פסיכואקטואליה רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2024 אביב | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 60 מחיר חוברת | 94 גיליון מס׳ מין, מגדר ומיניות טיפול מיני מבוסס קבלה ומחויבות Acceptance and commitment based( בקרב גברים ונשים עם )sex therapy פגיעה בחוט השדרה 16 עמוד התמודדות עם וסטיבולדיניה והשפעותיה על זהות בקרב נשים דתיות־לאומיות 25 עמוד הקשר בין דפוסי ויסות רגשות ובין התנהגות מינית מסתכנת ובריאה בקרב בוגרות צעירות 32 עמוד טיפול באכילת יתר של נשים בגישה פסיכואנליטית־פמיניסטית 37 עמוד טיפול ומגדר - בין פיצול ובין אינטגרציה 44 עמוד
לייעוץ אישי ללא התחייבות ניתן לפנות לדורית אטיאס [email protected] או בדוא"ל 050-6899099 M.A. תואר שני בלימודי משפט ללא משפטנים השכלה משפטית המעניקה יתרון מקצועי ואישי קורס גישור סמסטרים 4 רצופים 4 יום לימודים מרוכז למידה היברידית קורס דירקטורים מלגות שכר לימוד ₪
3 פסיכואקטואליה | 2024 אביב משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י יורם שליאר | שרונה מי־טל, ליאת הלפמן | דבר המערכת מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבה | אילה בלוך | משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים גבי פרץ | משולחנו של הפסיכולוג הארצי משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך פסיכולוגיה חינוכית קהילתית ומלחמת חרבות ברזל חוה פרידמן | טיפול מיני מבוסס קבלה ומחויבות )Acceptance and commitment based sex therapy( בקרב גברים ונשים עם פגיעה בחוט השדרה יותם בן שץ | התמודדות עם וסטיבולדיניה והשפעותיה על זהות בקרב נשים דתיות־לאומיות תמר יעקבי ואורן סגל | הקשר בין דפוסי ויסות רגשות ובין התנהגות מינית מסתכנת ובריאה בקרב בוגרות צעירות רוזיטל מסרמן אזולאי, מאיה קלמן הלוי וגיא רוט | טיפול באכילת יתר של נשים בגישה פסיכואנליטית־פמיניסטית רחל בר־יוסף־דדון | טיפול ומגדר - בין פיצול ובין אינטגרציה יעל ילינק ליברמן | פרופיל אישי פרופ' אריאלה פרידמן נחמה רפאלי | פינת אקטואליה - עדכונים ושינויים בפרוטוקולים EMDR טיפול באוקטובר 7 ובדרכי הנגשה בעקבות נועה אליאס | מקבלי תארים מהפסיכולוגיה בעולם ליאת הלפמן | ספרים מומלצים עמדת קריאה - סקירת ספרים חדשים שבתאי מג'ר | משולחנה של ועדת האתיקה היבטים אתיים של מגע בטיפול פסיכולוגי יונת בורנשטיין בר־יוסף | ייעוץ מס ״חשבוניות ישראל" - מספרי הקצאה לחשבוניות מס אריה דן | פינת נזכור תקצירים 6 11 13 25 4 5 32 50 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 16 9 57 52 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 טל׳ [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 פקס: 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ www.newyork-newyork.co.il , תל אביב 92 יהודה הלוי הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. 37 מקורות המאמרים בגיליון יופיעו באתר הפ״י psychology.org.il סרקו אותי 44 61 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 65 66 58 56 67 ט.ל.ח.
4 2024 אביב | פסיכואקטואליה חברי וחברות הפ"י שלום רב, עוד רבעון חלף בשנה האיומה והנוראה הזאת, ונראה שמאז הגיליון הקודם דבר לא השתנה במציאות חיינו. החטופים לא שבו אלינו, ומספרם שם מתמעט רק כי צה"ל מצליח לחלץ עוד ועוד גופות מתוך עזה. המלחמה בדרום לא הסתיימה, והמצב בצפון הולך ומסלים. חזרת המפונים אינה נראית באופק, ומצוקתם וייאושם הולכים וגוברים. מצבנו בזירה הבין־לאומית גם הוא בכי רע, והאנטישמיות גואה בארצות הברית ובאירופה. מצב הרוח הלאומי, על רקע הדברים האלה, ירוד למדי. השגרה שלנו, כמו שהיא תוארה כאן, מאתגרת אותנו מאוד כאנשי מקצוע, כמי שאמורים לטעת תקווה במטופלינו, להגדיל את הרווחה הנפשית שלהם ולסייע לאנשים ולנשים ליצור שינויים במציאות חייהם. האווירה בארץ גולשת אל תוך הקליניקות, אל מערכות החינוך, אל חדרי המורים, אל מערכות הבריאות, אל מקומות העבודה, אל הקהילות, אל המשפחות וכמובן, אל כל אחד ואחת מאיתנו ברמה האישית כאזרחי המדינה הזאת. וזהו הרגע שבו המדינה והחברה זקוקות לנו יותר מאי פעם. בטראומה הלאומית הזאת, הקרובה כל כך מבחינת מאפייניה לשואת היהודים באירופה, יש