פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2022 קיץ | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 50 מחיר חוברת | 87 גיליון מס׳ התמודדות עם אובדן היריון - נקודת המבט של אבות ושל אבות לעתיד 14 עמוד עדכונים וחידושים בשדה הפסיכולוגי פגיעה עצמית: הסימפטום המודר 20 עמוד ״החלפת משימה״ באמצעות תוכנית מעטפ״ת 28 עמוד ״הכר את השכן״ או ״הכר את האויב״? - מה מניע תלמידים יהודים ללמוד ערבית בתיכון? 35 עמוד
בישראל 1 מספרהמכללה לחינוך www.smkb.ac.il | תל אביב 149 דרך נמיר כל מה שתרצו להיות לימודי תעודה בבית הספר ללימודים מתקדמים לפרטים נוספים: 03-6901200 פסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי אדמה מזינה – גינון טיפולי טיפול דיאדי מבוסס אמנות טיפול באמצעות בישול פסיכותרפיה אנליטית יונגיאנית ניתוח התנהגות - הכשרה וסדנאות המשך למנתחי התנהגות ומטפלים הדרכת הורים פרטנית מגוון הכשרות מקצועיות מחכות לך, במכללת סמינר הקיבוצים: לימודי תעודה - ההרשמה נפתחה סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר)
3 פסיכואקטואליה | 2022 קיץ משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבות ״ר מועצת הפסיכולוגים ֿ משולחנה של יו אילה בלוך | משולחנו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך חוה פרידמן | התמודדות עם אובדן היריון - נקודת המבט של אבות ושל אבות לעתיד עמרי שי אבידן, יואב בר יוסף ואביטל גרשפלד־ליטוין | פגיעה עצמית: הסימפטום המודר ליטל פלג | "החלפת משימה" באמצעות תוכנית מעטפ"ת (מערך טיפול תומך) אליעזר יריב | "הכר את השכן" או "הכר את האויב"? - מה מניע תלמידים יהודים ללמוד ערבית בתיכון? אייל בר סלע ומשה זיידנר | מיכל שמש | פינת ההורות חיים עמית | הדרכת הורים בגישת המנהיגות ההורית עורכת: ליאת הלפמן יהב | מהפסיכולוגיה בעולם סקירת מאמרים עדכניים בפסיכולוגיה שבתאי מג׳ר | עמדת קריאה סקירת ספרים חדשים משולחנה של ועדת האתיקה נייר עמדה אדר גרין, צ'רלי בוזגלו | הפינה המשפטית העובדות שעושות את העבודה אריה דן | ייעוץ מס הוצאות מותרות בניכוי לשכירים ערכה: שרית ארנון לרנר | נזכור לזכרה של רנה לוי ברכות למקבלי התארים תקצירים באנגלית 7 11 12 20 4 5 28 44 35 62 61 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: אלה בן־נון 052-3236360 : טלפון [email protected] דוא"ל: 14 10 51 65 64 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: מיכל שמש 052-3393975 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052-8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5213601 רמת גן, מיקוד 3361 , ת״ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ www.newyork-newyork.co.il , תל אביב 92 יהודה הלוי הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 55 58 מקורות המאמרים בגיליון יופיעו באתר הפ״י psychology.org.il סרקו אותי 59 שנה טובה מלאה בדבש
4 2022 קיץ | פסיכואקטואליה , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י שלום רב, נראה שאף שהארגון שלנו קיים שנים רבות, עדיין אין הסכמה בין כל שותפיו בנוגע למהותו ולתפקידיו. ועדיין אין מענה על השאלה אם אנחנו ארגון אחד של כל הפסיכולוגים שפועל לקידום המקצוע למען כל חבריו, ללא הבדל השתייכות חטיבתית, או שאנחנו פדרציה של חטיבות אוטונומיות שכל אחת מהן פועלת לקידום האינטרסים שלה, והוועד המרכזי אינו אלא שולחן תיאום ארגוני. ומתוך כך, האם נצליח לאחד את השורות ולפעול כפרופסיה אחת כדי לייחד את המקצוע שלנו מול פרופסיות אחרות ומול האתגרים שהמציאות מציבה בפנינו, או שמא נמשיך להשקיע את האנרגיות שלנו במאבק פנימי על הייחודיות ועל הנפרדות ועל הטריטוריה של כל חטיבה וחטיבה? אומנם יש הגדרה היסטורית בעניין זה, ובחזון הארגוני שנוסח בקדנציה הקודמת נכתב כי "הפ"י היא ארגון גג ובית מיטיב לפסיכולוגים על מגוון הגישות ותחומי המומחיות", אבל לצערי הרב, במציאות, בדיונים ובקבלת ההחלטות בוועד המרכזי, אין הדברים כך לעיתים. התשובה מבחינתי ברורה - ככל שנצליח לראות בעצמנו פרופסיה אחת ונשכיל לגשר על הפיצולים בינינו ולאחות אותם, כך נוכל להבטיח את מקומנו כארגון הגג המייצג את כל הפסיכולוגים מהחטיבות והזרמים השונים. עד כמה שהדבר תלוי בי וברבים המובילים את הארגון - בוועד המרכזי, בוועדי החטיבות ובקרב חברי הפ"י בכלל - נפעל בכל דרך כדי לשמור על שלמות הארגון. התמודדות עם השינויים בעולם המודרני ועם ריבוי המתחרים עם הפסיכולוגיה מבחוץ דורשת מאיתנו עבודה משותפת כפרופסיה אחת. אין