רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2023 אביב | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 50 מחיר חוברת | 90 גיליון מס׳ בעקבות השקת תקן ת״י :45003 )ISO( על שחיקה ואיכות חיים נפשית בעבודה 14 עמוד פסיכואקטואליה שחיקה על פני הזמן צלם: יזהר שער טיפול בשחיקת העובדים בבתי החולים – בין הארגוני לנפשי 20 עמוד תרומתם של משאבי חוסן והעצמה לצמצום שחיקה בקרב אימהות התפקיד המתווך צעירות: של איזון הקונפליקט בממשק קריירה־משפחה 25 עמוד שימור וחיזוק יכולות חשיבה בגיל המבוגר 32 עמוד טיפול במפגש יחיד תומך למידה חברתית־רגשית )SST-SEL( 38 עמוד
3 פסיכואקטואליה | 2023 אביב משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י יורם שליאר | דבר המערכת שרונה מי־טל | מה חדש בחטיבה? חדשות החטיבות משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים אילה בלוך | משולחנו של הפסיכולוג הארצי גבי פרץ | משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך חוה פרידמן | :45003 י)ISO בעקבות השקת תקן ת"י ( על שחיקה ואיכות חיים נפשית בעבודה אירן דיאמנט | טיפול בשחיקת העובדים בבתי החולים – בין הארגוני לנפשי יעל אפרתי | תרומתם של משאבי חוסן והעצמה לצמצום שחיקה בקרב התפקיד המתווך של איזון הקונפליקט אימהות צעירות: בממשק קריירה־משפחה חדוה בראונשטיין ברקוביץ | שימור וחיזוק יכולות חשיבה בגיל המבוגר אלעד אומר ויורם בראב | )SST-SEL טיפול במפגש יחיד תומך למידה חברתית־רגשית ( סבטלנה פרוקשב | מיכל שמש | פסיכולוגים יוצרים ריאיון עם יזהר שער מירי נהרי ואיריס ברנט | פינת ההורות מבט אקולוגי־מערכתי על ייעוץ להורים שרונה מי־טל | פרופיל אישי ישי שליף, פסיכולוג חינוכי מומחה מדריך עורכת: ליאת הלפמן | מהפסיכולוגיה בעולם סקירת מאמרים עדכניים בפסיכולוגיה שבתאי מג׳ר | עמדת קריאה סקירת ספרים חדשים אדר גרין, צ'רלי בוזגלו | הפינה המשפטית כבוד המקצוע, כבוד האדם אריה דן | ייעוץ מס מיסוי הכנסות משכר דירה למגורים וחובת הדיווח נזכור צילה טנא שלנו תקצירים באנגלית 6 11 12 23 4 5 29 69 62 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 14 10 39 72 71 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: מיכל שמש 052-3393975 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י – מר יורם שליאר 5213601 רמת גן, מיקוד 3361 , ת״ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק – עיצוב גרפי פרסום: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ www.newyork–newyork.co.il , תל אביב 92 יהודה הלוי הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. 47 55 מקורות המאמרים בגיליון יופיעו באתר הפ״י psychology.org.il סרקו אותי 58 73 66 77
4 2023 אביב | פסיכואקטואליה ברגעים אלה, כאשר טילים עפים מכיוון עזה אל יישובי הדרום והמרכז, אני יושב לכתוב את דבריי לגיליון הזה שעוסק בנושא השחיקה. אין דרך מתאימה יותר לתאר שחיקה מתיאור המצב שתושבי הדרום מתמודדים איתו בכלל ובימים אלה בפרט. נקווה שעד שיגיע גיליון זה לידיכם/ן יהיה הסבב הזה מאחורינו, ועם זה די ברור שהסבב הבא בוא יבוא. אנחנו מחזקים את ידי חברינו בדרום, הפסיכולוגים והפסיכולוגיות מכל החטיבות שמסייעים לתושבים ולמערכות החינוך ומנסים להגדיל את החוסן ולחזק את יכולת ההתמודדות שלהם, עד כמה שאפשר, במצב המתמשך של אירועים ביטחוניים. המצב הביטחוני אינו משכיח מאיתנו את המשבר החברתי. כמו מרבית אזרחי המדינה, גם הפ"י מוטרדת ומטולטלת מהשסע החברתי שהולך ומעמיק בקרבנו. מצב הדברים מגייס אותנו לפעולה, ועל כן הקמנו את מיזם "שיח מוגן קשוב ומאחה" (שיח מוק"ם). במסגרתו הפ"י מכשירה מנחים ומקנה להם כלים להנחיית מעגלי שיח לפי עקרונות המודלים של ניהול משברים חברתיים. ויותר 150 עד כה התקיימו שתי השתלמויות, והשתתפו בהן אנשי ונשות מקצוע. בהמשך להכשרה בדקנו את נכונותם של המשתתפים והמשתתפות להנחות בהתנדבות מעגלי שיח ברחבי חברים וחברות לפחות הביעו את הסכמתם לעשות 70־ הארץ, ו זאת. את המיזם מובילים ישי שליף, רחל פארן, ד"ר שרונה מי־טל, מריאל הוברמן, מנכ"ליתנו, ואנוכי. כמו כן הקמנו צוות היגוי מורחב שתורם לתכנון, לחשיבה ולפיתוח המיזם. בד בבד אנחנו מנהלים מגעים מתקדמים לשיתוף פעולה עם חברת ההיי־טק הישראלית כדי שתסייע