פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2022 סתיו | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 50 מחיר חוברת | 88 גיליון מס׳ פסיכולוגיה חינוכית – מקצוע המתפתח בישראל לאור מציאות משתנה 12 עמוד כיווני התערבות וראיות מהשדה הפסיכולוגי התערבות בנושא יכולת ויסות רגשי ומנטליזציה בקרב נשים שהופכות לאימהות לראשונה: מחקר חלוץ 30 עמוד ויסות רגשי כיתתי: מודל התערבות פסיכופיזיולוגי 21 עמוד פגיעוּת נרקיסיסטית ותהליכי אבל הוריים בראי אובדן פסיכולוגיית העצמי: הפנטזיה על הילד האידיאלי, אובדן ממשי ומצבי טראומה גופנית נרכשת 39 עמוד
03-9181000 למה אתם מחכים? התקשרו עכשיו
3 פסיכואקטואליה | 2022 סתיו משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבות ״ר מועצת הפסיכולוגים ֿ משולחנה של יו אילה בלוך | משולחנו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך חוה פרידמן | פסיכולוגיה חינוכית בישראל – מקצוע המתפתח לאור מציאות משתנה הילי כוכבי, אלונה רודד ועמירם רביב | ויסות רגשי כיתתי: מודל התערבות פסיכופיזיולוגי יוסי ארנרייך, יהונתן שור | התערבות בנושא יכולת ויסות רגשי ומנטליזציה מחקר חלוץבקרב נשים שהופכות לאימהות לראשונה: לי בראל רפאלי, ענת טלמון ויעל ענב | פגיעוּת נרקיסיסטית ותהליכי אבל הוריים בראי אובדן הפנטזיה על הילד האידיאלי, אובדןפסיכולוגיית העצמי: ממשי ומצבי טראומה גופנית נרכשת עינת יהנה, מיכל בן אשר | מיכל שמש | פינת ההורות ריאיון עם נעמה עצבה־פוריה על גישתה לעבודה עם הורים צילה טנא, רחל בר יוסף דדון | פסיכולוגיות כותבות ויוצרות על ספרה קריאה פסיכולוגית ריאיון עם רחל בר יוסף דדון סקרנית נחמה רפאלי | פרופיל אישי ניצה ירום, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית עורכת: ליאת הלפמן | מהפסיכולוגיה בעולם סקירת מאמרים עדכניים בפסיכולוגיה שבתאי מג׳ר | עמדת קריאה סקירת ספרים חדשים אדר גרין, צ'רלי בוזגלו | הפינה המשפטית לראיה באנו על החתום... אריה דן | ייעוץ מס מע"מ בשיעור אפס במתן שירות לתושב חוץ ברכות למקבלי התארים תקצירים באנגלית 6 10 11 21 4 5 30 39 62 59 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 12 9 46 64 63 ד״ר שרונה מי־טל – יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: מיכל שמש 052-3393975 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י – גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י – מר יורם שליאר 5213601 רמת גן, מיקוד 3361 , ת״ד 03-5239393 טל׳ [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 פקס: 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק – עיצוב גרפי פרסום: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ www.newyork–newyork.co.il , תל אביב 92 יהודה הלוי הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 51 54 מקורות המאמרים בגיליון יופיעו באתר הפ״י psychology.org.il סרקו אותי 57 65
4 2022 סתיו | פסיכואקטואליה , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י שלום רב, הימים – ימים של אחרי הבחירות; הקואליציה החדשה מתארגנת, וסביר שעד מועד פרסום הגיליון תהיה חלוקת התיקים ידועה. מאחר שידענו שייתכן שלא נפגוש את אותם אנשי מפתח ומקבלי החלטות אחרי הבחירות, החליט פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, בהנהגת צוות כנסת, לקיים פנל בחירות. הוזמנו להשתתף בו נציגי כל המפלגות כדי לדרוש מהם להכניס את נושא הפסיכולוגיה הציבורית למצע הבחירות שלהם ולהסכמים , תשעה ימים לפני 2022 באוקטובר 23 הקואליציוניים. ב־ הבחירות, התקיים בזום פנל בחירות מרשים בהשתתפות 300 נציגיהן של עשר מפלגות, וחשוב מזה, השתתפו בו פסיכולוגים ופסיכולוגיות בקירוב. מספר המשתתפים הגבוה הותיר רושם רב על כל נציגי המפלגות, והם ראו בו, לתקוותי, ביטוי לרצינות, למחויבות ואולי גם לכוח פוליטי. עם זאת בחודשים האחרונים מיקדנו את פעולותינו במגעים עם הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה, שכן כידוע, לא כל הפקידים מתחלפים עם חילופי השרים. אנחנו תקווה שרבים מהתהליכים יימשכו ולא ייקטעו או יחזרו לנקודת ההתחלה חלילה. בחודש אוקטובר התקיימה בזום האספה הכללית השנתית של הפ"י כמתחייב בחוק העמותות. על פי הנוהל הוצגה למשתתפים פעילות הוועד המרכזי והחטיבות בשנה