כוונה לטשטש את ההבדלים ואת המאפיינים של החטיבות השונות ואת הרלוונטיות של כל חטיבה לשדות הפעילות השונים שלנו, אבל גם אין לחסום את יכולתם ואת זכותם של פסיכולוגים ופסיכולוגיות להמשיך ולהתפתח מקצועית. הקדנציה הזאת של הוועד המרכזי עומדת מבחינתי, ומבחינת מרבית חבריו, בסימן איחוד השורות ויצירת הסכמות בתוך מחננו. כחלק מהתהליך הזה אנחנו פועלים כעת בוועד המרכזי לגייס מומחים חיצוניים מתחום ניהול סכסוכים ובניית הסכמות כדי להוביל תהליך עומק בנושא. נשקיע את כל המשאבים שיידרשו כדי ליישב את המחלוקת ההרסנית הנמשכת שנים רבות וגורמת לנו נזקים עצומים מבית ומחוץ. ובעניינים אחרים: בשעה טובה אנחנו משלימים בהדרגה את הפערים בוועדי החטיבות, וכבר נבחרו חברים וחברות למילוי השורות. על פי הנוהל הגישו ועדי החטיבות את שמות המועמדים והמועמדות המומלצים בצירוף קורות חייהם לוועד המרכזי. הוא התבקש לאשר את המינויים, וכך אכן עשה. כמו כן בחרו כל ועדי החטיבות את יושבי הראש שלהם. ואלה היו"רים החדשים: ד"ר שי איתמר, יו"ר החטיבה הקלינית; גיא יקר, יו"ר החטיבה החינוכית; צליל גרינברג, יו"ר החטיבה ההתפתחותית; הילה כהן ודניאל לוי, יו"ר משותפות של החטיבה השיקומית; סער הראל, יו"ר החטיבה הרפואית, יו"ר החטיבה הרפואית; יונית בלומנפלד, יו"ר החטיבה התעסוקתית־חברתית־ארגונית. ברכות ליו"רים וליו"ריות החדשים ולחברי וחברות ועדי החטיבות שניאותו לקבל עליהם את המשימה הקשה והחשובה ויעמדו בראש הארגון שלנו. כמו שציינתי בשולי דבריי בגיליון הקודם, השר אישר את הרכב מועצת הפסיכולוגים, והמועצה החלה לפעול. על פי החוק, להפ"י שמונה חברים במועצה בייצוג מלא של כל החטיבות - ד"ר שי איתמר וד"ר רפאל יונתן לאוס מהחטיבה הקלינית; ד"ר שירי בן נאים וד"ר שרונה מי־טל מהחטיבה החינוכית; בשמת אהרונסון מהחטיבה ההתפתחותית; ליאורה אמיתי מהחטיבה השיקומית; דויד ישראל מעוז מהחטיבה הרפואית; וד"ר עמיה ברק מהחטיבה התעסוקתית־חברתית־ארגונית. יו"ר הפ"י הוא משתתף מוזמן קבוע בכל הישיבות, ולפני זמן לא רב צורפה גם יו"ר ועדת האתיקה שלנו הגב' יונת בורנשטיין כמשתתפת מוזמנת קבועה במועצה. כמובן, חברי וחברות הפ"י נוספים משמשים בוועדות המקצועיות החטיבתיות. בהזדמנות זאת אני מבקש להודות לדויד ישראל מעוז על שקיבל עליו לרכז את הקשר עם נציגי הפ"י במועצה. בישיבתה האחרונה לפני שבועות מספר מינתה המועצה צוותי עבודה לתחומים שונים, וכל החברים מהמניין והמשתתפים הקבועים שובצו בהם. אין ספק שהשפעתנו רבה במועצה החשובה הזאת. אני שמח לעדכן כי בימים אלה הושק פורום חדש בהפ"י בהנהגתה של ד"ר ליאת הלפמן - "הפורום למין ומגדר". הוא יעסוק בנושאים שנתונים בחתך שבין הפסיכולוגיה במובנה הרחב ובין נושאים שקשורים במין ביולוגי ובמגדר במובן הפסיכו־חברתי. הרחבה בנושא תתפרסם בקרוב. תודות לליאת על עמידתה בראש הפורום המצטרף לפורום הגמלאים הפועל כבר שנים אחדות. אני מקווה שירבו בהפ"י פורומים שונים שמייצגים תחומי עיסוק והשפעה על־חטיבתיים. הגיליון הזה יגיע אליכם סמוך לחגים, בפתחה של שנה חדשה. אני מאחל לכולנו, כבכל שנה, שתהיה השנה החדשה טובה מקודמתה, שתהא זאת שנה של בריאות וטוּב ושל התפתחות אישית ומקצועית. ולכולנו כארגון אני מאחל צמיחה במספר החברים, צמצום המחלוקות הפנימיות, הישגים מובהקים במגזר הציבורי ובקרב העצמאים, הרחבת השירותים שהפ"י מציעה לחבריה והרבה כנסים וימי עיון נפלאים. שלכם, יורם
5 פסיכואקטואליה | 2022 קיץ דבר המערכת שלום רב לכל קוראינו, גיליון זהתוכנןלעסוקבחידושיםוביוזמותבטיפול.המאמרים שנבחרו מבליטים את הצורך ליזום התייחסות למגוון אוכלוסיות שאינן נתונות תחת הזרקור בדרך כלל ולהתאים את הטיפול לצורכיהן הייחודיים ולהקשר שהפסיכולוגים גיליון עוסקים בסוגיות שונות - ַ עובדים בו. המאמרים ב הקושי באובדן היריון אצל אבות, בעיות של פגיעה עצמית והיוזמה לשתף מורים בעבודה טיפולית במערכת החינוך כדי להרחיב את מספר התלמידים המקבלים עזרה רגשית. המאמר הרביעי אינו עוסק בפן הטיפולי אלא במחקר שביקש לבחון את השפעות לימוד השפה הערבית על תפיסת האחר ובדק את השפעות המפגש הבין־תרבותי באמצעות לימוד שפה. מלבדם מופיעות בגיליון הפינות הקבועות ובהן פינת ההורות, והפעם יש בה ריאיון עם חיים עמית; עמדת קריאה ובה סקירת ספרים חדשים; וסיכומי מאמרים עדכניים מהספרות המקצועית בעולם בנושא חידושים ויוזמות בטיפול. בזמן האחרון הופיעו בכתבי עת מקצועיים אחדים מאמרים שדנו בצורך לפתח יוזמות משותפות לגישות ולתחומי הפסיכולוגיה השונים כדי להבטיח את עתידו של תחום הטיפול. פינה שמתווספת בשעת הצורך היא פינת "נזכור" לזכר פסיכולוגים חברי הפ"י שהלכו לעולמם לדאבוננו. החודש נפטרה רנה לוי ז"ל, חברה ותיקה שהייתה פסיכולוגית קלינית וחינוכית מובילה. אנחנו מודים לכל הכותבים המשתפים בידע התאורטי, ,פסיכואקטואליההמעשי והמדעי שלהם על תרומתם ל כתב העת שלנו, חברי הפ"י (אם כי הוא נגיש גם לכלל הפסיכולוגים בישראל). אנחנו מבקשים להמשיך ולעודד אתכם לשתף את החברים בתחום ולכתוב לגיליונות הבאים. אתם מוזמנים לשלוח מאמרים לגיליון הסתיו. הוא מיועד להיות גיליון כללי ובו מגוון מאמרים בנושאים שונים. מתוכנן גיליון שיעסוק בטיפול באובדנות. 