לנו בחלקים הלוגיסטיים של המיזם. Monday.com הפ"י שואפת להוביל את השיח המאחה בארץ ותפנה לגורמים ממלכתיים ופרטיים כדי שיצטרפו למהלך. ונאה דורש נאה מקיים. כידוע, גם בינינו הדעות חלוקות בנוגע למהלך החקיקה. אנחנו עדים לכך דרך התגובות שמגיעות אלינו בסוגיית נקיטת העמדה של הפ"י במחלוקת. לפיכך אנחנו מבקשים לקיים מעגלי שיח בתוכנו, בין חברי הפ"י, ואני מקווה שעד כתיבת שורות אלה כבר נקיים כמה מעגלי שיח מוק"ם. "פורום אמירים" – אף שהדבר כבר עודכן באחד מהמידעונים, בכל זאת חשוב לי לספר כי בחודשים האחרונים התגבש והוקם "פורום אמירים" ששותפים לו שלושת הפסיכולוגים הארציים, של משרד הבריאות, של משרד החינוך, של משרד התעסוקה, יו"ר מועצת הפסיכולוגים ויו"ר הפ"י. מטרתו לשמש במה לשיח משותף על הסוגיות המרכזיות שעולות מפעם לפעם בעולם המקצועי שלנו ולהחליף דעות על עתיד המקצוע ועל קידומו. אומנם לא מדובר בפורום תיאום או רגולציה, אבל חשוב לנו לשמוע את עמדות השותפים השונים והארגונים שהם מייצגים, והוסכם שמקשיבים, אך אין חובה להסכים זה עם זה. בנושא אחר – אני מבקש לעדכן בנוגע למאבק המתמשך בחברות הביטוח בנושא הכרה בפסיכולוגים מכל החטיבות לצורך החזרים על טיפולים. המאבק עלה שלב. מאחר שפניות חוזרות ונשנות שלנו אל חברות הביטוח ואל הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון העלו חרס, הכינה הפ"י עתירה מנהלית נגדם, והיא תוגש בימים אלה. נעדכן אתכם בהתפתחויות. אני שמח לשוב ולעדכן כי חידשנו את הסכם ביטוח הבריאות הקבוצתי עם חברת איילון לחמש שנים נוספות. זהו הסכם ייחודי לחברי וחברות הפ"י ומשפחותיהם/ן, בעל תנאים מעולים, מותאם להתפתחות הרפואה והטכנולוגיה ונכללים בו שיפורים והרחבות. הפרמיה החודשית נותרה ללא שינוי. והטבה יוצאת מן הכלל, חלון הזדמנויות לחברי וחברות הפ"י קיימים שלא היו מבוטחים בהסדר הביטוח הקודם – הם יוכלו להצטרף לביטוח החדש ללא הצהרת בריאות וללא תקופת אכשרה, ובתנאי שיגישו בקשת הצטרפות . פרטים נוספים אפשר לראות באתר הפ"י. 2023 ביוני 30 עד עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת ולקראת אישור תקציב המדינה אנחנו מנהלים פעילות נמרצת מאוד, במסגרת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, לקידום הפסיכולוגיה הציבורית. אנחנו ממשיכים להשקיע מאמצים להחזרת מעמדה של חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות הכללית כדי שהיא תוסיף להיות הגוף המייצג אותנו בהסתדרות הכללית מחוץ לאיגוד המח"ר וכן בעניינים שוטפים נוספים. בהמשך לפעילות על־חטיבתית ובמסגרת הטיפול שלנו בפסיכולוגים ובפסיכולוגיות עצמאים אנחנו שוקדים על פתיחת קורס נוסף למתן כלים לפתיחת קליניקה פרטית. בימים אלה הסתיים קורס היפנוזה לפסיכולוגים ולפסיכולוגיות מכל החטיבות. גם הקורס "מיינדפולנס וכתיבה", בשיתוף פורום הוותיקים, הסתיים בהצלחה רבה. מלבד זאת אנחנו ממשיכים לקיים הרצאות חודשיות בנושאים שונים ומגוונים שמעסיקים אותנו בחיי היום־ יום, ופעילות זאת כבר הפכה למסורת. ועל פי מיטב המסורת קיימו אחדות מהחטיבות את הכנסים השנתיים שלהן. בחודש מרץ התכנסו בנווה אילן הפסיכולוגים והפסיכולוגיות מהחטיבה הרפואית לכנס הרביעי שלהם שכותרתו "בין מסורת לחדשנות במציאות משתנה"; ובימים אלה ממש מתקיים הכנס של החטיבה ההתפתחותית בנושא "להאמין, לראות שטוב: כוחות מקדמי גדילה וצמיחה בשיח הפסיכולוגי ההתפתחותי". הגיליון הזה יגיע אליכם/ן בסוף האביב, ולפתחו של הקיץ נאחל לנו ימים שקטים בביטחון ובהתקדמות חיובית בשיחות בבית הנשיא. שלכם, יורם , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י,
5 פסיכואקטואליה | 2023 אביב דבר המערכת שלום רב לכל קוראינו, גיליון האביב, בנושא שחיקה, מתפרסם לאחר תקופה עמוסת חגים ואירועים. במסגרות רבות מגיעים העובדים לסוף השנה עייפים ולעיתים אף שחוקים מרוב עומסים – עומסי עבודה וגם עומסים שנגרמים בגלל המצב החברתי שהתפתח בארץ בחודשים האחרונים. רבים מאיתנו כבר מחכים לחופשות הקיץ ולימים רגועים מאלה מכל הבחינות. בגיליון זה מתמקדים המאמרים הראשיים בשחיקה, ובעיקר בדרכים להתמודד איתה ולמנוע אותה באמצעות פיתוח תקן להבטחת איכות חיים נפשית בעבודה, פיתוח תוכנית לטיפול בשחיקה ולמניעתה במערכות הבריאות והכרת הצורך במתן עזרה לאימהות צעירות כדי לחזק את משאבי