האחרונה. יו"ר ועדת הביקורת יגאל עמנואל הציג את דוח הביקורת, רו"ח של הפ"י אריה דן הציג את הדוח הכספי , ומנכ"לית הפ"י מריאל הוברמן הציגה את 2021 לשנת הדוח המילולי. חברי האספה אישרו את כל הדוחות. בסוף האספה התקיימו בחירות לוועדת הביקורת, ונבחרו שלושה חברים חדשים – ישראל גולדשטיין, פרופ' אורן קפלן וד"ר ליאור שוחט. הם יחליפו את חברי הוועדה היוצאת – יגאל עמנואל ומאיר בוכנר. זאת הזדמנות להודות שוב ליגאל ולמאיר על שהתנדבו לתפקיד בשלוש השנים האחרונות ולאחל הצלחה לחברים המקבלים עליהם בהתנדבות את המשימה החשובה הזאת מעתה. כידוע לכם, הסתדרות העובדים הסמיכה את הפ"י לקבוע מה הן "השתלמויות מקצועיות מובהקות", הגדרה שמאפשרת לפסיכולוגים לדרוש מהמעסיק תשלום או כיסוי ימי עבודה בגין השתתפות בהן. הוועד המרכזי הקודם, בשיתוף נציגי החטיבות, בנה תקן ונוהל להשתלמויות מובהקות שעל פיהם נקבע אילו השתלמויות עומדות בקריטריונים. המסמך פורסם לציבור, ואפשר לראותו באתר הפ"י. בעקבות המשובים שקיבלנו מהשטח שב הוועד המרכזי, החדש, ודן בנושא נוהל השתלמויות מובהקות ומינה צוות מיוחד שיבחן את הקריטריונים ויציע תיקונים, אם יהיה בהם צורך. הצוות המליץ על כמה תיקונים שיאזנו בין פתיחת אפשרויות נוספות להשתתפות בהשתלמויות מובהקות ובין שמירה על עקרונות הרלוונטיוּת ועל רמתן המקצועית של ההשתלמויות. ההצעה הועברה אל ועדת ההשתלמויות, שעם חבריה נמנים נציגי כל החטיבות, ולאחר שיסוכמו ההצעות סופית הן יפורסמו לציבור. בעקבות הנחייתו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ בקשר לעריכת אבחונים על ידי מתמחים מחוץ למסגרת ההתמחות התעוררה סערה גדולה בשטח. בד בבד עם השיח עם גבי פרץ ועם מועצת הפסיכולוגים הציגה הפ"י חוות דעת משפטית שקובעת כי ההנחיה שפורסמה אינה חוקית ואינה בסמכות. הפ"י גם חברה אל נציגי המתמחים במאבק הזה. בסופו של דבר הונח הנושא על שולחן מועצת הפסיכולוגים, והיא החלה לנסח מסמך חדש בשיתוף המתמחים וארגוני הפסיכולוגים. החטיבות השונות בהפ"י התבקשו להעיר את הערותיהן, והן ירוכזו ויועברו לפסיכולוג הארצי ולמועצה כמסמך אחיד של הפ"י. בהמשך לעניין הקודם, ובעקבותיו, יזמנו פגישה עם נציגי המתמחים כדי ללמוד על צורכיהם ולסלול דרכי תקשורת ושיתופי פעולה עם הוועד המרכזי של הפ"י. סוכם להמשיך בדיאלוג ולחשוב על דרכים להידוק הקשר בין שני הגופים. בימים אלה מתחילה עונת כנסי החורף בהפ"י. עם פרסום שורות אלה יהיו כנס החטיבה השיקומית והקלינית מאחורינו וכנס החטיבה החינוכית לפנינו. נקווה שהכנסים יהיו מוצלחים, משמעותיים ויעניקו פסק זמן קטן למילוי מצברים. המאבק בחברות הביטוח – כמו שפרסמנו בעבר, זה זמן רב אנחנו מנהלים מאבק עם חברות הביטוח בנושא מתן החזרים למבוטחים בטיפולם של פסיכולוגים מכל הסקציות. היועמ"שים שלנו פנו לחברות הביטוח ולממונה על הביטוח אבל לא זכו לתגובה, וכעת אנחנו שוקלים לפנות לסעד משפטי בנושא זה. נעדכן אתכם בהתפתחויות. ובינתיים היורה כבר כאן והגשם ניתך במלא עוזו. נייחל לחורף עתיר מים ולכינרת ולמאגרי מים מלאים עד גדותיהם. שלכם, יורם
5 פסיכואקטואליה | 2022 סתיו דבר המערכת שלום רב לכל קוראינו, בימים אלה אני מסיימת שנה בתפקיד יו"ר המערכת של פסיכואקטואליה. אני שמחה על שחברות וחברים, חברי הפ"י, נענו להזמנה להצטרף לצוות המערכת והציעו נושאים לגיליונות השונים. המערכת נפרדת מאלה בן נון ומבקשת להודות לה על תרומתה לצוות העורכים של פסיכואקטואליה במשך שנים רבות. אלה היא בתה של יוכי בן נון ז"ל, שהייתה העורכת המייסדת של פסיכואקטואליה. היא נכנסה למערכת זמן . כניסתה למערכת יצרה 2015 קצר אחרי מות אמה בשנת המשכיות מסוימת לצוות. היא הביאה עימה רוח רעננה, תבונה, ידע וחשיבה ביקורתית בונה. היום אלה עסוקה בקידום עמותה שעוסקת בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים באמצעות כלבים. צוות המערכת מאחל לאלה הצלחה בכל אשר תפנה. השנה יועדו שלושה מתוך ארבעת הגיליונות לנושאים ספציפיים: חיים בחברה רב־תרבותית, כוח וסמכות בעבודה פסיכולוגית ועבודה פסיכולוגית במערכת. לצד מאמרים בנושאי הגיליון שיבצנו גם מאמרים בנושאים אחרים. הפעם אנחנו מקדישים גיליון שלם למאמרים בנושאים שונים. המשותף להם הוא העיסוק בכיווני התערבות וראיות מהשדה הפסיכולוגי. אנחנו, חברי המערכת, מקווים.