לנו תפקיד חשוב בסיוע בהתמודדות הן עם המציאות הכללית הן עם המציאות הפרטית־אישית של כל אחד ואחת מאיתנו. עלינו להצליח לגרום למטופלינו לאחוז בתקווה ולעזור להם להתמודד עם האובדן והשכול, עם הטראומה ועם החרדות. עיקר מאבקנו על דמות הפסיכולוגיה הציבורית מבוסס על המחויבות הזאת. ואנחנו מנסים לגרום למקבלי ההחלטות להבין שייבוש הפסיכולוגיה הציבורית במשך שנים רבות היה טעות חמורה וחוסר אחריות משווע כלפי אזרחי ואזרחיות המדינה. הקורנה הוכיחה זאת היטב, והמצב היום אך מעצים את ההבנה הזאת. אני מלא הערכה לפסיכולוגים ולפסיכולוגיות, בשירות הציבורי ומחוצה לו, שמתגייסים לסייע ופועלים ללא לאות וללא תמורה כספית ראויה, ובדרך כלל גם בסביבות עבודה ובתנאים קשים, ונאבקים על החוסן האישי והלאומי שלנו בימים הקשים האלה. אנחנו הצבא שנלחם על הנפש בד בבד עם הלוחמים והלוחמות האמיצים הנלחמים בשדה הקרב על ביטחוננו הפיזי. ואשר לשתי החזיתות האלה, נדמה שמותר לצטט כאן את משפטו המיתולוגי של וינסטון צ'רצ'יל על הטייסים האנגלים במלחמת העולם השנייה, "מעולם לא חבו רבים כל כך כה הרבה למעטים כל כך". אני גאה בחטיבות שלנו - למרות הקשיים הרבים בתקופה הזאת ועל אף אי־היכולת לקיים כינוסים מקצועיים ארוכים, ערכו רוב החטיבות ימי עיון מרשימים שעסקו בתפקידנו בתקופה הזאת, בלקחים מהתערבויות שנעשו, בשיתוף בלמידה ובניסיון ובמחקר. גם החטיבות וגם המטה פועלים ללא לאות לרווחת חברי וחברות הפ"י בפרט ולרווחת הפסיכולוגים.ות בכלל, מפתחים ומקדמים יוזמות, השתלמויות, קורסים והרצאות, שירותים והטבות שונות. בקרוב נשדרג את האינדקס החדש שלנו, מאגר הפסיכולוגים.ות למערכת. בזכות התוספת הזאת AI חברי הפ"י, בהוספת מרכיב יוכלו המחפשים באינדקס להיעזר בבינה מלאכותית בתהליך סינון הצרכים והבחירות שלהם. פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, ובו הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית וחטיבת הפסיכולוגים במח"ר לשעבר, ממשיך במאבק יום־יום ושעה־שעה. עם חברת הייעוץ האסטרטגי שלנו וחברת היח"ץ, ובעזרת עשרות פסיכולוגים.ות מתנדבים, אנחנו מגייסים חברי כנסת ושרים, ארגונים מקבילים, ראשי רשויות ואת המרכז לשלטון המקומי כדי לשנות את המצב הבלתי אפשרי שנתונה בו הפסיכולוגיה הציבורית. בחודש אפריל קיימנו מפגש חשוב, "המלחמה על הנפש", בבית הנשיא, בחסות אשת הנשיא הגב' מיכל הרצוג. בית הנשיא, בהנהגתה של הגברת הראשונה, מבין את עומק המשבר ואת הצורך העצום של הפסיכולוגים.ות ותומך לחלוטין במאבקנו. בימים האלה ממש, עם פתיחת הסכמי השכר במשק, משתתפים נציגינו מחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר לשעבר וההסתדרות הכללית בדיונים עם נציגי האוצר על השכר והתנאים של כלל הפסיכולוגים בשירות הציבורי. משרד הבריאות התגייס לעניין, ואנחנו מקווים שגם משרד החינוך, שעדיין אינו מגויס לנושא, יירתם לעשייה הזאת בקרוב. אנחנו מקווים שהמאמצים הללו יישאו פרי ויביאו לידי שינוי מהותי וראוי לא רק בשכר אלא גם בתנאי ההעסקה של הפסיכולוגים.ות בשירות הציבורי. וכמו בכל הגיליונות האחרונים, גם כאן אני ממשיך לייחל בכל מאודי לשובם של החטופים, להחלמת פצועי ופצועות המלחמה בגוף ובנפש, לסיום המלחמה בדרום ובצפון ולחזרת המפונים במהרה ובבטחה לבתיהם. ובסתר ליבי אני מקווה שכל זה יקרה עוד קודם שהגיליון הזה יתדפק על דלתותיכם.ן. לסיום אני מבקש לחבק ולנחם בשם כולנו את המשפחות באוקטובר. 7 השכולות של חיילי צה"ל ונרצחי הטבח הנורא ב־ שלכם/ן, יורם , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י,
5 פסיכואקטואליה | 2024 אביב דבר המערכת ,פסיכואקטואליהשלום לקהל קוראות.ים גיליון זה עוסק בנושא מין, מגדר ומיניות. נושאים אלו היו תמיד חלק מהקליניקה והמחקר בתחום הפסיכולוגיה. עוד מימי פרויד אשר חידש בין השאר בעצם הבאת העיסוק ,)Frued, 1949( בדחפים המיניים כדחפים אנושיים בסיסיים אל פני השטח, דרך ואחר כך של )Kinsey et al., 1948, 1953( המחקר של קינסי עמד תמיד העיסוק )Masters & Johnson, 1966( מסטרס וג'ונסון בנושאים אלו בחזית הפסיכולוגיה מבחינת מתן מקום לנושאים שנחשבו טאבו ודחיקת גבולותיו של השיח המקובל. אנו פוגשים את המיניות בקליניקה, אבל לרבים מאיתנו אין הכשרה ספצפית בתחום. בגיליון זה נוכל לקרוא את מאמרו של יותם בן שץ על טיפול שעוסק במיניות בא.