רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל חברה באיגוד הבין־לאומי למדע הפסיכולוגיה | הסתדרות הפסיכולוגים בישראל 2024 חורף | מופץ חינם לחברי הפ"י | ש"ח 50 מחיר חוברת | 93 גיליון מס׳ פסיכואקטואליה פסיכולוגיה בשגרת חירום האומנם יש רוע אנושי? טבעו הטרנסנדנטי של האדם ושיקום הרוח האנושית 12 עמוד מלחמה על הבית, מלחמה על השפיות 25 עמוד "לרקום פשר מטלאים" 28 עמוד טיפול קבוצתי בשיטת הבניית הזיכרון הטראומתי ועיבודו בדרך יצירתית 34 עמוד לחיות, לאהוב, לעבוד נקודת מבט תעסוקתית על ההסתגלות לשגרת החיים לצד המלחמה 41 עמוד
*2292 לראשונה בישראל ובלעדי במכללה האקדמית הדסה! קרש קפיצה לתפקידי ניהול מערכות רב מקצועיות המטפלות בילדים עם צרכים מיוחדים שנה את המחלקה להתפתחות הילד 20 ראש התכנית הינו פרופ' אשר אור-נוי שהקים וניהל במשך כושיקומו במשרד הבריאות. לילד. לכוון טוב יותר את המתווה הטיפולי הכוללניהבוגרות והבוגרים יחזיקו בידע מקצועי שיאפשר להם תפקידי אבחון וטיפול במעונות יום שיקומיים, במכונים להתפתחות הילד, אפשרות להשתלב במגוון במרכזים לגיל הרך ובמערך החינוך המיוחד, בדגש על תפקידי ניהול של יחידות התפתחותיות. מקצועות הבריאות, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, התואר השני מתאים לבעלי תואר ראשון מתחום קלינאות תקשורת וכן מקצועות נוספים כגון חינוך מיוחד, עבודה סוציאלית, מדעי ההתנהגות, סיעוד או כל מקצוע טיפולי אחר. *התכנית אושרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה והענקת התואר מותנית באישורה. התכנית נפרשת על פני שנתיים במסגרת של (09:00-18:00 יום לימודים אחד בשבוע בלבד ) שכר לימוד אוניברסיטאי מספר המקומות מוגבל! ₪ 5,000 מלגה בגובה במכללה האקדמית הדסה! תואר שני בהתפתחות הילד עם צרכים מיוחדים סרוק אותי לפרטים נוספים לחץ כאן
3 פסיכואקטואליה | 2024 חורף משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י יורם שליאר | שרונה מי־טל | דבר המערכת מה חדש בחטיבה? דבר החטיבות המאוחד | אילה בלוך | משולחנה של יוֿ״ר מועצת הפסיכולוגים גבי פרץ | משולחנו של הפסיכולוג הארצי משולחנה של הפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך פסיכולוגיה חינוכית קהילתית ומלחמת חרבות ברזל חוה פרידמן | האומנם יש רוע אנושי? טבעו הטרנסנדנטי של האדם ושיקום הרוח האנושית דוד מעוז ישראל | מלחמה על הבית, מלחמה על השפיות זהבה אסיאג | "לרקום פשר מטלאים" – עבודה עם ילדי הגיל הרך במסגרת קהילת מפוני העוטף והשבים משבי חמאס דגנית בן ניסן, דנה ארהרד־וייס, לי סלע, | עדי שמיע־עצמון, מאיה חן ומירי קרן טיפול קבוצתי בשיטת הבניית הזיכרון הטראומתי ועיבודו בדרך יצירתית – בדיקה ראשונית יואב בן בשט, יעל פרידמן בן בשט ויורם (יורי) גדרון | לחיות, לאהוב, לעבוד נקודת מבט תעסוקתית על ההסתגלות לשגרת החיים לצד המלחמה אירה לפרדין והדר בן־סירא רוטמן | פרופיל אישי פרופסור מולי להד נחמה רפאלי | מהפסיכולוגיה בעולם ליאת הלפמן | ספרים מומלצים עמדת קריאה - סקירת ספרים חדשים שבתאי מג'ר | משולחנה של ועדת האתיקה אתיקה בעבודה טיפולית בשגרת חירום בעקבות טראומה מורכבת יונת בורנשטיין | ייעוץ מס חוק מענק עבודה / מענק הכנסה / מס הכנסה שלילי אריה דן | הפינה המשפטית זכויותינו כעובדים אדר גרין וצ'רלי בוזגלו | פינת נזכור דברים לזכרו של ד"ר משה לנזמן ז"ל תקצירים מקבלי תארים 6 9 10 25 4 5 28 49 תוכן העניינים חברי וחברות המערכת נחמה רפאלי 054-3976394 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר מירי נהרי 054-6298888 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר נועה אליאס 052-2971130 : טלפון [email protected] דוא"ל: 12 7 59 57 ד״ר שרונה מי־טל - יו״ר 054-4251567 : טלפון [email protected] דוא"ל: טלי סמני 050-8785995 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר ליאת הלפמן 054-4913329 : טלפון [email protected] דוא"ל: שבתאי מג'ר 054-4505470 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד״ר סמי חמדאן 052 -8863468 : טלפון [email protected] דוא"ל: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל: מנכ"לית הפ״י - גב׳ מריאל הוברמן | יו"ר הפ"י - מר יורם שליאר 5200201 רמת גן 10211 , ת.ד 03-5239393 ׳ טל [email protected] דוא"ל: | 03-5230763 : פקס 050-8537244 עיצוב ועריכה גרפית: יעלצ׳יק - עיצוב גרפי פרסום: ניו יורק ניו יורק (ישראל) בע"מ www.newyork-newyork.co.il , תל אביב 92 יהודה הלוי הפקה: הסתדרות הפסיכולוגים בישראל *המערכת אינה אחראית לתוכן מודעות הפרסום המופיעות בגיליון. 34 מקורות המאמרים בגיליון יופיעו באתר הפ״י psychology.org.il סרקו אותי 41 61 ד"ר עדי מרום־הררי 054-5732002 : טלפון [email protected] דוא"ל: ד"ר שרגא שדה 054-5605089 : טלפון [email protected] דוא"ל: 66 68 69 72 73