ות שגם בשנה הקרובה נמשיך לשלב בין גיליונות ובהם מאמרים מקצועיים שעוסקים במגוון נושאים ובין גיליונות שמיועדים לנושאים מתוכננים אנחנו מתכננים גיליון בעריכת ד"ר 2023 מראש. בחורף סמי חמדן, חבר המערכת של פסיכואקטואליה. הוא יעסוק בהתנהגות אובדנית: בין מניעה לטיפול; בגיליון האביב נעסוק בשחיקה, פסיכולוגיה ועבודה; גיליון הקיץ יעסוק במוטיבציה, וד"ר נאוה בן ארצי, מומחית בפסיכולוגיה ארגונית וחוקרת הגישה המוטיבציונית, תצטרף כעורכת אורחת; על גיליון סתיו הבא תבוא הודעה נפרדת. בשנה שעברה ניסינו להתחדש וגם לשמור על המדורים המוכרים. אני מקווה שנמשיך במגמה זאת גם השנה. בגיליון זה מתפרסמים מאמרים על כיווני התערבות וטיפול שמלווים באיסוף ראיות לאפקטיביות. המאמר "פסיכולוגיה חינוכית בישראל – מקצוע המתפתח לאור מציאות משתנה" בוחן את עבודת הפסיכולוג החינוכי גם מתוך הסתכלות על האפקטיביות של הנגשת התערבויות פסיכולוגיות ופעילות מניעה. בעתיד ברצוננו לייחד מקום למאמרים מכל שאר תחומי הפסיכולוגיה, ואנחנו מזמינים.ות את החטיבות ואת חבריהם.ן לכתוב מאמרים על תחומי עיסוקם, על התפתחות התחום שלהם ועל כיוונים עתידיים בו בארץ ובעולם. בהמשך כהונתי כיו"ר המערכת אשמח להוסיף ולקבל הצעות לנושאים, לשותפות בעריכת גיליון בנושא מומחיותכם.ן וכן את תגובותיכם.ן לכתבות ולמאמרים. נשקול לפרסם פינת תגובות בגיליונות הבאים ואנחנו מזמינים כתבות קצרות שמציגות נקודת מבט אישית בסוגיות בעבודתכם.ן המקצועית. נשמח להמשיך לשמוע ולעזור אם יש לכם.ן שאלות. ואלה המועדים האחרונים לקבלת מאמרים במערכת לגיליונות שיתפרסמו במשך השנה: , גיליון בנושא התנהגות אובדנית: 2022 בנובמבר 20 חורף: בין מניעה לטיפול. , גיליון בנושא שחיקה, פסיכולוגיה 2023 בינואר 31 אביב: ועבודה. , גיליון בנושא מוטיבציה. 2023 באפריל 30 קיץ: , נושא הגיליון יפורסם בהמשך. 2023 ביולי 31 סתיו: לכל המעוניינים.ות בכתיבה לפסיכואקטואליה, נודה על תשומת ליבכם.ן לסעיפים הבאים. אנא הקפידו לכתוב על פי ההנחיות שלהלן: 1 .1 ולא יעלה על מילים 3,000 אורכם של המאמרים יהיה מילים. 3,500 2 .2 150 לכל מאמר יש לצרף תקציר תמציתי בעברית (עד מילים). 200 מילים) ובאנגלית (עד 3 .3 העמוד הראשון במאמרים שיוגשו למערכת יהיה דף נפרד ועליו הכותרת, שמות המחברים, תוארם ומעמדם המקצועי, תאריך ההגשה ופרטי דוא"ל וטלפון. 4 .4 בציון APA7 בכתיבת המאמרים יש להקפיד על כללי https://apastyle.apa. הציטוטים וברישום המקורות. .org/instructional–aids/reference–examples.pdf 5 .5 על המאמרים להיות ממוקדים וכתובים באופן מאורגן ובשפה ברורה. במאמרים המתארים עבודה מעשית יש להציג את הרציונל התאורטי ואת הראיות לאפקטיביות של ההתערבות. בהצגת מחקר אמפירי חשוב לעסוק בהשלכות המחקר על העבודה המעשית בפסיכולוגיה. 6 .6 המאמרים יישלחו לשיפוט אנונימי ויוערכו על פי קריטריונים של ארגון (מבנה מסודר וברור ובו רציונל תאורטי, שיטות ומתודולוגיה, תוצאות ודיון ומסקנות או השלכות); סגנון (כתיבה בעברית אקדמית ברורה); רציונל תאורטי (עבודה מעוגנת בבסיס תאורטי וראיות עדכניות); תרומה ייחודית (הצגת תרומה או חידוש לשדה הפסיכולוגיה, דיון בהשלכות תאורטיות או מעשיות או שתיהן גם יחד). כותבי המאמרים, נשמח לענות על שאלותיכם.ן. את המאמרים, וכן פניות ושאלות למערכת, אפשר לשלוח או למזכירות הפ"י [email protected] למייל ולציין "פסיכואקטואליה". [email protected] בברכה ובתקווה לקרוא את מאמריכם.ן, ד"ר שרונה מי־טל, יו"ר צוות העורכות.ים
6 2022 סתיו | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית שלום לחברות ולחברי החטיבה, בואו נדבר על פסיכולוגיה שיקומית. כידוע לכם, תחום של 50 וה־ 40 ההתמחות שלנו החל להיות רלוונטי בשנות ה־ , בעיקר בזכות הטיפולים בפציעות ממלחמות 20 המאה ה־ 22 הקימה אותו החטיבה ה־ 1958 העולם. ואולם רק בשנת של הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית כתחום התמחות ממש. עד מהרה הוא נעשה פופולרי כל כך עד שכעבור , הוא הוגדר תחום התמחות עיקרי. 