נשים עם מגבלות ואת מאמרם של תמר יעקבי ואורן סגל על מחקר שבוחן את המפגש של המיניות עם אוכלוסייה ייחודית של נשים דתיות שחוות כאבים ביחסי מין. אפשר לומר שכיום אנו חיים בעולם אשר מקומה של המיניות בו, על גווניה השונים, מוכר מבעבר ומדברים עליו יותר. העיסוק במגדר לעומת זאת חדש יותר, ואף שחלקים ממנו הופיעו גם בעבודות 1993( הראשוניות של פרויד, קינסי ומסטרס וג'ונסון, סנדרה בם היא שהביאה את העיסוק במגדר כמרשם חברתי וכהבניה )Bem, שנוצרת ביחסי הגומלין בין הפנימי לחיצוני. בם עשתה זאת בהשפעת התנועה הפמיניסטית של המחצית השנייה של המאה הקודמת. מאז המשיכו תפיסות מגדר וגבולות מגדריים להתפתח באמצעות פסיכולוגיות כגון פרופ' אריאלה פרידמן, המרואיינת בגיליון זה, בעבודות של אפי זיו בעולם הפסיכואנליזה (למשל, זיו, Joel( ) ובעבודותיה של פרופ' דפנה יואל בתחום מדעי המוח 2013 בגיליון זה אפשר לקרוא על היבטים במגדר .)& Vikhanski, 2019 בטיפול פסיכולוגי ממבט אינטגרטיבי במאמרה של יעל ילינק ליברמן, ועל היבטים מגדריים בטיפול באכילת יתר בקרב נשים במאמרה של רחל בר־יוסף־דדון. מאמרם של רוזיטל מסרמן אזולאי, ד"ר מאיה קלמן הלוי ופרופ' גיא רוט מחבר בין היבטים מגדריים ופסיכולוגיים והתנהגות מינית מסתכנת ובריאה בקרב נשים צעירות. ההבחנה בין מגדר, שהוא משתנה פסיכולוגי חברתי, למין, שהא משתנה ביולוגי, היא הבחנה חשובה אשר מסמנת גבולות ויחסי גומלין בין השפעות קונסטרוקטים אלו. בזכות ההתקדמות במחקר בתחום זה וכן בקליניקה של פסיכולוגיה שעוסקת ביחסי הגומלין בין הגוף לנפש כגון פסיכולוגיה רפואית נוכל להבין טוב יותר את יעסוק ביחסי פסיכואקטואליההנושאים הללו. הגיליון הבא של גומלין בין הגוף לנפש. אני מזמינה את כולכן.ם להגיש מאמרים לגיליון חשוב זה. אאחל לכם.ן קריאה מעניינת ואזמין אתכם.ן להצטרף לעשייה בתחום פסיכולוגיה מודעת מין ומגדר במסגרת הפורום של הפ"י [email protected] העוסק בנושא. אפשר ליצור קשר ב־ בברכה, ד"ר ליאת הלפמן ועורכת הגיליון, חברת סגל בחוג פסיכואקטואליהחברת מערכת לייעוץ והתפתחות האדם בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, לחקר מין, מגדר, סטרס וטראומה וראש STAGS ראש מעבדת פורום מין ומגדר בהפ"י. .12 רשימת מקורות בעמוד דברי המערכת לקראת הגיליונות הבאים תודותינו לד"ר ליאת הלפמן על עריכת גיליון זה. למרות הזמנים הקשים המערכת משתדלת לחזור ולפרסם גיליונות בנושאים שבשגרת העבודה הפסיכולוגית. עם זאת, כדי לתת קול גם לדברים ייחודיים לזמננו, פתחנו מדור חדש בגיליון זה, "פינת אקטואליה", בעריכת ד"ר נועה אליאס. היא תציג בה חידושים ומידע אקטואליים על הנעשה בשדה. קוראינו מוזמנים להציע חידושים עכשוויים לפינת האקטואליה. תודות לכל מי שהגישו מאמרים. נשמח לקבל מאמרים מחקריים - מחקריים, תאורטיים או יישומים, ובכללם תיאורי מקרה - לפי . פירוט ההנחיות באתר הפ"י. APA כללי פסיכואקטואליהבשאלות שקשורות לכתיבה ולהגשת מאמרים ל אפשר לפנות אלינו בכל עת בשליחת אימייל או למשרד של הפ"י בכתובת: [email protected] ל־ [email protected] הנחיות הכתיבה מופיעות באתר הפ"י. להלן הנושאים המתוכננים לגיליונות שיתפרסמו בהמשך שנת והמועדים להגשת המאמרים: 2024 יעסוק בנושא נפש חסונה בגוף בריא. יערוך 2024 גיליון קיץ אותו חבר המערכת ד"ר שרגא שדה. בנושא אתיקה ומשפט בעבודה פסיכולוגית, 2024 גיליון סתיו בעריכה משותפת עם ועדת האתיקה של הפ"י בראשותה של .2024 ביולי 31 יונת בורנשטיין בר־יוסף, בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלו, שרונה מי־טל, יו"ר המערכת
6 2024 אביב | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבה השיקומית פעם השתתפתי בסדנה ששאלו בה את המשתתפים, "איך אתם אוהבים את הקפה שלכם?". מגוון התשובות שהתקבלו ודיוקן - החל במגוון הקפה, דרך סוג הכוס, הטמפרטורה וכלה ביחס הקצף והקפה היה רחב מאוד. היה ברור שכל אחד מהמשיבים השקיע רבות בחשיבה על טיב הקפה שלו. אחר כך המשיכה המנחה והזכירה לנו שמגדר ומיניות הם חלק מהותי לא פחות מחיינו, אבל לפעמים אנחנו משקיעים בהם יותר ולפעמים פחות; לפעמים אנחנו ערים למגוון ולפעמים מודעים לו פחות. על כן חשוב לעסוק בהם בטיפול הפסיכולוגי, למשל בפרוגנוזת השיקום, בערך