2023 לקראת נושאים אחרים לשנה זאת יפורסמו בקרוב. חשוב לנו במערכת לשמוע מכם על נושאים שאתם מבקשים שנעסוק בהם. אם יש לכם רעיון לטור חדש או לכתבה, אתם מוזמנים לפנות אלינו. כמו כן, כחלק מתהליך הערכת העבודה שלנו לקראת סיום השנה הראשונה של ועד המערכת נשמח לקבל מכם משוב על עשייתנו. כתבו לנו או לכתובת של [email protected] למייל [email protected] הפ"י כל ההנחיות לכתיבת מאמרים מפורטים באתר הפ"י https//www.psychology.org.il בכתובת המועד האחרון להגשת מאמרים לקראת גיליון הסתיו הוא .2022 באוגוסט 31 ד"ר שרונה מי־טל, יו"ר מערכת פסיכואקטואליה חברי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מצטרפים למועדון יחד ומרוויחים מועדון יחד בשיתוף הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מזמינים אתכם להצטרף למועדון ולהנות מהנחות והטבות באלפי בתי עסק חברי מועדון יחד נהנים משפע הטבות ומבצעים כל השנה: ההצטרפות למועדון על גבי כל סוגי כרטיסי האשראי! סרקו אותי
6 2022 קיץ | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית חברים וחברות יקרים, בזכות אופיו הגמיש מתחדש הטיפול הפסיכולוגי השיקומי כל הזמן, נעשה מגוון ומכיל בתוכו עוד מיומנויות וכלים מעולמות תוכן קרובים ורחוקים. ככל שהולכת וגוברת המודעות לנושאים המטרידים את מטופלינו יום־יום, כך אנחנו מוצאים את עצמנו שוזרים בטיפול הפסיכולוגי גם אלמנטים שקשורים להנגשת זכויות ולליווי בתהליך המיצוי שלהם. 100 בסקר שהופץ בקרב פסיכולוגים שיקומיים (ומבוסס על אחוזים מהעונים אין המדינה 85 תגובות) נמצא כי לדעת מנגישה דייה את זכויות המטופלים, והם עצמם אינם מודעים דיים לזכויות אלה. ואכן, איך אפשר להכיר את כל הזכויות והתהליכים הבירוקרטיים שמשתקם צריך לקדם - החל בקצבת נכות והיכולת להתפרנס, דרך ליווי מקצועי בוועדות הרפואיות, קבלת מענה משלים ומעטפת בבית הספר וכלה בנושאים פשוטים לכאורה כדוגמת המאמץ הנדרש לתהליך הוצאת תו נכה או היכולת לגשת באופן מקוון לאתר ביטוח high ו־ low tech לאומי? בעולם הנגישות ישנן יוזמות שונות, , שפעילותן הקבועה נועדה לשפר את איכות החיים tech של המטופלים, אך כאשר הם אינם מודעים להן והן אינן זמינות, השימוש בהן אינו מספק וחסר. אנחנו מזמינים אתכם להוסיף ולתת מקום ליוזמות אלה בהתערבויות הטיפוליות שאתם משתתפים בהן. ואם בהנגשת מידע ובמיצוי זכויות עסקינן, מה בנוגע לזכויות המטפל? מה אנחנו יודעים על הזכויות שלנו כפסיכולוגים? בעזרת יוזמות שונות מנסים לקדם את העלאת המודעות בשלביה השונים של ההכשרה שלנו. זה לא כבר פרסם ועד המתמחים סקר שמשקף את התנאים ואת הדרישות השונים במקומות התמחות כדי לאפשר לנו בחירה מודעת יותר. כמו כן, בשנה שעברה הוקמה קבוצת עמיתים בסבסוד הפ"י ובהנחיית רותם ויינר, פסיכולוגית שיקומית מומחית, והיא אפשרה שיח פתוח בין מתמחים ואף עם בכירים בחטיבה בשאלות על תנאי ההעסקה, למשל שמירת מקום התמחות לאחר חופשת לידה, הבחנה בין תקן ובין מלגה, העסקה כפרילנסר והבדלים בין מקומות התמחות. להנגשת המידע פורסמה חוברת נבוכים למתמחה והוקם ועד מתמחים שפועל להנגשת עוד ועוד מידע למתמחים. אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לחשוב איתנו, ועד החטיבה השיקומית
7 פסיכואקטואליה | 2022 קיץ חדשות החטיבות דבר החטיבה החברתית־תעסוקתית־ארגונית איפה אתם, אתם פה? (פופופולופופו) אוגוסט. איפה אנחנו באמת? התורים הארוכים בנתב"ג מעידים על חזרתנו למטוסים, אבל תמונות המזוודות הנטושות בטרמינל והטרולי המסודרים בטור בשערים מעידים על הטלטלה שעברה על שוק העבודה - חסרים בו עובדים. בשוק העבודה התפתח דפוס חשיבה חדש, עלו ציפיות חדשות ואיתם נכנסו מילים חדשות לשפה השגורה בפינו: זום, היברידי, עבודה מכל מקום בעולם. לעיתים קרובות נשמעים משפטים כגון "היום אני עובדת מהבית וגם את שומעת אותי? האינטרנט שלך לא יציב, אין קליטה, נפל לך ה־ "...Wi-Fi בכנס האחרון שמענו על פיתוחים בתחום המציאות המדומה והרבודה: כולם יושבים יחד בחדר ישיבות וירטואלי, וכל אחד מיוצג בדמות, באווטר. המחשב כבר יכול לדמות כיווני קול, ובזכותם אנחנו שומעים את הפער בין קולו של מי שיושב רחוק מאיתנו ובין מי שיושב לצידנו ממש. ואם כך, איפה אתם? אתם פה באמת או רק נדמה לי? איפה אנחנו? מה הוא החלל הווירוטאלי הזה? איך משפיעים עלינו, ובפרט על יחסינו, כל השינויים האלה? המדיום הוא המסר. אחת לזמן מה מופיעה המצאה שמשנה את הדרך שאנחנו חיים בה, למשל הדפוס, הנורה החשמלית, הטלפון והאינטרנט. כעת הגיע תורו של הזום והחיבור מרחוק, והם משקפים את ניתוק הקשר בין העבודה עצמה ובין הימצאות פיזית במקום העבודה. ומה עושה מי שעליו להימצא במקום עבודתו? מה בין מי שמבקש שלא להיות שבוי במקום העבודה ובין מי שמחפש את המקום הפיזי ואת היציבות? אומנם אין לנו תשובה ברורה על כל השאלות האלה, אבל ברור שמשהו השתנה בהבנה שלנו את האופן שהעולם עובד בו. והשינויים האלה מרגשים ומפחידים כאחד. ומשינוי לשינוי - בחודש האחרון נפרדנו ממיכל פוני שהייתה יו"ר ועד החטיבה בשש השנים האחרונות. דה ממיכל אינה פשוטה. מיכל הנהיגה את הוועד ֵ הפר בנחישות ומתוך דבקות במטרה המשותפת לכולנו - מילוי צורכי החטיבה, קידום צרכיה והמשך תרומה לה. גם מכאן שלוחה לה הכרת הטובה העמוקה שלנו על פועלה וברכת הצלחה בהמשך דרכה המקצועית והאישית. בימים אלה מיכל אמונה על הוצאתו לפועל של חזון חשוב - ההתמחות המשולבת, חינוכית ותעסוקתית, בקריית גת. בזכותה יהיה אפשר להעניק את שירותיה הטובים של החטיבה במתווה ציבורי־עירוני מטעם הרשויות המקומיות ולהנגיש תמיכה בתחום התעסוקה לתושבי אותה רשות. במקום מיכל נבחרה יונית בלומנפלד ליו"ר החדשה של ועד החטיבה, ולצידה חברות הוועד אפרת אגמון, אניה בריילובסקי, אורית כהן, הדר בן סירא רוטמן, אלה דרור ואורלי צדוק. אורלי תהיה נציגתנו בוועד המרכזי. קיבלנו לידנו את הלפיד ונעשה כמיטב יכולתנו להמשיך ליצור תוכן לימודי ומקצועי וכן קהילה שמדברת וכותבת ומשפיעה על תחום הפסיכולוגיה התעסוקתית־ארגונית־ חברתית באמצעות קולה הייחודי. המשיכו לעקוב אחרינו ובואו להתנדב. המשימה גדולה, ואנחנו זקוקות לידיים עובדות ומוחות חושבים כדי להוציא לפועל את תוכנית העבודה שלנו - כנס וימי עיון, נוכחות באמצעי המדיה השונים וקידום החטיבה במרחב הציבורי. אפשר להתנדב לוועד ואפשר להתנדב למשימות לפי נטיות הלב שלכן.ם. שלכם, ועד החטיבה התעסוקתית־ארגונית־חברתית לחברי וחברות החטיבה הארגונית־תעסוקתית־חברתית שלום,
8 2022 קיץ | פסיכואקטואליה דבר החטיבה החינוכית עוד שנת לימודים חלפה, והחופש הגדול בעיצומו. זהו זמן למילוי מצברים, לסיכומים ולהכנות לקראת השנה הבאה. בהיותנו קהילה מקצועית עומדים לפנינו מגוון אתגרים כגון המשך ההתמודדות עם הרפורמה בחינוך המיוחד ועומס הוועדות, כניסת מערכת גפ"ן ושימור פסיכולוגים.ות במגזר הציבורי. ועד החטיבה גדל וצמח בזמן האחרון, והצטרפו אליו עוד מתנדבים.ות פעילים.ות. גיא יקר נבחר לתפקיד יו"ר החטיבה. הוועד הנבחר החדש נפגש לפגישת היכרות, התנעה ותחילת עבודה. בחודש האחרון זכינו לייצוג מכובד בכנס הבין־לאומי של ) בבלגיה. השתתפו בו שבעה ISPA הפסיכולוגיה החינוכית ( נציגים.ות מהארץ. אנחנו מקווים.ות שבשנה הבאה יצטרפו עוד . אנחנו ארגון 2023 חברים.ות לכנס. הוא ייערך בבולוניה ביולי עמית של איספ"א, ונפרסם פרטים נוספים כשנקבל אותם. כמו כן הכנו נייר עמדה בנושא הטיפול בפגיעות מיניות בשפ"חים בעקבות כוונת משרדי הממשלה לסיים את תקצובם של מרכזים אלה בשנת תשפ"ד ולהעביר את ההחלטה על המשך פעילותם והיקפה לרשויות. כל רשות תתקצב את הפעילות מתקציב גפ"ן שלה. . גם 2022 בדצמבר 8 עד 4 כנס הפסיכולוגיה החינוכית יתקיים מ־ השנה הוא ייערך באילת, והפעם במלון דן פנורמה ובמלון נפטון. בימים אלה אנחנו עמלים.ות על הכנת תוכנית הכנס, הסדנאות והתוכנית החברתית. אתר הכנס יעלה בקרוב, ויופיע בו כל המידע הדרוש לכם.ן כדי להסתקרן, להתחיל להתכונן ולהתרגש איתנו יחד. אם אתם.ן מעוניינים.ות להיות פעילים יותר אתם.ן מוזמנים.ות להציע פעילות פנאי או להציג פוסטר במושב הפוסטרים. כל הפרטים יופיעו באתר כאמור. ועד החטיבה החינוכית בהפ"י לחברי.