החוסן שלהן ולתמוך במציאת איזון בין דרישות העבודה ובין ההורות. מאמר כללי אחד עוסק בשימור ובחיזוק יכולת החשיבה בגיל המבוגר, ואפשר לראות בו ניסיון למנוע שחיקה שנוצרת אצל הפרט עקב גילו. מאמר כללי אחר עוסק בשיטת הטיפול "המפגש היחיד", וגם שיטה זאת אפשר לרתום להקטנת ממדי השחיקה הן אצל הפרט הן בארגונים ובמערכות שונים. במסגרת הפינות הקבועות שלנו בגיליון זה נציין כאן את "פינת הפרופיל" ובה ריאיון עם ישי שליף, פסיכולוג חינוכי שזכה לפרס מפעל חיים. בין עיסוקיו הרבים היום הוא מוביל מיזם משותף עם הפ"י לעידוד שיח וקשב מוגן ומאחה; את "פינת פסיכולוגים יוצרים" ובה דבריו של הפסיכולוג יזהר שער שבמסגרתם הוא שיתף אותנו בעולם הצילום שלו; וכמובן, את "פינת נזכור" ובה אנו זוכרים את צילה טנא . הפינות 2021 שהייתה העורכת של כתב העת שלנו עד קיץ הקבועות האחרות משקפות את נושאי הגיליון ומביאות לידי ביטוי ענייני אקטואליה. בגיליונות הבאים השנה נרכז מאמרים בנושאי מוטיבציה ואתיקה. גיליון הקיץ יעסוק במוטיבציה, וד"ר נאוה בן ארצי, מומחית בפסיכולוגיה ארגונית וחוקרת הגישה המוטיבציונית, תצטרף אלינו כעורכת אורחת; גיליון הסתיו יעסוק בנושא אתיקה, ונערוך אותו עם יונת בורנשטיין, יו"ר ועדת האתיקה של הפ"י. אנו, חברי המערכת, מקווים.ות שגם בגיליונות הקרובים וגם בשנה הקרובה נמשיך לשלב מאמרים מקצועיים שיעסקו במגוון נושאים לצד מאמרים שיעסקו בנושאים שתוכננו מראש. המערכת תשמח להוסיף ולקבל הצעות לנושאים, לשותפות בעריכת גיליון בנושא מומחיותכם.ן וכן את תגובותיכם.ן על כתבות ועל מאמרים. כן אנו מזמינים כתבות קצרות שמציגות נקודת מבט אישית בסוגיות שונות בעבודתכם.ן המקצועית. בגיליונות הבאים נשקול לפרסם פינת תגובות. נשמח לשמוע מכם ולענות על שאלותיכם.ן. ואלה המועדים האחרונים לקבלת מאמרים במערכת לגיליונות שיתפרסמו במשך השנה: , גיליון בנושא מוטיבציה. 2023 במאי 30 קיץ: , גיליון בנושא אתיקה. 2023 ביולי 31 סתיו: , נודה על פסיכואקטואליהלכל המעוניינים.ות בכתיבה ל תשומת ליבכם.ן לסעיפים הבאים. אנא הקפידו לכתוב על פי ההנחיות שלהלן: 1 .1 מילים ולא יעלה על 3,000 אורכם של המאמרים יהיה . מילים 3,500 2 .2 150 לכל מאמר יש לצרף תקציר תמציתי בעברית (עד מילים). 200 מילים) ובאנגלית (עד 3 .3 העמוד הראשון במאמרים שיוגשו למערכת יהיה דף נפרד ועליו הכותרת, שמות המחברים, תוארם ומעמדם המקצועי, תאריך ההגשה ופרטי דוא"ל וטלפון. 4 .4 בציון APA7 בכתיבת המאמרים יש להקפיד על כללי https://apastyle. הציטוטים וברישום המקורות. apa.org/instructional-aids/reference-examples. pdf 5 .5 על המאמרים להיות ממוקדים, מאורגנים וכתובים בשפה ברורה. במאמרים המתארים עבודה מעשית יש להציג את הרציונל התאורטי ואת הראיות לאפקטיביות של ההתערבות. בהצגת מחקר אמפירי חשוב לעסוק בהשלכות המחקר על העבודה המעשית בפסיכולוגיה. 6 .6 המאמרים יישלחו לשיפוט אנונימי ויוערכו על פי קריטריונים של ארגון (מבנה מסודר וברור ובו רציונל תאורטי, שיטות ומתודולוגיה, תוצאות ודיון ומסקנות או השלכות); סגנון (כתיבה בעברית אקדמית ברורה); רציונל תאורטי (עבודה מעוגנת בבסיס תאורטי וראיות עדכניות); ותרומה ייחודית (הצגת תרומה או חידוש לשדה הפסיכולוגיה, דיון בהשלכות תאורטיות או מעשיות או בשתיהן גם יחד). כותבי המאמרים, נשמח לענות על שאלותיכם.ן. את המאמרים, וכן פניות ושאלות למערכת, אפשר לשלוח או למזכירות הפ"י [email protected] למייל ולציין "פסיכואקטואליה". [email protected] בברכה ובתקווה לקרוא את מאמריכם.ן, ד"ר שרונה מי־טל, יו"ר צוות העורכות.ים
6 2023 אביב | פסיכואקטואליה חברי חטיבה יקרות ויקרים, רוחות שינוי וטלטלות פוקדות אותנו בימים אלה ונוגעות ברבדים העמוקים ביותר של המרקם החברתי, התרבותי והאנושי שאנחנו פועלים בו כאנשי טיפול. וגם בימים אלה מוסיפה קהילת הפסיכולוגים הרפואיים בישראל להיות נוכחת ופעילה במערכת הציבורית ובמגזר הפרטי והיא מתחדשת, לומדת, חוקרת, גדלה ומתפתחת. תחת הכותרת "בין מסורת לחדשנות במציאות משתנה" נפגשו חברים רבים מקהילתנו בכנס השנתי הרביעי של החטיבה הרפואית שהתקיים בנווה אילן. וגם לכנס זה חדרה מציאותנו המורכבת, טלטלה את המשתתפים ויצרה הדים. ועד החטיבה שם לו למטרה לאפשר למידה משמעותית ומעשירה בכנס השנתי, הזדמנות להרחיב אופקים ולהתנסות בדברים