העצמי ובמצב הרוח של המטופלים. נועד להזכיר גם לנו פסיכואקטואליה הגיליון הזה של שמגדר ומיניות הם חלק חשוב בעבודת השיקום ויש לעסוק בהם, בייחוד משום ששיקום המיניות הוא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום בכלל. על כל אחת ואחד מאיתנו למצוא את הדרך הנוחה לו לבחון את נושא המיניות - באינטייק ובטיפול עצמו. מי שניסה לעשות זאת יודע שכאשר עוסקים בעניין זה צפים ועולים אלמנטים קריטיים לטיפול, ופעמים רבות הם מתחברים לזוגיות, לערך העצמי, למצב הרוח, לנטילת תרופות ולפרוגנוזת השיקום של המטופלים. כמובן, רק אחדים מאיתנו השלימו הכשרה מלאה בטיפול מיני או התנסו בליווי אנשים ונשים שמתמודדים עם שאלות שקשורות למגדר ולמיניות. ועם זה חובתנו להכיר את הספרות בתחום, את השאלות שאנחנו יכולים וצריכים לשאול באינטייק ובטיפול וכן מענים נוספים תואמי אוכלוסייה שאפשר להפנות אליהם. אנחנו מקווים שכל אחת ואחד מאיתנו ימצא את הדרך הנכונה והמכבדת לשלב גם אלמנטים אלו בטיפול. אתם מוזמנים לשתף אותנו במה שתגלו בדרך. ועד החטיבה השיקומית דבר החטיבה ההתפתחותית ״אימא אמרה לי, דני, ילדי הוא גיבור ונבון, ילדי לא בוכה אף פעם כפתי קטון״. את המילים האלה, שכתבה מרים , שרו דורות של ילדים וילדות. 1941 ילן שטקליס בשנת שנים רבות חלפו מאז, והנושא שגיליון זה עוסק בו, מין, מגדר ומיניות, עדיין אינו קל לעיכול ואינו טריוויאלי, בייחוד כאשר מדובר בילדים.ות. לעיתים הוא נתפס כלא רלוונטי לילדים.ות, כעניין ששייך לעולם המבוגרים, ולעיתים ההורים, ואפילו צוותי החינוך, מתקשים להיות עדים להבעת דיספוריה מגדרית, לסקרנותם של ילדים.ות בתחום המיני ולעיסוק בו ולתת להם לגיטימציה. ההורים וצוותי החינוך עשויים לחשוש מהתנהגות כזאת ואף לנקוט סנקציות או ביקורת, ואלה עשויות להגביר רגשות בושה ואשמה בקרב הילדים.ות. ועם זאת חשוב לזכור כי ההתפתחות המינית והמגדרית מתחילה כבר בילדות המוקדמת וכי המין והמיניות טבעיים וחשובים להתפתחות האדם ומשמשים ביטוי של דחף החיים. ילדים.ות לומדים בהדרגה להכיר את גופם, את מינם ואת המגדר שלהם ושל חבריהם.ות ומפתחים נטיות, התנהגויות ותפקידים שונים תואמי מין ומגדר או שונים מהם. הם שואלים שאלות, מטילים ספקות, חוקרים ומאתגרים סכמות קיימות כגון האם בנים אינם יכולים ללבוש ורוד ולמרוח לק? או האם בנות אינן יכולות לשחק במכוניות ולהסתפר קצר? השאלות האלה ממחישות את הפיכת נושא המין והמגדר לנזיל, עניין שלא תמיד קל ופשוט להתמודד איתו, אך בה בעת נושא שמרחיב את אפשרויות הבחירה והביטוי העצמי לעומת תלות בסביבה. לצד ההיבטים החיוביים בנושא זה אנחנו עדים בשנים האחרונות לעלייה בשכיחות הפגיעות המיניות בקרב ילדים.ות, לא אחת מאדם מבוגר וקרוב להם. הפגיעות המיניות אף עלו לכותרות באוקטובר. עלינו להניח לילדינו 7 וזכו להדים מאז מאורעות להתפתח, להסתקרן, לחקור מין, מיניות ומגדר בהדרגה ובאופן שתואם את הגיל ואת השלב ההתפתחותי שלהם, אבל בה בעת עלינו לשמור ולהשגיח עליהם. אנחנו צריכים ללמד אותם על שוויון מגדרי ועל חופש בחירה אך גם על פרטיות הגוף, על בקרה של תכנים במדיה ועל חובתם לסרב למגע לא נעים או להתנהגות שאינה הולמת. אנחנו תקווה שהעולם שיגדלו בו הילדים.ות של היום יקבל שונות ומגוון רבים יותר ללא שיפוטיות, יכיל ויאפשר אותם ויעניק לילדים.ות הרגשה שהם מוגנים. בגופם ובנפשם. בתקווה לימים טובים מאלה, החטיבה ההתפתחותית
7 פסיכואקטואליה | 2024 אביב חדשות החטיבות דבר החטיבה התעסוקתית חברי חטיבה יקרים, בחודשים האחרונים יצאו אל הפועל שני פרויקטים; האחד - יום העיון שהפקנו במאי בשיתוף המחלקה לתואר שני במכללה האקדמית תל אביב־יפו, והשני - תוכנית ההכשרה בטראומה וחוסן בשיתוף אוניברסיטת רייכמן ובית החולים . ביום העיון 2024 שיבא. התוכנית הזאת תחל לפעול ביוני פסיכולוגים.ות בקירוב מהחטיבה. עסקנו בו 80 השתתפו בחזרת אנשי המילואים לשגרה ולעבודה. דיברנו על התמות העולות בנושא זה, למשל, על הקושי לשוב לשגרה, על הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה בין "מי שהייתי" ובין "מי שאני היום" ועל הקושי להתחבר לקולגות או למשפחה בשל אותם פערים. לצד זאת דיברנו על מנופי הצמיחה שנוצרו ולפעמים הביאו לידי שינויים בתעסוקה. שמענו הרצאות מהנעשה בצבא וסקרנו היבטים של עבודה עם הפרט ועם הקבוצה וכן היבטים של מענים בארגון שניתנו בעקבות באוקטובר. הייתה הרגשה של קהילתיות ולמידה. 