ות החטיבה החינוכית בהפ"י שלום רב, דבר החטיבה ההתפתחותית אנחנו ניצבים בעיצומה של תקופת שינויים והתחדשות. שנת הלימודים כבר הסתיימה, והקיץ בשיאו. הילדים בגנים נפרדו מצוותי החינוך ונכנסו בציפייה ובחששות למסגרות הקיץ או לשהות ארוכה בבתיהם בחברת הוריהם. גם בחטיבה שלנו מתרחשים שינויים והתחדשות. ועד החטיבה התחלף, וזאת הזדמנות נוספת לומר תודה לוועד החטיבה היוצא וליו"ר היוצאת אסנת רייכמן על פועלם לקידום החטיבה ההתפתחותית בשנים האחרונות. בזכות פעילות הוועד היוצא, הכנסים הגדלים והשינויים שהתרחשו אנחנו עדות גם להתעוררות בשטח ולרצונם של חברי חטיבה רבים להיות מעורבים בעשייה. מעורבות זאת של הפסיכולוגים ההתפתחותיים מורגשת גם בזירה הציבורית וכבר הניבה פירות כמו הרפורמה בחינוך לגיל הרך. נשמח במעורבותם של עוד חברי חטיבה שמבקשים לחולל שינוי, בזירה הציבורית או בבית, בחטיבה שלנו. לא מעטים הם האתגרים העומדים לפנינו, ויש עוד מטרות רבות שעלינו להשיג בכל הנוגע לטיפול בגיל הרך. אנחנו מקווים להצליח לשתף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים ועם רבים ככל האפשר מחברי החטיבה כדי לקדם מטרות אלה. אנחנו, חברות הוועד החדשות, מזמינות את כל מי שמעוניין להציע הצעות, להביע דעות או להצטרף לעשייה לפנות אלינו [email protected] למייל: בברכת התחדשות ובתודה על האמון, חברות ועד החטיבה ההתפתחותית שלום לחברי החטיבה ההתפתחותית,
9 פסיכואקטואליה | 2022 קיץ חדשות החטיבות פורום פסיכולוגיה מודעת מין ומגדר לפני שבועיים הושק פורום פסיכולוגיה מודעת מין ומגדר בהפ"י. הוא הוגדר כפורום לחברות.י כל החטיבות ויעסוק בנושאים שנמצאים בחתך שבין הפסיכולוגיה במובנה הרחב (למשל, התערבות פסיכולוגית, חינוך פסיכולוגי, תחלואה נפשית וחוסן) ובין גורמים שקשורים במין הביולוגי ובמגדר במובן הפסיכו־ חברתי. ואלה הן מטרות הפורום: 1 1 . לעודד שיח פנימי וחיצוני - בין החטיבות השונות, בין האקדמיה ובין השטח, בין קובעי המדיניות ובין ארגונים שונים שעוסקים בנושא. 2 2 . לשמש מוקד ידע בנושא, מרכז שחברי וחברות הפ"י יוכלו לפנות אליו בסוגיות אלה לשם ייעוץ או לחשיבה משותפת עם מוסדות הפ"י השונים ועם מוסדות וארגונים חיצוניים. 3 3 . לסייע בהנגשת מידע לפסיכולוגיות.ים בשטח ולציבור, ובכלל זה עבודה תקשורתית, עידוד תוכניות הכשרה בתחום ועמידה בקריטריונים של השתלמות מקצועית מובהקת של הפ"י. ארבעים פסיכולוגיות ופסיכולוגים בקירוב פנו אליי והביעו עניין בפעילות הפורום. כעת יוצאות לדרך קבוצות עבודה שיעסקו בנושאי ליבה כגון בריאות הנפש של האישה, בריאות הנפש של , פסיכולוגיה של הפריון + הגבר, פסיכולוגיה של קהילת הלהטבפא"ק והמעבר להורות, פסיכולוגיה של מין, מיניות וחינוך מיני. במסגרת שיתופי הפעולה עם ארגונים אחרים כבר מתקיים שיתוף פעולה עם קרן "בריאה" ובו מתוכנן מיפוי של שירותים פסיכולוגיים שניתנים במסגרת שירותי בריאות האישה וכן קמפיין ציבורי להעלאת המודעות לנושא זה. בעקבות העשייה נו לשלוח נציגה להרצות על אספקטים ַ המשותפת הזאת הוזמ פסיכולוגיים של תחלואת לב בקרב נשים בכנס של הקואליציה לבריאות האישה שנערך בסוף יולי. לשאלות, לרעיונות ולשיתופי פעולה איתנו אפשר לפנות לפורום [email protected] במייל הזה: בתקווה להמשך עשייה עשירה ומקדמת, ד"ר ליאת הלפמן חברות וחברי הפ"י, שלום, פורום על־חטיבתי חדש הפסיכולוגיה הרפואית מוסיפה לצמוח ולהתפתח עם הרחבת נוכחותה בקופות החולים, בשירות הציבורי ובשוק הפרטי. אנחנו נרגשים מהתמורות שיחולו בחטיבה הקטנה שלנו עם פתיחתם הצפויה של שני מסלולי לימוד חדשים, במכללת עמק יזרעאל ובמכללת אשקלון, ומצפים לקבל בברכה חברים חדשים לקהילה הנפלאה שלנו. הם יגדילו את נוכחותנו במרחב הציבורי והפרטי ויעשירו את מגוון התפיסות והגישות ביסודות העשייה שלנו. בימים אלה תמה הקדנציה המוצלחת של הוועד היוצא, ואנחנו מבקשים להודות לכל חבריו - שיר רייכרט (יו"ר), יהודה ניניו, יעל סיוון, יעל שרון, ליזה דויד ויינברג, נועה שמש, אורי מנדלקורן, ורד עצמון ודויד מעוז ישראל - על פועלם המגוון, ותקצר היריעה מלפרטו, בכל שנות כהונתם ובייחוד בתקופה המאתגרת של מגפת הקורונה. לנעליהם נכנסו חברי הוועד החדשים - דויד מעוז ישראל (נציגנו בוועד המרכזי) שממשיך עימנו מהקדנציה הקודמת, סימון ויטמן, עידו וינשטיין, שרון קיטרון וסער הראל (יו"ר) - והם יוסיפו לפעול בתחומי הנוכחות, הייצוג, ההכשרה והחיבור הקהילתי של חטיבת הפסיכולוגים הרפואיים. אחת ממשימותיו הראשונות של הוועד הנכנס היא הפקת הכנס הרביעי של החטיבה. בשנה שעברה נערך הכנס השלישי, והוא היה מוצלח במיוחד. בהזדמנות זאת אנחנו מבקשים לשוב ולהזמין אתכם לפנות לוועד החטיבה ולהסתדרות הפסיכולוגים בכל נושא שקשור לעבודתכם. ועד החטיבה הרפואית מוסיף לצרף חברים לשורותיו, ואם אתם משתוקקים להשפיע על המקצוע ולהיות חלק מהעשייה, הצטרפו אלינו. בברכה, ועד החטיבה הרפואית דבר החטיבה הרפואית לפסיכולוגיות ולפסיכולוגים שלום רב,