1960 שנתיים, ב־ אולי לו הופיעו המילים "פסיכולוגיה שיקומית" בטקסטים )Kohut שאנחנו מתבססים עליהם, למשל אצל קוהוט ( ), הייתה נוכחותנו מובנת מאליה יותר בקרב Frenkel ופרנקל ( פסיכולוגים אחרים ובקהילה. ובכל זאת נראה כי התחום שלנו מתבסס ומתייצב: המודעות לצורך בפסיכולוגיה שיקומית עולה, מתפרסמות מודעות למשרות רבות מבעבר ובהן דרישה לפסיכולוגים בכל שלבי ההכשרה – ממתמחים ועד מומחים מדריכים. שינויים אלה שזורים בפעילות השוטפת של כל אחד מאיתנו – בקרב אנשי צוות, רופאים, צוותים פרה־רפואיים ואפילו חברים. ולא בכדי מעסיקים היום יותר פסיכולוגים שיקומיים בקופות החולים השונות. אתם מוזמנים להצטרף אלינו ולחגוג איתנו את הישגינו עד כה בכנס העשירי של החטיבה שלנו. הוא יתקיים בנובמבר . ועם זה עבודתנו לא תמה. מאחר שהצורך בפסיכולוגיה 2022 שיקומית אך עולה, יש להרחיב את ההכשרות לפסיכולוגים שיקומיים במוסדות הלימוד, להגדיר מפתח תקינה ולאכוף אותו במוסדות הציבוריים ולוודא את השתתפותם של קופות החולים ושל הביטוחים הפרטיים בהפניות לפסיכולוגים שיקומיים (אחדות מנקודות אלה נכונות לכלל ההתמחויות בפסיכולוגיה כמובן). אני מקווה שתוצאות הבחירות יסייעו בידינו להמשיך לקדם יעדים אלה. "אין לי נכסים, יש לי חלומות להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי" (יצחק רבין). בברכה, ועד החטיבה השיקומית דבר החטיבה ההתפתחותית תפילה לאב לפני המעון/ יהודה גזבר אלו־הי, נשמה שנתת לנו הולכת מאיתנו לכמה שעות לבתים אחרים שעה שאנחנו עומדים פתח הגן עשה שתראה העולם במבטים מוארים שלא תהיה לבד, עשה, שתירדם כשתרצה, שלא תרגיש בחסרוננו ותשמח בבואנו ולנו שנותרים הרחק ממנה תן את היכולת ללכת על אדמה זו כשהלב שלנו פועם בפעימות קצובות ורכות מחוץ לגופינו חברי וחברות החטיבה היקרים, שנה זאת נפתחה בהתרגשות רבה בזכות השינויים הצפויים להתרחש בה. אחד השינויים שנוכל להיות מעורבים בו הוא חוק הפיקוח. לפי חוק זה, כל מסגרת חינוך טיפולית לפעוטות מלידה ועד גיל שלוש אשר יש בה שבעה פעוטות ויותר מחויבת בהדרכה. על כן מהשנה הקרובה ואילך יכולים פסיכולוגים התפתחותיים להציע ליווי למעונות הנכללים בחוק הפיקוח. אומנם חוק זה רלוונטי לאנשי מקצוע רבים, אך נראה כי לפסיכולוגים ההתפתחותיים צריך להיות מקום מיוחד ביישומו. כולנו תקווה שנוכל לתרום מהידע המקצועי שלנו גם במסגרת מעונות היום הרגילים ולעורר את המודעות לתפקידו החשוב של הפסיכולוג ההתפתחותי – מתן מענה לתינוקות, לפעוטות ולילדים צעירים בטווח הנורמטיבי. בנושא זה עסקנו גם בניוזלטר הראשון שפרסמנו מטעם ועד החטיבה. ביקשנו להעלות את הרגשת השייכות של הפסיכולוגים ההתפתחותיים לחטיבה וליצור קהילה פעילה ומתפתחת בעלת קשרים לחשיבה משותפת ולצמיחה. הניוזלטר יתפרסם בכל רבעון, ואנחנו מעודדות את כל חברי החטיבה לשלוח אלינו רעיונות ומחשבות בנושאים שונים. לסיום נאחל לנו שנת פעילות פורייה. ועד החטיבה לפסיכולוגיה התפתחותית
7 פסיכואקטואליה | 2022 סתיו חדשות החטיבות דבר החטיבה החברתית־תעסוקתית־ארגונית בימים אלה נסגר החוזה עם חברת ההפקה שתלווה את הכנס הרביעי של הפסיכולוגיה הרפואית. הוא עתיד להתקיים במרץ , ובימים הקרובים נפרסם את המועד המדויק ואת נושא 2023 הכנס. אנחנו שוקדים על הכנת התוכנית לו ומקווים שהוא יהיה מגוון ורווי בתכנים מעשירים ובסדנאות שיאפשרו לנו להעמיק בנושאים נבחרים. בהזדמנות זאת אנחנו מבקשים לברך את ד"ר אביטל גרשפלד לויטן על כניסתה לתפקידה החדש, ראש המגמה לפסיכולוגיה רפואית באקדמיית תל אביב־יפו, ולברך על פתיחתה העתידית של המגמה לפסיכולוגיה רפואית בשתי מכללות בשנה הקרובה, במכללה האקדמית באשקלון ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל. ועד החטיבה בהפ"י הציב לעצמו כמה מטרות. העיקרית שבהן לעתיד הקרוב היא היערכות לקראת אתגר הגידול הניצב לפנינו בעקבות הרחבת הקהילה הרפואית. אתגר זה טומן בחובו גם הזדמנויות רבות להתפתחות בתאוריה, במחקר ובשדה, הקמת יוזמות, שיתופי פעולה והפריה הדדית למען העצמת הקהילה המקצועית שלנו. בהקשר זה אנחנו שוקדים גם על פתיחת קורסים ייעודיים מטעם הפ"י שיהיו השתלמות מוכרת לפסיכולוגים ולפסיכולוגיות רפואיים בכל שלבי המקצוע. בקורסים אלה תינתן הזדמנות להרחיב את הידע בתחומי ההתערבות המערכתית – הטיפול הזוגי והמשפחתי, הטיפול הקבוצתי והעבודה בתוך המערכת בצוות מולטי־דיסציפלינרי. אנחנו רואים ביוזמה זאת סנונית ראשונה, ובעקבותיה יבואו עוד רבות ויתמכו בלמידה ובהכשרה בתחום המומחיות הייחודי שלנו. בד בבד אנחנו פועלים רבות בנושא חברות הביטוח. אנחנו מבקשים לתת מענה למטופלים הפונים אלינו בסוגיות הרלוונטיות לתחום מומחיותנו ואינם זוכים להכרה ולסבסוד הטיפול שהם מקבלים מאיתנו. אומנם העבודה בעיצומה, אבל עלינו