עדות של פסיכולוג בבית משפט

משרד עו"ד אברהמי, היועץ המשפטי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל

הנושא של עדות פסיכולוג בבית המשפט הוסדר בפקודת הראיות, בסעיף 05 הקובע כדלקמן:

1. "(א) פסיכולוג מומחה כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כפסיכולוג והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לפסיכולוג בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה."
2. לפיכך, במקרה שפסיכולוג מתבקש למסור עדות לגבי מטופל, על דברים שהגיעו לידיעתו תוך כדי עבודתו כפסיכולוג בהסתמך על יחסי האמון ושמירת הסודיות שבין פסיכולוג ומטופל, והמטופל לא ויתר על הסודיות ולא נתן הסכמתו למסירת העדות על ידי הפסיכולוג כמבוקש  במקרה כזה צריך הפסיכולוג להופיע בפני בית המשפט ולטעון כי הוא מנוע מלהעיד בשל החסיון החל על יחסי פסיכולוג - מטופל.
3. הדיון בטענת החסיון מתנהל בדלתיים סגורות, ובית המשפט שוקל, לפי המידע המובא בפניו, אם במקרה הנדון הצורך במתן העדות לשם עשיית צדק גובר על הצורך בשמירת הסודיות. אם החליט בית המשפט כי הוא מסיר את החסיון, יהיה הפסיכולוג חייב להעיד. יצוין כי אם החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות.
4. כאשר פסיכולוג נותן ייעוץ או טיפול זוגי, חובת הסודיות שלו לגבי המידע שנמסר לו במהלך הטיפול חלה כלפי שני בני הזוג. לפיכך אין הפסיכולוג רשאי להעיד על הדברים בבית המשפט אלא בהסכמת שני בני הזוג, ולא די בבקשת אחד מהם לכך.
5. פסיכולוג שהוזמן לעדות על ידי עורך הדין של אחד מבני הזוג, צריך לבקש שיוצג בפניו כתב ויתור סודיות הן מן הבעל והן מן האישה.
6. במקרה שלא יומצא לפסיכולוג כתב ויתור סודיות מצד בן הזוג השני, יהא עליו להודיע לבית המשפט כי אינו רשאי להעיד בנושא בשל החסיון שהוא חב כלפיו.
7. בית המשפט מוסמך לעיין בחומר ולהחליט אם בנסיבות העניין יש צורך בהסרת החסיון לשם עשיית צדק.
8. בנסיבות כדוגמת המקרה שהובא בפנינו, בהן מדובר בעדות על דברים שעלו לפני שנים רבות ותוכנם מוגבל למספר קטן של שיחות, יש להניח שנתונים אלה יישקלו על