7 אירועי פסיכולוגים.ות 25 לתוכנית ההכשרה בתחום הטראומה נרשמו בקירוב. יזמנו אותה מתוך מחשבה והבנה שהדי הטראומה ואירועי המלחמה ילוו את אזרחי המדינה במעגלי חייהם עוד זמן רב. אנחנו גאות בתוכנית ומתרגשות לקראת פתיחתה. ולסיום, יש לנו חבר חדש בוועד - דניאל ספיץ, פסיכולוג תעסוקתי מומחה מיון. אנחנו שמחות מאוד על הצטרפותו. שלכם, ועד החטיבה דבר החטיבה החינוכית פסיכולוגים.ות יקרים.ות, התקופה הזאת מוסיפה להיות מורכבת לכולנו. בצד המלחמה המתמשכת, הימצאותם.ן של חטופים.ות בשבי חמאס והרגשת הדריכות ואי־הוודאות השוררת בקרבנו אנחנו ממשיכים.ות בשגרת העבודה ובמתן מענים מגוונים על צורכי האוכלוסייה, באוקטובר. אלה ימים של 7 צרכים שעלו במידה ניכרת מאז שיא העבודה הפסיכולוגית, שנכללים בה בין השאר תהליכים טיפוליים עם ילדים.ות והורים, ליווי צוותים, תהליכי הערכה ואבחון והשתתפות בוועדות זכאות ואפיון. זה לא כבר השתתפו כמה נציגים.ות מוועד החטיבה בכנס שהתקיים בבית הנשיא ועסק בחשיבות הפסיכולוגיה הציבורית כמי שנותנת מענים על המשבר הנפשי המעמיק באוקטובר. הכנס היה פרי יוזמה 7 שחווה עם ישראל מאז משותפת של רעיית הנשיא הגב' מיכל הרצוג ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. תוארו בו המאמצים הכבירים לתת מענה מותאם לכלל אזרחי.ות המדינה - לנפגעי.ות הטבח, לפצועים.ות, לעקורים.ות, למשפחות השכולות, לחיילי.ות המילואים ומשפחותיהם.ן בפרט ולשאר אזרחי.ות המדינה הנתונים.ות במציאות מלחמה מתמשכת בכלל - איש־איש ואישה־אישה על פי הנסיבות והצרכים שלהם.ן. כן הדגשנו שם את הצורך לטפל בבעיות התקינה והשכר שמקשות על א.נשי מקצוע מחויבים.ות וערכיים.ות לתת מענה מלא על הצרכים הרבים. גיא יקר, יו"ר ועד החטיבה, השתתף בדיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת כנציג פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. הוא קרא למשרדי הממשלה, ובכלל זה לשר החינוך, לתקצב פסיכולוגיה ציבורית ראויה וליצור בהקדם הסכם שכר ראוי לפסיכולוגים.ות, שאם לא כן, לא יישארו עוד פסיכולוגים.ות במערכת ולא יהיה אפשר לסייע כנדרש לילדים ולילדות הזקוקים.ות למענה רחב היקף, בייחוד בימים האלה. מלבד זאת התראיין גיא יקר לגל"צ ואמר בריאיון כי, לצערנו, יש תקינה מזעזעת של הפסיכולוגים במערכות החינוך, המרפאות ובתי החולים. אנחנו שם גם כדי לעשות מניעה ולא לחכות שהבעיות יחמירו. אבל לצערנו, בגלל תנאי השכר בשירות הציבורי, פסיכולוגים עוזבים, ואז הילדים נשארים בלי מענה כמו שצריך... אנחנו בימים של משא ומתן לגבי הסכם השכר שלנו, ואנחנו קוראים לכל משרדי הממשלה להכניס את היד לכיס - אנחנו מאמינים שלכל אזרח בישראל מגיע טיפול נפשי בחינם. לפני זמן לא רב פתחנו פרויקט חדש שנקרא "לבחור נכון" ואנחנו בונים.ות בעזרתכם.ן מחוון לבחירת שפ"ח או לטיובו. הפרק הראשון עסק בתנאי העבודה והשכר, והפרק השני בהתמחות. אנחנו מזמינים.ות אתכם.ן לעקוב אחר העדכונים בפייסבוק ובמייל לקראת הפרסומים הבאים. נמצא 2024 הכנס השנתי של הפסיכולוגיה החינוכית לשנת בשלבי חשיבה ותכנון וישמש עוגן של ממש לכולנו. על כך ועוד נעדכן בקרוב. בתקווה לימים שקטים מאלה, ועד החטיבה החינוכית
8 2024 אביב | פסיכואקטואליה דבר החטיבה הקלינית הטראומה הלאומית המתמשכת שאנו חווים כיום משפיעה על מעגלים רבים באוכלוסייה. החשיפה לאכזריות ולזוועות שהתרחשו, מעגלי האובדן והשכול הרבים וכן הרגשת התלישות של המפונים הרבים מביתם באים לידי ביטוי במצוקה נפשית גבוהה שחווים אזרחי המדינה. עקב המורכבות של המצוקה הנפשית הזאת הכרחי לתת מענה מקצועי ואחראי מטעם אנשי מקצוע שהוכשרו בטיפול. ודווקא משום כך מפתיעה ומקוממת גישת משרד הבריאות הלכה למעשה ולפיה יש להרחיב את מעגלי המטפלים ולהכניס למערכת אנשים ונשים שיורשו לתת טיפול ללא ההכשרה הנדרשת כיום. בטענה שאין הגבלה חוקית למתן שירותי פסיכותרפיה, ומאחר שהצורך הנפשי גדול, נפתחות כיום הכשרות מקוצרות לבעלי מקצוע שונים ללא רקע בטיפול, והם מוזמנים לבוא וללמוד פסיכותרפיה. אך לאפשר לאנשים לאחר הכשרה מקוצרת לטפל ולגעת במקומות הכי רגישים ללא הכשרה מעמיקה וראויה, משמעה פגיעה ודאית במטופלים וסיכון חיי אדם. מטפלים