חדשים ומגוונים. הניסיון ליצור את המרחב המחבר בין התאוריה ובין הקליניקה, בין המסורת ובין החדשנות ולהשהות בו אינו עומד בפני עצמו אלא מתקיים בזכות הקבוצה שהוא מתרחש בה. המפגש הקהילתי וההזדמנות לחיבור אישי ומקצועי בכנס היו מטרות חשובות לא פחות. ואכן, שמחנו לראות שם את שלל הייצוגים של מקומות הפעילות שלנו ואת שלבי ההכשרה השונים בקהילתנו – סטודנטים, מתמחים ומומחים צעירים וותיקים – ונשמח לפגוש את כלל חברי הקהילה הרפואית גם בכנסים העתידיים של החטיבה. אנחנו מקווים שנגענו במטרות שהצבנו לעצמנו ושבאי הכנס נתרמו ממנו באופנים שונים. בהזדמנות זאת נרצה להודות שוב למרצות ולמרצים אשר תרמו מזמנם, מניסיונם ומכישרונם לחברי הקהילה ולציין את פרס יקירת הקהילה שהוענק לגב' נעמי יואלי על פועלה ועל עשייתה המקצועית למען קידום ופיתוח תחום הפסיכולוגיה הרפואית. נציין בהכרת טובה ובהערכה רבה גם את סער הראל ואת שרון קיטרון, הצוות המארגן של הכנס השנתי, אשר עמלו עליו והשקיעו מחשבה ומשאבים רבים בתכנונו ובהפקתו. הוועד יפיק לקחים מהכנס וילמד לתת מענה טוב ומדויק יותר על צורכי הקהילה ובתוך כך יביא בחשבון את הרציונל שלנו ואת היעדים שהצבנו לעצמנו ואנחנו פועלים על פיהם. מלבד זאת, במסגרת פעילותנו השוטפת בשנה הקרובה, יש בכוונתנו להמשיך ולהשקיע משאבים בתכנון וביצירת פעילויות אשר נוגעות להכשרה המקצועית ולגיבוש קהילת הפסיכולוגים הרפואיים בישראל. בברכה, ועד החטיבה הרפואית דבר החטיבה הרפואית חדשות החטיבות דבר החטיבה החינוכית פסיכולוגים.ות חינוכיים.ות יקרים.ות, התחלנו לעבוד במרץ על הכנס השנתי של הפסיכולוגיה . גם השנה נקיים את הכנס באותם המלונות 2023 החינוכית ובהקשבה למשובים שמילאתם.ן. קיום כנס החטיבה החינוכית של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל הוא מסורת ארוכת שנים. לצד התפתחות ולמידה מקצועית נערכים בכנס גם מפגשים חברתיים. גם בשנה הזאת, כמו בשנים האחרונות, אנו מרעננים את היצע הסדנאות ומציעים גם סדנאות, תכנים ואף מנחים.ות חדשים. פורסם קול קורא להצעת סדנאות חדשות. שימו לב! השנה, לראשונה, הכנס מיועד לחברי הפ"י. פסיכולוגים.ות שאינם.ן חברי הפ"י מוזמנים.ות להצטרף להפ"י או להשתתף בכנס על בסיס מקום פנוי. לציבור הנבחנים.ות – תאריכי הכנס תואמו עם הוועדה המקצועית, ובשבוע הכנס לא יתקיימו בחינות. פרטים נוספים בקרוב. בעקבות המצב המתוח בחברה הישראלית אנו מעודדים.ות פסיכולוגים.ות להצטרף להנחיית מעגלי שיח מאחה ומוגן שיזמה הפ"י. מלבד זאת פרסמנו נייר עמדה: "גשר על מים סוערים: המלצות לחשיבה והתערבות במערכת החינוך לאור האווירה הציבורית הטעונה". לכל הפרטים על פעילויותינו ולעדכונים נוספים עקבו אחרינו בדף הפייסבוק "החטיבה החינוכית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל". בברכה, ועד החטיבה החינוכית בהפ"י
7 פסיכואקטואליה | 2023 אביב חדשות החטיבות דבר החטיבה החברתית־תעסוקתית־ארגונית שלום לחברי החטיבה, מה צופן לנו העתיד. הבינה המלאכותית ChatGPT שאלנו את השיבה שאינה יודעת, אבל משערת שהעתיד צופן לנו שילוב של הזדמנויות ואתגרים, והיכולת שלנו להיות סתגלניים ולהתחדש תהיה קריטית כאשר ננווט בין אתגרים אלה. תשובתה של הבינה נכונה כבר זמן רב, ובייחוד בעת הזאת שבה הולכת וגוברת הרגשת אי־הוודאות האישית, המקצועית, הפוליטית והחברתית. חוויית הכאוס בכל הרבדים הללו מהווה גם הזדמנות ללמוד איך לבנות את החוסן האישי, המקצועי והקהילתי, לאתר אפיקי התפתחות חדשים, להקשיב לדעות מגוונות, להיפתח לידע חדש ולהתקדם קדימה חזקים משהיינו, עשירים בכלים, בידע ובכישורי התמודדות עם הלא נודע שעוד עתיד לבוא. ועד החטיבה פועל כל השנה לקידום הקהילה המקצועית והלמידה המשותפת ומתעדכן בידע ובפריזמות חשיבה שמתחדשים בעולם התעסוקתי־ארגוני הסוער. הדבר הכרחי במיוחד בעת הזאת של מיתון והאטה במשק, כאשר ארגונים והאנשים והנשים שבהם חווים תנודתיות, חוסר ודאות ואף היעדר שליטה על יכולתם לתכנן את העתיד. הקהילה המקצועית שלנו הולכת וגדלה, ובדף הפייסבוק "פסיכולוגים תעסוקתיים וארגוניים מדברים קריירה" כבר עוקבים שמתעדכנים שם בכתיבה מקצועית 200 יש מעל של חברי הקבוצה היוצקים תוכן עדכני, מקצועי, מעשיר ומעורר מחשבה. חברי הקהילה המקצועית יוצרים את הידע וחולקים אותו עם חברי הקהילה באופן שמשלב תאוריות וגישות