4 2024 חוורף | פסיכואקטואליה המלחמה נמשכת, וטובי בנינו ובנותינו ממשיכים להילחם בנחישות אין קץ ובגבורה כדי למגר את הארגון המפלצתי חמאס. רבים חטופים וחטופות עדיין 134 המשלמים בחייהם ורבים הפצועים. אלף אזרחים בקירוב נעקרו מבתיהם מאז 120 נמצאים בידי חמאס. 7 השבת השחורה, ומועד שובם בבטחה אל בתיהם אינו ידוע. מאז באוקטובר שרויה מדינת ישראל, כאומה, בטראומה לאומית גדולה מזאת שהתרחשה לאחר מלחמת יום הכיפורים. וגם ברמת הפרט הפגיעה הנפשית קשה. המלחמה הקרקעית תסתיים בסופו של דבר, אבל המלחמה על בריאות הנפש של אזרחי ישראל תימשך זמן רב. הפעם אני רוצה לייחד את דבריי למצוקתם של מפוני הצפון. אני מלווה אותם במלונות טבריה ורואה את המצוקה הגדולה של רבים מהם; את ערגתם וגעגועיהם אל ביתם, אל המשפחתיות, אל ריח הבישולים והאוכל הביתי. בתוך כך הם תוהים אם יוכלו להחזיר את הרגשת הביטחון ביישובים שבתיהם נפגעים יום־יום מירי ישיר מתוך הכפרים שמעבר לגבול. אחדות ממערכות החינוך שהוקמו כדי לתת מענה לילדים סובלות מחוסר יציבות של אוכלוסיית התלמידים עקב עזיבת משפחות רבות את בתי המלון למגורים חלופיים וקליטת משפחות חדשות. מצב התלישות הזה אינו תומך בפניות ההורים והתלמידים כאחד, ומטבע הדברים גם המורים מתקשים לאסוף את התלמידים ולייצב את הכיתות. מתבגרים רבים אינם "מוצאים את עצמם" שלא לומר "הולכים לאיבוד" במלונות, והדיווחים על התנהגות מסוכנת ועל הטרדות מיניות הולכים ומתרבים. מצבם של תושבי הצפון שונה מזה של תושבי הדרום; הם שרויים באי־ודאות מוחלטת בקשר לעתידם. גם תהליך החזרה ליישובים, כשיהיה אפשר לחזור אליהם, יהיה מורכב וקשה. ברור שקהילות רבות התפזרו ואולי אף התפרקו, ויהיה קשה להחזיר את המצב לקדמותו. סביר להניח שאחדים מהתושבים לא ישובו ליישובים צמודי הגדר. רבים איבדו את בתיהם ואת מקורות הפרנסה שלהם. יהיה צורך באנשי מקצוע רבים מתחום בריאות הנפש שיתמכו בהם וילוו את תהליכי החזרה והשיקום. הבעיה כפולה ומכופלת כאשר מדובר באזורי הפריפריה הגאוגרפית שסבלו ממחסור בבעלי מקצוע מורשים גם בימים כתיקונם. שפ"חים קורסים מעומס העבודה כעת, וגם בבריאות הנפש המצב אינו שונה. סקר שנערך ביוזמת אילור בן דור, פסיכולוגית בהתמחות קלינית וחינוכית, ובשיתוף פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מצביע על עלייה עצומה בהיקף הפניות לפסיכולוגים בעשרת הימים הראשונים למלחמה. וכידוע, באירועי חירום הצונמי מופיע לאחר האירועים יותר מבמהלכם. כאשר מדובר במשבר שנוגע לכל תחומי החיים אין ערוך לחשיבותנו כפסיכולוגים ופסיכולוגיות מכל התחומים – התפתחותיים, חינוכיים, קליניים, רפואיים, שיקומיים ותעסוקתיים. ואולם כידוע לכולנו נכנסה הפסיכולוגיה הציבורית למשבר הלאומי הזה מיובשת ומוחלשת. המערכת חסרה מאות רבות של פסיכולוגים ופסיכולוגיות עוד קודם שהחלה המלחמה, והיום הצורך בהם אף גדול מבעבר. בסקר בקירוב מהפסיכולוגים שהשיבו עליו 70%־ שהזכרתי אף נמצא ש ציינו כי היו שוקלים להגדיל את היקף עבודתם בשירות הציבורי, לו ניתנו תקנים ולו שיפרו את תנאי ההעסקה. שלא בהתאמה לעומק המשבר מציע משרד הבריאות תוכנית לפתרון מצוקת בריאות הנפש ולפיה יורחבו המענים לפונים, בין היתר באמצעות יצירת מעמד טיפולי חדש – תומכי ברה"ן. התפקיד מיועד לסטודנטים "בוגרי תואר ראשון באחד מהמקצועות שפועלים במערך בריאות הנפש. לרבות בוגרי תואר שני בריאות נפש קהילתית". יתרה מזאת, משרד הבריאות מוכן לשקול "העסקה של בעלי תואר במקצועות הבריאות שאינם נמצאים כיום במערך ברה"ן". אנחנו בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית נמצאים בעיצומו של מאבק שנועד לגרום למקבלי ההחלטות להבין שהנמכה מקצועית של הסטנדרטים בתחום בריאות הנפש רעה למטופלים ומסוכנת, גם אם מדובר במענה על קשיים ובעיות בעצימות נמוכה. בדברי החטיבות של הפ"י, בגיליון זה, תוכלו למצוא הסבר מעמיק לטענה זאת. הפתרון בעינינו הוא חיזוק השירות אלף הפסיכולוגים 16־ הציבורי בפסיכולוגים ובפסיכולוגיות מקרב כ הרשומים במדינת ישראל. רובם אינם נמצאים במערכת הציבורית בעיקר בגלל תנאי ההעסקה בה. נציגינו בחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות (לשעבר) מנהלים עתה משא ומתן עם האוצר כדי לקדם הסכם שכר חדש שיהיה ראוי ומכבד, יאפשר להתפרנס בכבוד ויחזיר לשירות הציבורי פסיכולוגים רבים שרוצים לעבוד בו וכאמור, נמנעים בגלל תנאי ההעסקה הקיימים. כולי תקווה שבגיליון הבא אנחנו וחברנו בפורום הארגונים נוכל להיות פסיכואקטואליהשל אנשי בשורה בתחום זה. איני יכול לסיים את דבריי בלי להזכיר שוב שאנחנו בהסתדרות הפסיכולוגים ממשיכים לכאוב את כאב משפחות הנופלים והנרצחים ולחבקן; אנחנו מייחלים לשובם המהיר של כל החטופים והחטופות בשלום לבתיהם ולהחלמת כל הפצועים. ליבנו גם עם כל המפונים באשר הם המייחלים לחזור לבתיהם בביטחון. בתקווה לימים טובים, שלכם/ן, יורם , יו"ר הפ"ייורם שליאר משולחן הוועד המרכזי ויו"ר הפ"י חברות וחברי הפ"י,