שאינם מיומנים עלולים לעשות נזקים לטווח הרחוק, ולמרות הרצון הטוב לגרום להחמרה במצב הנפשי של המטופל; לדוגמה, מטפל שמפספס סיכון אובדני או מנסה, מתוך כוונה טובה, להציף תכנים כואבים אך אינו מזהה שהמטופל כרגע זקוק למנגנוני הגנה מולם כדי לשמור על שפיות. המציאות הנפשית היא מורכבת, ושימוש בכלי ספציפי שאפשר ללמוד בהכשרה של חודשיים אינו יכול להחליף את ההעמקה הנדרשת בתהליך ההכשרה בפסיכותרפיה. חיפוש קיצורי דרך בתחום הזה הוא לא פחות ממחדל שנובע משיקולים כלכליים צרים בלבד שאינם מביאים בחשבון את השיקולים המקצועיים. לאור המצוקה בתחום בריאות הנפש על מקבלי ההחלטות לפעול לחזק את מערכת הבריאות על ידי הבאת אנשי מקצוע ומטפלים מוסמכים, ולא להחלישה עוד יותר. אנו מצפים ממשרד הבריאות לשנות את מדיניותו, להגיע להסכמי שכר מתאימים ולהחזיר את אנשי המקצוע למערכת בריאות הנפש הציבורית. כדי לשנות את התוכנית שמקדם משרד הבריאות ולפיה יונמכו במידה ניכרת הסטנדרטים שלפיהם ייקבע מי רשאי לטפל, אנו קוראים לכם להיות מעורבים בנושא ולהגביר את המודעות לבעיות ולנזקים שעלולים להיגרם בעקבותיה. נשמח לשמוע מכם על הצעות לדרכי פעולה אפשריות ועל דרכים שתוכלו לעזור בהן. החטיבה הקלינית חדשות החטיבות (כאן) האישי בפרופיל פרטים למלא מוזמנים י”הפ וחברות חברי רישיון בעלי ות.מפסיכולוגים טיפול על מידע לציבור ננגיש כך חברי.ות הפ״י מוזמנים.ות למלא פרטים בפרופיל האישי - סרקו את הקיו-קוד
9 פסיכואקטואליה | 2024 אביב יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך פסיכולוגים יקרים ואהובים, על פי חוק הפסיכולוגים, אחד מתפקידיה של מועצת הפסיכולוגים הוא לייעץ לשר הבריאות בכל הקשור לפסיכולוגיה. החובה הזאת, שמוטלת על השר כ"חובת היוועצות", חמקנית ושברירית מאוד. אומנם אפשר לשאול מהי מחויבות המתייעץ, מה משמעות הייעוץ, על מי מוטלת החובה ליזום את ההיוועצות ומה דין העצות שניתנו, אבל כנראה לא נפתור את הסוגיה הזאת, לא בהקשר של המועצה שלנו ולא בהקשר של מועצות ויועצים אחרים המחויבים לעשות זאת על פי החוק. בינתיים חברי מועצת הפסיכולוגים ואני עושים כמיטב יכולתנו להגיע אל השר ולהעביר לו את הידע והניסיון של הפסיכולוגים בישראל. אנו עושים זאת גם בזמן שמתקבלות החלטות ונעשים תהליכים שונים במשרד הבריאות גם בלעדינו וכן בנושאים שרלוונטיים לנו ולעיתים נזנחים. שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו יזם מפגש עם המועצה. את המפגש אירחה המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, והשתתפו בו חברי המועצה ומשקיפים במועצה. הם הציגו לשר את הייחודיות והחיוניות שבעבודת הפסיכולוגים. פרופ' אילנית חסון־אוחיון, ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, בירכה את הנוכחים וציינה במיוחד את מחויבות הפסיכולוגים לחברה הישראלית בכלל ובתקופה הזאת בפרט. פרופ' תומר שכנר מאוניברסיטת חיפה הציג את תהליך ההכשרה וההתמחות בפסיכולוגיה כיום. לאחר מכן הוא תיאר מחקר לאיתור מרקרים לניבוי הצלחה של טיפול בחרדה בקרב ילדים. פרופ' ראובן דר מאוניברסיטת תל אביב הציג מחקר שעוסק בשיטת טיפול שפותחה במעבדה שלו לאנשים ונשים בעלי הפרעה אובססיבית קומפולוסיבית. ד"ר רפאל יונתן־לאוס הציג שני מחקרים. האחד מתאר את הירידה הגדולה בהוצאות על הבריאות בעקבות טיפול פסיכולוגי; והאחר את הנטייה הברורה, המפתיעה והמצערת להעדיף מתן טיפול תרופתי בכל מקרה של מצוקה נפשית, גם בלי לנסות קודם, או בה בעת, טיפול פסיכולוגי. , שניתנים MEGO סא"ל (במיל') ד"ר יאיר נעם הציג את פרויקט בו שירותי פסיכולוגיה תעסוקתית לצעירים חרדים שמבקשים להשתלב בשוק העבודה. ד"ר שירי בן דוד, מנהלת השירות הפסיכולוגי במרכזים הרפואיים הדסה, הציגה את היערכות צוות הפסיכולוגיה להתמודדות עם אתגרי השיקום בעקבות המלחמה שהחלה באוקטובר. 7 ב־ גב' מיכל אנגלרט, סגנית הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוך, הציגה את עבודת הקודש של הפסיכולוגים החינוכיים בקליטת ילדים ונערים פדויי שבי במערכת החינוך. גב' ליאת אריאל, מנהלת השירות הפסיכולוגי בקריה הרפואית רמב"ם, ניהלה את חלקו השני של הדיון בנושא הפסיכולוגיה במערכת הבריאות. היא הציגה את הפעילות הענפה בפסיכולוגיה בבתי החולים שעובדים בהם פסיכולוגים, לצד מצבם הלא נתפס של אחדים מבתי החולים בישראל שעדיין אין בהם שירותים פסיכולוגיים כלל. משולחנה של