לצלוח עוד כמה אתגרים בירוקרטיים, ולכן הפ"י מסייעת לנו במקרים הפרטניים, בודקת אותם ומשתדלת לקבל אישורים מתאימים מחברות הביטוח. נסיים בברכות לשרון קיטרון ולעידן רווה, המצטרפים החדשים למאמץ של ועד החטיבה. כן נאחל מזל טוב למומחים ולמומחיות החדשים שעברו את בחינת המומחיות במועד הקיץ האחרון, ולכולנו נאחל פעילות פורה בכל אפיקי העשייה – הציבורי, הפרטי, האקדמי והקליני. בברכה, ועד החטיבה הרפואית דבר החטיבה הרפואית לפסיכולוגיות ולפסיכולוגים שלום רב, זהו, עכשיו כבר באמת "אחרי החגים", ויש הרגשה של איסוף והתארגנות, של פעילות ושל התמודדות מקצועית ואישית עם האתגרים המעודכנים של שוק העבודה סביבנו. רצינו לעדכן אתכם בפעילות ועד החטיבה בימים אלה: מלבד כל הפעילות השוטפת של הוועד אנחנו עסוקות בעיקר בשני צירים: בציר השתלמויות והעשרה לחברי החטיבה ובציר פוליטי של ייצוג האינטרסים של חבריה. בעניין ההשתלמויות נבשר שהוחלט שלא לקיים השנה כנס ארוך של החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית אלא להזמינכם למגוון ימי עיון והכשרות. בקרוב יתקיים קורס ) ליישום ISO בשחיקה ובהכשרה לקראת הטמעת תקן איזו ( בארגונים, וכן מתוכננים ימי עיון. מקצתם יהיו פרונטליים (בין השאר באריאל ובאקדמיית תל אביב־יפו) ומקצתם מקוונים (למשל, בנושא שימוש בקלפים ייעוציים). פרטים נוספים על התכנים ועל המועדים יפורסמו בקרוב. אנחנו כבר עמלים על כך. מבחינת ייצוג החטיבה אנחנו מוטרדות מאוד מהמכרז של ביטוח לאומי שפורסם באוגוסט בתחום האבחון השיקומי־ תעסוקתי. בעקבות דרישות המכרז נוצר שינוי תעסוקתי דרמטי לפסיכולוגים רבים, עצמאיים וקטנים, שעוסקים בתחום זה שנים רבות. בחודש האחרון עסקה הפ"י, בשיתוף היועץ המשפטי שלנו, בלמידת הנושא ובניסוח תגובה מתאימה לביטוח לאומי כדי לשמור על הזכויות ועל האינטרסים של חברי החטיבה. אנחנו נחושים להמשיך בדרכנו ובאמירתנו המקצועית ומקווים לטוב. בברכת שנת פעילות פורייה ומספקת, ועד החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית חברי חטיבה יקרים, שלומות,
8 2022 סתיו | פסיכואקטואליה דבר החטיבה החינוכית בימים אלה של הכנת גיליון הסתיו עסוק צוות הכנס שלנו בהיערכות לכנס השנתי של החטיבה החינוכית. הוא יתקיים בדצמבר במלון דן פנורמה ובמלון נפטון באילת. 8 עד 4 מ־ פסיכולוגים.ות בקירוב במגוון סדנאות. קדם 800 ישתתפו בו הכנס יעסוק השנה בנושא "והבית אינו יוצא מן האדם". ננסה לחקור את מוטיב הבית בהקשר של הפסיכולוגיה החינוכית באמצעות הפניית המבט לחלקים שאנחנו פוסחים.ות עליהם לעיתים או שעינינו כבר עיוורות להם. נשאל מדיסציפלינות ומתחומי דעת שונים כדי לגוון ולהעשיר את המבט המקצועי שלנו על רעיונות מרכזיים של שייכות, של זרות, של מוגנות ושל זהות בחוויה האנושית ובעבודה הפסיכולוגית־חינוכית. הרצועה "איפה הבית שלי? על פליטות, הגירה, עליה וזהות בקונטקסט של המלחמה באוקראינה" תלווה באופן אור־קולי באמצעות חלל של "קירות מדברים", ופוסטרים יציגו עבודות של חברים בשדה. אנחנו מתרגשים.ות ומאחלים.ות שיהיה כנס מוצלח מקצועית וחברתית. בסוף הקיץ, עם ההיערכות לכנס, התכנס ועד החטיבה החינוכית, ובו נבחרים.ות ופעילים.ות, והחליט להתחלק לצוותים שיעסקו בתחומים שונים. אנחנו מקווים.ות שחלוקת העבודה בינינו תקדם עבודה יעילה לטובת המקצוע בכלל ולטובת הפסיכולוגים.ות החינוכיים.ות בפרט. עם הצוותים נמנים צוות תקשורת, צוותים לקשרים עם אנשי מפתח במשרד החינוך ומשרד הבריאות, צוות השתלמויות, צוות כנס, צוותי קשר עם הוועדה המקצועית ועם האקדמיה וצוות לטיפול בנושא העסקה מדירה. פתחנו בדיון מחודש על תפקידנו ועל זהותנו כפסיכולוגים.ות חינוכיים.ות והתחלנו לבדוק את החזון המקצועי לעתיד מתוך עיסוק בשאלות שנוגעות למבנים המתאימים לעבודתנו, לעיסוקי הליבה, להכשרה ולהדרכה ולתוצרי ההתמחות. השיח בנושאים אלה מתכתב גם עם הצורך לגבש את עמדת החטיבה החינוכית בהפ"י במגעיה עם גורמים שונים שמעורבים בעבודתנו המקצועית. במעבר מן המתרחש כאן למעורבות בין־לאומית – לפני זמן נו להיות פעילים.ות יותר בארגון הבין־לאומי ַ לא רב הוזמ נו ְ ) כארגון עמית. נציגינו הוזמ ISPA לפסיכולוגיה חינוכית ( למפגש זום כדי לתכנן פעילויות משותפות בכנס הקרוב באיטליה וכן לחשוב על שיתופי פעולה אזוריים, למשל עם 8 עד 5 עמיתינו ביוון ובקפריסין. הכנס יתקיים בבולוניה מ־ . הוא יעסוק בנושא "פסיכולוגיה חינוכית בעולם 2023 ביולי משתנה: אתגרים בקידום מיטביות בקהילה הבית ספרית" ויהיה פתוח לכולם.ן. אפשר להתעדכן בפרטים באתר הכנס: . אנחנו מקווים.ות שגם השנה, https://2023.ispaweb.org כמו בשנים הקודמות, יהיה בו ייצוג של פסיכולוגים.ות חינוכיים.ות מישראל. מקווים.ות להתראות עם רבים.ות מכם.ן בכנס השנתי של הפסיכולוגיה החינוכית באילת, ועד החטיבה החינוכית בהפ"י לחברי.ות החטיבה החינוכית בהפ"י שלום רב, חדשות החטיבות רוצים להתעדכן? היכנסו אלינו לאתר! כל האירועים כל הפעילויות כל הכנסים