עדכניות, תיאורי מקרה וחוויות אישיות מתוך העבודה בשדה הארגוני והתעסוקתי. חוסנה של קהילה נמדד ביכולתה לעמוד בפני טלטלות ומשברים ואף לצמוח מהם. הבית של הפסיכולוגים והפסיכולוגיות בשדה התעסוקתי־ ארגוני והתרומה ההולכת וגוברת של החברים ממחישים כי בעת סערה אנו מצליחים להיות מלוכדים ועסוקים בצמיחה, ובזאת טמון החוסן שלנו. כחלק מאותו תהליך אנו ממשיכות להפעיל את תוכנית ימי העיון וההעשרה. בחודש מרץ התקיים יום עיון מקוון בנושא אתגרים וחידושים בשילוב עבודה־משפחה בארגונים, וד"ר ענת גרטי, ד"ר עמית קפלן, פרופ' שי צפריר, סא"ל נטע בימינו ואילת פדה הציגו בו מגוון רחב של התפתחויות בשינוי מרקם היחסים בין העובד ובין מקום העבודה ואת השלכותיהן. עשרות משתתפים נכחו ביום העיון. היו בו רגעים מצחיקים, רגעי דאגה מפני העתיד, רגעים שהחכמנו בהם ורגעי השראה מקצועית. זה היה ערב מעשיר ומגוון, ובזכותו למדנו, מנקודות מבט מחקריות, ארגוניות ואישיות, על התהליכים המהירים המתרחשים לנגד עינינו. צפוי מפגש 2023 ביולי 7־ ועתה לתוכניות העתידיות – ב למידה יוצא דופן, ייחודי ובעיקר – פרונטלי. ניפגש בבוקר שישי לצפייה משותפת בסרט "הבוס הטוב" ואחריו נשמע הרצאות מקצועיות ומעשירות מפי ד"ר דנה פרג ומפי ד"ר יעל בן־חורין. אנו יודעות כי חברי וחברות החטיבה מייחלים להיפגש, לדון יחד, להחליף חוויות וללמוד יחד כמו שיכולה לעשות קהילה בעלת חוסן ולכידות. החטיבה הארגונית־תעסוקתית פועלת כל השנה בנושאי החטיבה ובנושאים רחבים שקשורים לכלל החטיבות המקצועיות. אורלי צדוק, נציגתנו בוועד המרכזי, פועלת ללא לאות לקידום סוגיות נרחבות שקשורות לענף הפסיכולוגיה ולמעמדו. אנו פעילות גם בוועדת אישורי ההשתלמויות. בתוך כך אנו זמינות תמיד לפניות, להארות ולשאלות של ציבור הפסיכולוגים והפסיכולוגיות בחטיבה. נאחל אביב שמח, ועד החטיבה
8 2023 אביב | פסיכואקטואליה דבר החטיבה השיקומית שלום לכל החברות והחברים, עשייה משמעותית מלווה את השנה הזאת בכל החזיתות. אנחנו עדים לעלייה במודעות לצורך בטיפול הפסיכולוגי השיקומי, להרחבת ההתמחויות הקיימות ולעדכון תהליך בחינת ההתמחות וכן לשינויים בקהילה ובהם פתיחת מסלול לימודי שיקומי במכללה האקדמית אחווה. כולנו יודעים שהעשייה השיקומית רבה, ובמסגרתה אנחנו נעים בין המטופלים שלנו ותוכניות השיקום ובין אבחון והתפתחות מקצועית כאנשי מקצוע. עליהם מתווספים כמובן חיינו הפרטיים, שגם בהם אנחנו משתדלים להיות פעילים ומעורבים. הגיליון הזה של פסיכואקטואליה עוסק בשחיקה, ואיננו יכולים שלא לחשוב על הקשר, ואף על הגבול הדק, שבין צמיחה גדולה וניכרת ובין שחיקה. איך אפשר לשאוף להתפתחות ולצמיחה מתוך תיעדוף היעדים החשובים לנו ומתוך שמירה על עצמנו (וגם על מטופלינו) משחיקה? ידוע כי השקעה בפיתוח אישי, גופני ונפשי מסייעת בשמירה עלינו .)Yang & Hayes, 2020 ובתוך כך תורמת להגשמת יעדינו ( על כן, בין שאר פעילויותינו השנה, נתמקד במיוחד בקידום שיארגנו הוועדה המדעית 11 כנס החטיבה השיקומית ה־ והמארגנת ובקידום השתלמויות מקצועיות בתחומים שונים כגון טיפול מאשש מגדר, לימודי מוגבלות והשתלמות אבחון ייעודית לאבחון השיקומי. Yang לצד איזון בין דרישות החיים השונות ציינו יאנג והייז ( ) כי תמיכה מקהילת העמיתים, המדריכים, & Hayes, 2020 החברים ובני המשפחה מסייעת גם היא בהפחתת מספר חברינו בקהילת הווטסאפ 571 תהליכי השחיקה. ואם כך, הרי תורמים לגיבושנו ושומרים עלינו ועל צביוננו. בקהילה הזאת אפשר להיווכח בשיח משותף, בתמיכה ובעושר של דעות ופעילויות שקיימים בקרבנו. אנחנו מאחלים המשך התפתחות, צמיחה ורגעי נחת. ועד החטיבה השיקומית Yang, Y., & Hayes, J. A. (2020). Causes and consequences of burnout among mental health professionals: A practice-oriented review of recent empirical literature. Psychotherapy, 57(3), 426–436. https://doi.org/10.1037/ pst0000317 דבר החטיבה ההתפתחותית חברי וחברות החטיבה היקרים, גיליון זה עוסק בשחיקה, מושג שנקשר בדרך כלל לעולם התעסוקה. בפסיכולוגיה ההתפתחותית נוכל לעסוק במושג זה הן מההיבט התעסוקתי – בכל הנוגע לאנשי ונשות החינוך והטיפול – הן מהיבט שדנים בו פחות – שחיקה בהורות. כניסה לתפקיד ההורה והסתגלות לו, למשל הורות לילדים.ות, ובייחוד הורות בגיל הרך והורות לילדים.