5 פסיכואקטואליה | 2024 חורף דבר המערכת שלום רב לכל קוראינו, אני פותחת את דבריי לגיליון זה בצער על היותנו עדיין במצב מלחמה ובהמתנה להחזרת החטופים. אנו, חברי המערכת, מקווים שכל אחד ואחת מכם מוצא כוחות להתמודד עם המצב בדרך הטובה ביותר על אף מה שקורה סביבנו. בגלל המצב , פסיכולוגיה בשגרת חירוםהמתמשך גם גיליון זה עוסק בנושא אם כי חזרנו לשגרת מאמרים מקצועיים מלאים ומבוססי ראיות. אנו מקווים שנוכל לחזור לסוגיות פסיכולוגיות של ימי השגרה כבר בגיליון האביב או הקיץ. הגיליון פותח במאמר תאורטי מעמיק שדן בשאלת קיומו של רוע אנושי ושיקום הרוח האנושית. המאמרים הבאים בוחנים מענים פסיכולוגיים שניתנו, וממשיכים להינתן, כדי להתמודד באוקטובר, המלחמה ופינוים של 7 עם הטראומה בעקבות ילדים ומשפחות מבתיהם. המאמר "מלחמה על הבית, מלחמה על השפיות" מתאר את הצורך ביצירתיות ובגמישות בבניית מענים שונים למפונים ולאלה שיכלו להישאר ביישוביהם, וכן הוא בוחן את ההשלכות על הפסיכולוגים עצמם. במאמר "לרקום פשר מטלאים" מתאר הצוות שהתמחה בעבודה עם ילדים בגיל הרך שפונו מבתיהם ועם ילדים שחזרו משבי חמאס את חשיבות התאמתה של הגישה הטיפולית ושל כלי הטיפול על בסיס הבנת הייחודיות של משמעות חוויית הטראומה וביטוייה בילדות ובגיל הרך. המאמר הבא, "טיפול קבוצתי בהבניית זיכרון טראומטי", בוחן ראיות ראשוניות לאפקטיביות של התערבות קבוצתית קצרת מועד בשיטה של הבניית הזיכרון הטראומטי. זהו מענה שפותח כדי להתמודד עם האתגר של מתן מענה על ריבוי מקרי ההתמודדות עם טראומה בימים אלה. המחברים מצאו שעבודה לפי השיטה שפיתחו מפחיתה שיעורי טראומטיזציה משנית גם בקרב מטופלים וגם בקרב המטפלים עצמם. במאמר האחרון בגיליון זה, "לחיות, לאהוב ולעבוד", מוצגות תובנות מעולם הפסיכולוגיה התעסוקתית־ארגונית. הכותבות מציעות כלים שמבוססים על שתי גישות שעוסקות בהתמודדות עם השינוי ובהסתגלות אליו. גישות אלה עשויות לחזק יצירת שגרה בחיי העבודה והיום־יום. גם בפינות ובמדורים הקבועים תמצאו התייחסות לנושאים אקטואליים להתמודדותנו עם טראומה וההשלכות על העבודה בצל מלחמה וחירום שהפכו לשגרה. ברצוני לציין במיוחד את פינת הפרופיל ובה ריאיון עם פרופ' מולי להד, שהיה בין ראשוני הפסיכולוגים שפיתחו שיטות טיפול בטראומה בארץ; ואת הדברים משולחנה של ועדת האתיקה ובהם פרק על "אתיקה בעבודה טיפולית בשגרת מדריך להתערבויות טיפוליות בילדים, חירום" וקישור ל שפורסם לפני זמן לא רב בעריכת בני נוער ומשפחותיהם נעמה גרינוולד. חשוב לציין גם את דברי החטיבות השונות שהתאחדו כדי להציג קול משותף לכלל הפסיכולוגים בעקבות ההתרחשויות המקצועיות בימים אלה. כמו שכתבתי בפתח דבריי, אנו מקווים ומתכננים לחזור לנושאים מעולם השגרה של הפסיכולוגיה בהמשך השנה. גיליון האביב יעסוק בנושא "מין, מגדר ומיניות", וד"ר ליאת הלפמן מצוות העורכים תוביל את העריכה. נשמח לקבל מאמרים בנושאים שקשורים לעבודה עם הקהילה הגאה, בנושאי גיוון מגדרי, טיפול מיני, בריאות הנפש של האישה וכדומה. בקיץ נוציא לאור גיליון מיוחד בנושא "נפש חסונה וגוף בריא" בעריכת ד"ר שרגא שדה, חבר בצוות העורכים. אנו מזמינים אתכם.ן להגיש מאמרים שקשורים לנושאים אלה מנקודת מבט תאורטית, מחקרית, ויישומית. המערכת מבקשת להגיש מאמרים – מחקריים, תאורטיים הן APA או יישומים, ובכללם תיאורי מקרה – לפי כללי ה־ מבחינת התוכן והמבנה הן מבחינת כללי הציטוט וביסוס הטענות. נעודד הגשת מאמרים מאנשי ונשות מקצוע מהשטח ומהאקדמיה בכל שלבי ההכשרה ומכל סוגי ההתמחויות. בשאלות שקשורות לכתיבה ולהגשת מאמרים אתם מוזמנים ומוזמנות לפנות אלינו בכל פסיכואקטואליהל או למשרד של [email protected] עת לכתובת: [email protected] הפ"י בכתובת: להלן הנושאים המתוכננים והמועדים לקבלת מאמרים :2024 במערכת לגיליונות שיתפרסמו בהמשך שנת • בנושא מגדר, בהובלת חברת המערכת 2024 גיליון אביב .2024 במרץ 27 , ד"ר ליאת הלפמן • בנושא נפש חסונה בגוף בריא, בעריכת 2024 גיליון קיץ .2024 במאי 21 חבר המערכת ד"ר שרגא שדה, • בנושא אתיקה ומשפט בעבודה 2024 גיליון סתיו פסיכולוגית, בעריכה משותפת עם ועדת האתיקה של ביולי 31 הפ"י בראשותה של יונת בורנשטיין בר־יוסף, .2024 בברכה ובתקווה לימים שקטים מאלה, שרונה מי־טל