10 2024 אביב | פסיכואקטואליה גב' סיגל סדליק־אלון, הפסיכולוגית הראשית בשירותי בריאות כללית ומשקיפה קבועה במועצה, הציגה לשר את עבודת הפסיכולוגים בקופות החולים והיבטים שונים שייחודיים לעבודה הזאת מנקודת המבט של הפסיכולוגיה בקופות החולים. גבי פרץ, הפסיכולוג הארצי במשרד הבריאות, הכין סיכום של נושאים מעבודת המשרד והקשר למועצה, אך לא הספיק להציגם (ואני מתנצלת לפניו). מאז הרפורמה בבריאות הנפש, בעת שעברה האחריות לטיפול הפסיכולוגי בתחום זה ממשרד הבריאות לקופות החולים, חלו שינויים רבים באופן מתן השירותים הפסיכולוגיים וניהולם במערכת הבריאות. כיום נתונים כל השירותים הפסיכולוגיים במערכת הבריאות, בתחום בריאות הנפש, הרפואה, השיקום והתפתחות הילד באחריות קופות החולים. לשייכות הזאת יש השפעות של ממש על הצרכים ועל האתגרים של שר הבריאות ומשרדו. לפיכך נדרש משרד הבריאות, כרגולטור, לתת את הדעת על ההיבטים השונים של השירותים הפסיכולוגיים בקופות החולים ולהתאים את הכללים שלו, את מבחני התמיכה, את מפתחות השירות וכיוצא באלה למציאות הנוכחית. חברי המועצה הביעו את דאגתם הכנה למטופלים ולכלל אזרחי ישראל בכל הקשור לשירותים פסיכולוגיים ציבוריים זמינים ואיכותיים, כנדרש בחוק הפסיכולוגים. גם בהקשר של הרפורמות המתוכננות בבריאות הנפש ובשיקום ביקשה המועצה להציג לפני השר את עמדתה בסוגיות השונות בזמן גיבוש התוכניות ולא אחריהן וכן להיות שותפה במעקב אחרי הביצוע והתוצרים. באופטימיות זהירה אציין כי השר הביע נכונות להיענות לבקשה. אין ספק שרבים הם האתגרים העומדים לפני הפסיכולוגים במדינת ישראל. במקומות רבים שאני מגיעה אליהם מתוקף תפקידי כיו"ר מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות אני מתקשה לעמוד ברוחות המוחקות את הייחודיות והחיוניות שלנו. עלינו לעמוד איתנים כדי להציע אותן וגם לשפר את התנהגותנו במקומות שהדבר נדרש. בשיתוף פעולה עם השר, ועל פי הנושאים שהוא מעוניין לקדם, ננסה, בין השאר, להגדיל במידה ניכרת את מספר הפסיכולוגים במערכת הבריאות, להפוך את הכשרתנו למושכת ורלוונטית יותר, מבלי לפגוע ברמה המקצועית הגבוהה, להביא את הפסיכולוגיה לקבוצות תרבות שהיא אינה נוכחת בהן במידה מספקת היום ולעדכן את חוק הפסיכולוגים. בימים הקשים האלה נאחל לכולנו הצלחה. נתפלל לחזרתם של החטופים והחטופות, להצלחת כוחותינו ולהחלמה ולשיקום מוצלח של הפצועים. אילה משולחנה של
11 פסיכואקטואליה | 2024 אביב , הפסיכולוג הארצי והממונה על רישוי פסיכולוגיםגבי פרץ המונח מגדר טומן בחובו שני מושגים שונים. הראשון קשור להגדרה, והשני לגדר. הראשון קשור לזהות ולהשתייכות, והשני לחומות ולהסתגרות. בעצם מדובר בשתי פעולות משמעותיות שאנחנו עושים מעצם טבענו כבני אדם: גיבוש העצמיות והשתייכות חברתית. ) מתואר 2010 בשירו של יהונתן גפן "מעבר לגדר" (פוליקר, הכוח המרחיק של הגדר והרצון למצוא את הדרך פנימה, גם כשלא ברור "מה תמצא מעבר לגדר": גדר את כולנו היא סוגרת גבוהה ארוכה ודוקרת מי פה יודע איפה היא נגמרת ולך תמצא את הפִרצה אני מבקש להיענות למשאלה של יהונתן גפן ולמצוא את הפרצה; את הדרך שבה אפשר לחבר אחרויות, לכבד שונויות, לברך על ההבדלים המאפשרים לנו לצמוח. היכולת לפרוץ גדר תלויה מאוד ביכולתנו לגבש זהות. כאשר הזהות שלי ברורה ומגובשת יש לי יכולת גדולה יותר לקבל את האחר. קבלת האחר בזכות היותו שונה יוצרת השתייכות וחיבור חזקים יותר לעומת חיפוש המכנה המשותף. הימים שבין פסח לשבועות נקראים ימי ספירת העומר, אלף תלמידיו של רבי 24 ונוהגים בהם במנהג אבלות לזכר עקיבא שמתו בתקופה הזאת "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה" (מסכת יבמות דף סב ע"ב). בשבתות שבין פסח לשבועות (ואצל אחדות מהעדות עד ראש השנה) נהוג לקרוא במסכת אבות העוסקת במוסר ודרך ארץ, ושם כתוב, "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" (מסכת אבות, פרק ב, משנה י). הפעולה הראשונה ההכרחית ליצירת הפתח בין הגדרות והיכולת להיות יחד היא מתן הכבוד לאחר בזכות היותו שונה ממני. בספרו ) את החשיבות 2010 מעצים הרב יונתן זקס (לרפא עולם שבור של כיבוד האחר וקובע אותו כתנאי לחברה חופשית: "תנאי מוקדם לחירות הוא כבוד