ות עם צרכים מיוחדים, הן מצבים שמתאפיינים במידה רבה של אינטנסיביות וריבוי משימות. מלבד זאת לא פעם חווים הורים ציפיות מהחברה להיות "הורים מושלמים", וציפייה זאת מגבירה את חרדותיהם, את רצונם להשיג פרפקציוניזם ואת הרגשת הכישלון או האשמה שלהם בהתמודדותם עם אתגרים ועם קשיים. כל אלה, והמעורבות הרגשית הגבוהה הכרוכה בהורות, עלולים לגרום חוויות שחיקה תכופות. במצב כזה הורים עשויים לחוות מנעד רחב של תופעות – החל בחוסר סבלנות, דכדוך ואובדן אנרגיות וכלה במצבים חמורים כגון פגיעה בבריאות הגופנית והנפשית. מאחר שאנחנו פסיכולוגים.ות התפתחותיים.ות עלינו לקדם את הרווחה הנפשית של הורים ואת הנאתם מההורות. אנחנו עושים זאת באמצעות בדיקת צורכי הילד.ה והכרה בצרכים ובסובייקטיביות של ההורים, בטיפוח מיומנויות של חמלה עצמית וויסות רגשי, בפיתוח רשתות תמיכה ובהעברת המסר של הורות טובה דייה, לא הורות מושלמת. בהיותנו פסיכולוגים.ות התפתחותיים.ות נוכל לאתר "נורות אדומות" שמזהירות מפני מצבי שחיקה בהורות, להתערב ולסייע להורים ובד בבד לקדם התערבויות לשם מניעת שחיקה הורית. בתוך כך חשוב שלא נשכח גם את עצמנו ונמצא פנאי למנוחה ולטיפול בעצמנו במציאות המקצועית העמוסה והמאתגרת שלנו. דוגמה לזמן כזה היא השתלמות המתמחים.ות בפסיכולוגיה התפתחותית שיצאה לדרך בפברואר ועתידה להסתיים בקרוב. ההשתלמות עוסקת בהתערבות המערכת במעונות היום באוריינטציה התפתחותית. ורגע לפני סיום לא נוכל שלא להזכיר את פטירתו של מאיר שלו ושל יהונתן גפן, יוצרים מלאי כישרון שכתבו רבות לילדים.ות ועל ילדים.ות והיטיבו לתאר חוויות הוריות וילדיות בדרך מלאת קסם והתפעלות. הם הותירו לנו ולהורים וילדים.ות רבים.ות אוצר גנוז לאין־ספור שעות הנאה בדמות " ו"שירים שענת אוהבת במיוחד" ו"אבא עושה 16 "הכבש ה־ בושות", "החתול קרמר" ו"גומות החן של זוהר". בברכה, החטיבה לפסיכולוגיה התפתחותית חדשות החטיבות
9 פסיכואקטואליה | 2023 אביב דבר פורום הוותיקים והגמלאים חברות וחברי הפ"י, שלום, הפורום ממשיך בפעילותו. לאחרונה הסתיים קורס חווייתי מיוחד, "מיינדפולנס וכתיבה – סיפור החיים בהיבט אישי ובין־אישי", שאורגן לכלל חברי הפ"י ביוזמת הפורום. הקורס נערך במקצועיות רבה בזום ושילב בהצלחה לימוד ותרגול בקבוצות. השילוב בין הצגה ובין תרגול מיינדפולנס בהנחיית מתי ליבליך, ממרכזי התוכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס, ממקימי העמותה לחינוך קשוב ואכפתי, עמותה שעוסקת ביישומים מבוססי מחקר של התערבויות מיינדפולנס וחמלה בשדה החינוך, מצד אחד, ותרגולי כתיבה בהנחיית אימה, פרופ' עמיה ליבליך, פסיכולוגית וסופרת שמתמחה בהנחיית קבוצות וכתיבה אוטוביוגרפיות ומלווה של תהליכי יצירה אישית, מצד אחר, יצרה חוויה משמעותית ומאפשרת. השתתפו בקורס גמלאים רבים, ושמחנו שהצטרפו גם פסיכולוגים צעירים יותר. נוסף על ההזדמנות לכתוב סיפורי חיים הייתה לשמחתנו הזדמנות למפגש ולהיכרות בין־דורית. מוקדם יותר השנה התקיימה הרצאה מוצלחת מטעם פורום הגמלאים בשיתוף אפרת, רכזת העצמאים בהפ"י, בנושא ומעלה. אנו מקווים ליזום עוד הרצאות 60 הטבות מס לבני וקורסים כאלה בהמשך. במפגש האחרון של הפורום המשכנו לדון בנושאים מקצועיים אקטואליים לגמלאים. נושא מרכזי שברצוננו לטפל בו הוא הסוגייה של סגירת קליניקות של פסיכולוגים עצמאיים בעקבות פרישה, מחלה, או פטירה. מטרתנו להבהיר את ההנחיות ולהעלות את המודעות לנושא בקרב ציבור הפסיכולוגים ולהציע פתרונות מעשיים לסוגיות שעולות. מלבד זאת אנו מבקשים להרחיב את שורות הצוות העומד בראש הפורום כדי שנוכל להגדיל את פעילויותינו. כמו כן אנו ממשיכים לחשוב על דרכים שבהן נוכל לסייע במתן מענה למבוגרים והמאוד מבוגרים בכל הקשור לצורכיהם, ובייחוד לצורכיהם הטיפוליים, ולבריאות הנפש שלהם. חשוב לנו לציין שאנו פורום על־ חטיבתי, ועל כן כל חברי הפ"י, מכל החטיבות, מוזמנים/ות להצטרף לפעילויות שלנו. נשמח לשמוע גם ממי שמעוניין להצטרף אלינו ולפעול כדי לקדם את התחום למען החברים הוותיקים. כתבו לנו למייל [email protected] הזה: בברכה, צוות מובילי פורום ותיקים וגמלאים חדשות החטיבות חברי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מצטרפים למועדון יחד ומרוויחים מועדון יחד בשיתוף הסתדרות הפסיכולוגים בישראל מזמינים אתכם להצטרף למועדון ולהנות מהנחות והטבות באלפי בתי עסק חברי מועדון יחד נהנים משפע הטבות ומבצעים כל השנה: ההצטרפות למועדון על גבי כל סוגי כרטיסי האשראי! סרקו אותי