6 2024 חוורף | פסיכואקטואליה חדשות החטיבות דבר החטיבות המאוחד איך זה שכוכב אחד לבד מעז. איך הוא מעז, למען השם. כוכב אחד לבד. אני לא הייתי מעז. ואני, בעצם, לא לבד. (איך זה שכוכב / נתן זך) 7־ החשיפה למעשי האכזריות והזוועות שהתרחשו ב באוקטובר והטראומה הלאומית המתמשכת שאנו מוסיפים לחוות משפיעות על מעגלים רחבים באוכלוסייה. מעגלי האובדן והשכול רבים, החל באובדן הישיר בחיי אדם וכלה באובדן עוגנים כמו בית, משפחה, מסגרת חינוך ותעסוקה. הרגשת חוסר הביטחון וחוסר היציבות שעולה בעקבות אירועים אלה באה לידי ביטוי במצוקה נפשית רחבת היקף. אנו רואים חשיבות בעיסוק משותף של כל הפסיכולוגים בהפ"י באותן השפעות מקצועיות ואישיות. ובגלל מורכבותה של מצוקה נפשית זאת, ולמען מטופלינו, אנו רואים הכרח בשמירה על סטנדרטים מקצועיים. עלינו לוודא שהמטופלים מקבלים מענה מקצועי ואחראי ממטפלים שהכושרו בהכשרה מספקת וראויה, ולעיתים עלינו להילחם למענם כדי שיקבלו את המענה הזה. החיים בזמן מלחמה נכפים עלינו שוב ושוב מאז היווסדה של מדינת ישראל. במציאות כזאת חווים אזרחי ישראל אובדן, טראומה ושכול מתמשכים. בעקבות תוצאותיה הדרמטיות של המלחמה והשפעותיה על אומה שלמה נוצר צורך לתת מענה רחב ללוחמים ולאזרחים שמתמודדים עם פגיעות פיזיות ונפשיות. פגיעות אלה משפיעות על יכולתם של מי שנפגע להשתלב במעגלי חייהם בעתיד – לשוב לציר זמן והתפתחות שמאפשר צמיחה אישית ותעסוקתית ובכלל זה לימודים, פיתוח זוגיות והקמת משפחה. אדם שמטופל בשיקום פיזי ונפשי מסוגל לשוב למעגלי חייו ולתרום בהם מיכולותיו ומחוזקותיו. רק לאחר שישוב האדם הזה וישתלב בחברה הוא יתרום לבניית חוסנה של החברה בישראל. אז, באמצעות פרטים, משפחות, מסגרות חינוך, ארגונים ועסקים – ותיקים וחדשים – שיניעו את הכלכלה ואת צמיחתה תוכל החברה לבנות "עורף" חזק לשנים הבאות. החלטת משרד הבריאות "להרחיב את מעגלי המטפלים", להכניס למערכת בעלי מקצוע שונים ללא רקע טיפולי ולהתיר להם לתת טיפול לאחר הכשרות מקוצרות בלבד, מכעיסה ומקוממת. משרד הבריאות נימק את החלטתו בטענה שאין מגבלה חוקית לתת שירותי פסיכותרפיה, והצורך הנפשי כעת גדול. ועם זה כולנו יודעים ומבינים שטיפול ללא הכשרה מעמיקה וראויה משמעו הגדלה ניכרת של הסכנה החמורה לפגיעה במטופלים ולסיכון חיי אדם. מטפלים לא מיומנים עלולים לגרום נזק בפרק הזמן הקצר והארוך, ולמרות רצונם לעזור הם עלולים להחמיר את מצבו הנפשי של המטופל. לדוגמה, מטפל שמחמיץ אבחנה של אדם אובדני, או מטפל שאינו אומד כהלכה את כוחותיו של המטופל, עלול להציפו בתכנים קשים במקום לסייע לו להתארגן. הכשרה של חודשיים בכלי ספציפי אינה יכולה להחליף את ההעמקה הנדרשת בתהליך ההכשרה בפסיכותרפיה. חיפוש קיצורי דרך בתחום הזה הוא מחדל של ממש. חיפוש כזה אינו אומד כהלכה את הסכנה שבמתן הכשר להכשרה זאת ונובע משיקולים כלכליים צרים בלבד. בגלל המצוקה בתחום בריאות הנפש על מקבלי ההחלטות לפעול לחיזוק מערכת הבריאות באמצעות הבאת פסיכולוגים מומחים למערכת. הם יוכלו לעשות זאת לאחר שיפור תנאי העסקתם והעלאת שכרם. אנו מצפים ממשרד הבריאות לשנות את מדיניותו, להגיע להסכמי שכר מתאימים ולהחזיר את אנשי המקצוע למערכת בריאות הנפש הציבורית. כן אנו קוראים לכם להיות מעורבות בנעשה ולהגדיל את המודעות לנזק שעלול להיגרם מתוכניתו של משרד הבריאות. נשמח לשמוע מכם הצעות לדרכי פעולה אפשריות ולדרכים שתוכלו לעזור. מלבד זאת אנו רוצים לומר כמה מילים על הקשב לעצמנו. העת הזאת קשה במיוחד לכולנו כאנשי טיפול. הגבול בין האישי ובין המקצועי היטשטש. גם אנו מתמודדים עם ילדים במלחמה, עם פצועים, עם דאגות שונות ועם אזעקות ומנסים ליצור שגרה. גם אנו מרגישים את השחיקה, את הצורך להתנתק מהחדשות ולנשום לרגע קט. בעת הזאת השתתפנו כולנו בימי עיון מקוונים. אלה תהליכי שיתוף ידע שנעשו ביוזמות של בתי ספר שונים וביוזמת החטיבות בהפ"י. תהליכים אלה מעידים על חוסנה ועל כוחה של קהילה מקצועית, קהילה שממשיכה ללמוד מתוך העשייה. בעשותנו כן אנו ממשיכים לעסוק בתחום שלנו ובתוך כך מאפשרים לעצמנו להתאושש ולחזק את כוחותינו. נסיים בחטופים ובשבים. כולנו מבינים את השפעותיו הקשות של השבי הממושך – על חיי הנפש, על בני המשפחה, על הסביבה הקרובה ועל כל המדינה. אנו לומדים ועושים כמיטב יכולתנו כדי להצליח ולהעניק להם את התמיכה המתאימה. אנו נושאים תקווה כי החטופים.ות שלנו ישובו במהרה לארצם, למשפחתם ולביתם. שמרו על עצמכם. בתקווה לבשורות טובות, ועדי החטיבות בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל
7 פסיכואקטואליה | 2024 חורף יו"ר מועצת הפסיכולוגים ,ד״ר אילה בלוך [email protected] . היא פסיכולוגית שיקומית, מדריכה ונוירו־פסיכולוגית, יו"ר מועצת הפסיכולוגיםד"ר אילה בלוך פסיכולוגים יקרים ואהובים, בימים אלה שוקדים באגף בריאות הנפש במשרד הבריאות על תוכנית לאומית לבריאות הנפש. לצערנו, מועצת הפסיכולוגים אינה מעורבת בהכנתה, אך ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש, נענה להזמנתנו והציג למועצה את עיקריה בישיבה שנועדה לשם כך. בעקבותיה הוא הציג למועצה שאלות אחדות שעסקו בעיקר בייחודיות ובהכשרה של הפסיכולוגים ובנכונותם להדריך "תומכי ברה"ן" – עובדים בעלי תואר ראשון בתחומים שונים שאמורים, על פי התוכנית, להעניק מענים בעצימות נמוכה למי שיתאים לטיפול כזה על פי מיון (טריאז'). מאחר שקיבלתי פניות מפסיכולוגים רבים שהביעו עניין בתוכנית לצד דאגה למשמעויותיה מבחינת מקצוע הפסיכולוגיה ועתיד השירותים הפסיכולוגיים בבריאות הנפש, אני משתפת כאן את עיקרי תשובת המועצה לד"ר בודנהיימר (בקיצור מסוים כדי להתאימם לכתב העת). פסיכולוגים שמעוניינים להגיב על הדברים או להציע רעיונות לפיתוח ולשיפור הפסיכולוגיה בבריאות הנפש [email protected] מוזמנים לפנות אליי במייל וזאת תשובת המועצה: אנו מברכים על עצם ההירתמות שלך ושל האגף בראשותך לתכנון ולהנעת תהליכים שמטרתם שיפור המענים במסגרת שירותי בריאות הנפש בישראל. הפונים לקבלת שירותים אלה זקוקים לטיפולים רפואיים, פסיכולוגיים ואחרים, ופעמים רבות מאופיינים בפגיעות ובמיעוט משאבים. לעיתים מתן המענים במסגרת הציבורית מציל חיים, וגם כשאינו מציל חיים ממש יש בו צורך בסיסי לשיפור בריאות הגוף והנפש, איכות החיים והרווחה הנפשית של ילדים, נוער ומבוגרים רבים. יתרה מכך, קיימת חובה חוקית ומוסרית להעניק את המענים הללו, ובתוך כך גם את השירותים הפסיכולוגיים הכלולים בחוק בריאות ממלכתי ומפורטים בחוזרים שונים שפרסם משרד הבריאות במשך השנים. וכעת לשאלות שהעלית – 1 1 . השאלה הראשונה ביקשה לדייק בין המונח "טיפול פסיכולוגי" ובין המונח "פסיכותרפיה". החוק מגדיר את המושג "טיפול פסיכולוגי" כטווח רחב של התערבויות שנכללות גם בסל השירותים (חוק ביטוח בריאות ממלכתי כמפורט גם בחוזר מנהל רפואה) ויכולות להיעשות רק על ידי פסיכולוגים (חוק הפסיכולוגים). לא מדובר בטיפול פסיכולוגי שיחתי בלבד (פרטני, זוגי, משפחתי וקבוצתי) אלא גם בייעוץ, בהדרכה (ובכלל זה למשפחות, למוסדות ולאנשי צוות), באבחון ובהערכה. המונח "פסיכותרפיה", כמו שהוא מופיע באנציקלופדיה ,2010 העברית וכן בפסק הדין של השופט המר משנת מוגדר כסוג של טיפול פסיכולוגי. החוק בחר להחמיר בעניינו יותר מבטיפולים אחרים וקבע שרק פסיכולוגים מומחים יעסקו בפסיכותרפיה בתחום התמחותם (קלינית, שיקומית, רפואית, התפתחותית, תעסוקתית וחינוכית), שלא כמו שאר השירותים הפסיכולוגיים. המועצה כבר קיבלה את עמדתה בנידון במכתב שנשלח לפני חודשים מספר למרכז המחקר והמידע של הכנסת והופץ בתפוצה רחבה גם למנכ"ל משרד הבריאות ולמחלקה המשפטית. בתקציר עמדתנו שהובעה במסמך זה נאמר כי (א) המדינה חייבת לספק שירותים פסיכולוגיים לאזרחים. שירותים אלה הם סעיף עצמאי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ושירותים אחרים אינם יכולים לשמש להם תחליף; (ב) החוק מתיר לפסיכולוגים בלבד לתת שירותים פסיכולוגיים; (ג) בשירותים פסיכולוגיים נכללים שירותים נוספים שאינם פסיכותרפיה כגון אבחון; (ד) ההסדרה החוקית הפוזיטיבית היחידה לעיסוק בפסיכותרפיה מצויה בחוק הפסיכולוגים; (ה) ישנה מחלוקת, שלא הוכרעה בפסיקה, בקשר לשאלה אם טיפול פסיכותרפי שלא על ידי פסיכולוג מומחה היא עבירה על החוק; (ו) אין תקדים למתן שירות ציבורי ללא הסדרה כאשר קיים מסלול מוסדר ומפוקח בחוק; (ז) יש צורך בנתונים על השירותים הפסיכולוגיים בנפרד משירותים אחרים. 2 2 . המועצה קבעה כי לא ראוי שפסיכולוגים ישתתפו בהכשרה ובהדרכה של עובדים שיוגדרו "תומכי ברה"ן". על פי הדברים שהצגת לפנינו עד כה מדובר בעיסוק שאינו מקצוע, והקבלה אליו נעשית ללא מיון, ללא הסדרה חוקית, ללא רישוי, ללא תקנות וללא כל סטנדרטים מקצועיים ואתיקה מקצועית. למיטב ידיעתנו, לא נעשתה הסדרה חוקית בנושא, והשירות "תמיכה ברה"נית" אינו מופיע בסל שירותי הבריאות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בהיותנו אמונים על משולחנה של