10 2022 קיץ | פסיכואקטואליה יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגים ד"ר אילה בלוך משולחנה של בפגישתי עם רופא שיקום בכיר במשרד הבריאות לפני זמן לא רב התמוגגנו מנחת מהאופן שבו שנינו מחזיקים בשתי זהויות מקצועיות לפחות, אחת נפרדת ואחת משותפת. בזהות המקצועית הראשונה אני פסיכולוגית והוא רופא, ובזהות המקצועית השנייה שנינו אנשי שיקום. בהיותי פסיכולוגית שיקומית, זה זמן מה שאני מגדירה ומציגה את עצמי כך: פסיכולוגית ואשת מקצוע בתחום השיקום. שתי זהויות אלה חוברות יחד ומניעות אותי לפעול באופן אינטגרטיבי בשני עולמות התוכן שאני משתדלת לעשות בהם כמיטב יכולתי - עולם השיקום ומרחב הפסיכולוגיה. בשני התחומים האלה אני עוסקת בטיפול, באבחון ובמחקר. בזכות קיומן של שתי זהויות אלה אצלי אני מציעה את ההמשגה הזאת כהתבוננות במקצוע הפסיכולוגיה בישראל: לכל ההתמחויות זהות אחת מרכזית ומשותפת והיא מקצוע הפסיכולוגיה, ולצידה עוד זהות שמשותפת בדרך כלל גם עם אנשי מקצוע אחרים. בתחום השיקום כאמור הפסיכולוג השיקומי הוא בדרך כלל איש שיקום כמו אנשי השיקום האחרים, למשל מקצועות הבריאות - עובדים סוציאליים, רופאות ואחים. בבד בבד אנחנו פועלים בעולם השיקום כפסיכולוגים, והזהות שלנו ככאלה משותפת עם תחומי המומחיות האחרים בפסיכולוגיה. בזמןשעברמאזמוניתי לתפקיד יו"רמועצתהפסיכולוגיםהתוודעתי לאתגר בתחום הפסיכולוגיה הקלינית: במקרים רבים המערכת הפסיכיאטרית רואה בכל העובדים בה "אנשי בריאות הנפש" ולא תמיד יודעת איך להשתמש בייחודיותם של הפסיכולוגים הקליניים. בהמשגה המוצעת כאן יש אמת בחלק הראשון - גם פסיכולוג קליני מחזיק בזהות של "איש בריאות הנפש", אך כמובן לא רק בה אלא בשתי הזהויות. הזהות הפסיכולוגית שלו משותפת עם תחומי המומחיות האחרים בפסיכולוגיה כאמור, ומלבדה יש לו זהות של איש מקצוע מתחום הפסיכיאטרייה שהוא חולק עם "אנשי בריאות הנפש", כלומר המקצועות האחרים שפועלים בעולם הפסיכיאטרייה. את אותו תרגיל מחשבתי אפשר לעשות גם בתחומי ההתמחות האחרים: הפסיכולוג החינוכי מחזיק בשתי זהויות - פסיכולוג ואיש חינוך; הפסיכולוג ההתפתחותי מחזיק בשתי זהויות - פסיכולוג ואיש התפתחות הילד; הפסיכולוג הרפואי מחזיק בשתי זהויות - פסיכולוג ובעל מקצוע רפואי; וגם הפסיכולוג התעסוקתי הוא פסיכולוג שיש לו זהות של פסיכולוג וגם זהות בתחום עולם העבודה והתעסוקה. אומנם בשלב זה היא עדיין אינה אחת ומאוחדת, אך אני מקווה שהיא תהיה כזאת בעתיד הקרוב. המשגת שתי הזהויות המוצעת כאן עשויה לשמש בסיס לעבודתה של מועצת הפסיכולוגים בתחום יחודיות מקצוע הפסיכולוגיה בישראל. זמן רב לא הייתה מועצת פסיכולוגים בישראל, והינה היא הוקמה סוף־סוף והצלחנו לקיים את פגישותיה הראשונות. במועצה חברים נציגים של האקדמיה ושל הסתדרות הפסיכולוגים ונציגים נוספים שמונו מטעם משרדי הממשלה השונים. עומדים לפנינו הרבה מאוד אתגרים בתחומים רבים כמו ייעוץ לשר הבריאות בעניינים שעליהם הוא חייב, לפי החוק, להתייעץ עם המועצה ובעניינים אחרים שנוגעים לעיסוק בפסיכולוגיה בישראל (סעיף בחוק הפסיכולוגים); עיצוב מקצוע הפסיכולוגיה על פי 48.1 התמורות החלות בחברה, ברפואה ובמקצוע עצמו; מינוי הוועדות המקצועיות בתחומי הפסיכולוגיה השונים ואחריות להן; מינוי ועדת תלונות ומשמעת ומינוי נציגי פסיכולוגים בגופים אחרים במשרד הבריאות. המשימות שלנו מרובות, ואני פועלת לשם מילוין. אני מקווה שאכן נצליח להעמיד את עצמנו כיועצים לשר הבריאות; לעסוק בגיבוש אסטרטגיה לפעילות המקצוע בישראל; לקדם את הפסיכולוגיה הציבורית בכלל ולתת מענה לאוכלוסיות שונות הזקוקות לה בפרט; לפתח את ההכשרה ואת ההתפתחות המקצועית; ולשפר עוד את האתיקה ואת המשמעת של הפסיכולוגים במשרעת שבין ליקויים אתיים ובין עבריינות פלילית שעלינו להוקיע מקרבנו. אני גם שואפת לקדם חדשנות בפסיכולוגיה - בטיפול, באבחון, בהכשרה ובהדרכה - ולפתח אמות מידה באבחון ובטיפול שיהיו משותפות לכל הפסיכולוגים. כמובן, אי אפשר להתעלם מהאתגרים שעומדים לפנינו בתחומי החקיקה והתקנות כגון חוק הפסיכולוגים, תקנות הפסיכולוגים, חוק זכויות החולה וחוק הפסיכותרפיה שנוסח פעמים מספר אך מעולם לא נחקק, וגם כאן אני מקווה שנעמוד בהם. בכל תחומי עיסוקה של המועצה מנחה אותי הצורך הבוער להשיב לפסיכולוגיה את מעמדה כמקצוע מורשה וייחודי. לשם כך יש לפעול להכשרת כל הפסיכולוגים ברמה הגבוהה ביותר לעסוק בטיפול ובאבחון פסיכולוגיים של הפרט נוסף על הכשרתם בתחומים שבהם יש להם עיסוקים משותפים עם מקצועות אחרים. על השנים הארוכות של הלימודים וההכשרה להביא לידי ביטוי ברור את תרומתם הייחודית של הפסיכולוגים בכל מקום שהם פועלים בו ובכל תחומי ההתמחות. אני סבורה כי שתי הזהויות השלובות זאת בזאת בהכשרתו הארוכה והמעמיקה של כל פסיכולוג בישראל עשויות להיות הבסיס להתחזקותה של ייחודיות זאת. שלכם, איילה