10 2023 אביב | פסיכואקטואליה משולחנה של יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך חבריי וחברותיי הפסיכולוגים, בזמן האחרון עלו לכותרות תגובות שונות על פעילותן של מרפאות להתאמה מגדרית ולטיפול הפסיכולוגי באנשים על הקשת הטרנסית. אני מעוניינת לנצל את הבמה כדי לשתף אתכם בדברים פסיכואקטואליההמכובדת של שהעבירה מועצת הפסיכולוגים לחטיבת הרפואה במשרד הבריאות בתגובה על חוזר שמתגבש במשרד הבריאות. להלן עיקרי הדברים ממכתב המועצה: המטרה המרכזית של התערבות רפואית לצורך התאמה מגדרית היא לשפר את הרווחה הנפשית, איכות החיים הנתפסת והתפקוד החברתי של אנשים המצויים על הקשת הטרנסית. פעמים רבות האיזון ויחסי הגומלין בין גוף לפסיכולוגיה נמצאים בליבת העיסוק המשותפת של מקצועות הרפואה והפסיכולוגיה, הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית. מצבים רפואיים והתערבויות רפואיות משפיעים על מצבו הפסיכולוגי של האדם, ומנגד למצבו הפסיכולוגי של האדם השפעות על מצבו הגופני. טיפול תרופתי פסיכיאטרי הוא דוגמא נפוצה להתערבות רפואית שמטרתה בין השאר לשפר את הרווחה הנפשית של האדם וטיפול פסיכולוגי המלווה תהליכים גופניים כמו במחלת הסרטן הוא דוגמא נפוצה להתערבות פסיכולוגית בעקבות מצב גופני והתערבות רפואית. ניתוחים בריאטריים, הנפוצים פחות מאלה, הם דוגמא להתערבות רפואית שמטרותיה רפואיות, אך קשורה בקשר הדוק להתנהגות ולמצב נפשי, מושפעת מאלה ומשפיעה עליהם. המרפאות להתאמה מגדרית נמצאות ברף העליון של התערבות רפואית לצורך שיפור מצבו הפסיכולוגי והחברתי של האדם. לכן, אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף פעולה בשדה לצד חשיבה תיאורטית ומחקר משותפים, במטרה להביא לתוצאות הטובות ביותר עבור הלקוחות של המרפאות. לפיכך, יש ערך רב לשותפות בין המקצועות השונים ואנו רואים לנכון להדגיש את הצורך בכך שפסיכולוגים ייקחו חלק בצוות המרפאות, לא רק כחלופה לאנשי בריאות הנפש אלא בנוסף לאחרים ויחד איתם. בנוסף, כמו בתהליכים רפואיים אחרים, ובהתאמה לחוק זכויות החולה וחוק כבוד האדם וחירותו, אנו ממליצים לבחור בגישה של "הסכמה מודעת" ולא של "שומר סף" ובמקום וועדות המאשרות פניות ובקשות של לקוחות, לייצר מרחב מקצועי בטוח שמאפשר להם.ן לקבל החלטות מבוססות ידע, מתוך ליווי פסיכולוגי המבוסס על ידע וניסיון ועל הערכה פסיכולוגית בעת הצורך. כאמור, המטרה של התערבויות רפואיות להתאמה מגדרית היא שיפור במדדים פסיכולוגיים של האדם, כגון רווחה נפשית, שביעות הרצון מהחיים, ההשתלבות החברתית ועוד. הפסיכולוג במרפאה יוכל להציע ליווי לפונים בתהליכי קבלת ההחלטות ובחשיבה ושיח על הדרך המתאימה ביותר עבורו.ה אשר תביא לתוצאות מיטביות. זאת, תוך התייחסות להיבטים גופניים, חברתיים, רגשיים ואחרים שקשורים לתהליך. בחלק מהמקרים ניתן להמליץ על הערכה פסיכולוגית שמטרתה להעריך את המצב הפסיכולוגי של האדם ומידת המוכנות שלו להתערבויות רפואיות רלוונטיות, כפי שנעשה כיום לקראת התערבויות רפואיות אחרות כמו לקראת ניתוחים בריאטריים, תרומת איברים מהחי . חשוב לציין כי CRPS וניתוחים לכריתת איברים בשל אין אנו ממליצים על הערכה פסיכולוגית שמטרתה לאבחן דיספוריה מגדרית או להעריך עד כמה הפונה הינו.ה על הקשת הטרנסית, אלא על הערכה פסיכולוגית הממוקדת במצב הפסיכולוגי ומנסה להשיב על שאלות הקשורות למוכנות להתערבות הרפואית וההשלכות הפסיכולוגיות הצפויות לאחריה. כדי להשיג כל אלה, אנחנו מציעים לפעול במספר דרכים על פי המפורט להלן: 1 .1 מידע לצורך קבלת ההחלטה – הכנת חומר מונגש הכולל מידע על החלופות השונות, התהליכים המפורטים, המטרות והתוצרים הצפויים, וכן מידע רפואי וסטטיסטי רלוונטי. 2 .2 פרוטוקול להפניה להערכה פסיכולוגית – יש צורך ליצור פרוטוקול מסודר הכולל סינון ראשוני של 13 המשך בעמוד