8 2024 חוורף | פסיכואקטואליה רמתם המקצועית של הפסיכולוגים בישראל אנו סבורים כי יש להקפיד על מחויבותם של פסיכולוגים לסטנדרט מקצועי גבוה בכל השירותים שהם נותנים וגם בהדרכה. יש לנו מערכת של הסמכה להדרכת סטודנטים לתואר שני לפסיכולוגיה ופסיכולוגים מתמחים. מערכת זאת מוסדרת בחוק, בתקנות וברישוי. עם זה במסגרות שבהן פסיכולוגים עוסקים בניהול צוות רב־מקצועי הם יכולים בהחלט לנהל גם אנשי מקצוע מתחומים אחרים וכמובן, אפשר לשלב בצוותים עובדים בתחומי חונכות, הדרכה ותיאום טיפול על פי הצורך. 3 3 . אשר לייחוד הפעילות של הפסיכולוגים במסגרות שבתחום הבקרה שלך, בתחום בריאות הנפש, יש לייחד לפסיכולוגים את כל הפעולות המפורטות בחוק הפסיכולוגים, בתקנות הפסיכולוגים ובחוזרים שהפיץ משרד הבריאות במשך השנים. נבקש להפנותך לחוזר שעוסק בכל תחומי 2021 מנהל רפואה מנובמבר הבריאות ובייחוד ובפירוט בתחום בריאות הנפש. על פי החוק קיימת חובה להעניק למטופלים את השירותים הפסיכולוגיים ובכללם הערכה, אבחון ומיון, טיפול פסיכולוגי, התערבויות ממוקדות במשבר, מענים ראשוניים לפרקי זמן קצרים וארוכים וכן תמיכה וסיוע לצוותים. על ייחוד זה לבוא לידי ביטוי גם במסמכים שמפרסם משרד הבריאות. יש לציין בהם את המקצוע "פסיכולוג" ואת השירות "טיפול פסיכולוגי" לצד מקצועות אחרים, ולא כחלופה למקצועות אלה. 4 4 . כשם שחובה עלינו להעניק את הטיפול המתאים למי שמתמודדים עם אימת המלחמה, למי שחוו אירועים טראומטיים או נפצעו בגופם, כן שומה עלינו לוודא שהם, וכל מי שזקוק לטיפול פסיכולוגי מסיבות אחרות, לא יקבלו טיפול שעלול להזיק להם. מתן טיפול פסיכולוגי מטעם מי שלא הוכשרו לתיתו, או הוכשרו בשיטת טיפול ספציפית נקודתית, ללא הכשרה בסיסית בתחום הטיפול הפסיכולוגי, עלול להזיק. 5 5 . אשר לפעילות פסיכולוגים בתוכנית שהצעת – אנו מציעים לשתף את נציגי המועצה ונציגים של הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית וכן נציגים של הפסיכולוגיה בקופות החולים בעיצוב פעילות הפסיכולוגים בתוכנית. כן אנו מציעים להם להשתתף בפיתוח כלי מדידה וסטנדרטים לדיווח ובהם ניטור מאפייני הפונים, אבחון ואבחנה, התוויית תוכניות טיפול, ביצוען ומדידת תוצאותיהן. אנו מוחים על שהאגף בראשותך אינו מנטר את אנשי המקצוע המעניקים טיפולים במסגרת הבקרה שלכם. כיצד אפשר לעסוק בייחודיות של מקצועות ולבחון תוצרים של טיפולים שונים אם כל הטיפולים מדווחים כ"מגעים"? לשמחתנו, לכל הפסיכולוגים בישראל תואר שני אקדמי לפחות והכשרה במחקר, ועל כן יש בידם הידע לבצע מחקר במסגרת עבודתם מתוך שיקול דעת קליני ומחויבות לאתיקה מקצועית ומחקרית. לפסיכולוגים יש ניסיון בפיתוח כלים ותיקופם, ולכן הם מתאימים להוביל פיתוח, מדידה והערכת תהליכים טיפוליים, כדי שהסטנדרטים שאתה מעוניין להכניס לפעילות המסגרות השונות יהיו מבוססי מחקר וראיות. 6 .6 בנוגע לתוכניתך לרבד את המענים ולהציע לכל הפונים טיפולים זולים או בעצימות נמוכה מאלה שניתנים היום וטיפולים ברמת עצימות ומחיר עולה ככל שגדל הצורך בהם, הרי זאת תוכנית שאפתנית מאוד. אומנם היא עשויה להצליח, אך אם היא תיכשל ייפגעו בעיקר מי שאין ידו משגת לממן טיפול פסיכולוגי מחוץ למערכת הציבורית. עקב זאת אנו סבורים שכדי לממש את התוכנית יש להתחיל בפיילוט מצומצם. יש להקפיד כי פסיכולוגים בשדה יהיו שותפים לכל שלבי התכנון והביצוע של הפיילוט. בכל שלב יש להתעקש על כך שהפסיכולוגים הם שיבצעו את ההערכה והמיון בין הרבדים השונים. במודל חייבים להיכלל בקרה וניטור והגדרה מדויקת של מטרות הטיפול בכל אחד מהרבדים ולכל אחד מהמטופלים. בכל שלב של הפיילוט, וגם אחריו, על רמת הטיפולים הניתנים להיות גבוהה ובאיכות ללא פשרות. אנו מקווים שתנחל הצלחה ושהתוכנית תסייע למערכות השונות להתגבר על האתגרים ועל החסמים הרבים. עם זה אנו חוששים מאוד מפני כישלון התוכנית. כישלונה עשוי לגרום לקריסה של השירותים הפסיכולוגיים ולעלות בחיי אדם, או לכל הפחות ליצור מצב שבו תיתן המערכת הציבורית מענים ברמה נמוכה לאוכלוסייה החלשה במדינת ישראל ולמי שאינו יכול להרשות לעצמו לממן שירותים פסיכולוגים פרטיים, כמו שציינת בפגישתך איתנו. עד כאן מדברי התשובה לראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות. בהיותנו גורם מייעץ לשר הבריאות המועצה ואני עומדים לשירותם של כל האגפים במשרד הבריאות ומקווים להצלחתם בימים מאתגרים אלה. אצרף תפילה להשבת כל החטופים, להחלמת הפצועים בגוף ובנפש ולשיקומם ולניצחון לוחמינו. אילה משולחנה של
