פסיכואקטואליה - סתיו 2024

15 פסיכואקטואליה | 2024 סתיו עם סיומו של תהליך ההתמחות הממושך והתובעני בכל שטחי הפסיכולוגיה היישומית בישראל והשלמת כל דרישות ההתמחות מגישים המתמחים בפסיכולוגיה לוועדות המקצועיות במשרד הבריאות בקשה להיבחן בבחינת המומחיות. הבקשה מפרטת את היקף עבודתם כמתמחים וכוללת הגשת מקרים מפורטים כתובים של התערבויות פסיכולוגיות שערכו בהתאם לדרישת הוועדות המקצועיות בתחומי ההתמחות השונים. בחינת המומחיות בישראל היא פרונטלית – נערכת בעל פה, פנים אל פנים מול ועדת הבחינה שבה שלושה חברים (תקנות .)1977־ הפסיכולוגים, אישור תואר מומחה, התשל"ט המשמעות של קבלת מעמד מומחה בפסיכולוגיה היא הפיכתו של הפסיכולוג המתמחה, שאפשר לראות בו מעין "שוליה" שתלוי במדריכיו, לפסיכולוג העומד בזכות עצמו, מקבל החלטות מקצועיות ועורך התערבויות פסיכולוגיות ). במעמד הבחינה 2001 בעצמו וללא פיקוח (נוי־שנרב, אפשר לראות אבן דרך התפתחותית או "טקס חניכה". בבוחנים אפשר לראות את מי שעומדים בתווך, בין שתי עמדות מקצועיות: מחד גיסא עמדה המעודדת התפתחות ומסייעת למתמחה לאושש ולהציג את ההישגים המקצועיים והידע שלו ומדגישה יחס מכבד ואמפתי שיסייע לנבחן להנכיח בבחינה את הישגיו ובשלותו המקצועית; ומאידך גיסא, עמדת ה"צופה", שתפקידו לבחון ולהעריך את הידע והכישורים המקצועיים של הנבחן ולשמש בתפקיד החיוני של "שומר סף ואיש ביטחון" כדי למנוע מאנשים לא ראויים לקבל הסמכה כפסיכולוגים עצמאיים העלולים לגרום בעתיד נזק ללקוחות שלהם. דרישות ההתמחות בשטחי ההתערבות הפסיכולוגית השונים – אבחון והערכה, פסיכותרפיה, עבודה מערכתית וכו' – ברורות, ואילו הנחיות הוועדות המקצועיות – כיצד לבחון את הידע והבשלות בתחום האתיקה המקצועית – אינן מוגדרות, וקיימת שונות רבה בין ועדות שונות בשאלה כיצד לבדוק את רמת האתיקה המקצועית של המתמחה הבחינה באתיקה. – נושא האתיקה המקצועית בהקשר של בחינות המומחיות לאתיקה המקצועית של הבוחניםעולה בהיבט נוסף ונוגע – התנהלות מקצועית־אתית ראויה של הבוחנים בבחינה. בחינות המומחיות בישראל נערכות בעל פה כאמור, בהתבסס על החומרים הכתובים שהגיש הנבחן. הבוחנים קוראים את המקרים לפני מעמד הבחינה, שואלים את הנבחן שאלות על המקרים, וניתן משקל רב להערכת הנבחן פנים אל פנים. אף שהבוחנים בפסיכולוגיה הם אנשי מקצוע בכירים ומנוסים, מודעים לעצמם, ובכלל זאת לתהליכי העברה והעברה נגדית בעבודתם, ואף שתהליך הבחינה שואף להיות אובייקטיבי ואחיד ככל האפשר, בכל זאת ייתכנו הטיות בשיפוטם את הנבחן, השפעת תהליכים של העברה והעברה נגדית על השיפוט וסיכונים לכשלים אתיים העלולים להעיב על ההוגנות והאובייקטיביות של ) למשל 2024 תהליך הבחינה. במחקר של גליל ואחרים ( נמצאו בוועדות הקליניות הטיות מובהקות של הבוחנים: הטיות אתניות, מגדריות, הטיות בהקשר לסדר הנבחנים, השעה שבה נערכה הבחינה והשפעה של הגישה הטיפולית שבחר הנבחן. לעומת זאת לא נמצאו הטיות מובהקות בבחינות בתחום החינוך. ) עסק בשאלת 2001 גם שייפר (במאמרה של נוי־שנרב, ההטיות האפשריות ותהליכי ההעברה הנגדית שיכולים להתרחש אצל הבוחנים בבחינות המומחיות. לדבריו, אף שרוב הבוחנים הם אנשים מקצועיים מאוד, הנוהגים בבחינות באובייקטיביות ובגישה מקצועית ואתית ומודעים להטיות אפשריות שלהם, בכל זאת יכולים להתעורר בהם רגשות ותגובות שעלולים ליצור בבחינה דינמיקה שבה הם ממלאים "תפקיד" (כגון הבוחן העוזר והמושיע, הבוחן הכפייתי, הבוחן הסמכותי, הבוחן שמזדהה יתר על המידה עם הנבחן, הבוחן הקר והמרוחק), מה שעלול אף להביא לידי כשלים אתיים בהתנהלותם. זאת הן באינטראקציה בוחן־נבחן הן באינטראקציה בין הבוחנים לבין עצמם במהלך הבחינה ובעת קבלת ההחלטות. בד בבד עלולים להתרחש תהליכי העברה גם אצל הנבחן, והם עלולים להשפיע על האופן שבו יתנהל בבחינה ויביא את מקצועיותו לידי ביטוי. הנוכחות של הטיות כאלה ואחרות, ואפילו חשש העולה מפעם לפעם להתנהלות החורגת מכללי האתיקה של בוחנים, באים לפעמים לביטוי גם בעררים שמגישים נבחנים לוועדות המקצועיות ולעיתים אף בהגשת תלונות בחינה באתיקה ואתיקה בבחינת המומחיות בפסיכולוגיה יונת בורנשטיין, יו"ר ועדת האתיקה

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=