11 פסיכואקטואליה | 2022 קיץ , הפסיכולוג הארצי והממונה על רישוי פסיכולוגיםגבי פרץ משולחנו של לציבור הפסיכולוגים שלום רב, לכל מפגש אמיתי בין שני בני אדם יש פוטנציאל לחידוש. במפגש אמיתי מתקיים דיאלוג שבבסיסו יש הכרה והוקרה - הכרה בשונות עמדתו של הזולת, והוקרה על החידוש שהוא מזמן לי כאשר אני מקשיב לו ומקבל את האחרות בעמדתו. הדיאלוג הזה מתאפשר כאשר אני "מצמצם" את עצמי ומפנה מקום לזולת, ובזכות צמצום זה אני "מתרחב" מקבלת החידוש. תהליך התחדשות דומה מתרחש גם כשאני מנסה להסביר לזולת את מה שאני חושב שאני מבין. התהליך הפנימי מהבנה להסברה יוצר התחדשות לכבוד בזכות הזולת שאיתו מתקיים הדיאלוג. בספרו תיאר הרב זקס דיאלוג כך: "המעשה הממושמע של השוני תקשור (הבהרה של השקפותיי לאדם שאינו שותף להן) ושל האזנה (כניסה לעולמו הפנימי של אדם שהשקפותיו מנוגדות לאלו שלי). שתי אלו צורות שונות של הוקרה, של מתן תשומת לב לזולת, של הענקת ערך לדעותיו אף שאין .)63 הן דעותיי" (עמ' מפגש טיפולי הוא דיאלוגי במהותו וטומן בחובו מעגלי התחדשות וחידוש אין־סופיים, ללא תלות בחידוש התאורטי או בחדשנות הטכנולוגית. מתוך ההקשבה הרב־ ממדית המבוססת על אנושיות המטפל.ת ומיומנויותיו.ה המקצועיות נוצרת במפגש הטיפולי ההזדמנות להתבונן בעצמנו ובמתרחש סביבנו באופנים חדשים; ומתוך התבוננות זאת נבנית היכולת לצקת משמעות חדשה ומחדשת שתתרום בבוא העת להיחלצותנו מתוך הקיים ולצאתנו לדרך חדשה. ההתחדשות, מלבד מורכבות יצירתה, יוצרת גם קשיים שנלווים לדרישה לשינוי, וזה טומן בחובו גם אובדן. את ההתמודדות הפנימית בין ההיצמדות למוכר ובין התנועה שבעים לקראת שינוי תיאר פרופ' מרדכי רוטנברג, בספרו כמתח בין מקדש ובין מדרש. מתח בין קידוש פנים לחיים, הקיים והקדשת המאמץ לשמירתו, מתוך מתן הוד קדושה המרתיע את האדם מפני שינוי, ובין האומץ להציע פרשנות או משמעות או אפשרות חדשה שתניע את המציאות הקיימת מהפשט אל הדרש. המקדש הוא מעין הבית הנפשי של המשמעויות הנוכחות בחיינו; המדרש הוא היכולת לספר את הסיפור שלנו מחדש באמצעות הכלים הנפשיים העומדים לרשותנו. מכאן אני רוצה לצאת מהמרחב הפנימי האישי אל המרחב המערכתי. לא סוד הוא שחסרים פסיכולוגים רבים במערכת הבריאות הציבורית. המחסור נובע בעיקר מתנאי העסקה לא ראויים ומהיעדר הגדרה של היקף הצורך הנדרש (תקינה). אני מקווה מאוד שפעילות הארגונים בקואליציה למען הפסיכולוגיה הציבורית תיצור שינוי ניכר בתנאי ההעסקה, ושינוי זה יעודד פסיכולוגים להישאר במערכת הציבורית או לחזור אליה. נוכחות דומיננטית של פסיכולוגים חשובה מאוד לאיכות המענה האבחוני והטיפולי, על גווניו השונים, במערכת הבריאות הציבורית וגם במערכות ציבוריות אחרות כגון חינוך ותעסוקה. מבחינת נתוני ההכשרות האקדמיות בתחום הפסיכולוגיה היישומית לעומת ניתוח הצרכים הפסיכולוגיים של השירות הציבורי עולה שגם אם נטפל בשתי הסיבות המרכזיות שציינתי, בכל זאת יהיה קשה מאוד לתת מענה פסיכולוגי סביר. בכל תחומי הפסיכולוגיה היישומית הקשורים ישירות למערכת הבריאות נמוך מאוד מספר המסיימים תואר שני בכל שנה לעומת מספר הפסיכולוגים הדרושים. הפער עלול להיות קיצוני כמו במגמה הרפואית, השיקומית וההתפתחותית או מתון כמו במגמה הקלינית. כך או כך, עדיין יש פער בין ניתוח הצרכים ובין המענה הפסיכולוגי שניתן לאוכלוסייה. חשוב להדגיש שאין זה פער שנובע מאיוש תקנים במציאות אלא פער בין מה שקיים ובין מה שנתפס כמענה פסיכולוגי מיטבי בסיסי בשירות הציבורי. קיומו המתמשך של פער כזה מביא לידי דרישה לחידוש ולהתחדשות פנימיים בתוכנו מתוך דיאלוג של הכרה והוקרה ומתוך רצון ליצור חידושים שיוסיפו על הקיים בלי לבטלו. הגדרה מדויקת של הזהות הייחודית של כל תחום מומחיות וזיהוי המכנה המשותף המגדיר את מקצוע הפסיכולוגיה הם תהליכים בסיסיים להתחדשות ולהרחבת שיתופי הפעולה בין התחומים כמו הדיוק וההבהרה של פעולות ותהליכים, הבחנה בין עיקר ובין טפל, הגדרה ברורה של יעדים ושל מטרות ומתן תוקף להחלטות. על כל העשייה הזאת להיעשות מתוך מתן כבוד לשונות ומתוך קבלת הצורך בהשתנות ובחידוש. ובזכות זה נזכה לתמצית ההוויה של החידוש כמו שטבע אותה הרב קוק: "הישן יתחדש, והחדש יתקדש" (אגרות הראי"ה, תשכ"ב). אסיים בברכת התחדשות לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. אני מקווה שנצליח לקיים מפגשי אמת וניצור בהם דיאלוג שיוליד חידוש, ו"כל אחד מחברו ייקח את כל הטוב, את כל הנאה והכשר, אחרי הזרחת אור החוכמה, הגבורה, העוז והענווה משני הצדדים" (אדר היקר, מאמר הדור, הרב קוק). שנה טובה, גבי