9 פסיכואקטואליה | 2024 חורף , הפסיכולוג הארצי והממונה על רישוי פסיכולוגיםגבי פרץ הגיליון הזה עוסק ב״מציאות העכשווית״. איני בטוח שאני מבין את המושג הזה לחלוטין, ועם זאת אני מקשר אותו לשני סיפורים שהתרחשו במקום שנקרא ״אולגה על הים״, המקום שהיה "המציאות העכשווית" שלי במסגרת שירות המילואים בשבוע שעבר ויוסיף להיות כזה גם בזמן הקרוב. האירוע שנים ויותר כשהשתתפתי בכנס 20 הראשון התרחש לפני של מערך בריאות הנפש בצה״ל. בחלקו התרבותי של הערב שמענו סיפורים מפי יוסי אלפי. איני זוכר סיפורים רבים מאותו הערב, אבל בסיפור הזה שבתי ונזכרתי בזמן האחרון, והינה הוא לפניכם: לאחר שכבשו חיילי צבא ארצות הברית את שמורות האינדיאנים ופינו אותם משם הם רצו להכיר טוב יותר את המרחבים האלה. צוות קצינים יצא לסיור באחת השמורות ולקח איתו צ׳יף אינדיאני כמורה דרך. הם עלו על הג׳יפ והתחילו לנסוע לתוך השמורה. לאחר קילומטרים אחדים ביקש מהם הצ׳יף לעצור. הם עצרו, ואחרי כמה דקות שבו דקות של 20 ויצאו לדרך לאחר הנהוני הסכמה. חלפו עוד נסיעה לתוך השמורה ושוב ביקש הצ׳יף לעצור. מפקד הצוות הניח שמדובר בטקס אינדיאני עתיק והמתין בסבלנות, ולאחר זמן קצר שבו ויצאו לדרך בהנהוני הסכמה. חלפה חצי שעה. הם לא התקדמו אפילו עשרה קילומטרים בדרך, ושוב ביקש הצ׳יף לעצור. בשלב הזה כבר איבד המפקד מעט מסבלנותו ושאל, "אנחנו נוסעים ברכב שלא דורש מאמץ בהתקדמות. מה מעייף אותך כל כך שצריך לעצור למנוחה כל חצי שעה?" ענה לו הצ׳יף בחיוך, "אני בכלל לא עייף, אבל את הכניסה הזאת לשמורה אני רגיל לעשות ברכיבה איטית על סוסי הזקן. הג׳יפ נוסע מהר לעומת הסוס, כך שאנחנו מתקדמים עם הגוף, אבל הנשמה שלי נשארת מאחור. אנחנו עוצרים כדי שגם היא תצטרף". הסיפור השני התרחש השנה, גם הוא ב"אולגה על הים", במסגרת מסע שנקרא ״חזרה לעתיד״. השתתפו בו לוחמים שהשתחררו משירות סדיר בזמן המלחמה והועברו לשירות מילואים ורק עכשיו שוחררו רשמית. בדרך כלל המסע עוסק בעיבוד השירות בכללותו, אבל הפעם הוא התמקד בעיקר במלחמה. ביום הרביעי של המסע דיברנו מעט על המעבר לאזרחות. אחד המסרים שציינו עסק בהיות השינוי הרשמי מהיר ומיידי, בשעה שתהליך המעבר הוא הדרגתי ונדרשת לו הסתגלות. כששוחחנו על הנושא תיאר אחד החיילים את מה שקורה לו באופן דומה מאוד לדברי הצ׳יף האינדיאני מהסיפור הקודם. החייל סיפר שאומנם הוא כבר אינו חייל וגם אינו משרת במילואים, אבל הוא מרגיש "לגמרי בצבא" הן בהרגשתו הן מבחינת העיסוק הבלתי פוסק במה שקורה בלחימה, בעצם האפשרות להיות "מוקפץ" למילואים, בביקורו היומי את חבריו הפצועים בבתי החולים וגם במחשבות הבלתי פוסקות על חבריו שעדיין נלחמים. אומנם רשמית הוא אזרח, אבל נשמתו עדיין לובשת מדים. כזאת היא, במידה מסוימת, "המציאות העכשווית" שלי – אנחנו בתחילתה של שנה חדשה ומנסים לקדם רעיונות ישנים וחדשים במערכת הבריאות, גם באוקטובר. 7־ לעתיד, אבל נשמתנו עדיין תקועה ב בשיחה על המעבר לאזרחות התעכבנו על הבנה ועל קבלה של תהליך ההסתגלות ועל אופני ההתמודדות המתאימים לכל אחד בתקופה הזאת. אחד מאופני ההתמודדות האלה הוא היצמדות להרגלים שאנחנו מאמצים בזמן תהליך ההסתגלות והמעבר. כך אני מבין את העשייה במשרד היום, עשייה שהיא "המציאות המקצועית העכשווית" שלי. אנחנו חוזרים בהדרגה להרגלי העבודה המוכרים: בין היתר אנחנו יוצרים תוכנית עבודה שנתית ותוכניות לאומיות, נפגשים בוועדות בכנסת, מקיימים מפגשי מועצות לאומיות שדנים בעניינים שוטפים שאינם קשורים ללחימה, פורומים מקצועיים וביקורים שונים, מעניקים מלגות ומנפיקים רישיונות. לכאורה הכול כרגיל, אבל בעצם שום דבר אינו רגיל או שגרתי. אסיים בציטוט מעורר תקווה מבחינתי מספרו של הרב יונתן :לכבוד השוניזקס התבוננות בהיסטוריה היהודית לימדה אותי הבחנה חשובה: ההבדל שבין אופטימיות לתקווה. אופטימיות היא האמונה שפני הדברים ישתנו לטובה. תקווה היא האמונה שביחד אנחנו יכולים לשנות את פני הדברים לטובה. האופטימיות פאסיבית; התקווה אקטיבית. כדי להיות אופטימי אין צורך באומץ, אבל כדי לשמור על תקווה צריך אומץ רב. בהתחשב בעברו של העם היהודי, אף יהודי אינו יכול להיות אופטימי. אולם מעולם, גם לא בשנות ייסוריהם הנוראות ביותר, לא .)190 נטשו היהודים את התקווה (עמ' בברכה, גבי . הוצאת מגיד.לכבוד השוני .)2008 זקס, י' ( משולחנו של שלום לכולם,