9 פסיכואקטואליה | 2022 סתיו יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר איילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגים ד"ר אילה בלוך משולחנה של הייתי פסיכולוגית צעירה, מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית, וערכתי אבחונים במסגרת היחידה לטיפול בילדים עם הפרעת קשב במרכז הרפואי על שם שיבא. הילד שבא אליי לאבחון היה בכיתה ז', חמוד ונבון ועם דיכאון. בשיחת המשוב הסברתי להוריו שהדבר החשוב לו ביותר כעת הוא טיפול פסיכולוגי, וכדאי לשקול גם טיפול בהורות (אז קראו לזה הדרכת הורים). גם כתבתי רשימה ארוכה של המלצות לבית הספר. ההורים התווכחו איתי. הם ביקשו שאכתוב שיש לו ליקוי למידה והוא זקוק להתאמות במבחנים. מכיוון שלא נענו בחיוב אמרו לי בסוף הפגישה, "את מאוד נחמדה ותודה. אנחנו נמצא פסיכולוג אחר שיבצע שוב אבחון ויגיע למסקנות הנכונות". הם ויתרו על הדוח שלי. נזכרתי בסיפור הזה לפני זמן לא רב כשנתקלתי בחוות הדעת ההפוכות שפרסמו עורכי דין מכובדים לבקשתם של פסיכולוגים מכובדים לא פחות. לדוגמה: הייעוץ המשפטי של הפ"י סבר כי פסיכולוגים מומחים יכולים לעסוק באבחון ובטיפול בתחומים שאינם במסגרת התמחותם, ובלבד שיעברו הכשרה מתאימה. בחוות דעת משפטית שהוזמנה מטעם החטיבה הקלינית בהפ"י ואיגוד הפסיכולוגים הקליניים הופיעה מסקנה הפוכה, ופסיכולוגים הוזהרו מעיסוק לא חוקי בפעולות השמורות אך ורק לפסיכולוגים בעלי מומחיות אחרת. ועוד דוגמה: הפסיכולוג הארצי פרסם הנחיות הנוגעות לעריכת אבחונים על ידי פסיכולוגים מתמחים במסגרות פרטיות. הפ"י מיהרה לפרסם חוות דעת שכתב עורך דין ובה נטען שאין בסמכותו של הפסיכולוג הארצי להחליט בסוגיה זאת. ייעוץ משפטי הוא אבן יסוד בפעילות ציבורית. כיום אי אפשר לקדם דבר בלי סיועם של אנשי המשפט. בכל יום אני זוכה לעבוד עם הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות ועם אנשי משרד המשפטים והפרקליטות כדי לקדם נושאים חשובים מאוד שקשורים לעיסוקנו. אני מתרשמת שרבים מהם שותפים לנו ברצון לקדם את הפסיכולוגיה ולהשפיע טוב על מטופלינו ועל הציבור הרחב. ואולם לפעמים איננו עומדים בפיתוי והופכים כל דיון מקצועי וכל מחלוקת בינינו לעניין משפטי ולקרב בין חוות דעת ואולי אף מתמכרים לכך. האם עורכי דין הם שיקבעו את הדרך שבה נשמור על רמה מקצועית נאותה של אבחון פסיכולוגי מחוץ למסגרות ההתמחות? האם חוות דעת משפטית תכריע במבנה ההתמחויות המצוי והרצוי בפסיכולוגיה? ומהי חוות הדעת הנכונה? אולי נלך לבית המשפט ונבקש ממנו הכרעה? לכל בני האדם הטיות קוגניטיביות ורגשיות. גם פסיכולוגים עשויים להטות את חוות הדעת שלהם. ויתרה מכך, רובנו בעלי אינטליגנציה גבוהה וגמישות מחשבתית, והן מאפשרות לנו להגן על כל דעה כמעט, אם רק נרצה בכך. אני גם מאמינה שרוב הפסיכולוגים מפנים קשב ומודעות להטיותיהם. באבחון ההוא שערכתי לפני שנים הצלחתי להישאר נאמנה לעצמי ולממצאים שעלו באבחון, אם כי ייתכן שטעיתי בפרשנותם. ועם זה חבל לבזבז את המשאבים ואת האנרגיות שלנו על חוות דעת משפטיות ולהשתמש בכלים משפטיים כדי לקדם רעיונות ומהלכים שטובים למקצוע שלנו במקום לדון בדברים בינינו. בואו נדון בנושאים ובמחלוקות השונים במקצועיות ובענייניות; בדיונים כאלה לעיתים תתקבל דעתנו ולעיתים לא תתקבל. מוטב שפסיכולוגים יתנו חוות דעת פסיכולוגיות בנושאים משפטיים ולא שהפסיכולוגיה תתקיים על חוות דעת משפטיות בנושאים פסיכולוגיים. נראה לי שמה שמחויב בהחלטות ובהמלצות משפטיות כבר רב ומספיק, ואין צורך להכניס את הטיעונים המשפטיים במקומות שאנחנו יכולים להצליח להסתדר בהם בעצמנו, בלי "לערב הורים" ועורכי דין. שלכם, איילה