12 2022 קיץ | פסיכואקטואליה , הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוךד"ר חוה פרידמן משולחנה של בישיבת סיכום השנה שחלפה (תשפ"ב) התבקשו חברי מטה אגף פסיכולוגיה לדפדף בתמונות הגלריה במכשיר הטלפון שלהם ולבחור תמונה שתייצג את חוויותיהם בשנה הזאת. ואכן, בזמן הדפדוף בתמונות השתקפה לפני כל אחד ואחת מאיתנו השנה שלנו. אירועים, חוויות ומפגשים נראו מנקודת מבט חדשה עכשיו, ובחדר נשמעו תגובות כגון "מה, כל זה קרה השנה?" "שכחתי מהאירוע הזה לגמרי." "איך עברתי את כל זה?" "חוויה מדהימה, נראה כל כך רחוק." בדפדוף בין התמונות נגלתה רטרוספקטיבה לשנה שחלפה, ,)role ) ובין המקצועי ( self למעברים התכופים בין האישי ( מקומות שהספקנו להיות בהם, עונות שנה ואנשים ונשים קרובים שחלקנו חוויות עימם. קשה לבחור תמונה אחת שתשקף שנה עמוסה וגדושת אירועים. קל יותר לתאר במילים את השנה שעברה. המילים מצליחות לחבר, להכליל ולמקד גם יחד. לרבים מאיתנו זאת הייתה שנה של אי־ודאות מבחינת הבריאות, הכלכלה, התעסוקה והפוליטיקה וכמובן, בהיבטים האישיים. נראה כי שנה חדשה נפתחה בציפייה להתחדשות, וגם בה נשמעים אקורדים של אי־ודאות. יש שיגידו שהם צורמים, ויש שיעידו שהאוזן כבר התרגלה לשמוע אותם. הפעם הזרקור מופנה לניהול אי־ודאות. אפשר להבחין בין ניהול באי־ודאות ובין ניהול אי־הוודאות. כל אחד מהביטויים הללו מביא לידי ביטוי עמדת ניהול. ניהול במצבי אי־ודאות עוסק בהשפעת מציאות משתנה על ניהול. השינויים התכופים שפקדו אותנו בשנים האחרונות, במרחבי החיים השונים, אילצו כל מי שממלא תפקיד ניהולי, ממונה על אנשים ואחראי למשימות להסתגל לשינויים. ניהול אי־ודאות משמעו הכרה בידיעה שהשינויים התכופים נהיו חלק מאורח החיים שלנו. המונח הזה מסמל בעיניי את ההבנה שאין זה אירוע חולף אלא מצב שיש להסתגל לו; מציאות מתמשכת שיש לנהל כדי להבטיח הגדרת יעדים ואסטרטגיות פעולה והנהגה של בני אדם על פיה. מנהלי שירותים פסיכולוגיים־חינוכיים (שפ"ח) הם מומחים בניהול במציאות מורכבת. בשגרה נעים המנהלים בין אחריות למתן שירות פסיכולוגי־חינוכי ציבורי למוסדות חינוך ולקהילה ובין גידול מקצועי של פסיכולוגים וניהול תהליכי התמחות. בשנים האחרונות, ובייחוד בשנה האחרונה, מתרחשת תנועתם בין כמה נושאים - עלייה בתחומי האחריות של השפ"ח, עלייה במסוגלות המקצועית של הפסיכולוגים וניהול בתנאים של מציאות משתנה תדיר וחסר בפסיכולוגים. בשנה האחרונה התמודדו מנהלי השירותים הפסיכולוגיים־ חינוכיים בעיקר עם השינויים בהקצאת מענים פסיכולוגיים ממגוון מקורות מימון בשירות הציבורי (תקני שפ"י תוכניות לאומיות, גפ"ן, סלי תגבור וכדומה). לכאורה זהו ניהול בתנאים חדשים, ובעצם זהו שינוי ממעלה שנייה שנמצא בתהליך התהוות וזקוק לתפנית יסודית באופן ניהול מערך השפ"ח ומערך עבודת הפסיכולוגים. יחידת השירות הפסיכולוגי־חינוכי היא יחידה ארגונית־ מקצועית־כלכלית. יש בשינויים במקורות התקציב ברכה גדולה בכל הנוגע להזדמנות להרחיב ולהעמיק את מרחב הפעולה של השפ"ח למען ילדים, הורים וצוותי חינוך. בד בבד יש בשינויים האלה אתגר ניהול גדול מכיוון שיש להפעיל פרקטיקות חדשות של גיבוש תוכנית עבודה, הקצאת שירותים פסיכולוגיים למסגרות חינוך בגיל הרך ובבתי ספר במודלים חדשים, ניהול הפסיכולוגים מתוך תיאום בין צורכי מסגרות החינוך ובין צורכי ההתפתחות של הפסיכולוגים עצמם, תמרון של שירות תשתיתי בתקני שפ"י והקצאת שירותים שמביאה בחשבון את צורכי מקבלי השירות ואת יכולתם ובחירתם של נותני השירות. השירות הפסיכולוגי־חינוכי מקצה שירותים על פי חוק בחינוך הרגיל, ולבני שלוש 18 חינוך חובה לבני שלוש עד בחינוך המיוחד. מכאן נגזר שעל מנהלי השירותים 21 עד הפסיכולוגיים להתאים את מודל עבודת השפ"ח לגילים הללו במערכת החינוך ברשות ובכל מסגרת חינוך בפני עצמה. מנהלי השפ"חים מגדירים לכל מסגרת חינוך את המענים הפסיכולוגיים שיינתנו לה ומתאמים את עבודתם עם מנהלי אגפי החינוך ועם מפקחים על החינוך. במערך הציבורי יש הבדלים גדולים בין הרשויות בהקצאת שירותים פסיכולוגיים, ותיתכן שונות במענים הניתנים למסגרות חינוך שונות באותה רשות ולצורכיהן, כפוף לאחוז הכיסוי של השפ"ח, ולמשאב האנושי של השפ"ח עצמו. נזכיר שלגילי לידה עד שלוש עשויים השפ"חים לתת מענה ולהקצות שירות במצבי חירום כמו סגירת מעונות או גנים ניהול אי־ודאות
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=