עצמי, וחברה חופשית היא לפיכך .)50 חברה שאינה שוללת מאיש זכות אנושית בסיסית זו" (עמ' אם נקפיד לכבד את האחר ואת האחרּות, נסלול את הדרך לקיום דיאלוג שנובע מתוך הקשבה מוקירה שנותנת תשומת לב לדעותיו של הזולת אף על פי שאין אלו דעותיי ועמדותיי. הקשבה כזאת אין משמעותה ויתור על עמדותיי או על אמונותיי, ובכל זאת היא יוצרת תהליכי שינוי. ובלשונו של הרב ): "אולם אנחנו אכן משתנים, במובן זה שאני מבין 2008 זקס ( עתה שעליי לפנות מקום לאמונה אחרת, שיש מי שמחזיק בה בכל נימי נפשו, ושהצד השני מבין, אם הראיתי שאני משוכנע .)63 בעמדתי, שעליו לפנות מקום לאמונתי שלי" (עמ' כיבוד האחר השונה ממני והיכולת ליצור איתו דיאלוג פותחים פתח חשוב לצמיחה באמצעות הזולת, ויתרה מכך להבנה שאנחנו זקוקים לזולת השונה מאיתנו גם כדי להיות וגם כדי לצמוח. אחד המושגים המרכזיים בפסיכולוגיה המבוססת על מקורות יהודיים, פסיכולוגיה שפיתח פרופ' מרדכי רוטנברג, הוא האלטרצנטריות; ובזכותו אני אוהב מאוד את הגישה :)1990 הזאת. לדברי רוטנברג ( אלטרצנטריות: בניגוד להנגדה המוכרת שבין "אגוצנטריות" (מצב הנפש שבו ה"אני" במרכז) ו"אלטרואיזם" (מצב הנפש שבו ה"אחר" במרכז), מציעה החשיבה הדיאלוגית את המונח "אלטרצנטריות" שפירושו שימת הדיאלוג עצמו במרכז - והרי דיאלוג הוא תמיד דו־קוטבי, ואף צד מצדדיו אינו אמור לבוא על חשבון האחר. האני והאתה אינם קיימים אלא מתוך היחס ההולך ומתהווה ביניהם, כאשר כל אחד מגיע להגשמתו העצמית רק ע"י ההשקעה באחר .)47 וההתגלות אליו (עמ' היעד לצמיחה באמצעות התהליך האלטרצנטרי הוא הגשמת העצמי התורמת לגיבוש הזהות; הדרך להשגת היעד היא ההשקעה בזולת מתוך הבנה שקיומנו ההדדי תלוי ביחסינו זה עם זה. משמעות הדבר אפוא היא שאני זקוק לזולת שהוא אחר ממני כדי להביא את עצמי לידי גיבוש זהותי, לצמיחה ולהגשמה, וחשוב מאוד שאתן מקום של כבוד לאחרּות שלו. וכך, בשלושה צעדים, "מצאנו את הפרצה" המאפשרת את החיבור ואת המעבר בין הזהויות המוגדרות והמגודרות. כבוד לאחרּות שמבסס תשתית לקיומו של דיאלוג שמאפשר יצירת תהליך של אלטרצנטריות. בימים טרופים אלו, שבהם אנחנו משוועים לפרצה בגדר וליציאה מהגדרות ומהדרות, אני חוזר ומוצא נחמה ותקווה בהתבוננות הארוכה בהיסטוריה היהודית כמו שראה אותה הרב :)2008 זקס ( התבוננות בהיסטוריה היהודית לימדה אותי הבחנה חשובה: ההבדל שבין אופטימיות לתקווה. אופטימיות היא האמונה שפני הדברים ישתנו לטובה. תקווה היא האמונה שביחד אנחנו יכולים לשנות את פני הדברים לטובה. האופטימיות פאסיבית; התקווה אקטיבית. כדי להיות אופטימי אין צורך באומץ, אבל כדי לשמור על תקווה צריך אומץ רב. בהתחשב בעברו של העם היהודי, אף יהודי אינו יכול להיות אופטימי. אולם מעולם, גם לא בשנות ייסוריהם הנוראות ביותר, לא .)190 נטשו היהודים את התקווה (עמ' בתפילה גדולה להחזרת החטופים, לסיום הלחימה ולשלום בינינו. בכבוד רב, גבי משולחנו של שלום לכולם, רשימת מקורות, באתר הפ״י
12 2024 אביב | פסיכואקטואליה מקורות . טובי.לכבוד השוני: כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות .)2008( ' זקס, י . מגיד.לרפא עולם שבור: החיים כקריאה לאחריות .)2010( ' זקס, י פוליקר. אהבה על תנאי.). מעבר לגדר [שיר]. 2010( ' פוליקר, י . מוסד ביאליק.קיום בסוד הצמצום: מודל התנהגותי לפי החסידות הקבלית .)1990( ' רוטנברג, מ מקורות .32–23 ,)1( , כ"זשיחות). גבריות תחת מתקפה: מבט מחודש על טראומה מינית בגברים. 2013( ' זיו, א Bem, S. L. (1993). The lenses of gender: Transforming the debate on sexual inequality. Yale University Press. Freud, S. (1949). Three essays on the theory of sexuality. Imago Publishing. Joel, D., & Vikhanski, L. (2019). Genderm: Beyond the myth of the male and female brain. Octopus. Kinsey, A. C., Pomeroy, W. B., Martin, C. E., & Gebhard, P. (1948). Sexual behavior in the human male. W. B. Saunders Company. Kinsey, A. C., Pomeroy, W. B., & Martin, C. E. (1953). Sexual behavior in the human female. W. B. Saunders Company. Masters, W. H., & Johnson, V. E. (1966). Human sexual response. Little, Brown and Company. .5 רשימת מקורות מעמוד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=