10 2022 סתיו | פסיכואקטואליה , הפסיכולוג הארצי והממונה על רישוי פסיכולוגיםגבי פרץ משולחנו של לציבור הפסיכולוגים שלום רב, הפעם אנסה להציג את העקרונות המרכזיים המנחים אותי בחיי – בעבודתי כפסיכולוג בכלל וכפסיכולוג ארצי, בעל תפקיד ציבורי, בפרט וכאדם. העקרונות האלה מתגבשים אצלי מתוך למידתי את מודל הצמצום הדיאלוגי בניסיון לחבר את רעיונותיה העשירים של הפסיכולוגיה היהודית לעיסוקיי השונים. מודל הפסיכולוגיה היהודית על פי פרופ' מרדכי רוטנברג מוכר היום כתורת ה"צמצום הדיאלוגי". התוודעתי אליו לראשונה כשהשתתפתי בתוכנית לימודים דו־שנתית במכון רוטנברג, על שמו של בעז רוטנברג, בנם של נעמי ושל מרדכי רוטנברג שנפל בעת שירותו הצבאי. את הרעיון שאפשר להפיק מודל פסיכולוגי מתפיסת האדם כמו שהיא מופיעה במקורות היהודיים הרחיבו תלמידיו של רוטנברג. ד"ר מיכל פכלר בחנה את תהליך התיקון הפסיכולוגי דרך התבוננות בתפיסות שנוגעות לחזרה בתשובה, וד"ר ברוך כהנא פיתח מודלים פסיכולוגיים על פי תורות חסידיות או רבניות ידועות כגון חב"ד, ברסלב והרב קוק. לגיבוש תפיסתי את גישת הצמצום הדיאלוגי נעזרתי בשניהם, ואליהם הוספתי גם את כתביו של הרב יונתן זקס. בשלב זה של למידתי את הנושא גיבשתי ארבעה עקרונות מארגנים, והם שמניחים לדעתי את התשתית למודלים השונים ולכלים המגוונים הנובעים מתפיסת הצמצום הדיאלוגי. לעיקרון הראשון קראתי "ייחודיות האדם". כל אדם מיוחד באשר הוא, וכל אדם נושא בתוכו טוב (אור). הטוב הזה נובע ממקורות רבים. למשל, "החידוש לא היה שאדם מסוים יכול להיות בצלמו של אלוקים, אלא שכל אדם הוא כזה" (זקס, ). מכאן נובע שכל אדם צריך לשאוף לממש 74 ,לכבוד השוני את ייחודו שלו, "לכל אדם בעולם יש 'לך לך', שמזהיר את האדם שיילך לעצמו, 'לך לך' שתלך לעצמך, היינו למקור נשמתך" (רבי נחמן מברסלב). עקרון ייחודיות האדם מדגיש את הייחודיות הטובה הטמונה בכל אחד מאיתנו ואת יכולתנו ללמוד מהשונות ומהאחרות של הזולת ולהתפתח דווקא בזכותן. היטיב לדייק בניסוחו ובה אמר ש"האנשים 2017 הרב זקס בהרצאת טד שנשא ב־ השונים מאיתנו הם שגורמים לנו לצמוח". רוטנברג טבע את המושג "אלטרצנטריות". מושג זה מתאר תהליכי שיפור ופיתוח של העצמי באמצעות השקעה באחר, או כמו שכתב הרב זקס, "אנו מגלים את צלם האלוהים לרפא שבתוכנו, דרך הבחנתנו בו בפניו של הזולת" (זקס, ). מכאן נובע העיקרון השני של "האמונה 69 ,עולם שבור באדם" ולפיו עלינו להחזיק תדיר באמונה שיש לכל אדם הכוח והיכולת לנוע ממצבו הנוכחי אל מקום טוב יותר. "המסתורין הדתי האמיתי, אומרת היהדות, איננו אמונתנו באלוהים, אלא אמונתו של אלוהים בנו. אלוהים מאמין בנו גם .)רעיונות משנים חיים כשאנו איננו מאמינים בעצמנו" (זקס, ומתוך האמונה הזאת באדם נוכל לפתח את האמונה בתפקיד הזולת בהתפתחות העצמי. העיקרון השלישי הנובע מהאמונה באדם ובכישוריו הייחודיים הוא עקרון ה"תקווה", או בשפתו של האדמו"ר מסלנט, "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". תמיד יש מוצא, תמיד אפשר לשפר, בכל מצב אפשר לפעול ולעשות שיהיה טוב יותר. העיקרון הרביעי הוא "אי־הידיעה". הוא מניח שהיכולת שלנו להכיר את האדם מוגבלת, ושאיפתנו להגיע למצב של ידיעה עשויה לחסום בפנינו את אפשרויות הקבלה. עיקרון זה מציע את האפשרות לצמצם את עמדת היודע כדי שנוכל להקשיב לאחר ולקבלו טוב יותר. ועל זה אמר הרב קוק, את האופי העצמי אי אפשר לשום אדם לדעת, אפילו של עצמו, וקל וחומר של זולתו... אנו הולכים סביב למרכז של הידיעה, עסוקים אנו בהשערות ובאומדנות, לכוון על פי המעשים הגלויים, שגם נסתרים ברובם ממנו, וביחוד סיבותיהם המסובכות, ועל פי תעודות כאלו מדברים אנו על דבר אופי מיוחד (קובץ ג' שנב). או במילותיו המיוחדות של יהודה עמיחי, "מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב". את העקרונות האלה אני מנסה ליישם בתפקידי, ובחיי בכלל, באופן שוטף בשגרה ובייחוד במצבי משבר. הם אף עמדו לדעתי בבסיס יצירתו של מודל הצמצום הדיאלוגי שפיתח פרופ' רוטנברג וגם בבסיס אתיקת האחריות שפיתח הרב יונתן זקס. מודל הצמצום מתחיל בנקודה שבה "צמצם האל את אינסופיותו כדי לפנות מקום לבריאת האדם והעולם. ובכך נתן לאדם כוח והטיל עליו את האחריות לקביעת גורלו שלו" (רוטנברג); והוא מפתח את תפיסת הצמצום לממדים שונים שמאפשרים התבוננות חדשנית ביחסי הורים־ילדים, מטפלים־מטופלים ומורים־תלמידים, יחסים בין עמיתים, עם חברים וגם בממד התוך־אישי והעל־אישי. ומתוך ההתבוננות הזאת מציע המודל כלים להגדרה חדשה של מצבים ושל ההתמודדות איתם. הרב זקס מתחיל את התנועה לכיוון האחריות ממקום אחר, מקום שבו "אלוהים הותיר בכוונה את הבריאה בלתי מושלמת, כדי להשאיר מקום לפועלו של האדם", ומגיע גם הוא אל המיוחדות, אל כיבוד השוני ואל הצמצום. לדבריו, "בייחודיות שלנו טמונה האוניברסליות שלנו. רק מתוך זהותנו הייחודית אנחנו יכולים לתרום לאנושות את תרומתנו הייחודית" (זקס, .)רעיונות משנים חיים גבי