10 2024 חוורף | פסיכואקטואליה משולחנה של , הפסיכולוגית הארצית במשרד החינוךד"ר חוה פרידמן "בזמנו, כשעבדנו בשפ"ח עם קהילות בעיר, הייתה לנו מפה. ידענו את הדרך. כשהגעתי למלונות ופגשתי מפונים שאלתי את עצמי מה התפקיד שלי, מאיפה מתחילים", אמרה פסיכולוגית חינוכית בכירה מצוות הפסיכולוגים המתגברים של אגף הפסיכולוגיה במלונות קליטת המפונים מהדרום. ואכן, הפסיכולוגיה החינוכית מנהלת דיאלוג רב־ שנים, בשגרה ובחירום כאחד, עם העבודה הפסיכולוגית הקהילתית. לדיאלוג זה יש שני טעמים מרכזיים. האחד הוא מיצוב השפ"ח ברשות המקומית: נוכחותו של השירות הפסיכולוגי החינוכי ברשות המקומית, זמינותו, ההיכרות עם צורכי הבריאות והרווחה הנפשית הייחודיים לקהילה ומקרבים את נותני השירות למקבלי השירות. הפסיכולוגים מכירים את הקהילה על מאפייניה ולעיתים אף משתייכים אליה. כמו כן יש להם ממשקי עבודה עם נותני שירות נוספים כגון עובדים סוציאליים בשירותים החברתיים (רווחה) וקציני ביקור סדיר (קב"סים). השני הוא ערכי המקצוע והתפיסה המנחה ולפיה בבסיס הפסיכולוגיה החינוכית נמצאים ערכי – ריפוי) לצד קידום cure קידום בריאות הנפש של ילדים ( – דאגה אכפתית) care התפתחותם וגדילה נפשית מיטבית ( ). מימוש ערכים אלה מקבל ביטוי מקצועי 2009 (ויניקוט, במרחבי עבודת הפסיכולוגים – עם הפרט, עם המשפחה, עם מסגרת החינוך ועם הקהילה. בתפיסת העבודה של הפסיכולוגים החינוכיים הפרט הוא חלק ממערכת אקו־ סיסטמית בעלת השפעות הדדיות בין הפרט ובין הסביבה. תפיסה זאת מושתתת על המודל האקו־סיסטמי של .)Bronfenbrenner, 1974( ברונפנברנר לו נערך סקר בין פסיכולוגים משפ"חים שונים בקשר למשמעותה של פסיכולוגיה חינוכית בקהילה, אפשר לשער שהיו עולות המשגות שונות שקשורות למשמעות המונח פסיכולוגיה חינוכית קהילתית. אפשר לחלק את מגוון ההמשגות והפרקטיקות לשניים: פסיכולוגיה חינוכית בקהילה ופסיכולוגיה חינוכית קהילתית. אומנם המונחים נשמעים דומים, אבל ישנה הבחנה ביניהם. פסיכולוגיה על פי ההמשגה הראשונה, משמעותה של היא שהשפ"ח מעניק שירות פסיכולוגי חינוכית בקהילה חינוכי לגורמים שונים בקהילה כגון הורים, מדריכי נוער, בעלי תפקידים ועמיתים ועושה זאת ברמת המערכת. אלה יוזמות משמעותיות של הפסיכולוגים שניתנות מעבר לשירות הניתן למסגרות החינוך, בבחינת שירות פסיכולוגי על־מסגרתי, ובו גם מודלים ייחודיים כמו שירות פסיכולוגי בגני שעשועים, שירות לנהגי הסעות ולתלמידים. בפסיכולוגיה חינוכית reaching בקהילה נכללת גם פרקטיקה של הושטת יד ( ) – התערבויות ייחודיות במצבי אסון וחירום. במצבים out אלה מגיעים ממש אל מקבלי השירות בקהילה כדי לתת שירות פסיכולוגי למי שלא יגיעו אל הפסיכולוג. שירותים פסיכולוגיים רבים מציעים להורים, בשגרה ובחירום, פסיכו־ ) בנושאים שמותאמים psycho-education אדיוקציה ( לצורכי הקהילה. למשל, בזמן המלחמה התקיימו מפגשי זום רבים עם הורים בקהילה (מלבד במסגרות החינוך) כדי לסייע להם בהתמודדותם עם תגובותיהם ועם תגובות ילדיהם בעקבות השפעות המלחמה על הנפש. ,פסיכולוגיה חינוכית קהילתית על פי ההמשגה השנייה, הקהילה עצמה נתפסת כלקוח, והשירות הפסיכולוגי מבקש להשפיע על התמודדות הקהילה עם מצב החירום ולסייע לה בתהליכי ההסתגלות והשינוי. תשומת הלב נתונה לאבחון המערכת, לזיהוי מוקדי קושי ולהשפעה על תפיסות הקהילה בשדה הבריאות והרווחה הנפשית. ההבחנה בין שתי ההמשגות נועדה לחדד את המודעות הקשורה לתפיסת העבודה של השפ"ח ויעדי התערבותו. בהשוואה לשדות אחרים בפסיכולוגיה, פסיכולוגיה קהילתית כרוכה בשינוי פרספקטיבה. הדגש אינו על הפרט עצמו אלא על האופן שבו הפרט מתקיים בתוך רשת של הקשרים סביבתיים וקשרים חברתיים. פסיכולוגיה קהילתית מנתחת בעיות חברתיות באמצעות רמות אקולוגיות שונות ומעודדת יישום שינויים מדרגה שנייה כדי להבטיח את המשכיות השינוי. בעיות אינן "נפתרות" אלא משתנות. כל פעולה יוצרת אתגרים חדשים, ואלה יגרמו לשיפור עם הזמן. )Kloos et al., 2020( אפשר להקביל את ההבחנה בין פסיכולוגיה חינוכית בקהילה ובין פסיכולוגיה חינוכית קהילתית לתחום הליבה של הפסיכולוגיה החינוכית המערכתית. פסיכולוגיה חינוכית מערכתית עוסקת לא רק בהתערבויות פסיכולוגיות עם מנהל מוסד החינוך, עם היועצת, עם אנשי הצוות, עם ההורים ועם אחרים, אלא גם בתפיסת מוסד החינוך (גן או בית ספר) כארגון בפני עצמו שבכוונתו להשפיע על תהליכי המנטליזציה, על התרבות הארגונית, על תפיסת ההכלה, על תהליכי התפתחות וצמיחה וכדומה. המעבר מתפיסת פסיכולוגיה חינוכית פסיכולוגיה חינוכית מערכתית ל נדמה טבעי בזכות המאפיינים שהזכרתי מערכתית קהילתית קודם לכן בקשר למיצוב השפ"ח, לערכים המנחים ולתפיסה המקצועית. ובעניין זה אמרה פסיכולוגית חינוכית בכירה אחרת מצוות הפסיכולוגים המתגברים, "כשהתחלתי את פסיכולוגיה חינוכית קהילתית ומלחמת חרבות ברזל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=