32 2024 אביב | פסיכואקטואליה תקציר מאמר זה עוסק בשני מחקרים שבחנו את הקשר בין דפוסי ויסות רגשות ובין התנהגות מינית מסתכנת ובריאה בקרב בוגרות צעירות. במחקרי עבר נמצא כי רגש שלילי מפחית את הסיכוי לנטילת סיכון, ועל כן שיערנו כי דפוס ויסות רגשות שבא לידי ביטוי בהתעניינות ברגשות שליליים ובחקירתם, (לעומת דיכוי והימנעות מהם), יהיה קשור לנטייה להימנע מהתנהגות מינית מסתכנת בקרב בוגרות צעירות. השערות המחקר מעוגנות בתאוריית ההכוונה העצמית. התאוריה הזאת ויסות אינטגרטיבי: מבחינה בין שלושה דפוסי ויסות רגשות: הפניית קשב לרגש, חקירה ואינטגרציה של החוויה עם ויסות אספקטים נוספים בעצמי כמו מטרות, ערכים וצרכים; ויסות : ניסיון להתעלם מרגשות שליליים ואף לדכאם. מדכא : היעדר ויסות, ותחושת שיתוק והצפה חסר (דיסרגולציה) במצבים שמעוררים רגשות שליליים. בשני המחקרים נמצא קשר חיובי בין ויסות מדכא וחסר ובין התנהגות מינית מסתכנת. במחקר השני נמצא גם קשר חיובי בין ויסות אינטגרטיבי ובין התנהגות מינית בריאה. פרק הדיון עוסק בהשלכות תאורטיות ויישומיות. מבוא במחקרים שעוסקים בקבלת החלטות ובלקיחת סיכונים נמצא כי לרגשות יש השפעה על האופן שבו האדם מעריך Leone et al., 2005; Tversky &( את מידת הסיכון שלפניו . ממצא עקבי מלמד כי רגש שלילי קשור )Kahneman, 1992 . ממצא זה )Leone et al., 2005( להימנעות מלקיחת סיכון בא לידי ביטוי בהקשרים מגוונים כמו במחקרים של כהנמן Kahneman, 2003; Tversky & Kahneman, 1981,( וטברסקי . הציפייה להפסד )lossaversion( על שנאת הפסד )1991 אפשרי מעוררת מחשבות על הכאב הצפוי, וכאב אפשרי זה Andrade & Ariely, 2009;( גורם להימנעות מלקיחת סיכון . לפיכך רגש )Loewenstein & Lerner, 2003; Schwarz, 2000 שלילי גורם לתפיסת סיכון גבוהה יותר אשר מפחיתה את Kim-Spoon et al., 2015; Lerner &( הסיכוי לנטילת סיכון ,)Keltner, 2000; Zimmermann, 2010 ויסות רגשות: אינטגרציה רגשית לעומת הימנעות בשלושת העשורים האחרונים מתנהל מחקר ער שעוסק Gross, 2013;( בדפוסים שונים של ויסות רגשות שליליים עבודת המחקר הזאת מבוססת על .)Ryan & Deci, 2006 s(self-determination theory - SDT( תאוריית ההכוונה העצמית , ויסות רגשות )Deci & Ryan, 1985; Ryan & Deci, 2000( Deci &( אדפטיבי שמאפשר חוויה של כל מנעד הרגשות . הגישה הזאת )Ryan, 1985; Vansteenkiste et al., 2010 רואה ברגשות שליליים מקור מידע חשוב, שהשימוש בו מדריך התנהגות אדפטיבית שמבוססת על הכוונה עצמית, להבדיל מהימנעות עקבית והגנתית מרגשות שליליים. הפניית קשב לרגשות שליליים מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של המצב בכללותו ושל מצב הפרט ומטרותיו האישיות, וההבנה הזאת מאפשרת קבלת החלטות והתמודדות אדפטיבית יותר Ryan & Deci, 2001; Ryan et al., 2000; Deci( בהמשך הדרך .)& Ryan, 2008 באופן ספציפי מגדירה תאוריית ההכוונה העצמית שלושה דפוסי ויסות רגשי אשר נבדלים זה מזה ברמת העיבוד הרגשי, במושא השליטה ובמידת האדפטיביות של הדפוסים האלה הדפוס הראשון .)Ryan & Deci, 2006; Ryan et al., 2015( , מצב של הצפה רגשית )dysregulation( הוא ויסות חסר שנובע מחוסר יכולת להכיל את הרגש ולהתמודד עימו. הדפוס והוא בא ,)suppressive regulation( השני הוא ויסות מדכא לידי ביטוי בדיכוי ביטויו של הרגש או בהימנעות מהחוויה הרגשית, ואלה מלווים בהרגשת כפייה, לחץ והיעדר לגיטימציה להרגיש או להביע רגשות שליליים. אומנם דפוס זה מאפשר הקשר בין דפוסי ויסות רגשות ובין התנהגות מינית מסתכנת ובריאה בקרב בוגרות צעירות 4 וגיא רוט 3 מאיה קלמן הלוי 2+1 רוזיטל מסרמן אזולאי, היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון.רוזיטל מסרמן אזולאי 1 מאמר זה מבוסס על שני מחקרי פיילוט שבוצעו במסגרת עבודת דוקטורט שעוסקת בבחינת הקשרים בין דפוסי ויסות רגשות ובין 2 התנהגות מינית מסתכנת ובריאה. היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי.ד"ר מאיה קלמן הלוי 3 הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון.פרופ' גיא רוט 4
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=