11 פסיכואקטואליה | 2022 סתיו , הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוךד"ר חוה פרידמן "למה הגעת למושב שלנו?" נשאל בחור צעיר שישב בקהל במושב "ממגפת בריאות הנפש – לפתרונות" בכנס שדרות לחברה ולחינוך. "חשוב לי להבין מה המשמעות של בעיות בריאות נפש, אני יודע שבזמן כלשהו מישהו בסביבה שלי, חבר או קרוב משפחה, יזדקקו לעזרה שלי. חשוב לי להבין על מה מדובר ואיך אוכל לסייע", הוא השיב. 25 מושב "ממגפת בריאות הנפש – לפתרונות" התקיים ב־ . השתתפו בו הרב שרלו, יוזם המושב, ד"ר 2022 באוקטובר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, ד"ר טל אדיב, פסיכיאטרית משרד הרווחה, מר אחיה קמרה, מנהל , ואני. מנחת המושב הייתה 360 התוכנית לילדים ונוער בסיכון ד"ר שגית ארבל ארנון, רופאה ראשית במשרד הרווחה. בחרתי להציג שלוש מראות שמשתקפות מהדיון במושב זה. . אין זה מובן מאליו המסר הראשונה והמרכזית שבהן היא כיום שבכנס שעוסק בנושאים חברתיים וחינוכיים מגוונים מתקיים מושב בנושא בריאות הנפש של ילדים ושל בני נוער. ניתנה לנו כאן לגיטימציה לעסוק בנפש האדם בשיח הציבורי. במשך עשרות שנים נוצר והתרחב פער בולט בין העיסוק בבריאות הגוף ובין העיסוק בבריאות הנפש. לעצם קיומו של השיח הפומבי על בריאותם ועל רווחתם הנפשית של ילדים, של בני נוער ושל מבוגרים, להגברת המודעות למצוקות נפשיות ולדרכי ההתמודדות עימן, לדיון בסטיגמה שעדיין קשורה בתחום זה, לעיסוק בפערים במערך השירותים ובחסר באנשי מקצוע בתחום בריאות נפש וכדומה – להשגת כל אלה נדרש מאמץ מתמשך, ועל כן מושב בנושא בכנס שדרות הוא בבחינת מסר חברתי חשוב. עם פתיחת המושב מילא לאט־ הקהל מראה שנייה היא לאט את החדר הקהל צעיר, מרביתו ממכינות וממוסדות אקדמיים. הופתענו מהרכבו, מהסקרנות ומהעניין שהביעו הצעירים בתחום בריאות הנפש. נשאלנו שאלות נוקבות ורלוונטיות כדוגמת השאלה, "מדוע בתיק הרפואי של אדם שהחלים ממחלת נפש, בעיקר כשמדובר בילדים ובני נוער, תמשיך להופיע אבחנה נפשית לעיני כל רופא שייכנס לתיק בקופת החולים?" אפשר להשיב על השאלה הזאת תשובה עניינית ורשמית ובה מילים כמו חיסיון, חוק, אתיקה רפואית וכיוצא באלה; אלא ששאלות מסוג זה הן בבחינת הזמנה פתוחה לשוב ולשאול את עצמנו מה נכון ומה ראוי בשירות הציבור בעת הזאת. אולי הגיעה השעה לשוב ולבחון את נוכחותן של אבחנות כאלה ואחרות בתיקים רפואיים. ייתכן שהמענה על סוגיה זאת נמצא דווקא בסוגיית הסטיגמה; ואם נצליח ליצור שינוי של ממש בדימויים שיש לאבחנות נפשיות בציבור, תפסיק הסוגיה להיות מושא לדאגה. . הרכב השותפות הבין־משרדית מראה שלישית היא המשתתפים במושב שלנו לא היה מקרי. הנציגים שבאו ממשרדי הממשלה – ממשרד הבריאות, ממשרד החינוך וממשרד הרווחה – ייצגו את תוכנית החירום הבין־משרדית לקידום בריאות הנפש של ילדים ושל בני נוער. תוכנית זאת גובשה בזמן מגפת הקורונה בגלל הנזקים הנפשיים שהתעצמו אז. במושב המשותף בכנס הוצגה תוכנית משותפת שגובשה בעבודה שנמשכה חודשים אחדים. זאת הפעם הראשונה שבה אנשי מקצוע משלושת משרדי הממשלה עובדים יחד, בוחנים במשותף את מצב תחלואת הנפש ואת הסיכון הכרוך בחסר במטפלים ומעצבים מענה ייחודי לכל משרד ומענה משותף חדש. מושב זה בכנס שדרות הוא בבחינת נקודת ציון ברצף הטיפול ). על ציר הילד כפרט מדובר בקידום האיתור chain of care( המוקדם ובזמינות רבה יותר למענה נפשי מותאם, ובכלל זה ייעוץ להורים; בציר המערכתי מדובר ביכולת התיאום המקצועי בין אנשי המקצוע – פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עו"סים ויועצים חינוכיים – ובין גופים נותני שירות נפשי בקהילה; ולבסוף זהו הציר הבין־משרדי של תוֹאם רב־ מערכתי ברמת הממשלה. האחריות המשותפת יוצרת רשת ביטחון הכרחית לקידום מתן מענה לכול בסוגיות בריאות הנפש. בברכת שותפויות איתנות, חוה רפלקציה מכנס שדרות לחברה ולחינוך משולחנה של
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=