, תפקודי וכללי, או על כל מחלה שחליתי בה בעבר או שאני חולה בה כעת. אני משחרר בזה כל רופא או יועץ או עובד רפואי אחר, כל מוסד לרבות קופת חולים, בתי חולים כלליים או פסיכיאטריים או שיקומיים או כל סניף מהמוסדות לעיל או פסיכולוג , או משרד הבריאות, לרבות המחלקה למידע והערכה בשירותי בריאות הנפש, מחובת שמירה על סודיות רפואית שחלה עליו על פי כל דין או אתיקה מקצועית – כלפי רשות ביטחון ו/או כל אדם הפועל מטעמה או בשיחותה, ולא תהיה לי כל טענה או תביעה מסוג כלשהו בקשר למסירת מידע כאמור. כוחו של כתב ויתור על סודיות זה יפה גם לגבי חומר רפואי המצוי אודותי אצל גופים ציבוריים או ממלכתיים אחרים. כתב זה יעמוד בתוקפו בהליכי בדיקת התאמתי לעבודה במסגרתכם ואם אתקבל לעבודה, כל עוד אהיה מועסק בתפקיד מסווג."
http://elyon1.court.gov.il/heb/shihrurim/vitur.pdf
מהציטטה עולה שלכאורה קיים כאן וויתור על סודיות גורף המחייב את הפסיכולוג במסירת המידע אך לא היא. כאמור ראוי שהפסיכולוגים במסגרת תפקידם ייענו לפניות לתחקיר, עם זאת יש מספר פעולות שהפסיכולוגים אמורים להקפיד בהן וזאת מתוך המשתמע מכללי האתיקה:
הפסיכולוג חייב לאמת את זהות הפונה אליו לתחקיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים. עקב הסכנה בהתחזות אין להשאיר זהויות אלו לוטות בערפל כמו למשל באמצעות שמות חלקיים בלבד.
רצוי שהפסיכולוג ישאל את המתחקרים על תכליות התחקור וכיצד יכול לסייע להם במתן המידע הנחוץ. בהתאם עליו להפעיל את שיקול דעתו המקצועית ולא לפעול כספק תשובות אוטומטי לכל שאלת המתחקר.
על הפסיכולוג לעשות את כל המאמצים ליידע את המטופלים או לקוחות אחרים כי התקבלה פניה לתחקיר. הדבר נכון ביחס למטופלים בהווה ובעבר.
על הפסיכולוג להיות ערני לכך שבחתימת המועמד בפני מעסיקיו הפוטנציאליים אין כל אמירה ביחס למסירת הרשומה הפסיכולוגית. לפיכך אין למסור רשומה כזו אלא אם המטופל נתן הסכמתו לכך באופן מיוחד.
הפסיכולוג לא רשאי למסור מידע רק על-סמך הוויתור על סודיות לכל מאן-דבעי וזאת גם אם המטופל וויתר על העברת המידע אודותיו באופן זה. לאחר שהגורם המתחקר יציג זהותו וזהות שולחו הוא יהיה הגורם היחיד עבור הפסיכולוג שממוען למידע שמסר הפסיכולוג.
אנו מאמינות שהמלצות אלו מצמצמות את הפגיעה בפרטיות הלקוחות שלנו וממזערות את הסיכונים האפשריים שיש לפסיכולוג בהפרת סודיות, הכוללים מסירת מידע פסיכולוגי לגורם הלא נכון המגיע לתחקר בשל אינטרסנטים זרים.
ברור שמסירת המידע על מועמדים לשירות הביטחון זהה בהיבטים האתיים המחייבים את הפסיכולוגים למסירת מידע מקצועי בכלל. תמיד על הפסיכולוגים להפעיל שיקול דעת מעמיק אודות החומר הרלוואנטי שאמור להימסר, ותמיד עליהם לפעול במירב הזהירות הנדרשת לנוכח העיסוק בחומרים הרגישים לפרטיות הלקוחות.
ד"ר רבקה רייכר-עתיר יו"ר הוועדה
חנה האושנר-פורת
יונת בורנשטיין – בר-יוסף
נאווה גרינפילד
נוגה קופלביץ