11 פסיכואקטואליה | 2023 אביב , הפסיכולוג הארצי והממונה על רישוי פסיכולוגיםגבי פרץ שלום לכולם, נעשה במערכת הבריאות סקר מקיף 2018 באוקטובר אלף 42 ראשון לבחינת סוגיית השחיקה. השיבו על הסקר פסיכולוגים. 641 ויותר עובדים במערכת הבריאות, מתוכם וכך הומשגה השחיקה במסמך המסכם של הסקר: "שחיקה נובעת מעבודה במצב של חוסר איזון כרוני, שבו העבודה דורשת ממך יותר מאשר אתה יכול לתת, ומספקת לך פחות ממה שאתה צריך". שחיקה היא מצב רגשי שלילי שמאופיין בתשישות רגשית, פיזית וקוגניטיבית. מדד השחיקה של כלל עובדי מערכת הבריאות כפי שנמדד באותו הסקר היה ). מדד זה גבוה ממדד התקן (בנצ'מרק) 5–1 (בסולם של 3.4 , וגבוה גם בהשוואה לסקר דומה 3 של הסקר, שעומד על . מדד 2.2 שנערך בקרב מדגם של עובדים אחרים בארץ והיה .3.2 השחיקה של הפסיכולוגים שהשתתפו בסקר הזה היה נערך סקר מעקב, ולא נראו בו שינויים של ממש 2021 ב־ בנתונים אלה. ועם זאת בהתחשב בעובדה שבין הסקרים האלה התמודדנו עם הקורונה, ייתכן שגם שמירה על המצב הקיים היא הישג. מסקר המעקב עלו הנתונים הכלליים האלה: בתי החולים ;)3.5 הם סוג הארגון שבו מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר ( הרופאים המתמחים הם האוכלוסייה המקצועית בעלת מדד ); עומס בעבודה, קושי לשלב בין 4.2 השחיקה הגבוה ביותר ( עבודה ובין בית וקונפליקטים בין בעלי תפקידים היו גורמי הלחץ המגבירים ביותר את השחיקה; וגיוון ועניין בעבודה ומחויבות הארגון לבריאות עובדיו היו הגורמים המובילים בהפחתת השחיקה. על בסיס הסקר שנעשה במערכת הבריאות בוצע ניתוח נפרד לסקטור הפסיכולוגים. הוא התבסס על תשובותיהם של פסיכולוגים משלוש קבוצות מרכזיות: פסיכולוגים בבתי 641 החולים הכלליים, בבתי החולים לבריאות הנפש ובקופות .)3.2 החולים. כאמור, גם בקרבם נמצא מדד שחיקה גבוה ( עומס רב בעבודה וקושי לשלב בין הבית ובין העבודה היו הסיבות המרכזיות למדד הגבוה. גורמים מרכזיים נוספים היו חשיפה למוות ולתחלואה, הסביבה הפיזית בעבודה, ריבוי מטלות מנהליות ומערכות מחשוב מעכבות. אשר למשאבי ההתמודדות עם השחיקה דיווחו הפסיכולוגים שגיוון ועניין בעבודה, תמיכת הארגון בהתמודדות עם קשיים ואווירה של ערבות הדדית מקטינים את השחיקה. מחצית בקירוב מהמשיבים ציינו שהם מרגישים בעלי השפעה בארגון ויכולים לפתח קריירה במערכת הבריאות, ועם זאת הדגישו שתנאי השכר והטיפוח המקצועי שנותן להם הארגון היו החלשים ביותר. בעקבות הסקרים האלה התרחב העיסוק בשחיקה ונעשו ניסיונות לפעול לצמצומה ולהאטת קצב התרחשותה. בכלל הארגונים והסקטורים הוקמו צוותים כדי ללמוד את תוצאות הסקר ולהציע תוכנית התערבות. נפלה בחלקי הזכות להשתתף בשלושה צוותים כאלה: הצוות של כלל מערכת הבריאות, הצוות של הפסיכולוגים והצוות של המשרד הראשי. במסגרת צוות העבודה לבחינת השחיקה בקרב הפסיכולוגים במערכת הבריאות שאלנו את הפסיכולוגים, בהליך שנקרא שיתוף הציבור, מה יקדם או ימנע הגעת פסיכולוגים לשירות פסיכולוגים, ומניתוח התשובות 86 הציבורי. על השאלה ענו סוכמו חמישה מרכיבים שהם בעלי השפעה מרכזית על צמצום השחיקה ושיפורם ימתן את התפתחותה: ) תגמול ראוי ותמריצים מתאימים לפסיכולוגים על 1( הכשרתם והשקעתם בעבודה ועל הקושי שהם מתמודדים ) עומס העבודה הנובע בעיקר מעלייה בצורך 2 איתו; ( ) הרחבת האפשרויות 3 בפסיכולוגים ובמחסור בכוח אדם; ( ) מיסוד מנגנונים 4 לפיתוח מקצועי ואפשרויות לניהול; ( ) תשתית ראויה של תנאי 5 ותהליכים של תמיכה רגשית; ( עבודה. בחלוף חמש שנים בקירוב מהסקר הראשון נראה שיש שינוי קל לטובה בתחום זה במערכת הבריאות. השחיקה הובלטה מאוד במאבק נגד הקורונה, ונעשו לא מעט פעולות להתמודדות עימה. עם זאת נראה שגם פעולות אלה הולכות ונשחקות בהדרגה, ומתווספת עליהם גם הרגשת תסכול שנובעת מהקושי לעשות שינוי של ממש בתחום זה. בחודשים האחרונים החלו להיראות ניצנים של דבר מה שעשוי לחולל שינוי מהותי בתחום זה, לדעתי. הראשון שבהם הוא פרסום תו התקן לבריאות העובד: מכון התקנים הישראלי מפרסם בימים אלו את התקן . תקן זה הוא אימוץ של התקן 45003 הישראלי ת"י . התקן מכיר בגורמי סיכון ISO 45003:2021 הבין־לאומי פסיכוסוציאליים בעבודה – בהם אפיונים של ארגון העבודה, גורמים חברתיים בעבודה ואפיונים של סביבת עבודה כמובילים באופן משמעותי לפגיעה באיכות חיים נפשית ובבריאות העובדים. התקן מספק הנחיות לניהול well סיכונים פסיכוסוציאליים כאלו ולקידום שלומות ( ) בעבודה, תוך הדגשת אחריות הארגון לכך... התקן being מסמן פריצת דרך משמעותית מבחינת ההכרה במשמעות וחשיבות איכות חיים נפשית בעבודה ובאחריות של הארגונים לדאוג לכך, אך חשוב להדגיש כי יישום נכון משולחנו של 31 המשך בעמוד
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=